רבי חנניה יוסף אייזנבך

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: נראה לעיתים כקורות חיים לפי שנים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
הרב חנניה יוסף אייזנבך
תאריך לידה כ"ד בחשון תש"ד (22 בנובמבר 1943)
מקום לידה ירושלים
מקום פעילות ירושלים
השתייכות חב"ד
רבותיו הרב שלמה חיים קסלמן

הרב חנניה יוסף אייזנבך (נולד בכ"ד בחשון תש"ד, 22 בנובמבר 1943) הוא ראש כולל "אהל יוסף משה" בבואנוס איירס, ארגנטינה; בעבר היה ראש ישיבת תומכי תמימים בבני ברק.

ביוגרפיה

נולד בשכונת בית ישראל בירושלים לשמעון בן ציון ולחנה רעכיל אייזנבך. אמו צאצאית של רבי שניאור זלמן מלאדי.

למד בישיבת תורת אמת ירושלים ובישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד. בשנת תשכ"ה נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית שבמרכז חב"ד העולמי שבניו יורק.

בשנת תשכ"ו ייסד שיעורים בחסידות בישיבה קטנה של תורת אמת בירושלים. בשנת תשכ"ח התמנה לראש ישיבת תומכי תמימים בקרית גת, ושימש שם גם כמשפיע ור"מ; בהמשך יסד את חברת "אהבת תורה" במסגרתו מסרו שיעורי תורה בקריית גת; החברה קיבלה את ברכתו של הרבי הרבי מלובביץ', ותמיכה מהרבנים שלמה יוסף זוין, יעקב לנדא, שניאור זלמן גרליק ואחרים.

בשנת תשכ"ט התחתן עם ברכה עלקא בת הרב אהרן ברנשטיין, ראש ישיבת חיי עולם בירושלים.

בשנת תשל"ז נכנס לעבוד כחבר במערכת אנציקלופדיה תלמודית[1].

בשנת תשל"ח התמנה לראש כולל "בית מדרש הגבוה" בירושלים. במקביל מסר פעם בשבועיים שיעור כללי בישיבת תומכי תמימים בקריית גת.

בשנת תשמ"א זכה בפרס "קרן עמק הלכה ע"ש הרב בוימל", על בירורי הלכות אונאה.

בחול המועד פסח תשמ"ה הנחה את המעמד הגדול של סיום הרמב"ם הראשון שנערך ב"בניני האומה", בהשתתפות גדולי ישראל.

בל"ג בעומר תשמ"ה קיבל הוראה מהרבי חב"ד לערוך את ה"חידושים וביאורים בש"ס ובדברי הרמב"ם" ח"ב וח"ג.

בשנת תשמ"ח התמנה לבקשת הרב אפרים וולף לחבר באגודת חסידי חב"ד בישראל, וכן נמנה בין חברי הנהלת עיתון כפר חב"ד שם כתב באופן קבוע כמה טורים תחת שמות עת שונים.

בשנת תש"ן יסד את מכון "הלכתא בטעמא" עם הרב שלום דב ליפשיץ, לעידוד כתיבת חדושי תורה ומחברי ספרים על שולחן ערוך הרב, המנוהל כהיום בידי חתנו.

באלול תשנ"ה התמנה לראש ישיבת תומכי תמימים בבני ברק שנפתחה על ידי הרב שלמה רוזנברג שנה קודם לכן. באלול תשנ"ו פתח גם ישיבה גדולה, בשנת תשס"א מנו שתי הישיבות כמאתיים תלמידים. בי"ט בכסלו תשס"ג התפצלה הישיבה לשתיים והוא נשאר לכהן בישיבה הגדולה. בתשס"ט נסגרה הישיבה הגדולה מחוסר אמצעים כלכליים.

בשנת תשע"א כיהן כראש מכון ללימודי הוראה בבריסל שעל ידי מרכז רבני אירופה[2], משנת תשע"ב מכהן הרב אייזנבך כראש כולל, רב ומו"צ בקהילת "אהל יוסף משה" חב"ד בבואנוס איירס, ארגנטינה.

במשך כמה שנים היה מוסר שיעורים בכולל "בית ישראל" בבית הבאבא סאלי.

ספריו "מחנה יוסף" זכו להסכמות של הרבנים משה פיינשטיין, שלמה יוסף זווין, יצחק יעקב וייס, שלמה זלמן אוירבך ועוד.

משך שנים היה חבר בוועדת בדיקה בחידו"ת על שיחות הרבי, יחד עם הרב זליג פלדמן, הרב יצחק מאיר קנובלוביץ והרב מרדכי שלמה שטיינמץ, שאחר כך הופיע בשני ספרי "מאורה של תורה".

הרב אייזנבך חבר הנהלה רוחנית של "תורה ויהדות לעם" של אגודת ישראל.

לרב אייזנבך בן ובת. בנו, הרב שמעון בן ציון משמש כר"מ בישיבת תומכי תמימים בברינואה צרפת, וחתנו, הרב אברהם אשר בלינוב, משמש כראש ישיבת תומכי תמימים באלעד.

ספריו

  • מחנה יוסף, חדושים וביאורים בסוגיות ממסכת פסחים, תשל"ו
  • מחנה יוסף, חדושים וביאורים ברמב"ם ושולחן ערוך הרב בהלכות ציצית, תשל"ט
  • מחנה יוסף, הערות וביאורים ברמב"ם על הלכות יו"ט, מועדי ישראל ושבת, תשמ"א
  • מחנה יוסף, חדושים וביאורים בסוגיות על מסכת סוטה, תשמ"ו
  • מחנה יוסף, שיעורים והערות בסוגיות על מסכת שבת ובדברי הרמב"ם, ובירורים בהלכות שבת, תש"ס
  • מחנה יוסף, הערות וביאורים בדברי הרמב"ם (פ' סימנים), תשע"ב
  • מחנה יוסף, על חודשי אלול – תשרי, תשע"ג
  • מחנה יוסף, הערות ועיונים בתורת הרבי מליובאוויטש, תשע"ה
  • מחנה יוסף, שאלות ותשובות ומכתבי תורה, תשע"ז
  • מחנה יוסף, על הרמב"ם הלכות תפילין, תשע"ז
  • חידושים וביאורים בש"ס וברמב"ם חלק ב' ו-ג', תשמ"ה, תשמ"ז
  • נשיאי חב"ד ובני דורם, לקט של קשרים בין גדולי ישראל והחסידות בכל הדורות עם נשיאי חב"ד, החל מאדמו"ר הזקן ועד הרבי מחב"ד, תשל"ב
  • רבן של ישראל, מאמרים על אישיותו התורנית של הרבי מליובאוויטש, תשמ"ח
  • מאורי ישראל, פרקים בתולדות חיים ופועלם של גדולי ישראל וחסידי חב"ד, תשנ"ד
  • עד הגל- חיבור על ענייני ל"ג בעומר בהלכה, אגדה, קבלה וחסידות, תשס"ה
  • ירח האיתנים, הערות והארות בקדושתם של ימי חודש תשרי, תשס"ז
  • הערות וציונים לספר תניא קדישא, תשס"ט
  • קונטרס מחנה יוסף, הערות ברמב"ם ובשולחן ערוך הרב על הלכות תפילין, תשע"א
  • יחננו ויברכנו על חודש כסלו, תשע"ז
  • יחננו ויברכנו על חודש תמוז, תשע"ז

ערך את הספרים: קובץ מיוחד לחידושי תורה, תשל"ז; כבוד חכמים, תשמ"ב; כבוד חכמים עטרת פז, תשמ"ז; יד אהרן לזכרו של חותנו הרב אהרן ברנשטיין.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. השתתף בכתיבה בכרכים יח, כא-כז, לא, לד-לה.
  2. אורח ב"כינוס תורה" הבלגי: הרב חנניה יוסף אייזנבך באתר col, תשע"א
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0