ישראל שפיגל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

ישראל שפיגל (ו' באלול תרצ"ד, 17 באוגוסט 1934 - ו' באב תשע"א, 6 באוגוסט 2011) היה עיתונאי פובליציסט, מתרגם והגיוגרף חרדי. לשעבר עורך המודיע, עורך דגלנו ובעל מדור שבועי ביתד נאמן.

ביוגרפיה

נולד בירושלים למשפחה מחסידות טשורטקוב. אביו, דוד משה, נקרא על שם האדמו"ר רבי דוד משה פרידמן מטשורטקוב, ולבנו קרא על שם בנו האדמו"ר רבי ישראל מטשורטקוב שנפטר מספר חודשים לפני לידתו. אמו, חיה מאטיל לבית וינשטוק, מצאצאי אדמו"רי לעלוב (אחיה הם הרבנים המקובלים הרב משה יאיר וינשטוק והרב יוסף וינשטוק). אביו, הרב דוד משה שפיגל, שימש כגבאי הראשי של בית המדרש טשורטקוב בשכונת מאה שערים.

שפיגל התחנך בישיבות היישוב הישן - עץ חיים וחיי עולם. בגיל צעיר התגייס לצבא. בשנות החמישים נישא לחיה טובה גפן, ממשפחת אדמו"רי לוקווע וולברוז'.

התגורר בשכונת בית וגן בירושלים.

קריירה עיתונאית וספרותית

שפיגל היה מחלוצי העיתונות החרדית בישראל. באמצע שנות ה-50, בשנות העשרים לחייו הצטרף ככתב צעיר לסגל עיתונאי המודיע וכיסה תחומים רבים. בתחילת שנות ה-60 מונה לממלא-מקום העורך, ובשנות ה-70 מונה לעורך העיתון, יחד עם משה עקיבה דרוק.

עיקר פרסומו היה כפובליציסט המבטא את דעת התורה וההשקפה של הקו האידאולוגי החרדי-אגודאי. בשנת 1982 הוציא את הספר "בדרך המלך" שהכיל פרקי עיון והיסטוריה של אגודת ישראל. בשנת 2009, שנתיים לפני פטירתו, הוציא את הספר "והארץ אזכור", הפורס את עיקרי ההשקפה האגודאית על הציונות. מלבד מאמרי פובליציסטיקה פרסם שפיגל כתבות ורפורטז'ות בתחומים שונים, חלקן תחת שמות העט י. אלרואי וש. חמד.

שפיגל היה חבר ופעיל מרכזי בתנועת צעירי אגודת ישראל, המזוהה עם הזרם הליטאי. לאחר הפילוג באגודת ישראל, עם הקמת העתון יתד נאמן בסוף שנות ה-80, עזב שפיגל את המודיע שמזוהה עם אגודת ישראל והצטרף ליתד נאמן המזוהה עם דגל התורה. מאז הוא פרסם מדור שבועי במוסף התורני של העיתון. בשנות ה-90 ערך את בטאון צעירי אגודת ישראל "דגלנו".

בשנות ה-50 עסק רבות בתרגום לעברית של ספרות יפה של סופרים אידיים חרדים בפולין, במסגרת הוצאת הספרים "נחליאל" שיסד יהודה ליב לוין. בשנות ה-90 פרסם את סדרת הספרים "שאל אביך ויגדך", מאוצרו של המגיד הירושלמי הרב שלום שבדרון.

היה חסיד בחסידות רוז'ין ומקורב מאוד לאדמו"ריה, והיה חבר הנהלת ישיבת "תפארת ישראל"-רוז'ין בירושלים. עסק בההדרתם, עריכתם והוצאתם לאור של כתביהם של אדמו"רי בית רוז'ין. שנה לפני פטירתו פרסם שני כרכים של הספר "על הצדיקים ועל החסידים", בהם ריכז את מאמריו ורשימותיו על אדמו"רי רוז'ין. ערך את ספרי רבי חיים זייצ'יק וכן את ספרו של רבי אברהם יפה'ן "המוסר והדעת".

משפחתו

עץ משפחת בידרמן


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי דוד בידרמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי משה בידרמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי נחמיה בידרמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי אלעזר מנחם מנדל בידרמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי יצחק דוד בידרמן
 
 
רבי יעקב בידרמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי דוד צבי שלמה בידרמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי שמואל שמעלקא הורוביץ
 
 
 
 
 
 
רבי בנימין יהודה לייב ברנשטיין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי שמעון נתן נטע בידרמן
 
 
רבי מרדכי דוד
וינשטוק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי פינחס דוד הורוביץ
 
 
 
רבי בצלאל ישעיה ברנשטיין
 
 
 
רבי משה ישראל
ברנשטיין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי משה מרדכי
בידרמן
 
רבי שלמה מנחם
וינשטוק
 
רבי משה יאיר
וינשטוק
 
דוד משה שפיגל
 
רבי לוי יצחק הורוביץ
 
רבי יוסף שמואל ברנדויין-מוריה
 
 
רבי ירוחם פישל יהושע ברנשטיין
 
 
 
 
רבי שמואל אהרן
שזורי (ובר)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יאיר וינשטוק
 
 
 
 
 
ישראל שפיגל
 
 
 
רבי אהרן ברנשטיין
 
 
רבי משה אדלר
 
רבי יצחק וינגרטן
 
 
הרב זונדל יהודה הגר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אברהם מרדכי
וינשטוק
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב משה יהודה לייב רבינוביץ
 
רבי חנניה יוסף
אייזנבך
 
הרב בנימין
אדלר
 
רבי פישל
וינגרטן
 
רבי אברהם שלמה
בידרמן
 
רבי שמואל אלעזר היילפרין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי אברהם שלמה בידרמן
 
 
רבי שמעון נתן נטע
בידרמן
 
 
רבי דוד צבי ישראל בידרמן
 
הרב פנחס יצחק
בידרמן
 
רבי אלתר אלעזר
מנחם בידרמן
 
 
 
רבי שמואל עוזר קאפף
 
 
 
רבי חיים אליעזר הורונצ'יק
 
 
רבי שמואל צבי אלימלך רוזנפלד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב יצחק מאיר אייזיק בידרמן
 
הרב אהרן בידרמן
 
רבי יששכר דב
לייפר
 
הרב יעקב יצחק בידרמן
 
הרב דוד צבי שלמה
נפתלי בידרמן
 
הרב אלימלך בידרמן
 
רבי יעקב אשר קאפף
 
הרב אליעזר צבי ספרין
 
הרב מאיר רוזנבוים
 
הרב יהושע העשיל רוזנפלד
 
הרב יונה זאב וינברג
 


מספריו

פובליציסטיקה ואידאולוגיה

אדמו"רי רוזין

  • נזר ישראל: על התורה והמועדים - מאת רבי ישראל מטשורטקוב. המלקט והעורך: אביו דוד משה שפיגל; סידור והבאה לבית הדפוס: ישראל שפיגל (1981)
  • פני משה: תולדות, פרקי חיים, וקווים אחדים לתיאור דמותו של האדמו"ר רבי משה פרידמן מבויאן-קראקא (1984)
  • גנזי ישראל: על התורה ומועדים - תורת רבי ישראל מטשורטקוב בעריכה חדשה בתוספת מקורות ומראי מקומות (1986)
  • תולדות יעקב: רבי אברהם יעקב מסאדיגורה (1998)
  • על הצדיקים ועל החסידים (2 כרכים) - אסופת מאמרים ורשימות לדרך המלכות של חסידות רוז'ין (2010)
  • דורש טוב - תורת רבי נחום מרדכי מצ'ורטקוב

מאוצרו של הרב שבדרון

  • שאל אביך ויגדך: מיטב הסיפור ומוסר ההשכל שבו (כרך א - 1990, כרך ב - 1997, כרך ג - 2000)

תרגומים ועיבודים

  • מחזה בשלש מערכות - לפי ספרו של דוד זריצקי (עיבוד של שפיגל יחד עם חיים הויזמן) (1950)
  • בן הנפח - מאת בר סוקולוב (מהדורה הראשונה - 1958, מהדורה מחודשת - 1984)
  • העיירה היהודית בפולין - מאת בר סוקולוב (1958)
  • על גדות הרהיין - מאת זאב ליפסקר (מהדורה הראשונה - 1958, מהדורה מחודשת - 1984)
  • דמויות - מאת בר סוקולוב (1961)
  • הכתב האבוד - מאת זאב ליפסקר (מהדורה ראשונה - 1960, מהדורה מחודשת - 1984)

קישורים חיצוניים