ח'אלדה ג'ראר
לידה |
1963 (גיל: 61 בערך) שכם, ממלכת ירדן | ||
---|---|---|---|
ישות מדינית | הרשות הפלסטינית | ||
השכלה | עריכת דין | ||
עיסוק | פוליטיקאית | ||
מפלגה | החזית העממית לשחרור פלסטין | ||
|
ח'אלדה ג'ראר (בערבית: خالدة جرار; נולדה ב-9 בפברואר 1963) היא פוליטיקאית פלסטינית, חברת המועצה המחוקקת הפלסטינית מטעם החזית העממית לשחרור פלסטין, ולטענת השב"כ, ראש הארגון ביהודה ושומרון. עורכת דין במקצועה. לקחה חלק בולט במאבק המשפטי של הרשות הפלסטינית נגד ישראל בבית הדין הפלילי הבינלאומי. ריצתה עונש מאסר של 14 חודשים (מתוך 15 חודשים שנגזרו עליה) בגין חברות בארגון טרור והסתה והייתה עצורה במשך יותר משנה וחצי במעצר מנהלי בגין חשד לעבירות דומות. מאז אוקטובר 2019 היא נמצאת במעצר במסגרת גל מעצרים של פעילי החזית העממית בעקבות רצח רנה שנרב במעיין דני. במרץ 2021 נגזרו עליה שנתיים מאסר בגין חברות ונשיאת משרה בהתאחדות בלתי מותרת, במסגרת הסדר טיעון.[1]
ביוגרפיה
נולדה בשכם ומתגוררת באל-בירה. סיימה תואר שני בזכויות האדם ודמוקרטיה באוניברסיטת ביר זית. בשנת 1985 נישאה לרסאן ג'ראר, אותו הכירה בזמן הלימודים, ולזוג שתי בנות.
ניהלה את ארגון "אדמיר", ארגון לתמיכה באסירים פלסטינים, משנת 1993 עד 2005. משנת 1998 נאסר עליה לצאת מחוץ לשטחים הפלסטיניים, לאחר שהשתתפה בכנס אנטי-ישראלי בפריז באותה שנה. היא ביקשה מספר פעמים לצאת לכנסים דומים, ונענתה בסירוב.
במרץ 2006 נבחרה למועצה המחוקקת הפלסטינית כנציגת החזית העממית לשחרור פלסטין, לאחר מעצרו של מזכ"ל הארגון, אחמד סעדאת.
בשנת 2010 סבלה מתסמונת מחלקת תיירים, וביקשה טיפול רפואי בעמאן. השב"כ קבע כי היא מהווה איום ביטחוני ומנע ממנה לצאת. לבסוף טופלה בכל זאת בעמאן, לאחר התערבותה של לואיזה מורגנטיני, נציגת איטליה בפרלמנט האירופי.
מאסר בישראל
ב-2 באפריל 2015 נעצרה על ידי כוחות צה"ל והועברה למעצר מנהלי בכלא השרון. ב-15 באפריל הוגש נגדה כתב אישום. היא הואשמה בחברות בחזית העממית ובהסתה לחטיפת חיילים, ונעצרה עד תום ההליכים. בדצמבר נגזרו עליה, לאחר שהודתה בהסדר טיעון, 15 חודשי מאסר וקנס של 10,000 ש"ח.[2] ב-3 ביוני 2016, לאחר 14 חודשים מעצר, שוחררה מהכלא הישראלי. ביציאה קיבל את פניה איימן עודה, יושב ראש הרשימה המשותפת, שהגדיר אותה "לוחמת חופש אמיצה" ואמר שנכלאה מתוך הניסיון להשתיק את מאבקה נגד הכיבוש.[3]
ב-2 ביולי 2017 נעצרה שוב במעצר מנהלי, בשל מעורבות בקידום פעילות טרור במסגרת החזית העממית.[4] היא ריצתה את המאסר בבית הסוהר דמון. מעצרה המנהלי הוארך ארבע פעמים, עד שהשתחררה ב-28 בפברואר 2019.
ב-31 באוקטובר 2019 נעצרה שוב במסגרת גל מעצרים של פעילי החזית העממית בעקבות הפיגוע במעיין דני שבו נרצחה רנה שנרב, שבוצע על ידי הארגון. לטענת השב"כ עומדת ג'ראר בראש שלוחת הארגון ביהודה ושומרון.[5][6][7] ב-1 במרץ 2021 גזר עליה בית המשפט הצבאי במחנה עופר, במסגרת הסדר טיעון, שנתיים מאסר בגין חברות ונשיאת משרה בהתאחדות בלתי מותרת.[1] במהלך מעצרה ומאסרה נפטרו אביה של ג'ראר, כנעאן, ובתה, סוהא. בשני המקרים לא איפשרה ישראל לג'ראר להשתתף בהלוויות.[8] ב-26 בספטמבר 2021 שוחררה מהכלא הישראלי לאחר שסיימה לרצות את עונשה.
ב-26 בדצמבר 2023 נעצרה שוב במהלך פעילות צה"ל ברמאללה.[9]
קישורים חיצוניים
- ריאיון עם ג'ראר, Palestinian MP Khalida Jarrar Resists Deportation, באתר Free Haifa
- עמ' 15–1969 התביעה הצבאית נ' חאלדה כנעאן מוחמד גראר, באתר "נבו"
- עמירה הס, שחרורה של חברת הפרלמנט הפלסטיני השכיח לרגע ממברכיה את הכלא האחר, באתר הארץ, 8 במרץ 2019
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 ג'קי חורי והגר שיזף, שנתיים מאסר לחברת הפרלמנט הפלסטיני חאלדה ג'ראר על פעילות בחזית העממית, באתר הארץ, 1 במרץ 2021
- ^ יוחאי עופר ואסף גבור, 15 חודשי מאסר לחברת הפרלמנט הפלסטיני, באתר nrg, 7 בדצמבר 2015
- ^ ח"כ איימן עודה ליווה את חברת הפרלמנט הפלסטיני ח׳אלדה ג׳ראר לאחר שחרורה מהכלא, באתר של איימו עודה, 15 ביוני 2016
- ^ ג'קי חורי, שנה אחרי ששוחררה, צה"ל עצר שוב את חברת הפרלמנט הפלסטיני ח'אלדה ג'ראר, באתר הארץ, 2 ביולי 2017
- ^ ליעד אוסמו, יואב זיתון ורועי רובינשטיין, צעדו 5 ק"מ עד המעיין: זו מנהיגת הארגון שממנו יצאו רוצחי רנה שנרב, באתר ynet, 18 בדצמבר 2019
- ^ טל לב רם,אלון חכמון, נחשפה תשתית הטרור האחראית לפיגוע בו נרצחה רנה שנרב, באתר מעריב אונליין, 18 בדצמבר 2019
- ^ אורן זיו, פוליטיקאית שהפכה למחבלת? לא לפי כתב האישום, באתר "שיחה מקומית", 19 בדצמבר 2019
- ^ ג'קי חורי, ישראל אוסרת על חברת פרלמנט פלסטיני הכלואה בארץ לצאת להלוויית בתה, באתר הארץ, 12 ביולי 2021
- ^ אמיר בוחבוט, אסירה ביטחונית משוחררת נעצרה הלילה ברמאללה, באתר וואלה!, 26 בדצמבר 2023
38143482ח'אלדה ג'ראר