חסידות לעלוב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף לעלוב בראנוביץ)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קבר רבי דוד מלעלוב

חסידות לֶעלוֹב היא חצר חסידית פולנית-ארצישראלית. החצר הוקמה בשנת תקע"ה בעיירה ללוב על ידי רבי דוד בידרמן.

האדמו"ר השני בשושלת, רבי משה בידרמן, עלה לארץ ישראל בשנת תרי"א והתגורר בירושלים. מאז נשאה החסידות אופי ירושלמי והפכה לחלק מן היישוב הישן.

מספר צאצאים מכהנים באדמו"רות. החצר המרכזית היא חסידות לעלוב בעיר בית שמש.

קברו של רבי אלעזר מנחם מנדל מלעלוב בהר הזיתים

הדור הראשון

מייסד החצר והאדמו"ר הראשון שלה הוא רבי דוד בידרמן. היה תלמידו של החוזה מלובלין והתפרסם באהבת ישראל שלו. לפני כן נסע גם לרבי אלימלך מליז'נסק. נפטר בז' בשבט תקע"ד.

הדור השני

בנו של רבי דוד היה רבי משה בידרמן, חתנו של היהודי הקדוש מפשיסחה. בסוף ימיו עלה לארץ ישראל עם בניו ונכדיו. התיישב בירושלים ובה נפטר כחודשיים וחצי לאחר עלייתו, בי"ג בטבת ה'תרי"א. נקבר סמוך לקבר זכריה הנביא.

הדור השלישי

בניו של רבי משה היו:

הדור הרביעי

בנו של רבי אלעזר מנחם מנדל היה רבי דוד צבי שלמה בידרמן ("ר' דוד'ל"). החל לשמש כאדמו"ר לאחר פטירת דודו רבי יצחק דוד. עמד בראש כולל פולין והקים את שכונת בתי ורשה בירושלים. ייסד את בית הדין החסידי בעיר בראשות בעל ה"תורת חסד". יחד עם דודו רבי יצחק דוד ייסד גם את הישיבה החסידית חיי עולם. רבי דוד'ל ערך את נוסח התפילה של חסידות לעלוב. נפטר בה' באלול תרע"ח.

הדור החמישי

בנו של רבי דוד צבי שלמה היה רבי שמעון נתן נטע. כיהן כאדמו"ר לזמן קצר, נפטר בצום גדליה ג' בתשרי ה'תר"צ.

הדור השישי

בניו של רבי שמעון נתן נטע היו:

  • רבי משה מרדכי. החל לכהן כאדמו"ר מלעלוב, בשנת תשכ"ב קיבל פלג מזקני חסידות קרלין את רבי משה מרדכי כרבם, והוא הפך לאדמו"ר מלעלוב-קרלין.
  • רבי יעקב יצחק. לא כיהן רשמית כאדמו"ר. ממנו הסתעפה חסידות 'לעלוב-ירושלים'.

הדור השביעי

בני רבי משה מרדכי

לאחר פטירת רבי משה מרדכי החלו לכהן שלושה מבניו: רבי אברהם שלמה, רבי שמעון נתן נטע ורבי אלתר. לאחר פטירתם, החלו אחים נוספים לכהן כאדמו"רים.

לעלוב ירושלים

רבי שמעון נתן נטע בידרמן מלעלוב-ירושלים

בנו של רבי יעקב יצחק בן רבי שמעון נתן נטע מלעלוב, היה רבי שמעון נתן נטע בידרמן מ"לעלוב-ירושלים". לאחר פטירת דודו רבי משה מרדכי, פתח את בית מדרשו  "אור יעקב" על שם אביו בשכונת בית ישראל בירושלים, שם החל לנהוג באדמו"רות. בערוב ימיו פתח קהילה גם בבית שמש. נפטר בד' באב ה'תשס"ד.

הדור השמיני

בני רבי אברהם שלמה:

  • הבכור, רבי שמעון נתן נטע, התגורר בביתר עילית ונהג כאדמו"ר בעיקר בעת שהיותיו מחוץ לישראל. בסוף ימיו ערך את השולחנות והתפילות בביתו. לפעמים היה עורך שולחנות ותפילות יחד עם אחיו רבי יצחק. היה חסיד ברסלב ואף לאחר שהוכתר לאדמו"ר נסע לקבר רבי נחמן מברסלב לראש השנה. נפטר בגיל צעיר בכ"ו באייר תשס"ח.
    • בנו הרב יהודה זונדל (נולד בי"ט בטבת תשנ"ו), שהיה כבן 12 בפטירת אביו, הוכתר כינוקא[5]. בשנת תשע"ה נשא את בתו של הרב שמשון משה שטרנברג מקוזניץ והחל לכהן כאדמו"ר[6]. הקים בית מדרש על שם אביו "קדושת שמעון" לעלוב, וכן יסד רשת כוללים "ברכת שמעון" לעלוב בעיר.
  • הרב יצחק מאיר אייזיק, מכהן כאדמו"ר בירושלים. הקים את ישיבת "היכל אברהם" בעיר ביתר.

בני רבי שמעון נתן נטע:

  • הבכור, הרב אליהו עזריאל, מכהן כאדמו"ר בבית המדרש של אביו ב'רמת לעלוב' בשיכון ה' בבני ברק.
  • הרב אהרן, הוא האדמו"ר מלעלוב שמכהן בבית שמש. אליו פנו מרבית החסידים.
  • הרב יעקב יצחק, לאחר פטירת אביו הוכתר לאדמו"ר מלעלוב בירושלים,
האדמו"ר הרב אהרן בידרמן מלעלוב. חנוכה תש"פ

בני רבי אלתר אלעזר מנחם:

בני רבי שמעון נתן נטע, בן רבי יעקב יצחק (לעלוב-ירושלים):

  • הרב אלתר ישראל, מכהן בבית מדרשו של אביו בירושלים, ומכונה האדמו"ר מלעלוב-ירושלים.
  • רבי יוחנן, מכהן בבית שמש, ומכונה האדמו"ר מלעלוב-בית שמש.
  • חתנו, רבי ישראל קאפף, הוא האדמו"ר מלעלוב בראנוביץ

קרלין לעלוב :

רבי שמואל צבי אלימלך הכהן רוזנפלד היה חתנו הצעיר של רבי משה מרדכי מלעלוב, לאחר שגיסו האדמו"ר רבי שמעון נתן נטע בידרמן פרש מלשמש כאדמו"ר לחלק מחסידי קרלין (הפלג שהפך אחר כך לחסידות פינסק קרלין), פתח את חצירו ברחוב מלאכי בבני ברק. נפטר בט"ז בתשרי תש"ע.

לעלוב בראנוביץ':

רבי יעקב אשר קאפף, בן בתו של רבי משה מרדכי, היה האדמו"ר מלעלוב בראנוביץ'. נפטר בי"ז באדר ב' תשס"ה. הוא היה חתן רבי משה שמואל בנו של רבי ישראל טויסיג.

  • בנו בכורו, הרב ישראל קאפף (חתנו של רבי שמעון נתן נטע בן רבי יעקב יצחק), מונה לממלא מקומו ומשמש כמגיד שיעור בישיבת ערלוי בירושלים.
  • בנו המשפיע הרב חיים יצחק קאפף. חתן רבי מאיר רוזנבוים מפרמישלאן.
  • בתו מאטל פייגא נישאה לרבי שלמה רוזנבוים האדמו"ר מזוטשקא ירושלים.

מאפייני החסידות

חסידות לעלוב מדגישה את אהבת ישראל ואת הדאגה לזולת. האדמו"ר הראשון, רבי דוד, בלט במידה זו והיה מחפש ורואה טוב בכל יהודי. מסופר שפעם נסע עם רבי יעקב יצחק מפשיסחה בדרכם מרבם החוזה מלובלין, ובדרך עצרו באחד הכפרים. רבי דוד הלך לטייל בכפר והתעכב. כשחזר שאלו רבי יעקב יצחק למה התעכב. ענה לו רבי דוד שראה דרגה חדשה במעלת ישראל: בחור כפרי העומד עם גרזן ליד אביו ואומר לו: "אם לא היה הקב"ה - הייתי רוצח אותך". רבי דוד ראה בכך את גדולת עם ישראל, שאפילו כשעומדים בדרגה כזו נחותה בכל זאת יש בהם יראת שמיים.

אדמו"רי לעלוב וחסידיהם מנהלים מפעלי הכנסת אורחים ובתי תמחוי שבהם מוצאים את מקומם מחוסרי בית ועניים. בירושלים פועלים הכנסות אורחים בבית הכנסת לעלוב צפניה ובבית הכנסת לעלוב-ברנוביץ. חסידיו של רבי אהרון מבית שמש מפעילים "בית תבשיל" בבני ברק, וכן בית "הכנסת אורחים" לעולים לציוניהם של רבי אלימלך מליז'נסק ורבי דוד מלעלוב.

גם בחסידות וורקא, שמייסדה רבי ישראל יצחק קאליש היה תלמידו של רבי דוד, אחד היסודות הוא אהבת ישראל.

גזעים נוספים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30601934חסידות לעלוב