תוכנית פהד

תוכנית פהד, תוכנית להסדר מדיני במזרח התיכון שהוצעה ב-7 באוגוסט 1981 על ידי נסיך הכתר הסעודי, לימים פהד מלך ערב הסעודית. התוכנית כללה את שמונה הנקודות הבאות:

1. נסיגה מלאה של ישראל מכל השטחים שכבשה ב-1967 לרבות "ירושלים הערבית".
2. הכרה בזכות השיבה של הפלסטינים ותשלום פיצויים למי מהם שלא יהיו מעוניינים לנצל זכות זו.
3. מדינה פלסטינית עצמאית שבירתה ירושלים.
4. פירוק כל ההתנחלויות שהוקמו בשטחים האמורים לעיל.
5. חופש פולחן למאמיני כל הדתות במקומות הקדושים.
6. תקופת מעבר, בת לא יותר ממספר חודשים, בה יהיו נתונות יהודה ושומרון ורצועת עזה תחת חסות האו"ם.
7. זכותן של כל המדינות באזור לחיות בו בשלום.
8. האומות המאוחדות או מדינות החברות בארגון יערבו לביצוע התוכנית.

התוכנית אומצה על ידי הליגה הערבית בוועידה שנערכה בפאס בסוף 1982, אך לא בלי תוספות משמעותיות: הכרה באש"ף כמייצג הלגיטימי והבלעדי של הפלסטינים ובזכותם להגדרה עצמית. יוזמה זו נדחתה על ידי ישראל אשר הטילה ספק בכנות נכונותם של הסעודים להכיר בה ומצידה לא נטתה בזמן ההוא להכיר באש"ף ובזכות השיבה.

מה שבולט בהיעדרו מהתוכנית, בשתי הגרסאות, היא נורמליזציה של היחסים בין מדינות ערב וישראל. עם זאת, עצם הנכונות להכיר בקיומה ולחיות עימה בשלום היוותה התקדמות ביחס לשלושת הלאווים של ועידת חרטום ב-1967.

ראו גם

• יוזמת השלום הערבית, 2002

קישורים חיצוניים

• תוכנית פהד באתר הכנסת
• תוכנית פהד באתר UNISPAL (מערכת המידע של האו"ם בנושא פלסטין).
• מכתב שנמסר לאו"ם על ידי מרוקו, המסכם את עמדת וועידת פאס. (UNISPAL).

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29734023תוכנית פהד