קריית גת

קריית גת
מדינה	ישראל
מחוז	הדרום
מעמד מוניציפלי	עירייה
ראש העירייה	כפיר סויסה
גובה ממוצע	‎128 מטר
תאריך ייסוד	1954
סוג יישוב	עיר 50,000‏–99,999 תושבים
	נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)
- אוכלוסייה	70,935 תושבים
- דירוג אוכלוסייה ארצי	28
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎3.7% בשנה
- צפיפות אוכלוסייה	4,461 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי	49
תחום שיפוט	15,900 דונם
- דירוג ארצי	94
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת השפלה רגילה) קריית גת31°36′33″N 34°45′54″E / 31.6090965309798°N 34.764896718787°E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול; לשנת 2021	4 מתוך 10
- דירוג ארצי	174
מדד ג'יני; לשנת 2019	0.3736
- דירוג ארצי	199
לאום ודת
	יהודים: 93.2%; ערבים-מוסלמים: 0%; ערבים-נוצרים: 0%; דרוזים: 0%; אחרים: 6.8%;
	יהודים: 93.2%; ערבים-מוסלמים: 0%; ערבים-נוצרים: 0%; דרוזים: 0%; אחרים: 6.8%;
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל
גילאי 0 - 4	12.3%
גילאי 5 - 9	10.6%
גילאי 10 - 14	8.2%
גילאי 15 - 19	6.5%
גילאי 20 - 29	13.9%
גילאי 30 - 44	19.1%
גילאי 45 - 59	12.4%
גילאי 60 - 64	4.7%
גילאי 65 ומעלה	12.4%
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך
סה"כ בתי ספר	43
– יסודיים	29
– על-יסודיים	21
תלמידים	12,106
– יסודי	7,309
– על-יסודי	4,797
מספר כיתות	512
ממוצע תלמידים לכיתה	24.3
	לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
	פרופיל קריית גת נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
	עיריית קריית גת

קִרְיַת גַּת היא עיר במחוז הדרום בישראל אשר הוכרזה כעיר בשנת 1972 ומשמשת כבירת חבל לכיש^[4] העיר ממוקמת מזרחית לאשקלון ואשדוד, דרומית לקריית מלאכי וכ־40 ק"מ צפונית לבאר שבע. נכון ל-2023, עומד מספר התושבים בעיר על כ-65,000 תושבים.

היסטוריה

קריית גת הוקמה בשנת 1954 כמעברה. שמה של העיר הוא תוצאה של זיהוי מוטעה של תל עירני עם העיר הפלשתית גת. כיום מקובל לזהות את גת הפלשתית עם תל צפית (תל א-צאפי), כ-9 ק"מ צפונה לקריית גת.

שנים אחדות לפני כן, במלחמת העצמאות, היה שטחה של קריית גת חלק מכיס פלוג'ה. העיר שוכנת על אדמות העיירה הערבית אל-פאלוג'ה, והכפר עיראק אל-מנשייה, שתושביהם עזבו אותם במלחמת העצמאות, ולא הורשו לחזור לבתיהם. בקרבת העיר נמצא צומת פלוגות, הנקרא על פי השם הערבי "פאלוג'ה". בתקופת בית שני, המשנה והתלמוד שכנה באזור העיר העיירה היהודית הגדולה כפר שחליים.

העיר עצמה הוקמה על ידי עולים ממרוקו אשר התיישבו בקרבת המעברה. בסוף שנות החמישים הגיע גל עליה של יהודים ממזרח אירופה, פולין רומניה והונגריה ששוכנו בה, עם הזמן סופח שטח המעברה אל העיר, והיא נהרסה ובמקומה ובקרבתה הוקמו שכונות אחדות בשטחה של קריית גת. בשכונות שוכנו עולים חדשים שמקורם בלמעלה מ-35 מדינות תפוצה. העיר קלטה עלייה במשך כל שנות קיומה, אבל גל העלייה המשמעותי ביותר שהגיע אל העיר היה העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90.

בשנת 1958 הוכרזה קריית גת כמועצה מקומית,^[5] וב-1972 הוכרה כעיר. כיום נחשבת קריית גת לעיר בינונית בגודלה בעלת תעשייה מפותחת.

במהלך מבצע עופרת יצוקה, החל מדצמבר 2008 נורו לעבר העיר רקטות גראד ששוגרו מרצועת עזה. בהתלקחות שבעקבות מתקפת הטרור בדרום ישראל באוגוסט 2011, במבצע עמוד ענן בשנת 2012 ובמהלך מבצע צוק איתן בשנת 2014 נורו מרצועת עזה עשרות רקטות גראד לעבר העיר.

ב-7 באוקטובר 2015 התרחש בעיר פיגוע דקירה. מחבל תושב דרום הר חברון, דקר שני חיילים וחטף נשק נטול תחמושת מאחד מהם, ולאחר דקות נורה ונהרג על ידי כוחות הביטחון. במוצאי שבת 21 בנובמבר 2015, התרחש בעיר פיגוע דקירה שני, מחבל פלסטיני מאזור חברון דקר חמישה אזרחים ופצע אחד באורח קשה. המחבל נתפס לאחר כמה שעות סמוך למקום הפיגוע.

אוכלוסייה

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בעיר: לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוגוסט 2024 (אומדן), מתגוררים בקריית גת 70,935 תושבים (מקום 28 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎3.7%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 68.1%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 8,758 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).^[6]

שכונות העיר

מזרח העיר: החורש, פ"ז, מגדים, גליקסון (שיש בה אנדרטה לזכר שלושת תושבי העיר - אסתר ויצמן, יוסף איפרגן ואדמונד דיין שטבעו למוות בנחל לכיש בשנת 1965), בני-ישראל (חלקו מיועד לפרויקט פינוי-בינוי לטובת שכונת בני ישראל החדשה, עם מבני מגורים רבי קומות שייבנו בשנים הקרובות), התעשייה והמלאכה.
מרכז העיר: שדרות לכיש, הפרחים,^[7] הנביאים, הקוממיות, השופטים וגן הבנים.
מערב העיר: מלכי ישראל, אתרי המקרא, שדרות צה"ל, שדרות גת, שער הדרום, ההעפלה ורמות דוד (הקריה החרדית).
צפון העיר: הבנים, גוגנהיים וכרמי גת (שכונה בתהליכי בנייה מתקדמים).^[8]
דרום העיר: אזור התעשייה של העיר.

לאחרונה עבר אישור ומכרזים לבניית שכונות נוספות בעיר בשנים הקרובות. שכונה אחת שאושרה היא מצפון לכרמי גת הקיימת, אשר תיקרא ״כרמי גת צפון״ ותהווה למעשה המשך ישיר של שכונת כרמי גת, וגם בה יבנו שטחי מסחר ומשרדים^[^{דרוש מקור]}; הרחובות בה ייבנו בקווי שתי וערב. כמו כן, אושרו מכרזים לשכונת מערב אדוריים (אשר נקראת כן על שם הימצאותה ממערב לרחוב ״אדוריים״ בקרית גת הוותיקה, אשר מהווה את הגבול המערבי של קריית גת במתכונתה הוותיקה) ולשכונת קריית גת דרום (עוטף עוזה). שכונות נוספות, אך יותר קטנות משמעותית, תהיינה ברחבה הריקה כיום שמאחורי האצטדיון הנוכחי של העיר ותיקרא בשם ״שער העיר״, ותחבר בין שכונת כרמי גת וקרית גת הוותיקה, וכן מספר מבנים לדיור בר השגה בסמוך למתחם הרכבת (במקום שבו היה פעם מפעל קמח), אשר יבנו בו גם שטחי מסחר ומסוף תחבורה ציבורית.

עורקי תנועה ותחבורה ציבורית

קריית גת בנויה בסמיכות לכמה עורקי תחבורה ראשיים, וממנה מסתעפים כבישים לכיוונים שונים: דרומה, אל באר שבע וערד - כביש 40; מזרחה, אל ירושלים, שדה משה, כרמי קטיף, בני דקלים, לכיש, בית גוברין, חברון ובית שמש - כביש 35; צפונה, לקריית מלאכי, גדרה, מזכרת בתיה - כביש 40; מערבה לאשקלון, שדרות ואשדוד - כביש 35. מחלף קריית גת הסמוך למושב שדה משה, נפתח לתנועה ב-11 בדצמבר 2007. באמצעות מחלף זה ניתן לנסוע בכביש 6.

הצירים הראשיים בקריית גת הן שדרות לכיש, שדרות גת, שדרות השופטים-אתרי המקרא, שדרות מלכי ישראל, שדרות העצמאות-צה״ל, שבטי ישראל, ואליהם מצטרפים רחוב אדוריים (מתחיל בתור רחוב הרימון) ודרך הדרום.

תחבורה עירונית: בנוסף, חברת דן בדרום מפעילה אחד עשר קווים פנימים ועוד שמונה קווים אל מועצות אזוריות אשר מסלול הקווים עובר בחלק מרחובות העיר אל הרכבת/תחנה מרכזית.

תחבורה בין עירונית: את העיר קריית גת חוצים אוטובוסים בין-עירוניים של החברות אגד, דן בדרום, קווים, גלים ומטרופולין לערים: באר שבע, ערד, אשקלון, אשדוד, יבנה, גדרה, רחובות, נס ציונה, ראשון-לציון, ירושלים, מבשרת ציון, תל אביב, בני ברק, בית שמש, שדרות, נתיבות, רהט, אופקים, ביתר עלית, אלעד, מודיעין עילית, דימונה וקרית ארבע. בנוסף קיימים קווים נוספים אשר מגיעים אל כל המושבים בסביבה. מצומת פלוגות, הסמוכה לעיר, יוצאים קווים נוספים לאילת ולמודיעין מכבים רעות. בעיר שוכנת תחנת רכבת, ממנה יוצאות רכבות ישירות לרוב חלקי הארץ: באר-שבע, רמלה, לוד, תל אביב, הרצליה חיפה, קריות, עכו ונהריה. לאזורים נוספים יש צורך בהחלפת רכבת בלוד או תל אביב. כיום בעיר שוכנת תחנה מרכזית ישנה, גורמי עירייה אומרים שתיבנה תחנה מרכזית חדשה ממוזגת ומודרנית.

תעשייה

ערך מורחב – פארק התעשייה קריית גת

בקריית גת פעלו ופועלים מפעלים רבים. פארק התעשייה קריית גת, המנוהל בידי חברת י.ש.גת בע"מ, ידוע במפעלי ההיי טק ומרכזי השירות הרבים הממוקמים בו.

בין המפעלים בפארק: אינטל ,HP Indigo, איסכור, סלטי צבר, פנדור, ויסוניק, ריסקו, שלאון, סוגת, סטרטסיס, פליינג קרגו ומבשלת הנגב.

דת

היסטוריה

כבר בשנים הראשונות להקמת העיר, הוקמה בעיר ישיבת ישיבת תומכי תמימים בקריית גת, שהביאה לריכוז של קהילות חב"ד בעיר. כמו כן מאז ה'תש"ל קבע רבי ישראל ניסן רוזנבוים האדמו"ר מקרעטשניף את משכנו ברח' אלישע בעיר, ובמשך השנים פיתח חצר חסידית, ובהמשך העביר את משכנו לקרית החרדית בעיר. כמו כן פעל בעיר הרב ניסים מויאל שהקים את מוסדותיו ברח' הגבורה בעיר.

הקריה החרדית

בשנות ה'תש"ן יזם רבי פנחס מנחם אלתר האדמו"ר מגור את הקמת הקריה החרדית בעיר, בעזרתו של רבי ישראל ניסן רוזנבוים, כאשר הוא שולח מאות משפחות מחסידיו להתגורר בעיר. בהמשך הצטרפו אליהם קהילה מחסידי סלונים, וכן קהילה כלל חסידית ושמה 'קהל חסידים'. בשנות ה'תש"ס הוקמה שכונה נוספת בצמוד לקריה החרדית ושמה 'רמות דוד', על שם רבי דוד משה רוזנבוים האדמו"ר מקרעטשניף, אביו של רבי ישראל ניסן רוזנבוים שיזם את הקמת השכונה, ואף קבע את חצרו בה. אל השכונה החדשה התווספו עוד מאות משפחות חסידיות שקבעו את משכנם בעיר. בשנות ה'תש"ע קבעו קהילות חסידיות נוספות את משכנם בעיר, ביניהם קהילות חסידי בויאן, בעלזא, ביאלא, נדבורנה. לצד הקהילות הותיקות של חסידי גור וסלונים.

האדמו"רים המכהנים בעיר, הם הרב דוד משה רוזנבוים האדמו"ר מקרעטשניף קרית גת, והרב שלום אליעזר זאב רוזנבוים האדמו"ר ממיאלען, והרב יעקב יצחק ראטה האדמו"ר משומרי אמונים קרית גת^[9].

רחבי העיר

ברחבי העיר ממוקמות בתי כנסת למגוון המגזרים בעיר, בפרט בני עדות המזרח ועולי אתיופיה וברית המועצות. כמו כן ממוקמים בעיר ישיבת ההסדר דרך חיים, ישיבת ההסדר קריית גת והגרעינים התורניים שלצידם.

רבני העיר

בקריית גת פעל במשך 38 שנים הרב שלום דרמר שהיה לפני כן ראב"ד טרגו ניאמץ שברומניה. הוא כיהן במשרת הרב הראשי של קריית גת בשנים תשי"ט-תשנ"ז. בתקופתו כיהן כרב הספרדי הראשי הרב מרדכי אלמליח והחליפו הרב שלמה בן חמו, המכהן עד היום כרב הספרדי הראשי. כיום הרב הראשי האשכנזי הוא הרב משה הבלין.

במקום ממוקמות ישיבת ההסדר דרך חיים, ישיבת ההסדר קריית גת והגרעינים התורניים שלצידם, ישיבת תומכי תמימים בקריית גת, ומוסדות תורה שהקים הרב ניסים מויאל, לצד מוסדות דת רבים של הקהילות הספרדיות והחסידיות הפועלות בעיר.

מסחר ובילוי

בעיר פועלים מספר מרכזי מסחר ראשיים: מתחם BIG, מתחם "ישפרו סנטר", קניון "לב העיר", קניון "גת סנטר" ומרכז מסחרי "כיכר פז".

בשנת 2014 נבנו בעיר 9 מרכזי מסחר חדשים ברחבי העיר:

מתחם מסחרי בשכונת הבנים החדשה בצפון העיר, נבנה בידי החברה להנדסה ולבניין "דונה" בשטח 3,000 מ"ר.
מתחם מסחרי ברובע רמות דוד במערב העיר, נבנה בידי החברה להנדסה ולבניין "דונה".
מתחם הקולנוע במרכז מסחרי "כיכר פז" על חורבות הקולנוע "היכל העשור" ההיסטורי, נבנה בידי חברת צוות שלמה ברקוביץ. 3,000 מ"ר.
הרחבת מתחם מסחרי "ביג" הקיים בשטח כולל של 11,000 מ"ר.
מתחם מסחרי "מגה" באזור "מגה בול" הקיים, בשטח של 44,000 מ"ר. כיום המקום בבעלות מחסני השוק.
מתחם מסחרי "יוסף סנטר" שברחוב היוצר על יד הביג.
מתחם מסחרי "בית אבגי" - 5,000 מ"ר, ברחוב הגפן ליד קניון גת סנטר וסניף הדואר המרכזי.
בשכונת כרמי גת בעיר, ברחוב נופך, נמצא המרכז המסחרי החדש כרמי גת סנטר.
בשנת 2019 נחנך מתחם איי סולומון בסמיכות לתחנת המשטרה בעיר.

בעיר מתחם הבריכה העירונית נהרס לאחר 60 שנות פעילות, לטובת בריכה עירונית חדשה ומודרנית, אשר נבנה בידי מפעל הפיס והופעל בשנת 2013, שינה את שמו מ"גלי גת" ל"קאנטרי 4 העונות".

מתחמים עתידיים

כיום נבנה בעיר מתחם מסחרי ״היי טאוור״ -22,000 מ"ר ברחוב הגפן. הבניין בן 16 קומות יכלול בית מלון ומשרדים.
מול מתחם היי טאוור הנ״ל, הותחלה בניית מתחם איבגיס, בצמוד לשוק העירוני שברחוב מבוא קדם. קומת הקרקע של המתחם מיועדת למסחר, ושתי קומות נוספות, כ-2,400 מ"ר, מיועדות למשרדים.
בינואר 2021 אושרה בניית מתחם ביג חדש בשכונה החדשה כרמי גת בעיר. מלכתחילה היזמים הודיעו על פתיחה עד תחילת 2021, אבל עקב התפשטות מגפת הקורונה התעכבו האישורים לבנייתו, וכעת הותחלה בנייתו.

ראשי ועד היישוב, המועצה והעירייה

אריה לובה אליאב (1954-1955) - ראש צוות ההקמה של חבל לכיש
לוי ארגוב (1955)
יצחק (צ'יזיק) חרפי (1955-1957) - היה ממונה על העיירה מטעם הסוכנות היהודית מאוקטובר 1954 עד יולי 1957. לאחר עזיבתו הועברה האחריות על העיירה לידי משרד הפנים.
ד"ר גדעון נאור (1958–1965)^[10] - מונה ליושב ראש ועד המתיישבים. היישוב הוכר כמועצה רק מעט אחרי כניסתו לתפקיד.
אריה מאיר (פיפקה) (1965–1976) - היישוב הוכר כעיר במהלך כהונתו
דוד מגן (1976–1986)
זאב בוים (1986–1996)
אלברט ארז (1996–2003)
אבירם דהרי (2003--2024)
כפיר סויסה (2024 מכהן)

ערים תאומות

ארצות הברית שיקגו, אילינוי, ארצות הברית
סרביה קרושבץ, סרביה (מ־1990)
אוסטרליה אדלייד, אוסטרליה
בריטניה דובר, בריטניה
הולנד חיטהורן, הולנד
ארצות הברית פיטסבורג, פנסילבניה, ארצות הברית
ארצות הברית באפלו, ארצות הברית (מ־1977)^[11]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קריית גת בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של קריית גת
קריית גת (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית

קריית גת, ברשת החברתית פייסבוק

פרופיל קריית גת נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס

קריית גת, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
הרכבת הראשונה בקרית גת, יומני כרמל 1957 (התחלה 4:38)
קריית גת ,"עיר העתיד", קולטת עליה, מינהל ההסברה, 1959 (התחלה 3:15)
נועם דביר, עכבר העיר אונליין, בולמוס ההריסה של קריית גת, באתר הארץ, 24 בפברואר 2010
רוני בר, חזון שהופך למציאות, באתר אורבנולוגיה, המעבדה לעיצוב עירוני, 21 באוגוסט 2013
נעמה ריבה, אל תגידו בגת: השכונה החדשה והמתוקשרת תחליש את קריית גת, באתר אקסנט, 2 במרץ 2014
אמיתי גזית, ביום ראשון: השרים יצביעו על הוספת 5,000 דירות לקריית גת ו-8,700 יח"ד לכפר קרע, באתר כלכליסט, 24 בפברואר 2022
גיא נרדי, עוד צעד בדרך להפיכת קריית גת למטרופולין: אושרה הרחבה ממערב, באתר כלכליסט, 24 בפברואר 2022
גיא נרדי, הופקדה תכנית לרובע מגורים ותעסוקה חדש בקריית גת, באתר כלכליסט, 18 במאי 2022
ענת ג'ורג'י, "השכונות המתוכננות לחרדים הן מכה אנושה לעיר קריית גת", באתר TheMarker‏, 5 באפריל 2023

הספרייה העירונית
אנדרטה לזכר יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל
מבני מרפאת קופת חולים "מכבי", החברה הלאומית לשיכון והביטוח הלאומי שנמצאים במרכז קריית גת
תחנת הרכבת בקריית גת אשר נמצאת על קו "באר שבע-תל אביב"
הכניסה הצפונית של קריית גת משדרות לכיש
"שיכוני יסקי" (המכונים גם כ"האוניות") שהיו ברחוב העצמאות. המבנים נהרסו בדצמבר 2011. הצילום הוא מספטמבר 2009
היכל אדית, קריית גת

הערות שוליים

^ ^1.0 ^1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
^ ^2.0 ^2.1 ^2.2 ^2.3 ^2.4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
^ אכרזה על היותם של תושבי אזור קירית־גת לעירייה, קובץ התקנות 2932, עמ' 263–264, 16 בנובמבר 1972
^ שדרות, קרית גת וקרית מלאכי, חרות, 5 באוגוסט 1958
^ פרופיל קריית גת באתר הלמ"ס
^ לרובע זה יש למעשה שני חלקים- החלק הישן שמדרום לרחוב היסמין וממערב לרחוב דוד דנינו, ורובע הפרחים החדש. לרובע זה עתיד להיות מוקם, לאחר כל הפרויקטים האחרים של העיר, רובע הפרחים המזרחי (ממזרח לרובע הפרחים החדש).
^ כרמי גת - מידע על השכונה העתידה לקום בצפון קריית גת
^ יעקב בנדה, החרדים נוהרים לפריפריה: קרית גת – מהפרחת השממה ליעד המועדף לאלפים, באתר JDN, ‏ד' מרחשון תשפ"א
^ ג. נאור יתמנה יו"ר ועד קרית־גת, דבר, 4 באפריל 1958
^ באתר ערים תאומות (באנגלית)

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36422725קריית גת

[U-1] 1.0 ^1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.

[STAT-2] 2.0 ^2.1 ^2.2 ^2.3 ^2.4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022

[ESHKOL-3] הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019

[4] אכרזה על היותם של תושבי אזור קירית־גת לעירייה, קובץ התקנות 2932, עמ' 263–264, 16 בנובמבר 1972

[5] שדרות, קרית גת וקרית מלאכי, חרות, 5 באוגוסט 1958

[6] פרופיל קריית גת באתר הלמ"ס

[7] לרובע זה יש למעשה שני חלקים- החלק הישן שמדרום לרחוב היסמין וממערב לרחוב דוד דנינו, ורובע הפרחים החדש. לרובע זה עתיד להיות מוקם, לאחר כל הפרויקטים האחרים של העיר, רובע הפרחים המזרחי (ממזרח לרובע הפרחים החדש).

[8] כרמי גת - מידע על השכונה העתידה לקום בצפון קריית גת

[9] יעקב בנדה, החרדים נוהרים לפריפריה: קרית גת – מהפרחת השממה ליעד המועדף לאלפים, באתר JDN, ‏ד' מרחשון תשפ"א

[10] ג. נאור יתמנה יו"ר ועד קרית־גת, דבר, 4 באפריל 1958

[11] באתר ערים תאומות (באנגלית)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

דגל ישראל מחוז הדרום
נפות	נפת אשקלון • נפת באר שבע	מפת מחוז הדרום
ערים	אופקים • אילת • אשדוד • אשקלון • באר שבע • דימונה • נתיבות • ערד • קריית גת • קריית מלאכי • רהט • שדרות
מועצות מקומיות	חורה • ירוחם • כסייפה • להבים • לקייה • מיתר • מצפה רמון • עומר • ערערה בנגב • שגב שלום • תל שבע
מועצות אזוריות	אל קסום • אשכול • באר טוביה • בני שמעון • הערבה התיכונה • חבל אילות • חוף אשקלון • יואב • לכיש • מרחבים • נווה מדבר • רמת הנגב • שדות נגב • שער הנגב • שפיר • תמר
מועצה מקומית תעשייתית	נאות חובב
מועצות אזוריות שבוטלו	אבו בסמה
יישובים לשעבר	כרמון • נוה יאיר • אשלים
יישובים עתידיים	דניאל • דרור • נווה תמרים • כסיף • עבדה • מעלה אהרן • שפיר

קריית גת

תוכן עניינים

היסטוריה

אוכלוסייה

שכונות העיר

עורקי תנועה ותחבורה ציבורית

תעשייה