ישיבת נהורא
 | |
| ישיבה | |
|---|---|
| השתייכות | יהדות אורתודוקסית (בלתי מזוהה) |
| תקופת הפעילות | 1995–הווה (כ־29 שנים) |
| מייסדים | הרב אברהם יצחק גרינבוים |
| בעלי תפקידים | |
| מנהל | יוסף בלדי |
| ראש הישיבה | אברהם יצחק גרינבוים |
| תלמידים | |
| כ-200 | |
| מיקום | |
| מיקום | מבוא חורון |
| http://nehora.co.il/ | |
ישיבת נהורא (תלמי אברהם) היא ישיבה תיכונית (ישיבה קטנה) לתלמידים מרקע חרדי מודרני השוכנת במבוא חורון. בראש הישיבה עומד הרב אברהם יצחק גרינבוים, המכהן גם כיו"ר קרן וולפסון בישראל.
תולדות הישיבה
הישיבה נוסדה בשנת 1995 בתחילה היא שכנה במבשרת ציון. את פתיחת הישיבה ליוותה התנגדות של רבנים חרדים, ובעקבות זאת הישיבה נסגרה לתקופה קצרה מיד לאחר הקמתה. זמן קצר לאחר מכן נפתחה הישיבה בשנית ביישוב מבוא חורון אך רוב הרבנים עדיין לא הסירו את התנגדותם.
בעשור הראשון לקיומה הייתה הישיבה מורכבת בדרך כלל מרוב חרדי מודרני ומיעוט של תלמידים מרקע דתי לאומי, רקע התלמידים היה מגוון ביותר וכלל תלמידים מאזורים גאוגרפיים ורמות סוציו-אקנומיות שונות. בעקבות תמורות והתפתחות בעולם הישיבות התיכוניות, ויצירתן של מסגרות על-יסודיות דומות לישיבת נהורא הפונות למגזר החרדי מודרני ולמגזר החרדי לאומי, החליטה הישיבה למקד את פעילותה בציבור החרדי המודרני, כל התלמידים הם מרקע חרדי.
דרישות הקבלה מצריכות את התלמיד המעונין להתקבל אליה לעבור מבחן קרני שעל ידי מכון קרני, ובנוסף מבחן בגמרא בעל פה על החומר הנלמד בבית הספר.[1] אין הקפדה על ביגוד ישיבתי.
סדר היום ייחודי לישיבות אלו: שעות הבוקר מוקדשות ללימוד גמרא והלכה, אחרי הצהריים מתקיימים לימודי חול שמטרתם השגת תעודת בגרות, ובערב סדר בקיאות בגמרא[2].
חלק ניכר מהתלמידים ממשיכים את לימודיהם בישיבות גדולות חרדיות, בהן ישיבת חברון, ישיבת עטרת ישראל, ישיבת איתרי, ישיבת אור אלחנן, ישיבת דרך חכמה, ישיבת אופקים, ישיבת דרך אמונה (ברוורמן) וישיבת נתיבות יצחק. מיעוט מהתלמידים ממשיכים את לימודיהם בישיבות ציוניות, ובהן ישיבת שיח ידידיה ישיבת כרם ביבנה.
הקמת ישיבות תיכניות לחרדים
פתיחת ישיבות מסוג זה לוותה בפולמוס מצד רבנים חרדים, ובראשם הרב שך, שהתנגד להקמת ישיבת מערבא שקמה בשנות ה-80, שהמודל של ישיבה חרדית שהלימודים בה כוללים, לצד לימודי הקודש, אף לימודי חול והשתתפות במבחני הבגרות, בדומה לישיבות התיכוניות בחינוך ממלכתי דתי[3]. לדברי הרב חייט בסופו של דבר הסכים הרב שך להקמת הישיבה, המיועדת לציבור חרדי מודרני ועולים מארצות הברית ואירופה, כהמשך למודל החינוכי המקובל שם[4], אך העמיד תנאים שנועדו להרחיק ממנה תלמידים מהזרם המרכזי של הציבור החרדי. בין השאר דרש הרב שך שהישיבה לא תקום בירושלים או בבני ברק – ריכוזים חרדיים מובהקים, וכן שלא תיקרא באופן רשמי בתואר "ישיבה". הישיבה הועתקה למתתיהו, ובכל הפרסומים הרשמיים מוצג המוסד כ"מערבא מכון רובין" או "Ma'arava Rubin Academy". בהמשך קיבלה הישיבה את ברכתו של הרב שלמה זלמן אוירבאך.
למעט ישיבת היישוב החדש הוותיקה, שהתנהלה לפי אותו מודל, סגנון ישיבות כזה לא היה קיים בציבור החרדי. מאז הקמת "מערבא" קמו עוד ישיבות דומות, בהן ישיבת נהורא (תשנ"ד), ישיבת נהרדעא ישיבת מאורות (שתיהן בתשס"ה) וישיבת מתיבתא בבית שמש (תשע"א).
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
23430294ישיבת נהורא
- ^ נהורא, ישיבת נהורא מבוא חורון - תהליך הקבלה, באתר לוגו מכון נועם
- ^ נהורא, הווי הישיבה, באתר ישיבת נהורא
- ^ יתד נאמן, מוסף שבת קודש וירא, תשסו 07, עמ' 9
- ^ פועלי אגודת ישראל, שערים - 6, תשע"ו, עמ' 11