רבי יואל סירקיש

רבי יואל סירקיש

המצבה שעל קברו של רבי יואל סירקיש בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב
לידה	ה'שכ"א
פטירה	כ' באדר ה'ת' (בגיל 79 בערך)

 

בית חדש, ספרו של רבי יואל סירקיש על ארבעת הטורים

רבי יואל סירקיש (כונה גם רבי יואל סירקיס, לובלין ה'שכ"א, 1561 – קרקוב, כ' באדר ה'ת', 1640) מחבר פירוש בית חדש (ב"ח) על ארבעה טורים. נחשב לאחד מחשובי האחרונים. מכונה בדרך כלל הב"ח על שם ספרו. חתנו היה הט"ז, מגדולי נושאי הכלים של השולחן ערוך.

תולדותיו

נולד בלובלין שבפולין לשמואל סירקיש ושרה יפה. היה בן דוד שני של הרב מרדכי יפה, רבה של פראג ובעל ספרי ה'לבוש'. למד תורה אצל אביו ואצל הרבנים: רבי ליבוש'ס מלובלין (רבו של בעל השל"ה), הרב צבי הירש שור מבריסק (שהיה תלמיד מובהק של הרמ"א) ורבי משולם פייבוש שהיה ר"מ (ראש מתיבתא, ראש ישיבה) ואב"ד (אב בית דין) בקרקוב.

שימש רב בפוזנה (כיום פוזנן בפולין) ובערים נוספות, ביניהן לובמלא, מז'יבוז' ובעלזא. בשנת שע"ה, 1615, נתמנה לאב בית דין וראש מתיבתא בבריסק ובשנת שע"ט, 1619, עבר לתפקיד דומה בקרקוב וסביבותיה, שם כיהן עד יום מותו בכ' אדר שנת ת' (1640). במהלך חייו היה מראשי ועד ארבע ארצות שבפנקסיו ניתן למצוא את עקבות פסיקותיו במיוחד בנושא מס החינוך. הרב סירקיש היה עשיר גדול והאכיל תלמידים רבים על שולחנו. נמנע מלימוד שפות לועזיות וחכמות חיצוניות, למעט מתמטיקה.

בניו ותלמידיו

לב"ח היו שני בנים רבנים מאשתו ביילא:

• הרב יהודה לייב שהיה דיין בקרקוב ואב בית דין בהענשטיין
• הרב שמואל צבי הירש אב בית דין בפינטשוב ואביו של רבי אריה יהודה לייב סירקיש, אשר חיבר שו"ת בשם "שאגת אריה"

חתניו היו:

• הרב דוד הלוי סגל (הט"ז)
• הרב יהודה זעלקי מזייא אשכנזי - דיין בקרקוב

נשיא מדינת ישראל זלמן שזר היה הדור החמישה-עשר של סירקיש (לא ידוע מאיזה צד)

בין תלמידיו היו:

• רבי מנחם מנדל קרוכמל, בעל שו"ת צמח צדק.
• רבי צבי הירש קלויזנר, אב בית דין בלבוב ולובלין.
• רבי גרשון אשכנזי, מחבר ספר "עבודת הגרשוני" (נשא בזיווג ראשון את נכדתו).
• רבי צבי כץ, מחבר ספר "עטרת צבי" על אורח חיים ו"נחלת צבי" על אבן העזר.
• רבי מנחם מנדל בס, רבה של פרנקפורט.
• רבי ישראל איסר אב"ד אפטא ואח"כ ר"מ בלבוב נפטר בט"ז בתשרי ה'ת"ה.

ספריו

בית חדש

ספרו המפורסם ביותר של רבי יואל הוא פירושו על הארבעה טורים הנקרא "בית חדש" או ב"ח, ומודפס לרוב לצד דברי הטור מול פירוש בית יוסף. בפירושו זה עוסק המחבר בהרחבות וביאורים על הטור, ולעיתים קרובות דן בפירושו גם על דברי ה"בית יוסף" על הטור. בעוד הבית יוסף מתמקד בבירור מקורות הטור מהגמרא והראשונים ודן בהכרעה בפסיקת ההלכה, דן הבית חדש יותר בחידושי הלכות והגהות, וביישוב דברי הטור.

הגהות הב"ח

הגהות על התלמוד הבבלי העוסקות בעיקר בענייני נוסחאות (השוואת תאורים מקבילים במקורות שונים, ציון השמטות מנוסחאות ישנות, הצעת תיקוני נוסח לקטעים מוקשים), אך כוללות לעיתים גם פירושים.

בין הסימונים המקובלים בהגהות:

• הד"א - הוא דיבור אחד = דיבור המתחיל אחד בדברי רש"י שפוצל בטעות על ידי המדפיס.
• הס"ד - הוא סוף דיבור = שני דיבורי המתחיל בדברי רש"י שאוחדו בטעות על ידי המדפיס.  
• צ"ל - צריך לומר = פירושו הצעת הגרסה הנכונה לדעת הב"ח.
• תא"מ - תיבות אלו מוקפות = בדומה להרבה ספרים כשיש גרסה נוספת מקיפים אותה עם סוגריים ופירושו שיש גרסה אחרת.
• ונ"ב - ונכתב בצידו =  בא להשלים את תא"מ ולהציע את הגרסה הנוספת.
• ס"א - ספרים אחרים = נכתב אחרי ונ"ב, ופירושו שגרסה שונה מובאת בספרים (=מהדורות) אחרות.
• נ"א - נוסחאות אחרות =, אך אין פירושו מחייב תיקון גרסה אלא רק הפניית תשומת הלב לכך שקיימת נוסחא אחרת. דוגמה לכך ניתן למצוא בהבדל נוסחאות בין שתי מסכתות שונות אשר הב"ח כותב בכל אחד מהם הערה שבמסכת השנייה הנוסח שונה.
• נ"ב - נראה בזה = פתיחה לפירוש עצמאי של הב"ח.

כמו כן, חיבר הב"ח הגהות על הרא"ש ועל הרי"ף.

ההגהות הועתקו מתוך הש"ס של בית הכנסת בבעלז עליו רשם הב"ח את הגהותיו בתקופת כהונתו כרב העיר. הש"ס היה קיים עד השואה, ותשעה כרכים ממנו שרדו ונמצאים היום בספריה הלאומית. בהזדמנות מסוימת הוא נכרך וקוצצו שולי הדפים ונחסרו קטעים קטנים מכתב היד. במצב זה הוא עמד לפני המעתיקים, והושלם בהשערה, ולכן לפעמים ישנן טעויות מוכחות בלשונו.

ספרים נוספים

בנוסף לזה חיבר הב"ח את הספרים הבאים:

• שו"ת הב"ח - שו"ת הכולל שני חלקים:
  • שו"ת הב"ח - הישנות - הלכות תערובות וממונות.
  • שו"ת הב"ח - החדשות - תשובות בנושאים שונים.
• משיב נפש - פירוש על מגילת רות. לבוב תרל"ו, יצא מחדש בהוצאת מוסד הרב קוק תשפ"ב.
• ביאורי הב"ח לספר פרדס רימונים של ר' משה קורדובירו, מכון מנחת ישראל, ירושלים תשנ"ט.
• חידושי הב"ח על הש"ס, ב"כ, הוצ' עוז והדר, תשס"ז. ‬

דרכו בחינוך ילדים

תמך בהוראת התנ"ך כולו. הב"ח גם תמך בהוראת דקדוק עברי כולל לוח הפעלים (זמנים, גזרות ובניינים) ובהוראת חשבון. הורה שלא לאפשר הכנסת ילד ללימוד גמרא לפני בחינה על ידי שלושה אנשים האם הלימוד מתאים לו.

עיסוקו בקבלה

בחיבוריו ההלכתיים ניכרת בקיאותו בספר הזוהר ובספרי הקבלה, בולט במיוחד היחס אל הקבלה באחת מתשובותיו: "המלעיג על דברי חכמים ומדבר דופי על חכמת הקבלה שהוא מקור התורה ועיקרה וכולה יראת שמים דפשיטא דחייב נידוי". בנוסף לכך חיבר פירוש על ספרו הקבלי של הרמ"ק פרדס רימונים. למרות זאת הכריע שאין לפסוק כפי הקבלה במקום שדין התלמוד או מנהג העולם הוא להפך. "אין עוברין על דין התלמוד מפני שהוא כך על פי הקבלה", ו"אין לנו לנהוג מנהגינו על דרך הקבלה כל שהוא נגד מסקנת התלמוד", ו"אין אנו נוהגים על פי הקבלה כל שהוא נגד הדין".

הנצחתו

על שמו רחוב בתל אביב יפו בשם "רחוב בית חדש" ולעיתים נקרא "רחוב הרב יואל סירקיש".

לקריאה נוספת

• "תולדות רבינו יואל סירקיש", בתוך: חידושי הב"ח, ירושלים ה'תשס"ז, הוצאת עוז והדר.
• רב צעיר, תולדות הפוסקים, נ"י תש"ח, כרך ג' עמ' 122-126.
• בן ציון כץ, רבנות חסידות השכלה כרך א' עמ' 84.
• הרב שמואל קלמן מירסקי, בין שקיעה לזריחה, ירושלים-ניו יורק, תשי"א, עמ' 139-162.
• פנחס סירקיס, ספר הב"ח, ת"א ה'תשמ"ד.
• איסר קליגר, משלחנם של אחרונים, תשמ"ה, עמ' מ"ה.
• "תולדות הב"ח", בתוך: אוצר פניני הב"ח, בית שמש ה'תשע"ט.

קישורים חיצוניים

• מרדכי מרגליות (עורך כללי), "ר' יואל ב"ר שמואל יפה סירקיס", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 719-716, באתר HebrewBooks
• "סִירְקִישׂ, יואל ב"ר שמואל", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ז, עמודים 198–200, באתר HebrewBooks
• דוד הלחמי, רבי יואל סירקיש (הב"ח), ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
• בן-ציון כ"ץ, ר' יואל סירקיש בעל בית חדש, רבנות חסידות השכלה, ת"א תשט"ז, כרך א' עמ' 84-90.
• רבי יואל סירקיש, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• משה דוד צ'צ'יק, ‏מיהו ר' ליבא רבה של לובלין?, המעין ניסן תשס"ח
• עוד בעניין חידת ר' ליבא מלובלין ומסביב לה, המעין תמוז תשס"ח
• שלמה הכהן דייטש, שיבושים נפוצים ברשימות לתולדות הב"ח וייחוסו, חלק א', חלק ב', אור ישראל, ז' - ח', אדר ב'-סיון, תשנ"ז
• שו"ת הב"ח – הישנות, שנת ה'תנ"ז, פרנקפורט, מתוך מאגר הספרים הסרוקים של הספריה הלאומית
• ריח ניחוח, פיורדא, ה'תפ"ד, מתוך מאגר הספרים הסרוקים של הספריה הלאומית – ישראל
• סדרת עבודות על הב"ח, חייו ופועלו

הערות שוליים

תקופת חייו של רבי יואל סירקיש על ציר הזמן
ציר הזמן

‏

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35177156יואל סירקיש