רבי אלתר בידרמן (סוסנוביץ)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי אלתר בידרמן
לידה ה'תרכ"א
פטירה 1933 (בגיל 72 בערך)
כ"ה באלול ה'תרצ"ג
מקום פעילות סוסנוביץ
שם השושלת לעלוב
אב רבי אלעזר מנחם מנדל
אדמו"ר בסוסנוביץ
ה'תרנ"דה'תרצ"ג
חתימה

רבי אלתר אברהם בצלאל נתן נטע בידרמן (מוכר כרבי אלתר מסוסנובצה; ה'תרכ"א - כ"ה באלול ה'תרצ"ג, 1933) היה אדמו"ר משושלת לעלוב, כיהן בסוסנובצא.

ביוגרפיה

נולד בירושלים לרבי אלעזר מנדל בידרמן ומאטיל פייגא בת רבי צבי, בן החוזה מלובלין וחתנו של רבי נתן נטע מחלם.

נשא את רבקה רחל בת קרובו רבי בנימין יהודה לייב ברנשטיין. לאחר נישואיו התגורר בירושלים ולמד בחברותא עם אחיינו[1] רבי שמעון נתן נטע מלעלוב. הקשר ביניהם נמשך לאורך השנים, ובשנות מגוריו של רבי שמעון מלעלוב בקראקא היה רבי אלתר מתייעץ עימו, וגם חתנו וממלא מקומו רבי מרדכי מסוסנובצא היה מקורב אליו[2].

בשל הרעב ששרר אז בירושלים, בה'תרנ"ד היגר לפולין והתגורר בסוסנוביץ שם כיהן כאדמו"ר והנהיג חצר חסידית בנוסח ירושלמי, הוא המשיך ללבוש קאפטן ירושלמי[3] וכונה ה"אדמו"ר מארץ ישראל"[3][4]יידיש: "דער ארץ ישראל רבי"). רבים באו לשמוע את תפילותיו, בפרט בימים הנוראים. הוא התפרסם בחייו כבעל מופת[3].

נפטר בשבת קודש כ"ה באלול ה'תרצ"ג, הועלה לארץ והובא לקבורה 18 חודשים לאחר פטירתו, בב' בכסלו ה'תרצ"ה בחלקת אדמו"רי לעלוב בבית הקברות היהודי בהר הזיתים[5]. אנשי החברא קדישא העידו שגופו היה שלם[3].

לאחר פטירתו מילא את מקומו אחיינו[6] וחתנו רבי מרדכי אלעזר מנחם בידרמן מסוסנובצא, הוא נרצח בשואה[7] יחד עם בנו רבי משה.

על שמו ושם חתנו הוקמה קהילת 'לעלוב סוסנובצא' בבני ברק, על ידי אחיינם הרב ירחמיאל יוסף בידרמן, צאצא לרבי ירחמיאל יוסף בידרמן, בנו של רבי אלעזר מנדל.

הערות שוליים

  1. ^ בן אחיו רבי דוד צבי שלמה
  2. ^ גליון עקבי אושר, חודש תשרי תשפ"ה, עמ' ט', יוצא לאור על ידי מכון שארית יעקב - חסידות לעלוב ברנוביץ'
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 מגיני ארץ - השולחן ערוך הפרטי של הרה"ק המפורסם רבי אלטר מלעלוב 'דער ארץ ישראל רבי', באתר תפארת
  4. ^ העותק של האדמו"ר רבי אלתר בידרמן מסוסנוביץ
  5. ^ רבי אלתר אברהם בצלאל נתן נטע בידרמן, באתר Geni
  6. ^ בן אחיו רבי ירחמיאל יוסף
  7. ^ סוסנוביץ, באתר היסטוריה | שטעטל וירטואלית