המנון טורקיה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מצעד העצמאות
İstiklâl Marşı
קיר בבית ספר בטורקיה - מילות ההמנון לצד דגל המדינה, תמונתו של מוסטפא כמאל אטאטורק ומילות אחד מנאומיו
קיר בבית ספר בטורקיה - מילות ההמנון לצד דגל המדינה, תמונתו של מוסטפא כמאל אטאטורק ומילות אחד מנאומיו
מדינה טורקיהטורקיה טורקיה
צפון קפריסיןצפון קפריסין צפון קפריסין
שפה טורקית
מילים מהמט אקיף ארסוי
לחן אוסמן זקי אונגור
תאריך מעמד רשמי 1921

מצעד העצמאותטורקית: İstiklâl Marşı) הוא ההמנון הלאומי של טורקיה. ההמנון אומץ רשמית ב-12 במרץ 1921, שנתיים לפני הקמת הרפובליקה הטורקית. הוא שימש כמקור למוטיבציה עבור החיילים שלחמו במלחמת העצמאות של טורקיה וכהמנון ניצחון עבור הרפובליקה שקמה לאחר המלחמה.

כ-724 פואמות הועמדו לתחרות כלל-לאומית שאורגנה במטרה לאתר ולבחור את החיבור המקורי המתאים ביותר. פואמה בת 10 בתים שנכתבה על ידי המשורר הנודע מהמט אקיף ארסוי אומצה פה אחד על ידי האספה הלאומית הגדולה של טורקיה.

24 מלחינים השתתפו בתחרות נוספת שאורגנה במטרה לבחור את המנגינה המתאימה ביותר להמנון שנבחר. המועצה, שהתכנסה באיחור שנבע ממלחמת העצמאות של טורקיה, אימצה את המנגינה שהולחנה על ידי עלי ריפאת קאגאטאי. המנגינה שימשה כליווי עד שנת 1930. לאחר מכן, המנגינה שונתה למוזיקה סימפונית שנכתבה על ידי אוסמן זקי אונגור, מנצח התזמורת הסימפונית הנשיאותית. ראוי לומר שמקובל לשיר רק את שני הבתים הראשונים מתוך עשרת הבתים של ההמנון.

ההמנון הוא גם המנונה של הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין מאז 1983.

מילות השיר

תרגום לעברית טורקית

אל חשש! דגל הארגמן, המתנוסס בגאווה, לעולם לא ייעלם,
לפני שהגחל הבוער האחרון שבוער בתוך אומתי יתכלה.
שכן הדגל הוא כוכב אומתי, והוא יזרח לנצח.
הוא שלי ושייך בלעדית לאומתי האמיצה

אל תזעף, מתחנן אני בפניך, הוי חצי סער ביישן[1]
חייך בפני הגזע ההרואי שלי! מדוע הכעס, מדוע הזעם?
שאם לא כן, הדם ששפכנו עבורך היה לחינם
שכן החירות היא הזכות המוחלטת של אומתי יראת האל.

הייתי חופשי תמיד ולנצח אמשיך להיות
היכן המטורף אשר יכבול אותי בשלשלאות? אני שולל את עצם הרעיון!
אני כמו שיטפון מהדהד. רב עוצמה ועצמאי
אני אקרע את ההרים, אתנשא במרומים[2], ועדיין אתפרץ החוצה

אדמות המערב אולי מוקפות חומות של פלדה
אך לי יש גבולות המוגנים בעוצמתו הרבה של המאמין
הכר בכוחך המולד, ידידי! וחשוב: הכיצד זה תוכל אמונה פועמת שכזו להיכחד אי פעם?
על ידי אותה מפלצת מוכה, בעלת שן אחת, שאותה אתה מכנה "ציוויליזציה" ?[3]

ידידי! פן תפקיר את מולדתי בידי רשעים
הפוך את חזך לשריון ואת גופך למחפורת! עצור את החיפזון, ממיט הקלון הזה
שהרי בקרוב יבואו ימים עולצים של הבטחה אלוקית
מי יודע? אולי מחר? אולי אף מוקדם יותר

אל תראה באדמה עליה אתה מהדס עפר גרידא, הכר בה!
וחשוב אודות האלפים העירומים אשר קבורים בכבוד תחתיך
אתה הבן האציל של "קדוש" מעונה, התבייש, אל תפגע באבותיך!
אל תוותר על גן העדן של המולדת, אפילו אם תקבל בתמורה עולם ומלואו.

איזה אדם יבחר שלא למות עבור פיסת אדמה שמיימית זו?
"קדושים" מעונים היו פורצים החוצה אילו היה ניתן לסחוט את האדמה! "קדושים" מעונים,
מי יתן ואפילו אם ירצה האל לקחת את כל אהובי ונכסי ממני
יותיר לי את אומתי היחידה האמיתית עלי אדמות

הוי אל רב פעלים, משאלת הלב היחידה של לבי הפצוע היא
שאף יד כופר לא תיגע בחזה של מקדשי
האד'אנים והשהאדות ששמיעתי כבר מורגלת בהם, הם יסודות דתי.
מי יתן וצלילם האצילי יחלוש ברוב עוצמה על מולדתי הנצחית

שכן רק אז, מצבתי התשושה, אם תהיה כזו, תיפול ארצה אלף פעמים באקסטזה[4]
ודמעות של דם גועש ישצפו החוצה מכל אחד מפצעי
וגופי חסר החיים יבקיע מהאדמה כרוח נצחית
אולי רק אז, אעלה בשלווה ואגיע לאחר המתנה ארוכה לגן העדן

לכן התנופף כמו השמיים הבוהקים, הוי חצי סהר רב תהילה
כך שכל טיפת דם אחרונה שלנו לא תהיה לחינם
לא אתה ולא הגזע שלי לא תוכחדו לעולם!
שכן החופש הוא זכות מוחלטת של הדגל החופשי שלי
שכן החופש הוא הזכות המוחלטת של אומתי יראת האל.

Korkma, sönmez bu şafaklarda yüzen al sancak;
Sönmeden yurdumun üstünde tüten en son ocak.
O benim milletimin yıldızıdır parlayacak;
O benimdir, o benim milletimindir ancak.

Çatma, kurban olayım çehreni ey nazlı hilal!
Kahraman ırkıma bir gül! ne bu şiddet bu celal?
Sana olmaz dökülen kanlarımız sonra helal,
Hakkıdır, Hakk'a tapan, milletimin istiklal!

Ben ezelden beridir hür yaşadım, hür yaşarım.
Hangi çılgın bana zincir vuracakmış? Şaşarım;
Kükremiş sel gibiyim, bendimi çiğner aşarım;
Yırtarım dağları, enginlere sığmam, taşarım.

Garbın afakını sarmışsa çelik zırhlı duvar,
Benim iman dolu göğsüm gibi serhaddim var.
Ulusun, korkma! Nasıl böyle bir imanı boğar.
"Medeniyet!" dediğin tek dişi kalmış canavar?

Arkadaş! Yurduma alçakları uğratma sakın!
Siper et gövdeni, dursun bu hayasızca akın.
Doğacaktır sana vaadettiği günler Hakk'ın;
Kimbilir, belki yarın, belki yarından da yakın.

Bastığın yerleri "toprak" diyerek geçme, tanı!
Düşün, altında binlerce kefensiz yatanı.
Sen şehit oğlusun, incitme, yazıktır atanı;
Verme, dünyaları alsan da bu cennet vatanı.

Kim bu cennet vatanın uğruna olmaz ki feda?
Şüheda fışkıracak toprağı sıksan, şüheda!
Canı, cananı, bütün varımı alsın da Hüda,
Etmesin tek vatanımdan beni dünyada cüda.

Ruhumun senden, ilahi, şudur ancak emeli;
Değmesin mabedimin göğsüne na-mahrem eli!
Bu ezanlar ki şahadetleri dinin temeli,
Ebedi yurdumun üstünde benim inlemeli

O zaman vecd ile bin secde eder varsa taşım;
Her cerihamdan, ilahi, boşanıp kanlı yaşım,
Fışkırır ruh-i mücerret gibi yerden na'aşım;
O zaman yükselerek arşa değer belki başım!

Dalgalan sen de şafaklar gibi ey şanlı hilal;
Olsun artık dökülen kanlarımın hepsi helal!
Ebediyyen sana yok, ırkıma yok izmihlal.
Hakkıdır, hür yaşamış bayrağımın hürriyet;
Hakkıdır, Hakk'a tapan milletimin istiklal!

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא המנון טורקיה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ המשורר משווה את הסהר שבדגל טורקיה להבעה זעופה של פנים כעוסות. הדגל נמצא תחת איום מצד אומות פולשות, שהניצחון עליהן נראה תחילה בלתי אפשרי, ולכן הדגל "ביישן".
  2. ^ התרגום המילולי של מילה זו הוא "האינסופיים" – מילה פיוטית טורקית (ללא תרגום ישיר) שמתייחסת לכל מה שנתפס כאינסופי על ידי האדם: המרומים, האוקיינוסים, כדור הארץ, הרקיע וכו'.
  3. ^ המילה "ציוויליזציה" מיוחסת לאומות אירופה הפולשות (צרפת, בריטניה, איטליה, גרמניה ויוון) וצבאותיהן המודרניים. ברם, המשורר קורא לאומה ואומר שגם אם "אדמות המערב אולי מוקפות חומות של פלדה", כלומר, גם אם לצבאות אירופה יש טכנולוגיה ונשק הנתפסים כלא-מנוצחים, אל לה לרוח ליפול בשל עליונות זו. יש להתבונן על ההישגים במלחמת העצמאות שהושגו במינימום אספקה ונשק. המוטיבציה, האמונה והדחף הפנימי הם שימשיכו להוביל את הטורקים. גורם זה אינו נמצא ברשותם של צבאות אירופה. אז מה אם יש להם צבאות מצוידים יותר? לרשותנו אנו עומד "חזהו העצום של המאמין", וזה כל מה שדרוש עבור הניצחון הנכסף.
  4. ^ הנחת המצח על האדמה הוא מנהג מקובל באסלאם. (ראו צלאה).


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24168213המנון טורקיה