פרטו כולם על קורותיכם, הכו בבלפונים
האריה האדום שאג.
מְאַלֵּף הערבה
זינק בקפיצה,
בהפיגו את החושך.
שמש מעל לפחדינו, שמש מעל לתקוותנו.
בעמידה, אחים, הנה אפריקה מכונסת.
פזמון:
סיבי לבי הירוק.
שכם אל שכם, יותר מאחים שלי,
הו סנגלים, בעמידה!
הבה נחבר את הים והמעיינות, הבה נחבר את הערבה ואת היער!
השבח לאמא אפריקה, השבח לאמא אפריקה.
סנגל את בנה של קצף האריה
את עולה בלילה בדהרת סוסים
השיבי לנו, הו! השיבי לנו את כבוד אבותינו
מפוארים כמו הובנה וחזקים כמו השריר
אנו אומרים את זכויותינו – בחרב אין ולא רבב
(פזמון)
סנגל, אנו לוקחים על עצמנו את המטרה הגדולה שלך:
לקבץ את האפרוחים במקלט מפני הדיות
כדי להקים, ממזרח למערב, מצפון לדרום,
עם אחד יחיד, עם ללא טלאים
אבל עם הפונה לכל רוחות העולם.
(פזמון)
סנגל, כמוך, כמו כל גיבורינו,
אנו נהיה קשוחים בלי שנאה ושתי ידיים פתוחות.
את החרב אנו נניח בעת שלום בנדן,
שכן העבודה תהיה נשקנו כמו גם המילים.
הבנטו הוא אח, כמו גם הערבי והלבן.
(פזמון)
אבל אם האויב יבעיר את גבולותינו
נקום כולנו והנשק באגרוף:
עם אחד באמונתו קורא תגר על האסונות
הצעירים והזקנים, הגברים והנשים.
המוות, כן! אנו אומרים מוות, אבל לא בושה.
(פזמון)
|
Pincez tous vos koras, frappez les balafons.
Le lion rouge a rugi.
Le dompteur de la brousse
D'un bond s'est élancé,
Dissipant les ténèbres.
Soleil sur nos terreurs, soleil sur notre espoir.
Debout, frères, voici l'Afrique rassemblée
Refrain:
Fibres de mon cœur vert.
Épaule contre épaule, mes plus que frères,
O Sénégalais, debout !
Unissons la mer et les sources, unissons la steppe et la forêt !
Salut Afrique mère, salut Afrique mère.
Sénégal toi le fils de l'écume du lion,
Toi surgi de la nuit au galop des chevaux,
Rend-nous, oh ! rends-nous l'honneur de nos ancêtres,
Splendides comme ébène et forts comme le muscle
Nous disons droits – l'épée n'a pas une bavure.
(Refrain)
Sénégal, nous faisons nôtre ton grand dessein :
Rassembler les poussins à l'abri des milans
Pour en faire, de l'est à l'ouest, du nord au sud,
Dressé, un même peuple, un peuple sans couture
Mais un peuple tourné vers tous les vents du monde.
(Refrain)
Sénégal, comme toi, comme tous nos héros,
Nous serons durs sans haine et des deux bras ouverts.
L'épée, nous la mettrons dans la paix du fourreau,
Car le travail sera notre arme et la parole.
Le Bantou est un frère, et l'Arabe et le Blanc.
(Refrain)
Mais que si l'ennemi incendie nos frontières
Nous serons tous dressés et les armes au poing :
Un peuple dans sa foi défiant tous les malheurs,
Les jeunes et les vieux, les hommes et les femmes.
La mort, oui ! Nous disons la mort, mais pas la honte.
(Refrain)
|