פוניבז'
 | |
| מדינה |
 ליטא |
|---|---|
| מחוז | מחוז פוניבז' |
| תאריך ייסוד | 1503 |
| שטח | 54 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 95,218 (2015) |
| ‑ צפיפות | 1,763 נפש לקמ"ר (2015) |
| קואורדינטות | 55°44′00″N 24°21′00″E / 55.7333333333333°N 24.35°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
| http://www.panevezys.lt | |
פּוֹנֵיבֵז' (בליטאית: Panevėžys (מידע • עזרה), פָּנֵבֶזִ'יס; ביידיש: פּאָנעװעזש) היא העיר החמישית בגודלה בליטא. שטחה הוא כחמישים קמ"ר ואוכלוסייתה מעל 119,000 איש (2004), רובם ליטאים. העיר שוכנת במישור של נהר הנבז'יס (Nevėžis). שם העיר פירושו "על הנבז'יס".
פוניבז' נמצאת במרכז ליטא, במחצית הדרך בין ריגה לבין וילנה, שתי הערים הגדולות ביותר בקרב המדינות הבלטיות. מיקומה הגאוגרפי מקל על התחבורה ממנה באמצעות דרכים מהירות ומסילות רכבת לערים אחרות בליטא וחזרה, וכן לקלינינגרד, עיר הבירה של מחוז קלינינגרד, מובלעת רוסית השכנה לליטא.
העיירה מפורסמת בעולם היהודי הודות לישיבת פוניבז', ששכנה בה עד מלחמת העולם השנייה.
היסטוריה
העיר נזכרת לראשונה בשנת 1503, במסמכים שנחתמו על ידי אלכסנדר השני, הדוכס הגדול של ליטא, שהעניק הרשאה לבניית העיר. אלכסנדר השני נחשב למייסדה של העיר. לאורך המאה ה -16 שמרה העיר על מעמד של עיר מלכותית. במאה ה -17 התרחבו גבולותיה לעבר הגדה השמאלית של הנהר.
לאחר המהפכה התעשייתית, שחלה בליטא בסוף המאה ה -19, הוקמו מפעלים ראשונים בעיר, המערכת הבנקאית התרחבה והמסחר גדל. בתחילת המאה ה-20 הפכה העיר למרכז כלכלי ותרבותי חשוב. בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, כשמדינת ליטא הייתה עצמאית, המשיכה אוכלוסיית העיר לגדול. במפקד האוכלוסין בשנת 1923, נמנו כ-19 אלף תושבים בעיר. בשנת 1939 עלה מספרם ל-26 אלף. ביוני 1940 השתלטו כוחות צבא רוסים על העיר, והכריזו על סיפוחה לברית המועצות. מספר גדול של תושבים הוגלה לסיביר או סבל צורות אחרות של רדיפה. הנאצים נכנסו לפוניבז' ב־2 באוגוסט 1941 (ראש חודש אב ה'תש"א) וביולי 1941 נכבשה העיר כחלק ממבצע ברברוסה.
תרבות
העיר כוללת מוסדות תרבות רבים. המוזיאון לאתנוגרפיה מציג חפצים רבים בעלי ערך היסטורי. הגלריה לאמנות מארגנת תערוכות רבות מדי שנה, כמו גם ערבי מוזיקה וספרות, הרצאות ודיונים בנושאים שונים. גלריית הצילום מציגה מגוון של תערוכות מתחלפות. לספריה הציבורית שמונה סניפים בחלקים שונים של העיר.
יהודים
בהיסטוריה היהודית ידועה העיר בשל ישיבת פוניבז' ששכנה בה והוקמה מחדש בבני ברק, ישיבה זו נחשבה לאחת הישיבות החשובות ביותר בליטא בתקופה שבין שתי מלחמות העולם.
לפני מלחמת העולם הראשונה היוו היהודים 36% מתושבי העיר, כ-7,000 תושבים. אחרי הכרזת עצמאות של ליטא ב-1918, היהודים המשיכו למלא תפקיד חשוב בכלכלת העיר, אך מספרם באוכלוסייה הכללית ירד והגיע ל-6,000 ב-1939 (רק 22% מתושבי העיר).
במהלך הכיבוש הגרמני של העיר (יולי-אוגוסט 1941) רוכזו 8,745 יהודי העיר וסביבתה בגטו שהוקם בה, ב־22 באוגוסט נערכה בכיכר העיר התעללות המונית ביהודים שכונתה "מחול שדים", בו עונו גם עשרות מבחורי הישיבה בפוניבז', הרב ברון והרב צפתמן. יושבי הגטו נרצחו כעבור זמן קצר (בספטמבר) בידי אנשי משטרת העזר הליטאית בבורות הריגה ביער פאיאסט הסמוך. מספר קטן של יהודים חזר לעיר אחרי המלחמה, ובשנת 1959 היו בה 221 יהודים. מספרם הגיע ל-66 ב-1986. לאחר התפרקות ברית המועצות עלו רוב יהודי העיר לישראל.
בעיר הייתה גם קהילה קראית. הקהילה נוסדה במאה ה-17. בשנת 1911 פרסם תושב המקום, פינאס ראייצקי, כתבה על חיי היהודים בפוניבז' בעיתון הקראי בשפה הרוסית "חיי הקראים" (караимская жизнь). לפי דבריו, ביישוב היו באותה עת כארבעים משפחות יהודיות, רובן עניות. בעדות משנת 1934 מוזכר שהיה לה בית קברות קטן, שבו נקברו חשובי העדה. כמו כן, עד מלחמת העולם השנייה היה בפוניבז' בית כנסת קראי.[1]
ישיבות
בסוף המאה ה־19 הקים הרב נפתלי הרץ קרצ'מר ישיבה המיועדת לילדים ולנערים צעירים, היא שכנה במקומות שונים, ולבסוף בבית המדרש "גליקל'ס קלויז", ביתה של גליקל'ה אלמנת רב העיר הרב יעקב הלוי, שהוקדש על ידה לשמש בית מדרש. ישיבה זו נסגרה ב־1913 עם פטירת מייסדה.
הקיבוץ בפוניבז'
ערך מורחב – הקיבוץ בפוניבז'
ב-1911, הוקם קיבוץ, לבחורים בוגרי ישיבות ליטא. בראש הישיבה הועמד רב העיר, הרב יצחק יעקב רבינוביץ. הישיבה נועדה לשמונה אברכים נשואים ו־12 בחורים רווקים. מיד אחרי הקמתה ביקשו ללמוד בישיבה בחורים רבים גם בלי לקבל את מלגה. הישיבה גדלה ולמדו בה עשרות רבות.
ב־1915, עם התקרב החזית המזרחית במלחמת העולם הראשונה לאזור ופקודת גירוש שהוצאה ליהודי הסביבה, גלתה הישיבה עם רב העיר ללוצן ואחר כך למריאופול. בהמשך לא יכלה הישיבה להתקיים כלכלית ותלמידיה נפוצו. כאשר שב הרב רבינוביץ לפוניבז' בתום המלחמה ואתו תלמיד אחד, לא הצליח לשקם את הישיבה בשל פעילות המהפכנים שדיכאו את הפעילות הדתית בעיר. הוא נפטר ב־1919, וה"קיבוץ" לא התקיים עוד במתכונתו.
ישיבת פוניבז'
- ערך מורחב – ישיבת פוניבז'
רבי יוסף שלמה כהנמן נבחר לאחר הרב רבינוביץ לכהן ברבנות העיר. ב־1919 הכריז על הקמת הישיבה הגבוהה שעם היווסדה מנתה הישיבה 27 בחורים. הבחורים השתכנו בבתי יהודי העיר. בשנת 1921 שהו בישיבה רבי יוסף לייב ננדיק יחד עם 40 בחורים מישיבת גרודנא, לאחר עזיבת הרב ננדיק, בא לכהן כמנהל רוחני בישיבה רבי ירוחם ליבוביץ עם קבוצה מתלמידיו. הרב ליבוביץ ועמו חלק מתלמידיו עזבו את ישיבת פוניבז' בסוף 1922 לעיירה מיר. בעקבות עזיבתו, מונה להנהלת הישיבה גיסו של הרב כהנמן, הרב אשר קלמן ברון ששימש כמנהל רוחני ור"מ.
בשנת 1924 (תחילת ה'תרפ"ה) נחנך בניין הישיבה החדש. ביולי 1928 התרחבה הישיבה שוב, כשהוקם בסמוך בניין "בית רובינשטיין" עבור הישיבה הקטנה והמכינה. כמנהל רוחני ב"בית רובינשטיין" התמנה רבי אברהם אבא גרוסברד. בחורף ה'תרפ"ט (1928-1929) נמנו בישיבה הגבוהה 100 בחורים, בישיבה הקטנה שבבית רובינשטיין - 105, ובמכינה - 65. בשנת 1930 רכש הרב כהנמן קמפוס בו שכנה קודם לכן הגימנסיה הפולנית בעיר בכספים שגייס במסעו לארצות הברית, והעביר לשם את מוסדותיו, שם שכנו עד לשואת יהודי ליטא. ב־1931 הורחבה המכינה לכדי תלמוד תורה לכל גילאי בית הספר היסודי, והוקם גם גן ילדים. כדי להשלים את היצע החינוך החרדי בעיר ולהציע אלטרנטיבה לגימנסיות של רשתות החינוך "יבנה" ו"תרבות", הקים הרב כהנמן גם סמינר לבנות במתכונת בית יעקב נקרא "בית יעקב". בשיאה מנתה הישיבה כ־400 בחורים, והמוסדות כולם 1008 תלמידים ותלמידות.
הנאצים נכנסו לפוניבז' ב־2 באוגוסט 1941 (ראש חודש אב ה'תש"א). הם השתלטו על בניין הישיבה והקימו בו את המטה הצבאי. בחורי הישיבה שבו לבית המדרש של 'גליקל'ס קלויז', אך גורשו ממנו לבית הכנסת הגדול של העיר. יהודים רבים נכלאו, ואלו שנשארו חופשיים הוצאו מבתיהם ונתחמו לאזור קטן שהוקצה לגטו. בספטמבר החלה השמדה שיטתית של יהודי העיר בידי אנשי משטרת העזר הליטאית בבורות הריגה ביער פאיאסט הסמוך, ביניהם נרצחו מאות תלמידי ישיבת פוניבז' והישיבה הקטנה "בית רובינשטיין", למעט 5 או 6 ששרדו, וכן כל צוות הישיבה.
קישורים חיצוניים
- דף הבית הרשמי של העיר בליטאית ואנגלית
- יהודי פוניבז' בליטא העצמאית
- "פוניבז'", באתר JewishGen (באנגלית)
- פוניבז' (Panevėžys), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
- פוניבז' במיזם "הסיפורים שלא סופרו - אתרי רצח יהודים בשטחי ברית המועצות הכבושים", באתר "יד ושם" (באנגלית)
- אלכסנדר קרוגלוב (רו') ומרטין דין (אנ'), פנבז'יס, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1102–1103), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
הערות שוליים
