ישיבת בוהוש
[דרושה הבהרה]
 | |
| ישיבה | |
|---|---|
| השתייכות | חסידות בוהוש |
| תקופת הפעילות | תרס"ט, תשנ"ז – הווה |
| מייסדים | הרב יעקב דוד מנדל לייב פרידמן |
| בעלי תפקידים | |
| מנהל | הרב מרדכי שלמה ברים |
| ראש הישיבה | הרב מרדכי דוד ברים |
| משגיח | הרב חיים משה לוי |
| תלמידים | |
| כ-90 תלמידים וכ-30 אברכים | |
| מיקום | |
| מיקום | בני ברק |
ישיבת בוהוש היא ישיבה חסידית שפעלה בבוהוש (Buhuşi) שבמולדובה, בין השנים תרס"ט-תרע"ו, בנשיאות האדמו"ר רבי ישראל שלום יוסף פרידמן מבוהוש. הישיבה הוקמה מחדש בישראל בשנת תשנ"ז, על ידי נכדו האדמו"ר רבי יעקב מנדל פרידמן מבוהוש, והיא שוכנת במרכז חסידות בוהוש ברחוב חגי בבני ברק.
היסטוריה
ישיבת בית ישראל ברומניה
בשנת תרס"ט הקים האדמו"ר רבי ישראל שלום יוסף פרידמן מבוהוש את 'בית ישראל' על שם זקנו רבי ישראל מרוז'ין. כראשי הישיבה הוא מינה את שני חתניו: אחיינו[1] ולימים ממלא מקומו רבי מנחם מנדל פרידמן, ואחיינו[2] רבי דוד טברסקי[3].
הקמת הישיבה עוררה התנגדות מסוימת מצד גורמים ואישים שזוהו עם תנועת המשכילים ברומניה, ובתגובה לייסוד הישיבה פרסמו מכתב, בו הם טענו בין היתר ”כי מייסדי הישיבה הינם כת הולכי אחורנית ואין הסדר שולט בה רק פראות”[4]. גם בעת שפעלו מייסדי הישיבה מול השלטונות ברומניה לקבל אישור על פתיחת מוסד לימודים, התאגדו מתנגדי הישיבה והפעילו את קשריהם במטרה לסכל את דבר קבלת האישור, אך לבסוף לאחר מאמצים משפטיים מרובים הושג האישור לפתיחת הישיבה[4].
בישיבה למדו כ-100 תלמידים בחמש כיתות[5]. הישיבה לא החזיקה מעמד זמן רב, ובשנת תרע"ו נסגרה הישיבה.
הקמת הישיבה מחדש בישראל
בחודש אלול תשנ"ז הקים האדמו"ר רבי יעקב מנדל פרידמן מבוהוש את הישיבה מחדש. בתחילה עברה הישיבה ממקום למקום בבני ברק, עד להגעתה למרכז החסידות ברחוב חגי בעיר. לאחר כמה שנים הוסיפו קומה נוספת למגורי התלמידים, אך לאחר שגם הוספה זו לא הספיקה - עברה היכל הישיבה לקומת בית המדרש הגדול של החסידות.
האדמו"ר מעורב מאוד בכל ענייני הישיבה, והוא אף עורך לעיתים ביקורי פתע בישיבה. כמו כן הוא נושא דרשה אחת לשנה בפתיחת זמן אלול.
ניהול הישיבה ברמה האדמיניסטרטיבית מתנהל במשותף על ידי מנהלה הרוחני של הישיבה הרב מרדכי שלמה ברים[6], ולצידו צבי קאופמן, המשמש גם כמזכיר הכללי של מוסדות בוהוש.
צוות הישיבה
בראשות הישיבה מונה רבי יהושע העשיל ברים, שמסר שיעורים יומיים 3 פעמים בשבוע, וביום חמישי היה מוסר שיעור כללי לכל תלמידי הישיבה. חלק משיעוריו נדפסו בהוצאת 'מכון הוצאה לאור' שעל ידי הישיבה[7].
לאחר פטירתו בחודש תשפ"א מונה בנו הרב מרדכי דוד ברים למלא מקומו בראשות הישיבה. הרב מרדכי דוד למד בבחרותו בישיבת סלבודקה, לאחר נישואיו למד אצל דוד אביו רבי חיים ברים בכולל 'מרבה חיים - משכן יוסף', לאחר פטירת רבי חיים ברים מונה אביו רבי יהושע העשיל ברים לעמוד בראשות הכולל ומאז למד אצל אביו והיה לתלמידו המובהק.
בתפקיד משגיח הישיבה מכהן הרב חיים משה לוי. מגידי השיעורים הם: הרב נח אידלשטיין, הרב יוסף יצחק אלטר, הרב שמואל דוד טסלר. משיבים; הרב מנחם שלזינגר, הרב חיים דב הלפרין. בעבר שימשו בתפקידים שונים בצוות הישיבה, בין היתר: רבי אליעזר דוד פרידמן - משגיח. הרב חיים צבי מונדרי - משגיח. הרב אברהם צבי הכהן - ר"מ[8]. הרב צבי פלדמן - ר"מ.
יחד עם הישיבה הוקם גם כולל אברכים הפועל בתוך הישיבה, בראשות הרב חיים מרדכי טוביאס, והוא מונה כ-30 אברכים.
מאפייני הישיבה
דרך הלימוד בישיבה דומה ביסודה לצורת הלימוד בישיבות הליטאיות. המתבססת על הקפת הנתונים בכל סוגיה תלמודית, עימותם ההדדי ומסקנות חדשניות. סדרי הלימוד בישיבה הם כמקובל בשאר הישיבות הליטאיות. לכל שיעור (כיתה) ישנם מגידי שיעור המוסרים שיעור עיוני משך שעה, והתלמידים מתכוננים לשיעורים אלו בלימוד הסוגיות באופן עיוני שיטתי. אחת לשבוע מוסר ראש הישיבה שיעור כללי לכלל תלמידי הישיבה, שיעור המשפיע על הלימוד העיוני במשך השבוע. השיעורים מודפסים ומופצים מדי שבוע בישיבה. כמו כן מדי שבוע מוסר בחור אחר חבורה תורנית בסוגיה הנלמדת, במסגרת תכנית "קנין תורה" המועדדת את אמירת וכתיבת החבורות.
ההספק השבועי הוא כעמוד גמרא (או סוגיא) שמתלבנת ב"עיון" במשך השבוע. בניגוד ללימודי אחר הצהרים שבו הלימוד מתמקד בלימודי "בקיאות" שבה ההספק השבועי הוא כ3 עמודי גמרא. בדרך כלל מסיימים בכל שנה את המסכת הנלמדת, ואף נערך מבחן כללי על כל המסכת.
בעקבות היות האדמו"ר רבי יעקב מנדל מזוהה עם העדה החרדית - הישיבה נמנעת מליטול תקציבים ממדינת ישראל[9], והישיבה נשענת על קרנות ועמותות חסד בארצות הברית כמו ארגון 'קרן הצלה' ונגידים מחסידי סאטמר[10], לשם כך אף נוסע האדמו"ר מספר פעמים בשנה לחו"ל כדי לגייס כספים עבור מוסדותיו והישיבה[11].
צוות הישיבה שם דגש על חינוך התלמידים לשמרנות, בין בצורת הלבוש החסידי והמראה החיצוני, ובין בסגנון הדיבור וההקפדה על שפת היידיש. כמו כן הישיבה אוסרת שימוש בנגנים.
ישיבה קטנה - אור שרגא יצחק
בחודש אלול תשמ"ט הקים האדמו"ר רבי יצחק פרידמן מבוהוש את הישיבה בסיועו של הנגיד חיים קאופמן מבלגיה, הישיבה נקראת על שם אביו ר' שרגא יצחק קאופמן. ראש הישיבה מיום היווסדה היה רבי יהושע העשיל ברים. לאחר פטירתו בשנת תשפ"א מונה בנו רבי מרדכי דוד לעמוד בראשות הישיבה.
צוות הישיבה
משגיחים הרב מנחם מרדכי פרנקיל, הרב יוסף צבי פרנקל. רמי"ם - הרב יוסף משה צוויבל, הרב גבריאל קליין, הרב שמואל ניימן. משיב - הרב חיים ישראלי, הרב יהושע העשיל פרידמן, הרב ברוך בקר. משפיע - הרב יוסף אלטר שטרנגר. בעבר שימשו בתפקדים רוחניים בצוות הישיבה; הרב ברוך גנוט - ר"מ. הרב יוסף גוטליב - ר"מ.
לעת עתה משכן הישיבה - קטנה הוא בבנין מוסדות בוהוש ברחוב חגי בבני ברק. כיום מונה הישיבה כ-80 בחורים.
קישורים חיצוניים
- זכרונות מישיבת 'בית ישראל' בוהוש (א), חיים המבורגר, קובץ צפונות, טבת תשנ"א
- זכרונות מישיבת 'בית ישראל' בוהוש (ב), חיים המבורגר, קובץ צפונות, ניסן תשנ"א
- זכרונות מישיבת 'בית ישראל' בוהוש (ג), חיים המבורגר, קובץ צפונות, תמוז תשנ"א
- הרב ד"ר מנחם מנדל ברייאר, הישיבות ברומניה, באתר דעת
- ישיבת בוהוש, באתר גיידסטאר ישראל
- ישיבת בוהוש, באתר עולם התורה.
- ישיבת בוהוש, באתר JDN.
הערות שוליים
- ^ בן אחיו רבי דוד פרידמן.
- ^ בן אחותו, אשת רבי מרדכי זוסיא טברסקי.
- ^ על ניהולם המשותף ראו במכתבים שנדפסו בקובץ אגרות קודש - באהוש, חלק ב', בני ברק תשס"ח, עמוד ל"ב.
- ^ 4.0 4.1 חיים המבורגר, זכרונות מישיבת בית ישראל בבהוש, צפונות (י), טבת תשנ"א, עמוד צ"ד.
- ^ מנחם מנדל ברייאר, הישיבות ברומניה, באתר "דעת", בתוך: מוסדות תורה באירופה בבנינם ובחורבנם, בעריכת שמואל קלמן מירסקי, הוצאת עגן, ניו יורק, תשט"ז, 1956.
- ^ נכדו של רבי יהושע העשיל ברים
- ^ קישור לספרים באתר אוצר החכמה.
- ^ כך עולה מהכותרת בקובץ תורני 'פעמי יעקב', מה, תש"ס, עמ' ק"א.
- ^ נתונים כספיים מעמותת 'ישיבה גדולה בוהוש', באתר גיידסטאר.
- ^ כך עולה מדו"ח כספי של עמותת 'ישיבה גדולה בוהוש' באתר גיידסטאר.
- ^ זאב בלוי, האדמו"ר מבוהוש בביקור בארה"ב לטובת מוסדותיו • תיעוד, באתר JDN