החלטה 465 של מועצת הביטחון של האו"ם
.svg) | |
| השטחים הפלסטיניים | |
| תאריך | 1 במרץ 1980 |
|---|---|
| ישיבה מספר | 2,203 |
| קוד | S/RES/465 (מסמך) |
| סיכום הצבעה |
15 הצביעו בעד |
| תוצאה | התקבלה |
| הרכב מועצת הביטחון | |
| חברות קבועות |
 סין צרפת הממלכה המאוחדת ארצות הברית ברית המועצות |
| חברות לא קבועות |
 בנגלדש גרמניה המזרחית ג'מייקה מקסיקו ניז'ר נורווגיה הפיליפינים פורטוגל תוניסיה זמביה |
החלטה 465 היא ההחלטה שנתקבלה במועצת הביטחון של האומות המאוחדות ב-1 במרץ 1980, והיא עוסקת בבנייה הישראלית בשטחים שנכבשו על ידה במהלך מלחמת ששת הימים; הגדה המערבית, רצועת עזה, מזרח ירושלים ורמת הגולן ועל מניעת יציאתו של ראש עיריית חברון להגיע אל מוסדות האו"ם בארצות הברית. ההחלטה התקבלה פה אחד על ידי כל חמש עשרה המדינות החברות במועצת הביטחון של האו"ם.
ההחלטה מגנה את חוסר שיתוף הפעולה של ממשלת ישראל עם המשלחת שהוקמה לאחר החלטה 446 של מועצת הביטחון של האו"ם. ההחלטה מגנה גם את החלטת ממשלת ישראל לתמוך במפעל ההתנחלויות בשטחים שנכבשו במהלך מלחמת ששת הימים כולל מזרח ירושלים וההשלכות על האוכלוסייה הערבית בשטחים הללו כתוצאה מהבנייה. ההחלטה שמה דגש רב על ההשלכות העתידיות החמורות של מדיניות ההתנחלויות על כל ניסיון להגיע לשלום ישים, הוגן וארוך טווח במזרח התיכון.
סעיפי ההחלטה
- גינוי חריף על החלטת ישראל למנוע את הגעתו של ראש עיריית חברון, פאהד קוואסמה, אל מוסדות האו"ם בארצות הברית.
- המועצה נחושה על כך שכל הפעולות שננקטו על ידי ישראל על מנת לשנות את האופי, הדמוגרפיה והמוסדות של השטחים שנכבשו ב-1967 כולל ירושלים המזרחית, אינם בעלי בסיס חוקי ומדניותה של ממשלת ישראל להעביר אזרחים אל שטחים אלו, דהיינו הקמת התנחלויות, מהווים הפרה בוטה של אמנת ז'נבה הרביעית. כמו כן, מדיניות זאת מהווה מכשול רציני על מנת להגיע לשלום ישים, צודק וארוך טווח במזרח התיכון.
- המועצה מגנה את ההמשך והנחישות שבה ישראל פועלת לשם מדיניות הבנייה בשטחים וקוראת לממשלת ישראל ולאזרחי ישראל לפרק את ההתנחלויות הקיימות ולהפסיק באופן בהול את התכנון, ההקמה והבנייה של התנחלויות בשטחים הערבים שנכבשו בשנת 1967 כולל מזרח ירושלים.
- המועצה קוראת לכל המדינות לא לעזור לישראל בשום דרך שקשורה לבנייה בשטחים שנכבשו ב-1967.
תמיכת ארצות הברית בהצבעה
שגריר ארצות הברית באו"ם דונלד מקהנרי הצהיר במועצת הביטחון מיד לאחר ההצבעה כי ארצות הברית מחשיבה את הרזולוציה כהמלצה בלבד ולא כמחייבת.[1] ב-3 במרץ 1980 הבהיר הנשיא קרטר את עמדת ארצות הברית שהיא שפירוק התנחלויות ישראליות הוא "לא ראוי ולא מעשי", וכי ש"ירושלים צריכה להיות בלתי מחולקת" ושמעמדה יקבע במשא ומתן לשלום. הוא הוסיף והבהיר שארצות הברית אישרה את ההצבעה מתוך הבנה כי כל אזכור של ירושלים יושמט.[2] בהצהרה לוועדת הסנאט של ארצות הברית ליחסי חוץ ביום 20 במרץ 1980 קיבל מזכיר המדינה סיירוס ואנס "אחריות מלאה על אי ההבנה".
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Statement to the Senate Foreign Relations Committee by Secretary of State Vance on US policy in the Middle East- 20 March 1980, Israel Ministry of Foreign Affairs (באנגלית)
- ^ Israeli Settlements and the Status of Jerusalem Statement on the U.S. Vote in the Security Council of the United Nations., The American Presidency Project, 3 במרץ 1980 (באנגלית)
_-_The_Triple_Handshake.jpg)
.jpg)
