דוחה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דוחה
الدوحة
פוטומונטז' של דוחה
פוטומונטז' של דוחה
מדינה קטר (מדינה)קטר (מדינה) קטר
מחוז דוחה
תאריך ייסוד 1850
שטח 189 קמ"ר
גובה 0 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 872,048[1] (2020)
 ‑ במטרופולין 1,186,023 (2020)
 ‑ צפיפות 5,342 נפש לקמ"ר (2020)
קואורדינטות 25°17′N 51°32′E / 25.283°N 51.533°E / 25.283; 51.533
אזור זמן UTC +3

לחצו כדי להקטין חזרה

ערב הסעודיתבחרייןא-ריאןאל-וכרהאום סלאלא-שמאלאל-ח'ורא-דעאיןא-שחנייהדוחהדוחהדוחהדוחהAd Dawhah in Qatar 2015.svg
אודות התמונה

דּוֹחַהערבית: الدوحة, תעתיק מדויק: אלדַּוְחַה) היא בירת קטר והעיר הגדולה בה. העיר שוכנת במזרח המדינה על שפת המפרץ הפרסי ומשתרעת על שטח של פני 189 קמ"ר. על פי מפקד האוכלוסין האחרון משנת 2020 אוכלוסיית העיר עצמה מנתה 872,048 בני אדם, וביחד עם אזור התעשייה השייך לה מנתה כ-1.186 מיליון בני אדם. בעיר ובפרבריה מתגוררים למעלה מ-80% מאוכלוסיית המדינה.

דוחה הוכרזה על ידי תאגיד שווייצרי כאחת משבע הערים המופלאות של העולם ב-2014.

היסטוריה

דוחה נוסדה ב-1850 ונקראה אל-בידא. בשנת 1882 נבנתה מצודת אל-וג'בה בדרום העיר[דרוש מקור], ושנה לאחר מכן הוביל שייח' ג'אסם את הצבא המקומי לניצחון על העות'מאנים. ב-1916 הפכה העיר לבירת מדינת חסות בריטית. עם קבלת עצמאותה של קטר ב-1971, הוענק לעיר שמה הנוכחי[דרוש מקור] והיא הייתה לבירת המדינה. בניין הממשלה, הנחשב לסימן ההיכר של העיר, נחנך ב-1969. בשנת 1996 הוקם ערוץ הטלוויזיה אל-ג'זירה בעיר.

בשנת 1996 מדינת ישראל פתחה לראשונה נציגות כלכלית קבועה בדוחה[2]. זמן קצר לאחר מכן ביקר ראש הממשלה, שמעון פרס, בדוחה[3].

בנובמבר 1997 נערכה הוועידה הכלכלית למזרח התיכון וצפון אפריקה בדוחה, בהשתתפות משלחת מישראל[4]. באותה עת גם החלו אנשי עסקים ישראלים לפעול במדינה[5].

כלכלה, תיירות וספורט

עיקר פרנסת התושבים מתבססת על תעשיית הנפט ועל דייג. לאחרונה החלה להתפתח גם תעשיית תיירות, בעיקר תיירות המופנית לעשירי העולם. בתחילת שנות ה-2000 החלה תנופת בנייה גדולה בדוחה, וקו הרקיע של החוף השתנה לחלוטין עם הופעתם של מגדלי מגורים ומשרדים, בהם מרכזי קניות רבים. בעיר מתקני ספורט רבים לשימוש כללי, חלקם בתשלום (טניס, גולף) וחלקם חינמיים (מגרשי כדורסל והחלקת גלגיליות). במרכז הקניות CITY CENTER מגרש החלקה על קרח בתשלום.

בדוחה המדברית נבנה מגרש גולף, אתר סקי סינתטי ועוד, אשר מושכים אליהם את אילי הנפט מהסביבה כמו גם עשירי עולם אחרים כגון, בזמנו, מייקל ג'קסון.


דוחה אירחה את משחקי אסיה ה-15 בדצמבר 2006[6], והיא נבחרה לשמש כבירת התרבות הערבית לשנת 2010.

דוחה הגישה את מועמדותה לאירוח משחקי הקיץ האולימפיים במסגרת המכרזים האולימפיים ל-2016 ול-2020, אך לא הצליחה לעלות לשלבי הגמר של המכרזים. היא שוב מתכננת להגיש מעומדות למשחקים ב-2032[7]

השכלה ותרבות

ב-1973 הוקמה אוניברסיטת קטר וב-1975 נפתח המוזיאון הלאומי של קטר, במקום שבו במקור היה ארמון השליט ב-1912. בקרבת דוחה נמצאת עיר החינוך המיועדת כולה למחקר ולהשכלה ונמצאים בה סניפים רבים של אוניברסיטאות אמריקניות כמו ג'ורג'טאון, ג'ון הופקינס ועוד.

דמוגרפיה ודתות

רוב תושבי דוחה הם מוסלמים.[8] הקתולים מהווים 90% מתוך מיעוט של 150,000 נוצרים.[9] מאז 2008 הותר לבנות כנסיות בעיר, אך ללא סממנים נוצריים (כמו הצלב) מבחוץ.[10] רוב המסגדים בדוחא הם מהזרם הסוני או המוואחידון.[11]

רוב האוכלוסייה בדוחא היא של עובדים זרים, והאזרחים הקטרים מהווים מיעוט בעיר[12]. החלק הגדול של האזרחים הזרים בקטר הוא ממדינות דרום אסיה, אך יש גם תושבים רבים ממדינות ערב במזרח התיכון וממזרח אסיה. בעבר לא הותר לאזרחים שאינם קטרים לרכוש קרקע, אולם כיום אזרחים זרים רשאים לקנות אדמות במספר אזורים בדוחה.

תחבורה

בעיר שוכן נמל התעופה הבין-לאומי חמד שהוא שדה התעופה הבינלאומי היחיד בקטר. שדה התעופה הוא בסיס הפעולה המרכזי ומושב ההנהלה של חברת התעופה הלאומית של קטר, קטר איירווייז (القطرية). הוא החליף ב-2014 את נמל התעופה הישן של העיר, אשר נסגר ועתיד להיהרס[13].

החל משנת 2006 רשת של אוטובוסים ציבוריים ומוניות מסודרות החלו לפעול ברחבי העיר.

קו הרקיע של וסט ביי בשעות הלילה

גלריה

ערים תאומות

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Qatar: Municipalities, Major Cities & Localities - Population Statistics, Charts and Map
  2. ^ אורה קורן, קטאר, ‏קטאר ממתינה לתשובה סופית מישראל בנושא פרוייקט יבוא הגז הטבעי מהנסיכות, באתר גלובס, 11 בנובמבר 1996
  3. ^ אבי יששכרוף, אמיר קטאר: ישראל צריכה לדבר עם חמאס, באתר הארץ, 30 בינואר 2007
  4. ^ ביקורת על ישראל בהודעת הנעילה של ועידת קטאר: שטחים תמורת שלום, באתר גלובס, 19 בנובמבר 1997
    אורה קורן, ‏למרות הכל, ועידת קטאר, באתר גלובס, 12 בנובמבר 1997
  5. ^ אורה קורן, ‏מנסים לפרוץ דרך למפרץ, באתר גלובס, 17 ביוני 1997
  6. ^ מערכת אתר גלובס ספורט, ‏לראשונה בהיסטוריה: אליפות אסיה בשידור ישיר באירופה, באתר גלובס, 12 בנובמבר 2006
  7. ^ אסי ממן, ‏קטאר רוצה לארח את אולימפיאדת 2032, באתר ONE‏, 27 ביולי 2020
  8. ^ "Religious demography of Qatar" (PDF). US Department of State. נבדק ב-15 ביוני 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ Shabina Khatri (20 ביוני 2008). "Qatar opens first church, quietly". Al Jazeera. נבדק ב-15 ביוני 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ Sonia Verma (14 במרץ 2008). "Qatar hosts its first Christian church". The Times. נבדק ב-15 ביוני 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ Oman Economic and Development Strategy Handbook, International Business Publications, USA - 2009, page 40
  12. ^ יוני מנדל, איך בשבוע שלם בדוחא פגשתי שני קטארים בלבד, באתר "שיחה מקומית", 29 באפריל 2014
  13. ^ שירות בלומברג, ‏הקטר הקטארי כובש את העולם, באתר גלובס, 12 בינואר 2017


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0