דגל אירלנד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דגל אירלנד
Flag of Ireland.svg
כינוי הטריקולור האירי
סוג הדגל דגל לאומי ודגל ימי לאומי דגל לאומי ודגל ימי לאומי
יחס אורך/גובה 1:2
הונף לראשונה 1848
קבלת מעמד רשמי 1937
מוטיבים עיצוביים טריקולור, ירוק, לבן, כתום
שם המעצב תומאס פרנסס מאהר

דגל אירלנדאירית: An Bhractach Náisiúnta; באנגלית: Flag of Ireland) הוא דגלה של הרפובליקה של אירלנד. זהו טריקולור אנכי בצבעי ירוק, לבן וכתום ביחס אורך/גובה של 1:2. אף על פי שאין לדגל סמליות רשמית, על פי המסורת הצבע הירוק מסמל את המסורת הלאומית האירית, הכתום את תומכיו של ויליאם, נסיך אורנז' והלבן את השלום ואת הדו-קיום ביניהם.

הדגל, שהובא לאירלנד ב-1848 בעת מרד אירלנד הצעירה, הפך לסמל לאומי עת הונף בשנת 1916 על גגו של בית הדואר המרכזי של דבלין בעת מרידת חג הפסחא ואומץ כדגלה הלאומי של המדינה האירית החופשית בשנת 1922. הדגל קיבל מעמד חוקתי בשנת 1937, כששינתה המדינה את שמה ל-Éire.

עיצובו של הדגל

תבנית עיצובו של הדגל

על פי החוקה האירית מה-1 ביולי 1937:

הדגל הלאומי הוא טריקולור בצבעי ירוק, לבן וכתום

חוקת אירלנד - סעיף 7‏[1]

מאחר שאין דרישות חוקיות נוספות בחוקה, הנחיות בגין עיצובו של הדגל פורסמו על ידי משרד הטישך (ראש ממשלת אירלנד). צורתו של הדגל מלבנית ואורכו כפול מגובהו (יחס אורך גובה של 1:2), רוחב הפסים זהה והפסים מוצגים בצורה רוחבית כאשר הצבע הירוק צמוד לתורן, הכתום בצד ההינף והלבן במרכז הדגל. על פי פרסום משרד הטישך קוד הפנטון של הצבעים הוא כדלהלן: כתום - 151C, ירוק - 347C, לבן -

סכמה כתום לבן ירוק
פנטון 151 Safe 347
RGB 255-121-0 255-255-255 0-155-72
Hex #FF7900 #FFFFFF #009b48
CMYK 0-53-100-0 0-0-0-0 100-0-54-39


מקורותיו של הצבע הירוק

הצבע הירוק, המסמל את המסורת הגאלית הקתולית של אירלנד, מקורו בצבעו הירוק של דגל לנסטר, דגל היסטורי של הפרובינציה האירית הכולל נבל מוזהב במרכזו. הדגל, אשר זוהה עם הפרובינציה כבר מהמאה ה-16, במקורו היה דגל כחול, אולם צבעו הוחלף במאה ה-18 בעת גל המהפכות אשר פקדו את אירלנד. הדגל שימש כדגלה הלאומי הלא רשמי של אירלנד משנת 1789 ועד לתחילתה של המאה ה-20[2][3]

מקורותיו של הצבע הכתום

הצבע הכתום, המופיע בסמלים רבים של תומכי האיחוד עם בריטניה (יוניוניסטים, ברובם פרוטסטנטים), קשור למסדר אורנג' על שם ויליאם מאוראנז', מלך פרוטסטנטי שנלחם נגד ג'יימס השני הקתולי ומאזכר קבוצת לוחמים אירים-פרוטסטנטים שסייעו לו בקרב בוין בשנת 1690. עם היווסדו בשנת 1796 היה המסדר, שנועד להגן על דרך החיים הפרוטסטנטית באירלנד, המסגרת הראשונה להתאגדות יוניוניסטית.

הצבע הכתום בדגל הרפובליקאי מבקש לסמל רצון לפיוס עם הפרוטסטנטים.


פרוטוקול הדגל

הדגל הלאומי מונף מעל:

  • מעונו של נשיא אירלנד - Áras an Uachtaráin.
  • בית לנסטר (Leinster House) - מקום מושבו של הפרלמנט האירי, כאשר הפרלמנט מתכנס.
  • בתי המשפט ובניינים ציבוריים.

הדגל גם מונח על ארונם של:

  • נשיאי והנשיאים לשעבר של אירלנד.
  • חיילים ואנשי משטרה שנהרגו בעת מילוי תפקידם.
  • אנשי שם אחרים.

בהלוויות ממלכתיות שנערכו לפטריוטים אירים כמו סר רוג'ר קאסמנט (Roger Casement) (1965), קווין בארי (Kevin Barry) (2000) ואחרים, הדגל הלאומי הונח על ארונם כאות של כבוד.

הטריקולור וצפון-אירלנד

הסמליות העיקרית של הדגל (איחוד וכבוד הדדי בין לאומנים (ירוק) לבין תומכי האיחוד עם בריטניה (כתום)) לא הפכה למציאות. אירלנד חולקה רשמית ב-Government of Ireland Act 1920, כשהחלק הצפון-מזרחי של האי, שבו היה רוב לתומכי האיחוד, הופך לצפון אירלנד. צפון אירלנד, דרך מנגנון שהוגדר בסעיפים 11-15 של ההסכם האנגלו-אירי, בחרה לא להצטרף למדינה האירית החופשית ובמקום זאת להישאר חלק מהממלכה המאוחדת. צפון אירלנד השתמשה בדגל בריטניה ובדגל צפון אירלנד הכולל את "היד האדומה של אלסטר" וכתר מעל כוכב בן שישה קודקודים.

אולם אירים רפובליקנים השתמשו בדגל אירלנד כדי לחלוק כבוד לאנשי ה-Provisional IRA שבחייהם הרגו בתומכי האיחוד עם בריטניה על ידי פרישת הדגל על ארונותיהם. מבקרים בצפון אירלנד לא יכולים שלא להבחין בסמלים הרבים בהם משתמשים שני הצדדים כדי לסמן באופן פרובוקטיבי את "השטח שלהם" ולהתגרות בצד השני. אבני השפה באזורים תומכי איחוד צבועות בצבעים אדום, לבן וכחול, כצבעי דגל בריטניה, בעוד שבשכונות תומכי האיחוד עם אירלנד הם צבועות בירוק, לבן וכתום (למרות שמתייחסים אליהם כ"ירוק לבן וזהוב" -- כדי שלא להשתמש במלה Orange = כתום - שנחשבת לסמל לתומכי האיחוד עם בריטניה, זיכרון לשלטון בית אורנז', והיא גם שמו של אחד המסדרים הפרוטסטנטים הבולטים בצפון אירלנד התומך באופן קולני במיוחד באיחוד עם בריטניה). גורמים בשתי הקהילות מניפים את הדגל "שלהם" על ארובות ובניינים גבוהים.

לאומנים מאירלנד קבלו על השימוש שתואר לעיל בדגל הלאומי. במיוחד כנגד השימוש שלו על ידי מפלגת שין פיין (Sinn Féin) הרפובליקנית. הנפת הדגל על ידי אנשי המפלגה כדי לחגוג את הישגים בבחירות בשנת 2002 לוותה בביקורת רבה בעיתונות הכתובה והמשודרת באירלנד, שהאשימה את אנשי המפלגה בכך שהפגינו "חוסר כבוד מופגן" לדגל הלאומי.

בעקבות הסכם בלפסט הוחלט על צעדים ל"שוויון בכבוד" באופן שבו משתמשים בסמלים בצפון אירלנד. הדגל הבריטי אינו מונף עוד על בנייני הפרלמנט ובניינים רשמיים אלא רק במספר מצומצם של ימים (למשל יום הולדתה הרשמי של המלכה אליזבת השנייה), וראש עיריית בלפסט מציג בלשכתו את שני הדגלים. נוסף על כך, עוצב תג חדש ונייטרלי יותר למשטרת צפון אירלנד. אנשי צפון אירלנד מקווים שעם חלוף הזמן יקבלו שתי הקהילות אחת את השנייה ויפגינו סובלנות גדולה יותר האחת לסמלי השנייה, ואז ניתן יהיה להניף את הטריקולור האירי ביתר חופשיות בצפון אירלנד.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דגל אירלנד בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ חוקת אירלנד, 1 ביולי 1937 (באנגלית)
  2. ^ דגל ארבע הפרובינציות באתר YourIrish.com
  3. ^ דגל אירלנד באתר האנציקלופדיה בריטניקה


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0