בורקה (נפת שכם)
ערך זה עוסק בכפר בנפת שכם. אם התכוונתם לכפר בנפת רמאללה, ראו  | |
| טריטוריה |
 הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | שכם |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 4,454[1] (2016) |
| אזור זמן | UTC +2 |
בורקה (בערבית: برقة) היא עיירה פלסטינית בנפת שכם במזרח הגדה המערבית, הממוקמת חמישה ק"מ צפונית מערבית לשכם. לפי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית הכפר מנתה 4,454 תושבים בשנת 2016[1].
היסטוריה
במאה ה-18 הפך הכפר לאחד מ-24 כפרי הכס (Throne Villages) שבהם שלטו מוח'תארים חצי-פיאודאליים.
בשנת 1915, בזמן מלחמת העולם הראשונה, הוקמה על ידי העות'מאנים מדרום לכפר תחנת הרכבת מסעודיה. ממנה יוצאת השלוחה המחברת את מסילת השומרון[2] עם תחנת טול כרם, תחנת המוצא של המסילה המזרחית ההיסטורית שנסללה דרומה עד קוסיימה בואך קו החזית עם הבריטים בחצי האי סיני.
במפקד 1922 שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, עמדה אוכלוסיית הכפר על 1,688 תושבים, 1,589 מוסלמים ו-99 נוצרים[3]. במפקד 1931 היא גדלה ל-1,890 תושבים אשר שכנו ב-480 בתים.
ב-1945 האוכלוסייה בכפר הייתה 2,590 תושבים 2,410 מוסלמים ו-180 נוצרים[4] ואילו שטח הקרקע הכולל של הכפר היה 18,486 דונם. מתוכו היו 2,451 דונם של מטעים ואדמות שלחין, 8,283 של גידולי דגנים, ואילו 173 דונם סווגו כשטח בנוי[5].
בשנת 1947 הנציב הבריטי אלן גורדון קנינגהם ביקר בכפר, והצהיר הצהרה פוליטית בעד השלום.[6]
בסיום המנדט הבריטי בארץ ישראל - הסתיימה השליטה הבריטית בכפר. כתוצאה ממלחמת העצמאות, ולאחר הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות של 1949, עבר הכפר לשליטה ירדנית.
בשנת 1961, לאחר המלחמות שהיו בשנות ה-40 וה-50, אוכלוסיית הכפר קטנה משמעותית ומנתה 615 נפש בלבד.
לאחר 1967
במלחמת ששת הימים, בחצות ליל ה-7 ביוני 1967, החלה מתקפת חטיבה 37 על אזור שכם. החטיבה נכנסה אל העיר בשעה 10:45 בבוקר והלחימה נמשכה עד הערב, בסיומה נפל כל האזור בידי כוחות צה"ל והכפר עבר משליטה ירדנית לישראלית[7][8].
לאחר עליית הליכוד לשלטון ב-1977 הבטיח ראש הממשלה מנחם בגין להרחיב את מפעל ההתנחלויות גם ללב השומרון[9][10]. על גבעה החולשת על הכפר מצפון היה ממוקם קבר שייח' "אל קובייבת". בזמן השלטון הירדני היה במקום מוצב פלוגתי. בשנת 1978 נתפסו אדמות הגבעה לצרכים צבאיים ועליהן הוקמה באותה שנה היאחזות נח"ל "מעלה נחל"[11], שאוזרחה בשנת 1980 כהתנחלות חומש[12].
לאחר הסכם אוסלו שנחתם בשנת 1995, הוגדרו 27% מאדמות הכפר כשטח A, 29% מאדמות הכפר כשטח B ו-44% הנותרים הם שטח C.
ב-23 באוגוסט 2005, במסגרת תוכנית ההתנתקות[13], פונתה ההתנחלות חומש[14]. לאחר הפינוי נותר צו התפיסה לצרכים צבאיים לאדמות הכפר שהופקעו על כנו, ותושבי בורקה היו מנועים מלעבד את אדמותיהם. בדצמבר 2011 עתר ראש מועצת הכפר ותושבים אחרים לבג"ץ באמצעות ארגון יש דין, בדרישה לביטול צווי התפיסה הצבאיים[15]. ב-2013 בוטלו צו התפיסה וצו הסגירה (שקבע כי על תושבי בורקה אסור להיכנס למקום) והחל מאוקטובר 2013 יכולים בעלי הקרקעות במקום לעבד את אדמותיהם[16][17]. למרות זאת, שוהים באופן קבוע פעילי נוער הגבעות באזור ומונעים גישה לבעלי הקרקעות[18].
באפריל 2018, ניקבו פעילי ימין צמיגים של מכוניות תושבי הכפר וכן ריססו כתובות נאצה על עשרות מכוניות ובתים[19].
קישורים חיצוניים
- בסאם אלמוהור, בורקה, נווה מדבר מאבן בין מטעי זיתים, באתר "שיחה מקומית", 7 ביולי 2014
- Welcome to Burqa
- Burqa, Welcome to Palestine
- Survey of Western Palestine, Map 11: IAA, Wikimedia commons
- Burqa village profile, המכון למחקר יישומי - ירושלים (ARIJ)
- Burqa (aerial photo), ARIJ
- Development priorities and needs in Burqa, ARIJ
אלמונים משחיתים כלי רכב, הלילה בבורקה, הרצאה באתר יוטיוב
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
- ^ מסילת השומרון היא מסעף מרכבת העמק שהיא בתורה מסעף של מסילת הרכבת החיג'אזית, שתוכננה להגיע עד לירושלים, אך הגיעה בסופו של דבר רק עד שכם
- ^ Barron, 1923, Table IX, Sub-district of Nablus, p. 24
- ^ Government of Palestine, Department of Statistics, 1945, p. 18
- ^ Government of Palestine, Department of Statistics. Village Statistics, April, 1945. Quoted in Hadawi, 1970, p. 59
- ^ "הנציב האחרון", הצפה, 6 בנובמבר 1947
- ^ כיבוש שכם במלחמת ששת הימים, מערכות שריון גיליון 20 (יוני 1970), אתר יד לשריון
- ^ * יהודה גלר (מ"פ סיור, חטיבה 37) – ראיון, נעמוש, אתר העוסק בנושא קרבות רמת הגולן וצפון השומרון במלחמת ששת הימים
- ^ עד אז מדיניות הממשלה הייתה להקים התנחלויות ביהודה ושומרון רק בבקעת הירדן, גוש עציון ועוטף ירושלים
- ^ דני רובינשטיין, חטיבת ההתיישבות מציעה להקיף את שכם ב-11 ישובים ישראליים, דבר, 26 ביולי 1979
- ^ דני רובינשטיין, הצלחותיו המסחררות של גוש אמונים, דבר, 24 במאי 1978
חגי אשד, שרון: הושלמה המסגרת לישובים החדשים בשומרון, דבר, 8 באוגוסט 1978 - ^ עמוס לבב, חומש על הגובה, מעריב, 3 בנובמבר 1980
- ^ אמיר אורן, תחרות בשומרון: איזו התנחלות תפונה אחרונה, באתר הארץ, 19 באוגוסט 2005
- ^ דוד רטנר, מתבצרים בכל הכוח, באתר הארץ, 23 באוגוסט 2005
- ^ מנישול לשיבה המאבק המשפטי להחזרת האדמות הגזולות של הכפר בורקא (לשעבר ההתנחלות חומש) - אתר "יש דין"
- ^
חיים לוינסון, 8 שנים לאחר הפינוי: בעלי הקרקעות הפלסטינים חוזרים לחומש, באתר הארץ, 3 באוקטובר 2013
- ^ בג"ץ 2417/15
- ^ גדעון לוי, אלכס ליבק, ההתנחלות אמנם פונתה, אך זה לא מפריע לכנופייה מחומש, באתר הארץ, 26 בפברואר 2019
- ^ אליאור לוי, אלישע בן קימון ויואב זיתון, פשע שנאה תועד: ניקבו צמיגים בכפר פלסטיני, באתר ynet, 20 באפריל 2018
 | ||
|---|---|---|
| ערים | שכם | 
|
| מועצות מקומיות | עקרבה • עסירה א-שמאלייה • ביתא • חווארה • ג'מאעין • קבלאן • סבסטיה • בית פוריכ | |
| כפרים | עסירה אל-קבלייה • עזמוט • עוורתא • אל-באד'אן • בלאטה אל-בלד • בית דג'ן • בית חסאן • בית איבא • בית אימרין • בית וזן • בזאריה • בורין • בורקה • ג'אלוד • דיר אל-חטב • דיר שרף • דומא • עינאבוס • פורוש בית דג'ן • איג'ניסיניא • ג'וריש • כפר קליל • לובאן א-שרקיה • מאדמא • מג'דל בני פדיל • א-נאקורה • א-נסאריה • אודלה • עוסארין • קריות • קוסין • קוסרה • רוג'ייב • סאלם • סרה • א-סאוויה • תלפית • טלוזה • תל • עוריף • יאנון • יאסיד • יתמא • זאוואתא • זיתא ג'מעין • קריית לוזה | |
| מחנות פליטים | בלאטה | |
| נפות הרשות הפלסטינית | ||
