המנון פולין

מזורקת דומברובסקי
Mazurek Dąbrowskiego
	מילות הבית הראשון על גלויה הנושאת את הכותרת "שיר הלגיון"
	מילות הבית הראשון על גלויה הנושאת את הכותרת "שיר הלגיון"
מדינה	פולין
שפה	פולנית
מילים	יוזף ויביצקי
לחן	עממי
תאריך מעמד רשמי	1926
שמות נוספים	עוד לא אבדה פולין; (Jeszcze Polska nie zginęła)
	להאזנה (מידע • עזרה)

מזורקת דוֹמבּרוֹבסקי (בפולנית: Mazurek Dąbrowskiego), או "פולין עוד לא אבדה" היא ההמנון הלאומי של פולין. זוהי גרסה של השיר המקורי שנכתב על ידי יוזף ויביצקי בשנת 1797, שנתיים לאחר חלוקתה השלישית של פולין. לחנו של ההמנון הוא כלחן המזורקה, ריקוד פולני עממי, אך מחבר הלחן אינו ידוע. השיר ידוע גם בשמו המקורי "שיר הלגיונות הפולנים באיטליה" או בשם "עוד לא אבדה פולין" – מילותיו הראשונות של השיר.

מטרתו המקורית של השיר הייתה לחזק את המורל בקרב החיילים הפולנים שנלחמו תחת פיקודו של יאן הנריק דומברובסקי עבור נפוליאון בונפרטה בכיבושו את איטליה. הרעיון המרכזי בשיר הוא שפולין, אף על פי שאינה עצמאית, לא אבדה כל עוד הפולנים חיים ונלחמים בשמה.

ההמנון אומץ רשמית על ידי הרפובליקה השנייה של פולין בשנת 1926 ומעמדו של ההמנון מעוגן בחוקת פולין, כמו גם הדגל והסמל.

מילות השיר

תרגום לעברית	תעתיק עברי	פולנית
עוד לא אבדה פולין, כל עוד אנו עוד חיים. את מה שכוח זר כבש, אנחנו בחרב ניקח. פזמון: צעד, צעד, דומברובסקי, מאיטליה לפולין. תחת פיקודך, הבה נאחד את האומה. חצה את הוויסלה והוורטה, ופולנים נהיה. בונפרטה הראה לנו, דרכים לניצחון. (פזמון) כמו שהלך צ'ארנייצקי לפוזנן אחרי שנלחם בשוודים, כדי לשחרר את מולדתנו מהשלשלאות בחזרתו דרך הים. (פזמון) שם אב אומר לבשה שלו בעודו בוכה שמעי, נדמה שעַמנו הולם בתופים. (פזמון)	יֶשְצֶ'ה פּוֹלְסְקַה נְיֶה זְגִינֶוַה קְיֶדְי מְי זְ'יֶמְי צוֹ נַאם אוֹבְּצַה פְּשֶמוֹץ וְזֵ'וַה שַׁבְּלוֹ(ן) אוֹדְבְּיֶזֶ'מְי רֶפְרֶן: מַארְש, מארש, דוֹמְבְּרוֹבְסְקִי, ז זֶ'מְי וְווֹסְקְיֶיְ דוֹ פּוֹלְסְקִי. זַה טְווֹיִים פּשֶׁווֹדֶם זְווֹ(נ)צְ'ים שֶׁ(ן) זְ נַארוֹדֶם. פְּשֶיְדְזֶ'ם וִיסְוֶה, פְּשֶיְדְזֶ'ם וַרְטֶ(ן) בֶּ(נ)דְזֶ'ם פּוֹלַאקַאמִי דַאוְ נַאם פְּשְׁיקְוַאד בּוֹנַפַּרְטֶה יַאק זְוְיצֶ'(נ)זַ'ץ' מַאמְי (רֶפְרֶן) יַאק צַ'ארְנְיֶצְקִי דוֹ פּוֹזְנַאנְיַה פּוֹ שְׁוֶדְזְקִים זַבּוֹזֶ'ה דְלַה אוֹיצְ'יזְנְי רַאטוֹוַאנְיַה וְרוּצִ'ים שֶ(ן) פְּשֶׁז מוֹזֶ'ה (רֶפְרֶן) יוּז' טַאם אוֹיְצֶ'ץ דוֹ סְוֶיְ בַּאשִׁי מוּוִי זַפְּוַאקַאנְי סְווּחַאי יֶנוֹ, פּוֹנוֹ נַאשִי בִּיוֹ(ן) וְ טַארַאבַּאנְי (רֶפְרֶן)	Jeszcze Polska nie zginęła, Kiedy my żyjemy. Co nam obca przemoc wzięła, Szablą odbierzemy. Refren: Marsz, marsz, Dąbrowski, Z ziemi włoskiej do Polski. Za twoim przewodem Złączym się z narodem. Przejdziem Wisłę, przejdziem Wartę, Będziem Polakami. Dał nam przykład Bonaparte, Jak zwyciężać mamy. (Refren) Jak Czarniecki do Poznania Po szwedzkim zaborze, Dla ojczyzny ratowania Wrócim się przez morze. (Refren) Już tam ojciec do swej Basi Mówi zapłakany Słuchaj jeno, pono nasi Biją w tarabany. (Refren)