שידלוב
 | |
| שער קרקוב בשידלוב | |
| מדינה |
 פולין |
|---|---|
| פרובינציה |
 שוויינטוקז'יסקיה |
| חבל ארץ |
 פולין קטן |
| ראש העיר | יאן טדאוש קלמצ'ינסקי |
| תאריך ייסוד | 1191 |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 1,097 (2008) |
| http://www.szydlow.pl/ | |
שידלוב (בפולנית: Szydłów, מבטאים [ˈʂɨdwuf]) הוא כפר במחוז סטשוב, בפרובינציית שוויינטוקז'יסקיה (הצלב הקדוש) בפולין קטן. הוא בירת הקהילה המנהלית (גמינה) שדלוב. נמצא 13 ק"מ מערבית מסטשוב ו-43 ק"מ דרומית-מזרחית מן העיר קיילצה, בירת האזור. מספר תושביו הוא בימינו 1,093. שידלוב שבתחילת המאה ה-12 היה עיר, קיבל את המעמד של עיר בשנת 1329 ואיבד אותו בשנת 1869. במאה ה-19 אוכלוסייתו הייתה מעל אלפיים תושבים, מהם שליש היו יהודים. בנינים ששרדו בו מימי הביניים, ביניהם בית הכנסת מהמאה ה-16, חורבות טירה וכנסיות מהמאה ה-14 מהווים אתרים היסטוריים ותירותיים חשובים. בגלל מיקום היישוב מעל עמק הנחל צ'קונצה (Ciekąca) וחומותיו העתיקות כונה לפעמים ה"קארקאסון הפולנית". הקהילה המנהלית שידלוב מנתה בשנת 2006 4,906 תושבים.
מיקום
שידלוב שוכנת בגבעות של פולין קטן בין הרי הצלב הקדוש (שבייטוקז'סיקיה) ושפלת פולאנייץ. בימי ה"רפובליקה" הממלכתית של פולין-ליטא, הייתה שידלוב עיר בוויבודות סנדומייז', במחוז ויסליצקי. בימי האימפריה הרוסית ובפולין שבין מלחמות העולם הייתה חלק מפלך (גוברניה) קיילצה, נפת סטופניצה או בהתאמה הוויבודות קיילצה.
היישוב נמצא בתחום אזור של נוף מוגן על ידי החוק, בשם חמיילניק-שידלוב. בגלל פרדסי השזיפים הרבים בסביבה, זכתה שידלוב לתואר "בירת השזיפים של פולין". כל שנה מתקיים בו פסטיבל השזיפים. את הכפר חוצים שני כבישים אזוריים - 765 ו-756
היישוב נמצא בפולין קטן על הדרך הקרויה "של יעקב הקדוש" מסנדומייז' לטינייץ, שהייתה בימי הביניים חלק מסלול עולי הרגל הקתוליים אל סנטיאגו דה קומפוסטלה.
ביישוב נמצאת תחנת מכבי אש. פועלים בו, מתקן רפואי, בית הספר היסודי על שם יאן ק'צורובסקי, גימנסיה על שם ולדיסלב ריימונט ומועדון ספורט קהילתי.
היסטוריה
התחלותיה ושגשוגה
התיעוד הראשון על היישוב הגיע אלינו משנת 1191 מתוך ארכיון כנסיית הקולגיום של סנדומייז'. מציינים בו את המעשרות ששילמו סוחרי שידלוב לכנסייה. באותה עת הוא השתייך למלכי פולין ונמצא על דרך המסחר החשובה של הוויסטולה, שהובילה מסטשוב אל חנטשין, מלוגושץ' ופז'דבוז'. הכרוניקן יאן דלוגוש מזכיר את שידלוב כעיר בימי פלישת הטטרים בשנת 1241. העיר שידלוב מוזכרת גם מאוחר יותר תחת שלטונם של בולסלב החמישי הביישן, ולדיסלב הראשון הגוץ ושל קז'ימייז' הגדול. ב-1 ביולי 1329 קיבלה העיר מהמלך ולדיסלב הראשון מעמד עירוני רשמי לפי הזכויות השנקבעו בחוקי שלזיה התחתית.
בימי המלך קז'ימייז' הגדול, שביקר במקום שבע פעמים, הוקמו בו חומות עם שלושה שערים (שער קרקוב, שער אופטוב ושער המים), כמו כן נבנו הכנסייה על שם ולדיסלב הקדוש, בסגנון גותי עם שתי פסבדו-ספינות, אחת משש כנסיות בריצקה (כנסיות שהקים המלך קז'ימייז' כדי לכפר על רציחתו של הכומר מרצין בריצקה, שהוכיח אותו על אורח חיים בלתי מוסרי),וכן טירה מבוצרת. החל מהמאה ה-15 ועד המאה ה-18 העיר נוהלה על ידי סטרוסטה ("זקן העיר") וקמו בה גילדות (בפולנית - "צך") שונות של בעלי מלאכה. היישוב היה חלק מהוויבודות סנדומייז' והפך למרכז כלכלי-מסחרי חשוב. מיקומו איפשר לסוחרי היין, הבקר והכשות גישה נוחה לשווקים של סנדומייז'. בשנת 1488 נידון בסנדומייז' בפני המלך קז'ימייז' הרביעי יגיילונצ'יק משפט בין אנשי סנדומייז' ובין הסוחרים משידלוב שהסתיים בזכייתם הל של האחרונים. הם חויבו לשלם אר על מקום דוכניהם בשוק של סנדומייז' אך קיבלו פטור לגבי פעילותם מחוץ לעיר. במאה ה-16 הפכה שידלוב למרכז של ייצור בגדים. חיו בה בעלי מלאכה רבים כמו חייטים, אופים, סנדלרים, נפחים, מייצרי אוכפים וחרבות, וקדרים. קמה בה גם מבשלת בירה. הגילדות קיבלו מעמד רשמי בשנת 1523 באישור המלך זיגמונט הזקן. בשנת 1528 העיר הרשתה לעצמה לבנות מערכת אספקת מים של עצמה ונפתחו בה בתי מרחץ. בשנת 1564 היו בשידלוב 180 בתים, ומתוכם 49 בככר העיר. אולם כעבור שנה חלקים רבים נשרפו בדליקה.
החל מאמצע המאה ה-16 התיישבה בעיר קהילה יהודית, שבנתה בשנים 1534-1564 את בית הכנסת הראשון שלה. אחרי תקופה של שגשוג, העיר הוצתה בשנת 1630 על ידי שכירי חרב שמרדו מפני שלא קיבלו את משכותרם. משלא יכלו להיכנס לבירת המחוז המבוצרת היטב, הם הציתו את פרבריה והגיעו עד לשידלוב.
אחרי "המבול"
תקופת "המבול"- פלישת שוודיה לפולין בשנים 1660-1655 ופלישתו של גיירג' ראקוצי השני,שליט טרנסילבניה הביאו לחרבן. רוב בתי העיר נהרסו ותושבים רבים נהרגו. אוכלוסיית העיר הצטמצמה מ 1,300 ל-350 תושבים בלבד, ובשנת 1663 נספרו בה רק 54 הבתים. זאת הייתה מכה ניצחת ליישוב, שלא התאושש ממנה לעולם.
ב-1777 פרצה במקום התקוממות עממית מזוינת נגד הסטרוסטה מאצ'יי סולטיק. בשנת 1793, למרות הירידה בחשיבות היישוב, נוסד בשידלוב בית דין אזורי. בשנת 1789 היה בשידלוב בית עירייה עשוי מאבן, חמש טחנות קמח על הנחל צייקונצה ו-196 בתים, רובם נטושים. גם הטירה הייתה הרוסה. עד שנת 1827 עלה מספר הבתים ל-202 ומספר התושבים ל-1,550.
הכיבוש הרוסי
עם החלוקה השלישית של פולין בשנת 1795 סופחה שידלוב לאוסטריה. בעת מסעות נפוליאון במרכז אירופה בשנת 1809 נכללה שידלוב לתוך דוכסות ורשה. בשנת 1815, אחרי קונגרס וינה, היא סופחה ל"ממלכת פולין" או "פולין הקונגרסאית" שהייתה חלק מהאימפריה הרוסית. בשנת 1822 חומות העיר הועמדו במכירה פומבית אך לא נמצא להן קונה. עד שנת 1850 שימשה שידלוב מקום מושב של המחוז. בשנת 1850 אוחד מחוז שידלוב עם מחוז סטופניצה. בשנת 1869, כעונש על השתתפותה במרד הפולני בשנים 1863-1864, איבדה שידלוב את מעמדה כעיר.בשנת 1880 סבלה מדליקה נוספת. בפרוץ מלחמת העולם הראשונה נכבש האזור על ידי הצבא האוסטרי-הונגרי וכעבור זמן קצר חזר לידי הרוסים. בשנת 1915 נכבש שוב על ידי "מעמצות המרכז" - הגרמנים האוסטרים שהחזיקו בשלטון בשידלוב עד סוף המלחמה. היישוב עבר את תקופת המלחמה ללא נזקים משמעותיים.בעקבות הסכמי השלום הוא חזר להיות חלק מפולין העצמאית החדשה, ונכלל בתוך הוויבודות קיילצה.
במאה ה-20
בשנת 1929 התגוררו בה 2,246 תושבים, מתוכם 30% יהודים. בימי מלחמת העולם השנייה נפלה האוכלוסייה היהודית קרבן לשואה. בהתחלה רוכזה בגטו אחר כך נשלחה למחנות ההשמדה. עד סוף המלחמה שידלוב עצמה נחרבה ב-90 % בעקבות פעולות מלחמה. אחרי המלחמה התחיל תהליך של בנייה מחדש. בשנת 1960 אוכלוסיית שידלוב מנתה 1,402 תושבים. בשנים 1975-1998 השתייך הכפר לוויבודות קיילצה. במימון האיחוד האירופי נערכו אחרי שנת 2004 שיפוצים נרחבים של חומות העיר ושל בנינים היסטוריים בככר השוק.
יהדות שידלוב
ערך מורחב – יהדות שידלוב
התיעוד הראשון הממשי של קיום הקהילה היהודית בשידלוב הוא מסמך משנת 1468 שבו אישר המלך זכותה של הכנסייה המקומית לגבות מעשר על שדה שנמצא "מאחורי בית העלמין היהודי". יש סבורים כי הקהילה היהודית התקיימה בשידלוב לפחות מתחילת המאה ה-15. לפי מסורות יהודיות ונוצריות אחדות האהובה היהודיה האגדית של המלך קז'ימייז' הגדול, אסתרקה, הייתה קשורה באיזושהי צורה לשידלוב, ואף הייתה היא זו שהקימה את בית הכנסת בעיר. למעשה בית הכנסת המבוצר המפורסם של שידלוב נבנה בין השנים 1534-1564 אך כנראה לא היה בית הכנסת הראשון בעיר. בשנת 1453 המלך קז'ימייז' הרביעי אישר מחדש ליהודי שידלוב למכור משקאות חריפים. במהלך השנים הושוו כמה מזכויותיהם וחובותיהם של היהודים לאלה של שאר התושבים - בנוגע למכירת משקאות חריפים (1494), בתשלום המסים (1577, 1580), בקניית נכסים ומזון (1588) אם כי ב-1588 נאסרה עליהם עדיין גישה לירידים הגדולים. מספר פעמים הועלו נגד יהודי שידלוב עלילות דם - למשל, בשנים 1590,1597 ו-1600 או 1610. על סמך האשמות אלה מספר יהודים הוצאו להורג - למשל על ידי ביתור לארבעה חלקים. תקופת "המבול" הקשתה על התפתחות חיי הקהילה. בשנת 1656 נאלצו 200 יהודים להימלט מפני צבאו של ההטמאן הפולני סטפאן צ'רנייצקי. במאה ה-18 נוסע גרמני בשם קארוזי מציין כי מרבית יהודי שידלוב הם בעלי מעמד צנוע. ב-1765 חיו במקום 430 יהודים, מתוכם 380 בעיר עצמה. קהילת שדילוב שיחקה תפקיד חשוב בניהול האוטונומי של חיי היהודים. בשידלוב התקיים בית דין יהודי אזורי, אחד מתוך ששה שבאזור קרקוב וסנדומייז'. במחצית הראשונה של המאה ה-19 היהודים הגיעו להיות מחצית האוכלוסייה אך חיו על שטח צר, 3.3% משטח העיר. היו להם בית כנסת עשוי לבנים, עזרת נשים צמודה עשויית עץ, "חדר" תלמוד תורה, עשוי מעץ, בית חולים, ומקוואות עשויות חציין מעץ חציין מלבנים. אחרי מלחמת עולם הראשונה היהודים היוו שליש מתושבי היישוב. (כ-660). פעל בו סניף של התנועה הציונית. בשנת 1925 חיו בקהילה כ-700 יהודים. ברשותם שני בתי כנסת - בשידלוב ובקורוזוונקי הסמוכה, ועוד שני בתי תפילה. בין מלחמות העולם כמעט כל החנויות בשידלוב היו של יהודים.
השואה
עם הכיבוש הנאצי בספטמבר 1939. הגרמנים החרימו את רכוש היהודים וחטפו מתוכם לעבודות כפייה. בית הכנסת נהרס. במאי 1940 הוקם יודנראט. הקהילה הצטרכה לקלוט יהודים שהועברו לשידלוב מראדום ואחר כך מפלוצק ואחרי יוני 1941, משטחים כבושים של ידי הנאצים באוקראינה. בקיץ 1941 מספר היהודים בשידלוב הגיע משום כך ל 1500. ב-1 בינואר 1942 הוקם גטו שידלוב. באותו חורף 1941-1942 מתו יהודים רבים בגלל הרעב הכבד. באוקטובר 1942 הגטו חוסל. 2,000 היהודים שרוכזו בגטו הועברו על ידי אנשי אס אס וכוחות עזר אוקראינים ליינדז'יוב ומשם למחנה ההשמדה טרבלינקה. היחסים עם השכנים הפולנים היו לא פעם מתוחים. היו מקרים של הלשנה ואחרי תום המלחמה כששה ניצולים שחזרו נרצחו על ידי תושבים.
דמוגרפיה
לפי נתוני מיפקד האוכלוסין משנת 2002 התגוררו בשידלוב 1,054 תושבים, מהם 50.7% ממין זכר ו-49.3% ממין נקבה. 23.6% מהאוכלוסייה הייתה מתחת לגיל 18, 37.4% בין הגילים 44-18, 20.5% בין הגילים 64-45 ו-18.5% מעל גיל 65. [1]
הקהילה המנהלית שידלוב
הקהילה המנהלית (גמינה) שידלוב כוללת את היישובים בז'זיני, גאצקי, גראבּ'קי דוז'ה, יאבלוניצה, קוריטניצה, קוטושוּב,. מוקרה, אוסוּבקה, פוֹטוֹק, פוטוק ז'אדובי, רודקי, סטארי סולץ,שידלוב, וולה ז'יזנה, ווליצה ווימיסלוב. אוכלוסיית הקהילה מנתה בשנת 2006 4,904 תושבים, מתוכם בשידלוב עצמה - 1076.
יעדי עיניין
- חומות העיר מימי הביניים, מן המאה ה-14, עם שינות, 2 מטר עוביין, המשתרכות לאורך 700 מטר, עם השער ששרד - שער קרקוב - (שחלקה העליון נבנה בסגנון רנסאנס)
- כנסיית ולדיסלב הקדוש במקור בסגנון גותי- מהמאה ה-14 ונבנתה שוב במאה ה-17. בולטת בככר העיר העתיקה
- טירת שידלוב טירה מלכותית מן המאה ה-14, של קז'ימייז' הגדול, נבנתה מחדש במאה ה-16, בסגנון גותי. הבניין הראשי בחלק הדרומי-מערבי נהרס.
בחלק הצפוני שרד בית האוצר (Skarbcyzk) מן המאה ה-16. הוא מארח בימינו ספרייה ומוזיאון (עם אוספים ארכאולוגי, היסטורי ואתנוגרפי). הכניסה למתחם נעשית דרך שער מן המאה ה-17. חומות הטירה עם שינות נבנו מחדש במאה ה-20.
- כנסיית כל ה"קדושים" - לפני שער קרקוב, נבנתה לפני 1370
- בית הכנסת - בניין מסיבי, דמוי מבצר, נבנה במקור מאבן במאה ה-16, בסגנון רנסאנס מוקדם, עם עמודי תמך גג רחב מצויד עם שינות. יש לו ציורי קיר בארקיים ונשמר בו ארון הקודש. צמוד אליו מבנה שחציו עשוי עץ - עזרת הנשים. בימינו מאחסן הוא מוזיאון עם פריטים של יודאקיה, שימש בעבר כמרכז התרבות של היישוב
- חורבות הכנסייה ובית החולים "רוח הקודש" - בפרבר אופאטובסקי לשעבר
- בית העלמין היהודי
לקריאה נוספת
- Carosi J. Ph., Reisen durch verschiedene polnische Provinzen, mineralischen und andern Inhalts, t. 1, Leipzig 1781
- Długosz J., Liber beneficiorum dioecesis cracoviensis, t. 1, Kraków 1863.
- Baliński-Lipiński, Starożytna Polska, II; Lewin, D. Judenverfolgungen im 2-ten schw.-poln. Kriege, 1901.
- Maszczyński T., Szydłów, Kielce 1999
- Arendarska B., Nasz Szydłów, którego nie znamy?, Szydłów 1999.
- Arendarska B., Stary Szydłów w fotografii, Staszów 1993
- A. Penkalla, Synagoga i gmina w Szydłowie, „Biuletyn Żydowskiego Instytutu Historycznego”, 1982, no 1-2/121-122, p. 69;
- A. Sabor, Sztetl. Śladami żydowskich miasteczek: Działoszyce – Pińczów – Chmielnik – Szydłów – Chęciny. Przewodnik,
Kraków 2005, p. 141.
- Piotr Walczak, Szydłów – Polish Carcassonne, Gmina Szydłów, 2010
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שידלוב |
- שידלוב, ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
- "שידלוב", באתר השטעטל הווירטואלי
- "שידלוב", באתר JewishGen (באנגלית)
- דן צוקר - מסלול בתי כנסת בפולין באתר טיולים עם משפחות 2008
- תקציר של ההיסטוריה של יהודי שידלוב, באתר על היישוב- באנגלית
- באתר המרכז מורשת יהדות פולין
- שידלוב באתר jewage - מאמר ברוסית
הערות שוליים
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] שידלוב23518401