ישיבת עתניאל

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בית ועד לתורה הר חברון
בשקיעה ישיבת עתניאל.jpg
ישיבת עתניאל בשעת שקיעה
ישיבה
תאריך ייסוד ה'תשמ"ו
השתייכות ציונות דתית
ראש הישיבה הרב רא"ם הכהן
והרב בנימין קלמנזון
תלמידים כ-350
ספרים הרב רא"ם הכהן: בדי הארון, העלם וגילוי, ראיה ויראה, קול דממה, דרך שער העליון, פסח לה'
הרב בנימין קלמנזון: על מה אבדה הארץ
ספריו של הרב יעקב נגן וספרים נוספים
מיקום עתניאל
קואורדינטות 31°26′18.24″N 35°1′36.52″E / 31.4384000°N 35.0268111°E / 31.4384000; 35.0268111

ישיבת עתניאל, הנקראת באופן רשמי בית ועד לתורה הר חברון, היא ישיבת הסדר ביישוב עתניאל, מהישיבות הגדולות בציונות הדתית. הישיבה, שבראשה עומדים הרבנים רא"ם הכהן ובנימין קלמנזון, מאופיינת בקו חינוכי נאו-חסידי ופתוח.

רקע רעיוני והיסטורי

תחילתה של ישיבת עתניאל ככולל להכשרת רבנים שנפתח בשנת ה'תשמ"ז על ידי תלמידיו של הרב שג"ר, הרב בנימין קלמנזון והרב עמי עולמי, והתבססה בעיקרה על פורשי הישיבה הגבוהה מקור חיים. בתחילת שנות ה-תש"ן התפתח הכולל לישיבה גבוהה וישיבת הסדר.

ישיבת עתניאל הייתה בשנותיה הראשונות חממת גידול לתפיסות רוחניות מוקצנות, בקו המושפע מגישתו של הרב שג"ר, והייתה אחד הגורמים הבולטים במגמה "הנאו-חסידית" בציבור הדתי. נעשה בה שימוש בשיטות לימוד חדשניות בגמרא, תנ"ך, מחשבת ישראל, חסידות וקבלה. הישיבה מעודדת את תלמידיה לעסוק בתחומי תרבות, כתיבה (חלקם קשורים היום לחבורת השירה הדתית "משיב הרוח") ומוזיקה (דיסק המרכז את היצירה המוזיקלית יצא בשם 'אנסמבל עתניאל'). עקב כך, בהיווסדה ספגה הישיבה ביקורת מגורמים שמרנים יותר בעולם הישיבות, (בעיקר מחוגי ישיבות הקו). בין היתר ספגה הישיבה ביקורת על כך שנלמדת בה גמרא בשיטת הרבדים באופן חלקי, בפתיחות יתר כלפי העולם האקדמי, הן בלימודי תנ"ך והן בלימודי גמרא, וכלפי מגמות רוחניות ניו אייג'יות. עם השנים התמתנו המגמות הללו בישיבה והביקורת פחתה.

פנים בית המדרש

ב-ה'תשנ"ג הוזמן הרב רא"ם הכהן לכהן כראש ישיבה עם הרב קלמנזון. ב-ה'תשנ"ד נרצח הרב עולמי והישיבה ספגה מכה קשה עד כדי סכנת סגירה. עם השנים הישיבה התאוששה והפכה לאחת מישיבות ההסדר הגדולות (נכון ל-ה'תשע"ד: כ-300 תלמידים, בהם כ-30 אברכים).

בשנת תש"ס עברה הישיבה למבנה הקבע שלה, הכולל בית מדרש גדול, כיתות וחדר אוכל, ומשקיף אל נוף הר חברון. את המבנה תכנן האדריכל ישעיהו אילן.

הישיבה מתאפיינת בגישה פתוחה לתרבות הכללית, לשיטות לימוד חדשות המשתלבות עם הלימוד המסורתי ולדעות שונות בתוכה. קיימת בה "ספריית מחקר" שבה ספרי פילוסופיה והגות יהודית וכללית. בין השאר לימדו ומלמדים בה: הרב ד"ר יעקב נגן, הרב מנחם פרומן, הרב שמואל אריאל, הרב חיים כפרי, הרב יהושע אנגלמן, הרב שג"ר, הרב אמנון בזק, הרב יואל בן נון, הרב פדיה נגר, פרופסור אלחנן מאיר, פרופסור אוריאל סימון, הרב מאיר ליכטנשטיין, הרב נריה מנצור, הרב יהודה גליק, המשורר יונדב קפלון והמוזיקאי גבריאל חסון.

מדי שנה, מאות אנשים (בעיקר בוגרי הישיבה) נוהגים להגיע לעתניאל לתפילות יום הכיפורים בישיבה[1].

חללי הישיבה

פינת הנצחה לחללי הישיבה

במהלך השנים נרצחו על ידי מחבלים מספר תלמידים, בוגרים ורבנים מהישיבה[2] והם מונצחים בה בלוח זיכרון בחדר האוכל בישיבה. בכל שנה, בכ"ד בכסלו - יום הירצחו של הרב עמירם עולמי, מראשי ומייסדי הישיבה, הישיבה מקיימת אזכרה לחלליה בהשתתפות משפחות החללים. חלק מחללי הישיבה היו אזרחים כשנרצחו וחלק מהם, כמו נועם בהגון, נהרגו במהלך שירותם הצבאי. מנהל הישיבה מיכאל מרק נרצח ב ה'תשע"ו בפיגוע ירי בדרום הר חברון[3].

הפיגוע בישיבה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הפיגוע בישיבת עתניאל

בעיצומה של סעודת ליל שבת, ב-כ"ב בטבת ה'תשס"ג, חדרו שני מחבלים מהג'יהאד האיסלמי לחדר האוכל של הישיבה, רצחו ארבעה תלמידים ופצעו שבעה תלמידים נוספים[4]. סמ"ר נעם אפטר הצליח, לפני שנרצח, לנעול עצמו עם המחבלים בתוך המטבח ובכך מנע טבח גדול יותר[5]. בעקבות הפיגוע נערך פולמוס מתוקשר על דרך השמירה בישיבה[6].

ישיבת עתניאל לצעירים

ב-ה'תשס"ד הוקמה בעתניאל ישיבה תיכונית על ידי אברכים מישיבת ההסדר. ראש הישיבה התיכונית הוא הרב חברון שילה, אחיו של עמנואל שילה. בישיבה לומדים כ-80 תלמידים. הישיבה מאופיינת באמון רב בתלמידים. הם מחונכים לקבלת אחריות וחשיבה עצמית, ולקיום מצוות מתוך הזדהות ולא מתוך כפייה. בשנת ה'תש"ע הפכה הישיבה התיכונית לעמותה עצמאית[7].

הישיבה מעודדת את תלמידיה לפעילות גם מחוץ לישיבה, כגון בהדרכה בסניפי תנועת הנוער, בהתנדבות למגן דוד אדום ולכיבוי-אש, ובפעילות התנדבותית בעיר ערד.

הוצאת הישיבה

לוגו ההוצאה

במשך השנים הוציאה הישיבה כמה ספרים, ועם הגידול בכמותם ובגיוונם הוקמה בשנת תשס"ז הוצאת הספרים "גילוי". ההוצאה, המאגדת תחתיה את הפצת תורות הישיבה, מתמקדת בספרים המנסים לחבר בין הטקסטים העתיקים (מקרא, משנה ותפילות) לבין נפש הקורא המודרני.

בשנת ה'תשע"ג חתמה הישיבה הסכם עם הוצאת קורן להפצת ספרי הישיבה, מאז ההסכם מודפסים ספרי הישיבה עם הסמלילים של שתי ההוצאות.

בין השאר הוציאה הישיבה: שנתון בשם גֻּלֹּת, הכולל מאמרים הלכתיים והגותיים ויצירות ספרותיות. ספריו של הרב רא"ם הכהן: "העלם וגילוי", "דרך שער העליון", "בדי הארון", ו"קול דממה". ספריו של הרב ד"ר יעקב נגן: "נשמת המשנה" ו"מים בריאה והתגלות". ספרים נוספים: "אדם מן האדמה" - מסע רוחני הלכתי של תלמידי הישיבה בהנחיית הרב פדיה נגר; "על מה אבדה הארץ" מאת הרב בני קלמנזון; "שבת וינפש" על פרשת השבוע מאת פרופסור אלחנן מאיר וספרים נוספים.

מבוגרי הישיבה

קישורים חיצוניים

הישיבה התיכונית

הערות שוליים

  1. שלמה פיוטרקובסקי, הרב רא"ם הכניס לביתו ספר תורה שכתב, באתר ערוץ 7, 19 בספטמבר 2010
  2. דף יזכור לחללי הישיבה באתר ישיבת עתניאל
  3. האב נרצח לעיני משפחתו, באתר ערוץ 7, 1 ביולי 2016.

  4. שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet

    פרמטרים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    פליקס פריש ואפרת וייס, 4 הרוגים בהתקפה על הישיבה בהתנחלות עתניאל, באתר ynet, 28 בדצמבר 2002

  5. שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet

    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    אפרת וייס, נעל את עצמו עם המחבלים - ומנע טבח, באתר ynet, 29 בדצמבר 2002

  6. שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg

    פרמטרים ריקים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    אורי בינדר ויהודה לחיאני, הם לא אשמים, באתר nrg‏, 2 בינואר 2003
  7. אור עתניאל (ע"ר), באתר גיידסטאר
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0