רבי חיים פרידלנדר
 | |
| לידה | ט' בתמוז ה'תרפ"ג |
|---|---|
| פטירה | כ"ח בתמוז ה'תשמ"ו (בגיל 63) |
| תחומי עיסוק | מוסר, כתבי הרמח"ל |
הרב חיים פרידלנדר (ט' בתמוז ה'תרפ"ג, 23 ביוני 1923 - כ"ח בתמוז ה'תשמ"ו, 4 באוגוסט 1986) היה איש תנועת המוסר בדור האחרון, משגיח בישיבות פוניבז' והנגב. עסק רבות בכתבי הרמח"ל והוציא מהדורות של כמה מספריו.
קורותיו
נולד בברסלאו שבגרמניה (כיום פולין) למשה ולצפורה פרידלנדר. חודשים ספורים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה בהיותו בגיל 16, עלתה משפחתו לארץ ישראל. בתחלה התגוררו בקיבוץ חפץ חיים, למד בישיבת לומז'ה בפתח תקווה, בה התוודע לרבי שמואל רוזובסקי ואף למד עמו בחברותא. עם הקמתה של ישיבת פוניבז' בחורף תש"ד (1943) מונה הרב רוזובסקי לעמוד בראשות הישיבה והוא בחר להביא את הרב פרידלנדר לגרעין היסוד של הישיבה, שמנה שבעה תלמידים בלבד. בעת לימודיו בישיבה התקרב למשגיח הרב אליהו אליעזר דסלר, והוא ראה את עצמו כממשיך דרכו המוסרית.[1]
בסוף שנות הארבעים (ה'תש"ט 1949) נשא את שרה (נפטרה בא' באדר ה'תשע"ח, 16 בפברואר 2018), בתו של הרב יונה מרצבך, מראשי ישיבת קול תורה בירושלים. לאחר נישואיו שימש במשך שנים אחדות כמשגיח קטן בישיבת פוניבז', בתקופתו של המשגיח הרב אליהו אליעזר דסלר ורבי יחזקאל לוינשטיין[2].
בשנות השישים, (מונה בה'תשכ"א, 1961) כיהן כמשגיח בישיבת בית הלל, באותה תקופה יסד את הקים בבני ברק את תלמוד תורה "תורת אמת", שניהל במשך שנים. לאחר מלחמת ששת הימים היה ממקימי ארגון "מורשת אבות - אל המקורות", שעסק בהפצת יהדות ובהחזרה בתשובה.
בשנות השבעים (מונה ה'תשכ"ו 1966) כיהן כמשגיח בישיבת עזתה בנתיבות, שבראשות הרב יששכר מאיר. בשנת ה'תשמ"א (1981), לאחר פטירת המשגיח בישיבת פוניבז', הרב בן ציון במברגר, נקרא לכהן כמשגיח הישיבה.
נפטר בשנת ה'תשמ"ו נקבר בבית הקברות של נציבי ישיבת פוניבז', הרב אלעזר מנחם מן שך ספד לו בפטירתו[2].
מפעלו ההגותי-ספרותי
הרב פרידלנדר, יחד עם הרב אריה כרמל, ערכו והוציאו לאור את סדרת ספריו של הרב דסלר - מכתב מאליהו.
עסק רבות בתורת הרמח"ל בין היתר יחד עם קבוצה שכללה את הרב יואל קלופט והרב יצחק שלמה זילברמן, וההדיר חלק מכתביו: דעת תבונות, קל"ח פתחי חכמה, אדיר במרום ועוד. נחשב כבקי בחכמת הקבלה, ובעיקר בקבלת הרמח"ל. בשנת תשכ"ט (1969) הוציאה הקבוצה לאור את הספר קול התור.
מלבד עיסוקיו התורניים והספרותיים היה סופר סת"ם מומחה, וספרי התורה שכתב נחשבים מבוקשים ביותר.
בשנות השמונים חלה ושהה בארצות הברית לצורך טיפולים, משם כתב לתלמידיו קונטרס של חיזוק באמונה וביטחון בה', והוא הופץ באלפי עותקים. קונטרס זה צורף לכרך הראשון של "שפתי חיים" - אמונה.
לאחר פטירתו, בחודש תמוז תשמ"ו (1986), הוחל בהוצאה לאור של ספריו המבוססים על שיעורים, שיחות וכתבים שהותיר אחריו. על המלאכה הופקד חתנו, הרב גבריאל זלושינסקי ובנו הרב נחמיה.
ספריו: "מסילות חיים בחינוך" מאמרים בנושאי חינוך, וסדרת "שפתי חיים" מאמרים ושיחות.
סדרת "שפתי חיים" כוללת:
- מועדים - עיונים במוסר ודעת ותוכחות חיים, מסודרים לפי מועדי ישראל.
- אמונה וההשגחה - ענייני אמונה והשגחת ה'.
- מידות ועבודת ה' - פרקי הדרכה במידות ובעבודת אלוקים חיים.
- תפילה - באורים לתפילת שמונה עשרה.
- על סדר התורה.
משפחתו
בניו:
- הרב אליהו מנהל את התלמוד תורה ”תורת אמת” שהקים אביו, עומד בראש קבוצת מחנכים המטפלים בעניינים חינוכיים כלליים[דרושה הבהרה] בקרב הנוער החרדי ומפרסם מאמרי חינוך והשקפה ביומון יתד נאמן. בנוסף משמש כמנהל רוחני בת”ת 'דרכי יושר' בסניף ברכפלד.
- הרב נחמיה הוא משגיח בישיבת גרודנא באר יעקב ובישיבה הגדולה ראשון לציון, חיבר את סדרת הספרים 'ממשנתו של הרמח"ל' על המועדים, כמו כן, ערך את סדרת ספרי 'שפתי חיים' יחד עם גיסו, חתנו של רבי חיים פרידלנדר, הרב גבריאל זלושינסקי.
- הרב משה הוא מנהל חינוכי של תלמוד תורה 'דעת זקנים' במודיעין עילית.
תלמידיו
קישורים חיצוניים
בנימין בראון, האוניברסיטה המשודרת: תנועת המוסר; פרק 13: שיירי תנועת המוסר בעולם החרדי הישראלי, באתר iCast- מצבת קברו, באתר "billiongraves"
- עורך - פרידלנדר, חיים בן משה, "קל"ח פתחי חכמה" לרבי משה חיים לוצטו, עם הארות, ביאורים וכותרות, בני ברק תשנב, באתר היברובוקס
- פרידלנדר, חיים בן משה, מסילות חיים בחינוך - א, תשנ"ב, באתר אוצר החכמה
- פרידלנדר, חיים בן משה, שפתי חיים - מועדים א, תשנ"ד, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
- ^ הקדמתו לספרי שפתי חיים.
- ^ 2.0 2.1 יעקב הייזלר, מאיר נתיבות, המוסף התורני של עתון המבשר המבשר תורני - 0400 (מטות), תשע"ו, עמ' 14-15
חיים פרידלנדר27814709