חוקה

חוקת ארצות הברית, אחת מן החוקות המפורסמות ביותר בעולם, והבסיס לחוקות רבות אחרות ברחבי העולם.

חוקה היא מכלול של עקרונות יסוד או תקדימים מבוססים המהווים בסיס משפטי ומנהלי של המשטר במדינה, ארגון או סוג אחר של ישות.

חוקה נוצרת על ידי גוף מכונן, וחייבת בהגדרתה לכלול את הוראות היסוד בדבר מבנה המשטר והשלטון, סמכויות החקיקה, צורת בחירת השלטון וכיוצא באלו. רוב החוקות עוסקות גם בנושא זכויות האדם הבסיסיות של תושבי המדינה, וזכויות של קבוצות מיעוט. בפדרציה ובקונפדרציה החוקה גם מסדירה את סמכויות השלטון המרכזי וסמכויות השלטון המקומי-מדינתי.

במהלך ההיסטוריה היו מקרים בהם נכתבה חוקה במצבי משבר, למשל אחרי הפיכה צבאית, או כשהתחולל שינוי מהותי במשטר. עם זאת, רוב החוקות נכנסו לתוקף במדינותיהן לאחר קבלת עצמאות.

במדינות דמוקרטיות נחשבת החוקה לאמנה חברתית בין תושבי המדינה, והממשלה שואבת את כוחה מכך שנבחרה על ידי העם, תוך שכוח זה מוגבל על ידי זכויות האדם שנקבעו בחוקה. מקרים שבהם איזון זה מופר, לדוגמה אם הגוף המחוקק מנסה לחוקק חוקים המנוגדים לחוקה, נקראים משבר חוקתי.

חוקת ארצות הברית, משנת 1789, מהווה מודל לחוקות של כמה מדינות אחרות. לאחריה נוצרו החוקה הפולנית ב-1791 והחוקה הצרפתית ב-1792.

ברוב מדינות העולם החוקה היא מסמך כתוב או אוסף של מסמכים המוגדרים כחוקה. בממלכה המאוחדת, החוקה היא אוסף של עקרונות, חלקם בלתי כתובים, שהתגבשו במשך השנים, וידועים בכינוי "מוסכמות חוקתיות". חלק קטן ממוסכמות חוקתיות אלו התגבשו ברבות השנים במסמכים שונים, כמו המגנה קרטה ומספר חוקים שחוקקו בידי הפרלמנט של בריטניה.

מאפייני החוקה

בספרות המשפטית מתוארים מאפייני חוקה שקיימים בכל אחד מהמודלים הקיימים לחוקות בעולם:

1. עליונות – במקרה של התנגשות חוק או חוק משנה עם החוקה, יד החוקה על העליונה. הוראותיה של החוקה ייתנו תוכן ורושם לחקיקה הראשית והמשנית. לרוב, אין תוקף לחוק העומד בסתירה לחוקה.
2. נוקשות – קשה יותר לשנות חוקה מאשר לשנות חוק רגיל. יש כמה דרגות של נוקשות:
   • שריון מוחלט: לא ניתן בשום אופן לשנות סעיף מסוים בחוקה.
   • שריון יחסי: דרוש רוב מיוחד או פרוצדורה אחרת (דוגמה: חמש קריאות במקום שלוש) לשם שינוי סעיף בחוקה.
   • שריון זמני: למשך זמן מסוים הסעיף יהיה משוריין, אולם לאחר מכן יהיה ניתן לשינוי.
3. תוכני החוקה – תוכן החוקה קובע את כללי המשחק בחברה. החוקה כוללת סעיפים הנוגעים למבנה המשטר ולזכויות אדם.
4. סגנון – החוקה בעלת סגנון תמציתי. היא עוסקת בעקרונות היסוד באופן אבסטרקטי, ומכאן שהיא קצרה ובעלת אמירות כלליות.

חוקה בישראל

ערך מורחב – חוקה (ישראל)

בהתאם לאמור במגילת העצמאות, נבחרה הכנסת הראשונה כאספה מכוננת, שתפקידה העקרוני היה לכונן חוקה למדינת ישראל. לאחר המאבק על החוקה שהתנהל בשנותיה הראשונות של המדינה, החליטה הכנסת ב-13 ביוני 1950 שלא לכונן חוקה מיידית, אלא לחוקק חוקי יסוד שיצטרפו לכדי חוקה בבוא הזמן – החלטה זו מכונה "פשרת הררי".

נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, קבע בפסק דין בנק המזרחי, שחוקי היסוד הם בגדר חוקה למדינה, וזוהי הגישה המקובלת מאז ועד היום. עם המתנגדים לגישה זו נמנה עמיתו, שופט בית המשפט העליון מישאל חשין.

לקריאה נוספת

• Yaniv Roznai, Unconstitutional Constitutional Amendments - The Limits of Amendment Powers, Oxford University Press, 2018

קישורים חיצוניים

• רויטל חובל, בניגוד לעמדת שקד, תקדימים מראים שבג"ץ יכול לפסול חוקי יסוד, באתר הארץ, 10 באוגוסט 2018
• יניב רוזנאי, משפט על-לאומי, גלובליזציה והסמכות המכוננת – ראשית עיון ומגמות השוואתיות, משפט וממשל כב, תשפ"א
• שאול שארף, חוקה שמרנית בישראל, הפורום הישראלי למשפט וחירות, מרץ 2021.
• חוקה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• חוקות, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36289908חוקה