המנון שווייץ

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית המנון ריקה. מזמור שווייץ הוא ההמנון הלאומי של שווייצריה. ההמנון נכתב בשנת 1841 על ידי אלברייך צוויסיג (1808-1854). משנכתב, שרו אותו תדיר בעת אירועים פטריוטיים. עד 1981, השיר לא התקבל על ידי המועצה הפדרלית השווייצרית כהמנון הרשמי, משום שהמועצה הייתה מעוניינת לאפשר לעם לקבוע את השיר שישמש כהמנון הלאומי.

בשנת 1961, החליף ההמנון את השיר "רופסט דו מיין פאטרלנד" ("כשתקראי לי ארץ אבות") אשר נכתב על ידי יוהאן רודולף וייס למנגינת "אלקים, נצור את המלכה", השינוי אמור היה להיות לתקופה מוגבלת.

לבסוף, בשנת 1981, הוכרז השיר כהמנון הלאומי הרשמי של שווייצריה.

ב-2013 הכריז גוף לא -ממשלתי בשם "החברה לתועלת הציבור בשווייץ" (Schweizerische Gemeinnützige Gesellschaft) על תחרות לבחירת המנון חדש לשווייץ, שהשיר הזוכה בה יוגש לאישור הממשלה.^[1] ההתנגדות למילות "מזמור שווייץ" נובעת מכך שבהיותו מזמור דתי-נוצרי, הערכים שהוא מבטא אינם מקובלים כיום על כלל החברה השווייצרית ועל שווייץ כאומה.

מילים

תרגום לעברית	גרמנית
בית 1 בהולכך בדמדומי הבוקר, אראה אותך בים הזוהר אותך, שגיב, נפלא! בהתאדם קרחון האלפים, התפללו, שווייצרים חופשיים, שאו תפילה! נפשותיכם האדוקות מרמזות על אלקים במולדת הנשגבה על אלקים, אדוננו, במולדת הנשגבה בית 2 בבואך עם רדת ערב, אמצא אותך בצבא הכוכבים, אותך, חביב-אנוש, אוהבו! במרחבי הרקיע הריקים יכולני לחלום בשמחה ובקדושה! שכן הנשמה האדוקה מרמזת על אלקים במולדת הנשגבה על אלקים, אדוננו, במולדת הנשגבה בית 3 בנושבך הנה במסך הערפל, אחפשך בים העננים, אותך, שאין לחקור בו, הנצחי! מתוך העבים האפלים קרבה השמש בהירה ועדינה, והנפש האדוקה מרמזת על אלקים במולדת הנשגבה על אלקים, אדוננו, במולדת הנשגבה בית 4 בהתקרבך בסערת הפרא, אתה לנו צור ומגן, אתה, המושל הכל יכול, המציל! בליל סער ובמחשך הבה נאמין בך כילדים! כן, הנפש האדוקה מרמזת, על אלקים במולדת הנשגבה, על אלקים, אדוננו, במולדת הנשגבה	בית 1 Trittst im Morgenrot daher, Seh' ich dich im Strahlenmeer, Dich, du Hocherhabener, Herrlicher! Wenn der Alpenfirn sich rötet, Betet, freie Schweizer, betet! Eure fromme Seele ahnt Gott im hehren Vaterland, Gott, den Herrn, im hehren Vaterland. בית 2 Kommst im Abendglühn daher, Find' ich dich im Sternenheer, Dich, du Menschenfreundlicher, Liebender! In des Himmels lichten Räumen Kann ich froh und selig träumen! Denn die fromme Seele ahnt Gott im hehren Vaterland, Gott, den Herrn, im hehren Vaterland. בית 3 Ziehst im Nebelflor daher, Such' ich dich im Wolkenmeer, Dich, du Unergründlicher, Ewiger! Aus dem grauen Luftgebilde Tritt die Sonne klar und milde, Und die fromme Seele ahnt Gott im hehren Vaterland, Gott, den Herrn, im hehren Vaterland. בית 4 Fährst im wilden Sturm daher, Bist Du selbst uns Hort und Wehr, Du, allmächtig Waltender, Rettender! In Gewitternacht und Grauen Lasst uns kindlich ihm vertrauen! Ja, die fromme Seele ahnt, Ja, die fromme Seele ahnt Gott im hehren Vaterland, Gott, den Herrn, im hehren Vaterland!