קריית נוער

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מוסד לימודי ריקה. קריית נוער היא ישיבה תיכונית עיונית השייכת לזרם הציוני דתי ומשכנה בשכונת בית וגן שבירושלים. ראש הישיבה הוא הרב משה לינצ'נר.

היסטוריה

בראשית דרכה של קריית נוער היא נקראה מתיבתא "מרום ציון". היא הוקמה בירושלים בשכונת בית וגן, באותה המתכונת של "מתיבתא תורה ודעת" בארצות הברית. מייסד הישיבה היה הרב אלכסנדר לינצ'נר, תלמידו וחתנו של הרב שרגא פייבל מנדלוביץ מייסד ישיבת "תורה ודעת". חזונו של הרב מנדלוביץ היה להקים ישיבה כדוגמת תורה ודעת גם בישראל, חתנו הרב לינצ'נר פעל להגשמת חזונו אחרי מותו.

המתיבתא נפתחה בשנת הלימודים תשי"ד (1953-1954)[1], כשלצידה מכון קלארק ללימודי מקצוע דפוס, לתלמידי המתיבתא[2][3]. בשנים הראשונות קיימה הישיבה קייטנות לתלמידים בקיץ[4]. בשנת 1957 הוחל בהרחבת הישיבה ושמה שונה מ"מרום ציון" ל"קריית נוער"[5]. בספטמבר 1957 הונחה אבן פינה לקריית נוער במשכנה החדש[6]. בינתיים התקיימו לימודי הנגרות במבנה שכור בתל ארזא ובית המלאכה למסגרות היה במקור ברוך[7]. קריית הנוער התפתחה לאורך כ-25 שנה כשעל עבודת תכנון מבני הקריה ניצחו האדריכלים והשותפים אריאל מייזליץ ושלמה פלד.

בשנת 1961 נחנך בית כנסת חדש בקריה במקום בית הכנסת הישן שהיה צר מלהכיל את 300 תלמידי הקריה[8]. בשנת תשכ"ב הייתה קריית נוער לישיבה התיכונית הראשונה לפתוח מגמה ריאלית[9][10]. בשנות ה-60 היו בקרית נוער שתי ישיבות: ישיבה תיכונית עיונית, מרום ציון, וישיבה מקצועית של אורט[11]. מגמות הישיבה המקצועית היו נגרות, מכניקה, דפוס, אלקטרוניקה ואלקטרומכניקה[12] בנוסף הפעילה קריית נוער מדרשה להכשרת מורים למלאכה[13].

המתיבתא קלטה תלמידים רבים ממעברות וערי פיתוח ברחבי ישראל[14]. הישיבה הציגה את תלמידיה כיוצאי משפחות מקופחות בעלי אינטליגנציה גבוהה יחסית[15] ושללה את הטענה שהיא קולטת "נוער שוליים"[16].

רוב מוריה ורבניה של הקריה משתייכים לזרם החרדי או לזרם החרדל"י והייחוד שלהם מתבטא בזה שלמרות דעותיהם הם מחנכים לציונות דתית.

ראש הישיבה הראשון היה הרב אליהו קושלבסקי, שעלה לצורך כך מארצות הברית[2]. בשנת 1959 הוא מונה לרב העיר באר שבע. בשנות ה-60 כיהן כראש הישיבה הרב אברהם רביץ[17]. בצוות הישיבה כיהנו גם הרב ישעיהו הדרי, הרב שלמה זלמן הבלין, הרב יוסף סגל והרב אריה וינברג. מנהל הקריה היה יעקב לישנסקי[18]. בשנת 1958 הצטרף לצוות המחנכים הרב רפאל דוד אוירבך, אחיו של הרב שלמה זלמן אוירבך. בהמשך, אחרי עזיבת הרב רביץ, הוא מונה לראש הישיבה התיכונית, שכיהן בו עד שנת 1979. במקביל כיהן הרב משה לינצ'נר, בנו של מייסד הישיבה הרב אלכסנדר לינצ'נר, בתפקיד ראש הישיבה המקצועית.

לאחר עזיבתו של הרב אוירבך, אוחדו שתי הישיבות, והרב משה לינצ'נר החל לעמוד בראשות הישיבה כולה. המנהל החינוכי של הישיבה כיום הוא הרב מאיר לינצ'נר בנו של הרב משה. סגן ראש הישיבה בפועל היום הוא הרב אלימלך יעקב[19].

במקביל החל משנת תשמ"ה מחזיקה הקריה כולל לבוגרי הקריה כ"מחלקת הלכה", בראשות הכולל עומד מיום הקמתו הרב שלמה זעפראני.

אישים בולטים בוגרי הקריה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מתיבתא מרום ציון בירושלים, הצופה, 13 באוגוסט 1953
  2. ^ 2.0 2.1 י. אבן חן, מרום ציון - במרומי ירושלים, הצופה, 19 באפריל 1954
  3. ^ קרית נוער ירושלים, הצופה, 4 ביוני 1957
  4. ^ מסיבות סיום מוצלחת של הקיטנות התורתיות, הצופה, 14 באוגוסט 1955
  5. ^ 8 מוסדות חינוך תיכון בירושלים, הצופה, 4 ביוני 1957
  6. ^ קריית נוער דתי תוקם בבירה, הצופה, 3 בספטמבר 1957
  7. ^ יוסף אמיר, מבנים לאלף תלמידים יוקמו בקריית הנוער בבירה, מעריב, 28 בינואר 1962
  8. ^ בית כנסת שכונתי נחנך, מעריב, 20 במרץ 1961
  9. ^ מגמה ריאלית בישיבת מרום ציון, מעריב, 18 ביוני 1961
  10. ^ מגמה ריאלית בישיכה תיכונית, הצופה, 17 בפברואר 1963
  11. ^ קריית נוער, מעריב, 21 באפריל 1969
  12. ^ מגמה ריאלית ותלמוד, מעריב, 22 ביוני 1964
  13. ^ הרשמה למוסדות להכשרת מורים, דבר, 26 במרץ 1968
  14. ^ ראש משלחת מלווה העצמאות בישיבת מרום ציון, הצופה, 1 בספטמבר 1954
  15. ^ א. גבע, מה חסר בקריית הנוער, דבר, 3 באוקטובר 1977
  16. ^ דוד אמתי, לא נוער שוליים, דבר, 19 בינואר 1979
  17. ^ נילי פרידלנדר, קריית הנוער אורט בירושלים, מעריב, 21 בדצמבר 1965
  18. ^ לא היתה משמעת מים, מעריב, 13 באפריל 1967
  19. ^ בוגר ישיבת הנגב.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0