תלמוד תורה מורשה

תלמוד תורה מורשה הוא תלמוד תורה שהוקם בירושלים בברכתם ועידודם של הרצי"ה קוק והרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, על ידי אחדים מתלמידיהם בישיבת מרכז הרב, ובראשם הרב עודד וולנסקי, הרב יעקב לבנון, הרב מרדכי שטרנברג, הרב אריה קורן, הרב אלי סדן, הרב בני אייזנר, הרב יהושע רוזן והרב הלל פלסר, שניהל את המוסד במשך 45 שנה עד לפטירתו בכ"א באב ה'תשפ"ב.

בצמוד לתלמוד התורה פועל מוסד המשך, ישיבה קטנה מורשה. בראשות הישיבה עמד הרב הלל פלסר, בנוסף לניהולו את התלמוד תורה, עד לפטירתו.

היסטוריה

בשנת תשל"ז (1977) עם התרבות אברכי ישיבת מרכז הרב, גדילת משפחותיהם ולידת ילדיהם התעורר צורך במוסד חינוכי מתאים לרמה החינוכית אותה דרשו האברכים בשביל ילדיהם, מוסד המחנך על טהרת הקודש, ללא שיעבוד לגורמים חיצוניים ולתוכניות לימוד כאלו ואחרות.

ולכן התארגנה קבוצת אברכים מישיבת מרכז הרב שבניהם הגיעו לגיל בית הספר ולא הסתפקו בבית הספר התורני 'נעם' שהוקם מספר שנים קודם לכן על ידי אברכים מישיבת מרכז הרב. בתחילתו שימש המוסד מסגרת של חוגי העשרה לתוכנית בית הספר אך תוך מספר חודשים הוקמה מסגרת על בסיס יום לימוד מלא למחזור ראשון המורכב ממספר שכבות גיל. המוסד הוקם בתמיכת הרב צבי יהודה קוק והרב אברהם שפירא.

חוגי ההעשרה התקיימו בביתו של הרב אייזנר בקריית משה בירושלים. עם השנים עבר המוסד בכמה מבנים בגבעת שאול וקריית משה ובהמשך בשכונת רוממה. בשלב זה המוסד כלל כיתות גן לכל הגילאים, בי"ס יסודי וחטיבת ביניים.

בשנות ה-80 הוחלט להקים למוסד בניין בפאתי שכונת גבעת שאול, בסיוע נדיבים מישראל ומחו"ל ובעזרת של עיריית ירושלים. בשנת תשנ"ו (1996) עבר התלמוד תורה לבניין הקבע החדש. המוסד מונה כ-120 תלמידים בשלושה גני ילדים (שניים מהם בקריית משה) וכ-350 תלמידים בגיל בית הספר היסודי.

מאפיינים

מערכת הלימוד מתאפיינת בריבוי לימודי קודש על חשבון לימודי חול, עם זאת במוסד נלמדים כמה ממקצועות החול, מתוך הכרה בצורך שבהם - מתמטיקה, עברית מדעים וספורט. האידאולוגיה החינוכית של המוסד מדגישה את חשיבותן של ארץ ישראל ומדינת ישראל והסתכלות על תהליך שיבת ציון כאתחלתא דגאולה, על פי הגותם ומחשבתם של הרב אברהם יצחק קוק ובנו הרב צבי יהודה קוק. לימודי המולדת בתלמוד התורה נלמדים במסגרת שייסד הרב אוהד תירוש הנקראת "ארץ נחלה", ועיקרה לראות את התהליכים ההיסטוריים שאירעו לעם ישראל כתהליכי גאולה, ומתוך כך ללמוד היסטוריה וידיעת הארץ. עוד מושם דגש על פיתוח אחריות אישית ולאומית ומשמעת עצמית.

בראש התלמוד תורה עומד הרב משה בן הרוש.

במוסד לא מלמדים את השפה האנגלית, בשל התנגדותו האידאולוגית של הרב צבי יהודה קוק ללימוד אנגלית בתוך המוסד.

ישיבה קטנה מורשה (יק"מ)

שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת:

סמל הישיבה

עם השנים התפתח צורך של מסגרת המשך לבוגרי המוסד עקב רצון של חלק ממשפחות התלמידים בישיבה שתכלול 'לימודי קודש' בלבד (ישיבה קטנה לאומית, מסגרת כזו הייתה קיימת עד אז בישיבת מעלה חבר בלבד).

לצורך כך הוקמה ישיבה קטנה מורשה בשנת הלימודים תשנ"ט (1999). בהמשך פתחה הישיבה פנימייה שבה שוהים כלל התלמידים, גם אלה הגרים בסמיכות. הלימודים מתנהלים עד לשעה 21:45 בערב. מלבד לימודי קודש, מתקיימים בישיבה באופן קבוע שיעורי התעמלות ושדאות. מספר התלמידים בישיבה עומד על כ- 80.

בראשות הישיבה עמד הרב הלל פלסר. הר"מים הם: הרב מרדכי ראב, הרב חיים זק"ש (נכדו של הרב ניסן זק"ש), הרב אוריאל אבינר (בנו של הרב אלישע אבינר) והרב אמציה ברקוביץ (חתנו של הרב מנחם בורשטין). בישיבה מלמדים גם הרב אברהם ריבלין, הרב איתן שנדורפי, הרב ירחמיאל ויס, הרב מנחם שחור (חתנו של הרב יצחק בן שחר), הרב זרח נובוגרוצקי, הרב יהושע וידר, והרב דני סטיסקין (רב הישוב מעון). בעבר שימשו כר"מים בין היתר, הרב שלמה סוקניק, הרב מרדכי (מוטי) טאו (בנו של הרב צבי טאו), הרב יאיר רמר (רב הישוב חרשה, בנו של הרב אברהם רמר) והרב אלישמע כהן (ראש ישיבת חומש, בנו של הרב אורי כהן). בעבר לימדו בה גם הרב בני אייזנר והרב אריה קורן.

ביסוד מטרתה של הישיבה, על פי חינוכו של הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, התפיסה שבלי קשר לבחירת המקצוע של האדם, ראשית עליו להיות תלמיד חכם ומתוך כך לצאת לפועלו ומעשיו.

בכ"א באב תשפ"ב (18 באוגוסט 2022) נפטר בפתאומיות ראש הישיבה הרב הלל פלסר לאחר שלקה בדום לב.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34513168תלמוד תורה מורשה