רבי משה בידרמן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי משה בידרמן
כתובת סמוכה לקבר זכריה
כתובת סמוכה לקבר זכריה
לידה ה'תקל"ז
ללוב
פטירה י"ג בטבת ה'תרי"א (בגיל 73 בערך)
ירושלים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים
מקום מגורים
  • ללוב
  • ירושלים
רבותיו רבי יעקב יצחק הורוביץ, אביו, וחותנו
בת זוג רבקה רחל (רבינוביץ')
אב רבי דוד בידרמן
אם חנה
צאצאים ראה כאן
חותנים רבי יעקב יצחק מפשיסחה
אדמו"ר חסידות לעלוב ה־2
תקל"זתרי"א
הגביע שמיוחס לרבי משה מלעלוב

רבי משה בידרמן (ה'תקל"ז, 1776 - י"ג בטבת ה'תרי"א, 18 בדצמבר 1850) היה האדמו"ר השני מלעלוב.

ביוגרפיה

נולד לרבי דוד בידרמן מלעלוב. נחשב לאדמו"ר של החסידות העממית בפולין. בילדותו למד עם אביו שנים רבות כשהוא בתוך חבית מכוסה עם נוצות, בשל הקור ששרר, ולאביו לא היה כסף לעצי הסקה. מגיל 11 עד לבר מצוה היה אביו קושר את עיניו בכל פעם שהיה יוצא לרחוב. היה תלמידו של רבי ישעיה וולטפרייד מפשדבורז'.

בזיווג שני[דרושה הבהרה] נשא את רבקה רחל בתו של היהודי הקדוש רבי יעקב יצחק מפשיסחה, ממנה נולדו ילדיו.

רבי משה מקוז'ניץ התבטא עליו שיש לו את צורת משה רבינו[1].

משנת תר"ג ועד תר"י כיהן כרב בעיירה פשדבורז'.

רבי משה שאף כל ימיו לעלות לארץ ישראל, והתבטא שבכוונתו לקרב את הגאולה, בסוף ימיו, בסוף שנת תר"י החליט סופית לעלות ונפרד מכל גדולי החסידות בפולין, קודם נסיעתו ביקר אצל כמה אדמו"רים, ביניהם אצל רבי ישראל מרוז'ין שאף ביקשו שימתין לו ויצטרף עימו לנסיעה, אך רבי משה רמז כי זמנו קצר, רבי ישראל בירכו אז ששושלתו לא תיפסק גם לאחר עלייתו, בניגוד לקודמיו כמו רבי מנדל מויטבסק ורבי אברהם מקליסק, רבי משה היה האדמו"ר החסידי הראשון שהמשיכה ממנו שושלת שהשתקע בירושלים.

רבי משה הגיע לארץ בחודש חשון של שנת תרי"א יחד עם חלק גדול ממשפחתו, ספינתו הגיע לעכו ונסע לבקר בצפת ובטבריה ואחרי זה נסע לירושלים כשבכוונתו להגיע לכותל המערבי ולהתפלל לקירוב הגאולה, הוא הלך לכיוון הכותל, אך בדרכו השליכו ערבים לעברו אבנים והוצרך לחזור לביתו, לאחר מספר ימים חלה ולאחר זמן קצר נפטר, 74 יום בלבד אחרי שהגיע לארץ, הוא נקבר בבית הקברות בהר הזיתים ליד קבר זכריה. בשנת ה'תש"ח חפרה משלחת ארכאולוגית את סביבותיו של קבר זכריה והסירה את כל הקברים.

תלמידו הידוע היה רבי שלמה מראדומסק, אשר ליווה אותו במסעו בין העיירות לקראת נסיעתו לארץ ישראל. רבי משה אף הורה לחסידיו שבפולין שיקבלו את רבי שלמה לרבם.

הוא ציווה לפני פטירתו שלושה דברים, א- שבכל עת עצירת גשמים, אם יחכו עד יום ההילולא שלו תפסק עצירת הגשמים[2], ב- הבטיח שמי שישתתף בהוצאת סעודת הילולא ביום היאהרצייט שלו, יכיר לו טובה. ג- כל מי שיתמוך בצאצאיו יושיע אותו[3].

ניגוניו

בעת עלייתו לארץ ישראל, כאשר ספינתו כמעט וטבעה בים, הוא סתם את החור באורח ניסי על ידי מטפחתו, ואז הלחין ניגון על המילים "עזרת אבותינו"[4]. ניגון ריקוד זה מקובל עד היום בחצר לעלוב ובציבור החסידי[5].

משפחתו

הערות שוליים

  1. ^ רבי משה יאיר וינשטוק, פרי קודש הילולים, עמ' עה
  2. ^ הרב גמליאל רבינוביץ (בני ברק), סיפורי צדיקים, תשפ"ב, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  3. ^ גליון באר הפרשה, פרשת ויגש[דרושה הבהרה]
  4. ^ YouTube full-color icon (2017).svg הרב אלימלך בידרמן על מקור הניגון, סרטון בערוץ "חיזוק און אמונה", באתר יוטיוב
  5. ^ YouTube full-color icon (2017).svg ניגון רבי משה מלעלוב, סרטון בערוץ "חיזוק און אמונה", באתר יוטיוב
  6. ^ https://www.ivelt.com/forum/viewtopic.php?t=29489
  7. ^ אודותיו באתר תולדות ושורשים.
תקופת חייו של רבי משה בידרמן על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0