רבי הלל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף רבי הילל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי הלל בן רבן גמליאל
השתייכות דור המעבר לאמוראי ארץ ישראל
פטירה המאה השלישית לספירה
רבותיו סבו רבי יהודה הנשיא; אביו רבן גמליאל ברבי; רבי זכאי דכבול
בני דורו אחיו רבי יהודה נשיאה
שם השושלת שושלת הלל הזקן
אב רבן גמליאל ברבי

רבי הלל או רבי הילל היה חכם מאחרוני דור המעבר בין התנאים לאמוראים ובדור הראשון לאמוראי ארץ ישראל, בנו של רבן גמליאל ברבי.

חייו

רבי הלל הספיק עוד ללמוד מפי סבו, רבי יהודה הנשיא[1]. היה מבאי ביתו של רבי זכאי דכבול ובבואו עם אחיו יהודה לביתו שבכבול התקבלו בכבוד רב על ידי תושבי המקום[2].

בהקשר לשני עניינים מוזכר כי רבי הלל ואחיו הגדול רבי יהודה נשיאה בחרו לוותר על פעולות המותרות משום שהציבור חשב שהן אסורות: הם נהגו לרחוץ יחד בבית מרחץ, אך הציבור לא ראה בעין יפה רחיצת שני אחים יחד, ולכן הם חדלו מלרחוץ יחד. כמו כן, היו נוהגים לצאת בשבת עם "קורדקיסין", שהם סנדלים רחבים ורופפים, ולא חששו שמא הם יישמטו מהרגל, אך חדלו ממנהגם כשהדבר גרם לתמיהה בציבור, אף על פי שסברו שהדבר מותר[3].

רבי הלל נחשב לרוב כחלק מ"דור המעבר" בין התנאים לאמוראים ודבריו נכללו בברייתות ולחלק מהדעות גם במשנה (ראו לקמן), בעוד אחיו הגדול רבי יהודה נחשב בדרך כלל לבן הדור הראשון לאמוראים. הרב אהרן היימן מציע, שההבדל נובע מכך שרבי הלל נפטר בגיל צעיר ורוב תורתו היא עוד מתקופת דור המעבר, בעוד רבי יהודה האריך ימים ופעל בעיקר כבר בתקופת האמוראים.

לפי חלק מהמקורות, היה בקיא גדול בתרגום המקרא, דבר שהוביל את אוריגינס להתייעץ עמו.

דברי תורתו

במסכת אבות[4], הובאו מספר משניות בשמו של "הלל", אשר יש הסוברים כי הם מדברי רבי הלל, משום שהובאו לאחר דבריהם של סבו רבי ואביו רבן גמליאל ברבי[5]. לעומתם, רבים סוברים שמשניות אלו הן מדבריו של הלל הזקן, שכן לאחריהן מופיעה הפתיחה "רבן יוחנן בן זכאי קיבל מהלל ומשמאי"[6]:

  • ”הִלֵּל אוֹמֵר: אַל תִּפְרוֹשׁ מִן הַצִּבּוּר, וְאַל תַּאֲמֵן בְּעַצְמָךְ עַד יוֹם מוֹתָךְ, וְאַל תָּדִין אֶת חֲבֵרָךְ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ, וְאַל תֹּאמַר דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִשְׁמוֹעַ שֶׁסּוֹפוֹ לְהִשָּׁמַע. וְאַל תֹּאמַר לִכְשֶׁאֶפָּנֶה אֶשְׁנֶה, שֶׁמָּא לֹא תִפָּנֶה”
  • ”אֵין בּוּר יְרֵא חֵטְא, וְלֹא עַם הָאָרֶץ חָסִיד, וְלֹא הַבַּיְשָׁן לָמֵד, וְלֹא הַקַּפְּדָן מְלַמֵּד, וְלֹא כָל הַמַּרְבֶּה בִסְחוֹרָה מַחְכִּים. ובִמְקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים, הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת אִישׁ”
  • ”אַף הוּא רָאָה גֻלְגֹּלֶת אַחַת שֶׁצָּפָה עַל פְּנֵי הַמָּיִם. אָמַר (לָהּ), עַל דַּאֲטֵפְתְּ אַטְפוּךְ וְסוֹף מְטַיְּפַיִךְ יְטוּפוּן”

בתלמוד מובאת ברייתא בשם "הלל": ”תני הלל: אין כותבין פרוסבול אלא על עציץ נקוב בלבד” (תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף ל"ז עמוד ב'). רש"י כותב שהלל זו הוא אמורא, וייתכן שזהו רבי הלל, שכן דבריו הובאו בברייתא[7].

שיטתו שאין משיח לישראל

בתלמוד[8] מובאת דעתו חריגה של רבי הלל האומר: "אין להם משיח לישראל, שכבר אכלוהו בימי חזקיהו". יש מן הראשונים שהביאו את דבריו במובן הפשוט של הדברים, שהנבואות במקרא אודות המשיח התגשמו בתקופתו של המלך חזקיהו, האחרון ממלכי בית דוד שבימיו היהודים זכו לתשועה פלאית (מאשור), ולפיכך אין לצפות לביאתו של משיח נוסף. [9]. יש הטוענים כי רבי הלל זה הוא הלל נשיאה[10] או אמורא אחר[11].

דבריו של רבי הלל זכו להתנגדות חריפה של האמורא רב יוסף: "שרא ליה מריה" (יסלח לו רבונו - ה', על דבריו), ודוחם מכוח נבואת זכריה הנביא אודות המשיח (זכריה ט,ט), והרי זכריה חי בראשית ימי הבית השני, זמן רב אחרי חזקיהו.

חלק ממפרשי התלמוד נטו לפרש אף את דברי רבי הלל עצמו באופן מצמצם כך שלא יעמוד בניגוד לפסוקים רבים המפורשים במקרא. חלקם הסבירו כי אין כוונתו לומר שלא תהיה גאולה לישראל כלל, אלא שהדבר לא יקרה בהנהגת אישיות מיוחדת ומובילה, ותיאורי המשיח- הפרסונלי במקרא מתייחסים לחזקיהו בלבד[12]. ולפי זה יש שביארו את דברי רבי הלל בצורה חיובית שמכיוון שזכו ישראל ליעודים הגשמיים בימי חזקיהו ממילא בזמן הגאולה יחיו המתים ומיד "כבוד ה' יראה עליהם".[13] יש המסבירים כי רבי הלל סבור שאמנם תהיה גאולה אבל לא על ידי בן אדם אלא הקב"ה בעצמו יגאל אותנו.

עם זאת, להלכה לא נפסק כדברי רבי הלל שהוא דעת יחיד, וכבר פסק הרמב"ם שכל מי שאינו מאמין בו או שאינו מחכה לביאתו הוא כופר ואפיקורס.[14] והחתם סופר קובע[15] כי מי שמחזיק בדעת רבי הלל לאחר שהרמב"ם פסק בהלכה שמשיח יהיה בן אדם, הוא "כופר בכלל התורה".

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף פ"ג עמוד ב'
  2. ^ ראו תלמוד ירושלמי, מסכת פסחים, פרק ד', הלכה א' (דפוס וילנא: דף כ"ה, עמוד ב'); אבל רבתי פרק ח הלכה ד (בדפוס וילנה הגרסה היא "בן זכאי" אך במהדורת קמינקא תוקן ל"רבי זכאי", וכך גרס גם היימן).
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף נ"א עמוד ב'; תלמוד ירושלמי, מסכת פסחים, פרק ד', הלכה א'; תוספתא מועד קטן פרק ח הלכה ב.
  4. ^ משנה, מסכת אבות, פרק ב' משניות ד-ז
  5. ^ רבי מנחם עזריה מפאנו, "עשרה מאמרות" מאמר חקור דין, חלק ב פרק יט (שם כתב שדברי רבי הלל הם עד משנה ו, ומשנה ז ("מרבה בשר מרבה רמה..." היא כבר מדברי הלל הזקן); הרב אהרן היימן (עמ' 373) הביא לכך סמך מכתבי יד.
  6. ^ רבי יום טוב ליפמן הלר על אתר, בשם הפירוש המיוחס לרש"י ופירוש הרמב"ם.
  7. ^ ראו סדר הדורות שם
  8. ^ מסכת סנהדרין דף צט עמוד א
  9. ^ ראה חידושי יד רמ"ה בגמ' שם
  10. ^ הרב היימן מביא דעה זו בשם "חקרי לב" חלק א עמ' 66
  11. ^ רבי אברהם זכות, ספר יוסין מאמר שני אות ה. וראו מה שהעיר עליו הרב יחיאל היילפרין, סדר הדורות סדר תנאים ואמוראים אות ה.
  12. ^ רש"י שם, ובהרחבה בדברי רבי יצחק אברבנאל, ספר "ישועות משיחו", חלק שני, העיון הראשון, פרק ג. ראו שם פירושים נוספים המצמצמים את דברי ר' הלל.
  13. ^ חידושי הר"ן סנהדרין שם.
  14. ^ והסכימו כל הפוסקים (אף שדנו אם הוא עיקר בפני עצמו) ראה להלן 'האמונה במשיח'.
  15. ^ יורה דעה סימן שנו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29641757רבי הלל