פורטל:דגלים וסמלים

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Dannebrog.jpg

דגל הוא יריעת בד, על פי רוב מלבנית, המתנוססת על תורן ומשמשת לזיהוי, לסימון ולאיתות. השימוש בדגל הפך נפוץ עוד בעת העתיקה בארצות מזרח אסיה, במיוחד כאמצעי לזיהוי בשדה הקרב. אף המילה "דגל" – משמעה המקורי הוא יחידה צבאית גדולה. כיום הוא משמש בעיקר לייצוג מדינות, אז הוא נקרא דגל לאומי, אך גם לייצוג ארגונים ומוסדות אחרים. ענף המחקר של דגלים מכונה וקסילולוגיה, ובו נהוג לסווג דגלים לאומיים לפי השימוש בדגל בים וביבשה, וכן לפי השימוש בו במסגרת מדינית, אזרחית או צבאית. חלק מן הדגלים הלאומיים מונפים בהתאם לפרוטוקול דגל, ומנגד, חילול דגל או ביזויו הוא עבירה על החוק בחלק ממדינות העולם.

Montifioreheraldry.jpg

שלט אצולה, או סמל, הוא דוגמה המשמשת אדם לייצוגו. מקורם של שלטי האצולה באבירים האירופאים בתקופת ימי הביניים, אשר השריונות והמגנים שבהם השתמשו עוטרו בשלטי האצולה. כמו דגלים, גם שלטי אצולה משמשים כיום לייצוג מדינות וארגונים, אך גם יחידים, כשם שהיה בעבר. ענף המחקר של שלטי אצולה מכונה "הרלדיקה", ובו נהוג לתאר את הבלאזון הנוגע להתקני שלט האצולה השונים. בימינו, הרלדיקה היא בעיקר תחביב ברוב העולם, אולם מספר מדינות עודן מפקחות על השימוש בשלטי אצולה באמצעות כרוזים, ונשיאת שלט אצולה של אחר מהווה בהן עבירה על החוק.

המנון הוא שיר, בדרך כלל בעל לחן, המשמש כסמל של ארגון מסוים, ומייצג את הארגון וערכיו. מקור המילה במילה היוונית Hymnos, שפירושה "שיר שבח". בהמנון נהוג לפתוח או לחתום אירועים של הארגון. במיוחד מקובל המנון לאומי – המנון של מדינה או של ישות מדינית אוטונומית, אשר מעלה על נס את ההיסטוריה, את המסורת, את השאיפות הלאומיות ואת המאבקים של בני עם מסוים. לעתים אין להמנון הלאומי מעמד רשמי אך הוא מקובל כהמנון על ידי אזרחי המדינה. בשנות היצירה של מדינות הלאום במאות ה-19 וה-20, אימצו רוב הלאומים המנון עם הכרזתם על ריבונות לאומית. בהמנון הלאומי נהוג לפתוח או לחתום אירועים ממלכתיים, אירועים צבאיים וכן אירועי ספורט. מטבעו, ההמנון הלאומי צריך להיות קצר; האורך הממוצע של המנון לאומי הוא כדקה. סגנונם של רוב ההמנונים הלאומיים הוא שיר לכת או מזמור.

מוטו הוא ביטוי קצר המתמצת רעיון, שאיפה או דרך־חיים, של יחיד או של קבוצה. מקור המושג במילה האיטלקית Motto, שפירושה "התחייבות". את המוטו מכניסים לעתים כיסוד עיצובי בסמלים אחרים, כמו למשל בשלטי אצולה. המוטו אינו חייב להיכתב בשפה הרשמית, ומדינות וארגונים, במיוחד כאלה שהושפעו מתרבות רומא העתיקה, מנסחים לעצמם מוטו בשפה הלטינית.

מעמדם החוקי של דגלים, סמלים והמנונים לאומיים משתנה ממדינה למדינה, כך שישנן מדינות שבהן אמצעי ייצוג אלה מעוגנים בחוקתם, לרבות עיצובם, וישנן מדינות שבהן השימוש באמצעי ייצוג אלה הוא מתוקף המנהג. פרט לדגלים, לסמלים ולהמנונים, משתמשים ארגונים ומדינות באמצעים נוספים לייצג את עצמם, גם אם אין מדובר בייצוג רשמי מטעמם. דוגמאות לכך הן: האנשת מדינות, ציפור לאומית ואף צבעים לאומיים.



250  px
{{{תיאור}}}


שלט האצולה של שושלת בגרטיוני

על פי האגדה של שושלת בגרטיוני, אשר שלטה בגאורגיה מימי הביניים ועד לתחילת המאה ה-19, היה אבי השושלת נצר למלך דוד. לפי אגדה זו, שבעה אחים פליטים מבית דוד התיישבו באזור - שלושה בארמניה וארבעה באיבריה הקווקזית. אלו האחרונים נישאו בנישואי תערובת עם בית המלוכה המקומי וצאצאיהם המשיכו את השושלת. אגדה זו תועדה בבלאזון שלט האצולה של השושלת, בו מופיעים נבל ולולאה המיוחסים לדוד. היסטוריונים מודרניים מספקים ניתוח מסובך יותר של מוצא הבגרטיונים הטוען לקיומן של שתי שושלות - האחת ארמנית, עתיקה יותר, והשנייה גאורגית, שהיא ענף של המשפחה הארמנית.



A Mari Usque Ad Mare

המוטו הלאומי של קנדה
דגל ארצות הברית

דגל ארצות הברית ידוע גם כ"פסים וכוכבים". מורכב מהצבעים אדום, כחול ולבן. יש בו 50 כוכבים לבנים על רקע מלבני כחול, 7 פסים אדומים ו-6 לבנים.

כבר בשנת 1776 הניפו שלוש עשרה המושבות דגל שכלל את דגל בריטניה בקנטון. בשנת 1777, במהלך מלחמת העצמאות של ארצות הברית, אומץ לראשונה הדגל בסגנון מתכנותו הנוכחית, שהורכב אז מ-13 פסים אדומים לבנים מקבילים, ומקנטון של 13 כוכבים.

הרעיון המקורי שעמד מאחורי עיצוב הדגל, היה שכל מדינה תיוצג בכוכב ופס, אולם במרוצת הזמן התברר רעיון זה כלא מעשי. בשנת 1818 הוחלט ש-13 הפסים המקורים יישארו בדגל, ועל כל מדינה חדשה שתצטרף לאיחוד יוסיפו כוכב נוסף לדגל.

נכון לשנת 2005, הונפו 28 גרסאות שונות לדגל, כאשר השינוי האחרון נעשה בשנת 1960 עם הפיכת הוואי למדינה החמישים של ארצות הברית.

סמל ליטא

סמל ליטא נקרא ויטיס (Vytis - האביר) או ראייטליס (Raitelis - הפרש) והינו מסמלים הוותיקים באירופה. הגרסה הנוכחית אושרה בשנת 1992 בפרק 15 של החוקה. שימוש באביר על הסוס היה ידוע כבר ברשומים הישנים.

עדויות מראות שהסמל היה על החותם של הדוכס הגדול של ליטא אלגירדס בשנת 1386. בסוף המאה ה-14 הופיעו מטבעות עם הסמל האמור. בהמשך, הוא היה על הסמל של הדוכסים הגדולים של ליטא ובתחילת המאה ה-15 הוא אומץ כסמל של הדוכסות הגדולה של ליטא. בהתחלה הרוכב רכב לצד ימין, אך החל המהמאה ה-15, הוא תמיר רוכב לצד שמאל. במהלך המאה ה-15 השתרשו גם צבעי הסמל. הצלב הכפול התווסף בשנת 1386, עם קבלת הנצרות על ידי הליטאים.

Hatikvamehozjerquiz4605.jpg

התקווה הוא המנון מדינת ישראל. הוא חובר כשיר על ידי המשורר נפתלי הרץ אימבר, בארץ ישראל, בשנת 1878. לחנו העממי מולדובי הותאם על ידי שמואל כהן. השיר שנודע בשמו המקורי "תקוותנו", היה אהוד ביישוב היהודי בארץ ישראל, נבחר להיות המנון התנועה הציונית והושר בקונגרסים הציונים. בעקבות כך, לאחר הקמת המדינה התקבל כהמנונה. ב-10 בנובמבר 2004, עוגן בחוק הישראלי. במרוצת השנים הוכנסו מספר שינויים במלל המקורי של השיר, ואף כותרו המקורי שונה ל"התקווה". חזון העצמות היבשות של הנביא יחזקאל (פרק ל"ז, פסוק י"א): "הִנֵּה אֹמְרִים, יָבְשׁוּ עַצְמוֹתֵינוּ וְאָבְדָה תִקְוָתֵנוּ" מצוטט בשורה הפותחת את הפזמון החוזר של "התקווה": "עוד לא אבדה תקותנו", ובאופן שמהפך את האבלות והיאוש של הקדמונים לתקווה והתחלה חדשה.

Comic04.JPG

שרוליק הוא דמות מצוירת המשמשת להאנשת מדינת ישראל. דמותו נוצרה על ידי הקריקטוריסט דוש והופיעה לראשונה ב-1956 בקריקטורות שצייר לעיתון מעריב. שרוליק מתואר כנער צעיר הלובש מכנס חאקי, חובש כובע טמבל ונועל סנדלים תנ"כיים. שרוליק הוא חקלאי ובאופיו הוא ציוני ואוהב הארץ. השם שרוליק משמש לרוב שם חיבה לשם ישראל, ומכאן שמה של הדמות.


Flag of the United Kingdom.svg דגל הממלכה המאוחדת (דגל מדיני ואזרחי ) מורכב משילוב של שלושה צלבים, המונחים זה על גבי זה, ומייצגים את המדינות המרכיבות את הממלכה: צלב ג'ורג' ה"קדוש" (אנגליה) – אדום על רקע לבן; צלב פטריק ה"קדוש" (אירלנד) – אלכסוני אדום; וצלב אנדרו ה"קדוש" (סקוטלנד) – אלכסוני לבן על רקע כחול. Royal Coat of Arms of the United Kingdom.svg סמל הממלכה המאוחדת מורכב ממגן מחולק לרבעים הכוללים את סמל אנגליה, סמל סקוטלנד וסמל אירלנד, שבו תומכים אריה וחד-קרן, על חלקה של דשא שעליו שושנת טיודור, שמרוק ודרדר ומעליו ציצה של אריה המונח על קסדה. מתחת מופיע המוטו "אלקים וזכותי שלי".
Gstk.png המנון הממלכה המאוחדת, "אלקים נצור את המלכה", הוא תפילה לשלום מלכת הממלכה המאוחדת הכתובה שלושה בתים. להמנון אין מעמד רשמי אלא מתוקף המנהג והוא משמש במדינות חבר העמים הבריטי המנון שני רשמי או המנון מלכותי.
להאזנה (מידעעזרה)



Dieu et mon droit

המוטו הלאומי של הממלכה המאוחדת





אבגדהוזחטיכלמנסעפצקרשת

א

ב

ג

ד

ה

ו

ז

ח

ט

י

כ

ל

מ

נ

ס

ע

פ

צ

ק

ר

ש

ת

טינקטורה הוא המינוח ההרלדי לצבע, אף כי טינקטורות אחדות אינן צבעים אמיתיים. קיימות שבע טינקטורות עיקריות - חמישה צבעים (גוונים כהים) ושתי מתכות (גוונים בהירים).

טינקטורה שם הרלדי לועזי צבע
מתכות
זהב/צהוב אוֹר (Or)  
כסף/לבן ארז'ן (Argent)  
צבעים
כחול אזוּר (Azure)  
אדום גוּלס (Gules)  
סגול פּוּרפּוּר (Purpure)  
שחור סייבּל (Sable)  
ירוק ור (Vert)  

פרוות גם הן סוג של טינקטורה ומייצגות סוגי פרווה אמיתיים (כגון של סמוריים). קיימים כמו כן גם כתמים (stains), אם כי הם נדירים: כתום (tenny/tawny) וחוּם. פריטים עשויים להיות מתוארים בצבעיהם הטבעיים. פריט כזה יתואר כהוֹלם (Proper).

מערכת הסמלים שמשמת לזיהוי הדגלים נוצרה על ידי ויטני סמית בספרי הוקסילולוגיה שלו, מאוחר יותר שיטת הניקוד שלו אומצה על ידי ההתאחדות הבינלאומית של האגודות הווקסילולוגיות.

FIS טקסט תיאור שימוש
FIAV 100000.svg C**/*** דגל אזרחי יבשתי בשימוש אזרחים פרטיים ביבשה
FIAV 010000.svg *S*/*** דגל מדיני יבשתי בשימוש מוסדות מדינה ביבשה
FIAV 001000.svg **W/*** דגל צבאי יבשתי בשימוש צבאי ביבשה
FIAV 000100.svg ***/C** דגל אזרחי ימי בשימוש כלי שיט פרטיים (מסחריים)
FIAV 000010.svg ***/*S* דגל מדיני ימי בשימוש כלי שיט ממשלתיים
FIAV 000001.svg ***/**W דגל צבאי ימי בשימוש הצי
FIAV 110000.svg CS*/*** דגל אזרחי מדיני יבשתי בשימוש אזרחי ומדיני ביבשה
FIAV 011000.svg *SW/*** דגל מדיני צבאי יבשתי בשימוש מוסדות ממשל וצבא ביבשה
FIAV 111000.svg CSW/*** דגל לאומי יבשתי בשימוש יבשתי מכל סוג
FIAV 000111.svg ***/CSW דגל לאומי ימי בשימוש ימי מכל סוג
FIAV 111111.svg CSW/CSW דגל לאומי ימי ויבשתי בשימוש ימי ויבשתי מכל סוג
חלוקות שדה שונות

שדהו של מגן הרלדי (כמו גם מטעניו השונים) ניתן לחלוקה ליותר מטינקטורה אחת. שדותיהם של שלטי אצולה רבים מחולקים בפשטות לשתי טינקטורות מנוגדות, תחומות באמצעות קו אחד או יותר במאונך, מאוזן, באלכסון או בשילוב כלשהו. קו חלוקה עשוי להיות, בין השאר, ישר, שבור (זיג-זג), או "מבוצר" (בצורת ביצורי חומה). הערה: יש להקפיד בהבדלים בין חלוקת השדה, חלוקה לרבעים וצורות רגילות. צורות (או "צורות מכובדות") הן צורות גאומטריות פשוטות, דומות ל"חלוקת השדה", אך מתייחסים אליהן כאל פריטים, ביניהן נכללים:

  • בּנד (Bend) - מטען החוצה את השדה באלכסון.
  • סאלטייר (Saltire) - מטען בצורת האות "X".
  • פלוֹנץ (Flaunch) - מטען בצורת קשת שמופיע תמיד בזוגות - אחד בימין השדה והשני בשמאלו.
  • צלב יווני ישר (בצורת "+").
  • פּייל (Pile) - משולש הפוך אשר בסיסו בגבול העליון של המגן.
  • שברוֹן (Chevron) - פס בצורת האות "V" הפוכה.
  • פוֹל (Pall) הוא מטען בצורת "Y" הנפוץ בסקוטלנד.
  • צ'יף (Chief) - הוא פֶס הממוקם בשליש העליון של המגן.

בנוסף למגן כוללים רוב שלטי האצולה גם ציצה (מעל למגן) ומוטו (לרוב מתחתיו). פריטים אחרים עשויים להתווסף, כגון קסדה (עטורה במעטה בד) בשלל מצבים ודוגמאות, "תומכים" משני צדי המגן, חלקה עליה הם ניצבים לרוב, ושלל סרטים, כתרים מוּראליים ומיני מדליות ועיטורים אחרים. פריטים אלו מוענקים לרוב כאות הוקרה על ידי הריבון. אלמנטים אחרים המצביעים על סטטוס של נושא השלט (כגון עוגן לאדמירל, שרביט למצביא וכדומה) יכולים להתווסף מאחורי המגן. בהרלדיקה כמורתית נהוג להשתמש במטות כמורה עטורים (Crosier).


Exquisite-kwrite.png

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום: