ישיבת הנגב

ישיבת הנגב
ישיבה
השתייכות	ליטאים
תקופת הפעילות	1966 – ישיבת שכר שכיר
מייסדים	רבי יששכר מאיר
בעלי תפקידים
ראש הישיבה	רבי יששכר מאיר והרב אריה לוי
מיקום
מיקום	נתיבות
	מפת מיקום; מפה דינמית;

ישיבת הנגב (בעבר "ישיבת עזתה") היתה ישיבה גדולה חרדית שהוקמה בנתיבות, על ידי רבי יששכר מאיר.

הקמת הישיבה והתרחבותה

הרב יששכר מאיר, כיהן כשנתיים כר"מ בישיבת בני עקיבא כפר הרואה. לאחר מכן, בראשית שנות ה-60, הוא עבר לנתיבות יחד עם 17 מתלמידיו, ופתח את "ישיבת עזתה" שנקראה לימים "ישיבת הנגב"^[1]^[2], כחלק ממגמה לחיזוק הדת בדרום הארץ. בהמשך הוקצה לישיבה שטח של 34 דונם^[^{דרוש מקור]}, עליו הוקמו בניני הישיבה,

בהמשך קיבל עוד הקצאות לבניית תלמוד תורה לבנים, בית ספר וסמינר לבנות.

לאחר תחילת ההתפתחות בעיר נתיבות נבנו בסמיכות לישיבה עשרות בנייני מגורים על ידי חברת עמיגור בניינים אלו נועדו לשיכון עולים חדשים כדוגמת עולי ברית המועצות, לאחר דין ודברים ממושך, ושלא הייתה היענות לבא לעיר שיכן שם הרב מאיר את בוגרי הישיבה. תוך שנים ספורות גדלה הישיבה לכ-250 תלמידים.

בשנות ה-60 וה-70 וה-80 התחנכו בישיבה בוגרי ישיבות תיכוניות, דתיים לאומיים, ודרכה נטמעו בעולם החרדי (תופעה זו כונתה "שריפה" - הבחורים "נשרפו", ולפיכך כונתה הישיבה "משרפה"). בעשורים אלה היו בין הרבנים בישיבה: הרב רפאל יונה טיקוצ'ינסקי, הרב יונה ברוורמן, הרב שמחה שיף, הרב שלמה פישר, והרב אריה לוי. בשנת ה'תשל"ו (1976) צרף ראש הישיבה הרב יששכר מאיר את הרב ראובן יוסף גרשונוביץ לכהן לצידו בראשות הישיבה. הרב חיים פרידלנדר כיהן כמשגיח בישיבה בשנות השבעים, ומשנת ה'תשמ"א (1981) כיהן כמשגיח גם בישיבת פוניבז'. בשנות ה-90 לאחר אסון צ'רנוביל קלטה הישיבה עשרות נערים מהאזור. בהמשך שינתה הישיבה את צביונה והפכה לישיבה חרדית.

הרב הנהיג בישיבה להתפלל בנוסח ספרד ולאחר פטירתו של הרב יששכר מאיר שינו לנוסח אשכנז.

לישיבה ומוסדותיה היה חלק בהתפתחותן של קהילות חרדיות באזור. חלק מבוגריה עברו לגור בקרבת מקום לאחר נישואיהם, וילדיהם למדו במוסדותיה, לרב מאיר והרב גרשנוביץ היתה השפעה רבה על עיצוב דמותן של קהילות אלה.

כמו כן פתח הרב ישיבה קטנה בשם אבן האזל שהיתה בתוך מתחם הישיבה.

כן פתח מתיבתא לילדים, ולמבוגרים, עולים מארצות זרות, (ביניהם עולי ברית המועצות)

'היכל אליהו' - שדרות

בשנת 2005 פתח הרב מאיר בעיר שדרות, שהייתה מופגזת אז בתדירות גבוהה, את ישיבת "היכל אליהו"^[3](הקישור אינו פעיל, 27 ביוני 2018). מאז פטירת הרב מאיר עומד בראשה הרב ישראל מאיר שלום. משגיח הישיבה הוא הרב אהרן שורץ. בין הר"מים: הרב משה אבוטבול, הרב דב מן והרב חגי צדוק^[4].

'נר זרח' - זרועה - עוצם

ערך מורחב – ישיבת נר זרח

בקיץ ה'תשס"ו (2006) הקים הרב מאיר את ישיבת 'נר זרח' במושב זרועה הסמוך לנתיבות^[5]. אחרי פטירתו של הרב מאיר, היא נלקחה תחת חסותה של ישיבת ארחות תורה, עקב התנגדות תושבי המקום לישיבה^[6], היא עברה למושב עוצם^[7]. בראש ישיבה זו עומדים הרב יצחק זאב פיינשטיין^[8], והרב אליהו אליעזר ברוורמן.

מתחם ישיבת הנגב היום

ערך מורחב – ישיבת הנגב-שכר שכיר

לאחר פטירתו של הרב ישכר מאיר נסגרה הישיבה בנתיבות, באדר ה'תשע"ב נפתחה מחדש בסיוע ישיבת בית מדרש עליון, על ידי אחיינו של הרב יששכר מאיר הרב שלמה פרוכטר, ונקראה "ישיבת הנגב שכר שכיר" על שם ספרו של הרב. הישיבה מונה כ-200 בחורים. בראשה עומדים הרב אריה לוי והרב אפרים זאב גרבוז, בעבר עמד בראשות הישיבה רבי צבי יהודה גרשנוביץ בנו של רבי ראובן יוסף גרשנוביץ, עד פטירתו באייר ה'תשפ"ב.

באייר התשפ"ד יצא גיליון בשם "הישיבה" הגיליון מכיל חומר רב אודות הישיבה משנות הקמתה עד למצבה העכשווי, זאת כהכנה לאירוע "נקבצו לך" שהתקיים בחודש סיון במתחם הדי סיטי.

עוד ישיבות במתחם -

ישיבת "תפארת צבי" ישיבה קטנה בראשות הרב תנחום פישהוף מרבני ישיבת פונביז' לצעירים
ישיבה קטנה "עטרת שלמה" בראשות הרב חיים מגורי (בעבר התקיימה במקום ישיבה קטנה נוספת "אבן האזל").
ישיבה גדולה 'באר התלמוד' (סניף של ישיבת יקירי ירושלים)^[9]^[10].
כולל אברכים בבניין הישיבה לבוגרי הישיבה בראשות הרב ראובן חלא לשעבר משגיח בישיבת הנגב.