ישיבת מעלה גלבוע

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ישיבת מעלה גלבוע
בית המדרש
ישיבה
תאריך ייסוד ה'תשנ"ג
השתייכות ציונות דתית
הקיבוץ הדתי
ראש הישיבה הרב דוד ביגמן, הרב יהודה גלעד והרב שמואל ריינר
תלמידים כ-100 בישיבה
ספרים כתב העת מעגלים, הספרים יודוך רעיוני ואת קולך שמעתי
מיקום קיבוץ מעלה גלבוע
קואורדינטות 32°28′42″N 35°25′06″E / 32.478424°N 35.418323°E / 32.478424; 35.418323

ישיבת מעלה גלבוע – הקיבוץ הדתי ממוקמת בקיבוץ מעלה גלבוע. הישיבה מונה כ-100 תלמידים בבית המדרש. הכולל של הישיבה לבוגרי צבא מונה כעשרים תלמידים, שכמחציתם לומדים הסמכה לרבנות. הישיבה מונהגת על ידי שלושה ראשי ישיבה - הרב דוד ביגמן, הרב יהודה גלעד והרב שמואל ריינר.

הישיבה מדגישה את המחויבות כלפי החברה הישראלית והעם היהודי ואת החובה לפתיחות מחשבתית ולמוסריות אנושית. הישיבה מיוחדת בדרכי לימוד הגמרא הנהוגות בה, המשלבות שיטות מסורתיות בשיטות חדשניות. מאז סגירת ישיבת הקיבוץ הדתי עין צורים, ישיבה זו היא היחידה המשלבת שירות צבאי מלא (36 חודשים) עם לימודים בישיבה (למשך שנתיים).

היסטוריה

הישיבה הוקמה בשנת 1993, כ"ישיבת הקיבוץ הדתי" הצפונית, לאחר שקודמתה בעין צורים הוקמה בשנת 1986. שלושת ראשי הישיבה שימשו כרבני קיבוצים. הרב גלעד שימש אז כרב קיבוץ לביא (ולימים חבר כנסת מטעם מפלגת מימד), והרב שמואל ריינר בקיבוץ טירת צבי. שנה לאחר מכן הצטרף גם הרב ביגמן, שעמד קודם לכן בראש הישיבה בעין צורים, וכיהן כרב הקיבוץ מעלה גלבוע.

בשנת 2006 פתחה הישיבה תוכנית לבוגרי צבא המשלבת עשייה חברתית-חינוכית בצד הלימודים התורניים.

בשנים הראשונות שכנה הישיבה בתוך בית הכנסת של הקיבוץ והתלמידים גרו בדירות של הקיבוץ. בחורף תשס"ה (2004) נחנכו בית מדרש ובנייני פנימיות חדשים.

דרכי הלימוד וסדר היום

עקרונות בלימוד

הישיבה דוגלת בפתיחות מחשבתית ובביקורתיות בלימוד, לצד מחויבות מלאה לשמירת ההלכה. הישיבה שואפת להכניס לתוך הדיון בבית המדרש את קשת הדעות בכל תחום, בבחינת "קבל האמת ממי שאמרה"[1].

בנין הישיבה מרחוק

סדר היום

בישיבה נלמדים שלושה סדרים ביום. סדר בוקר מוקדש ללימוד גמרא בעיון, סדר צהריים מוקדש ללימוד גמרא בבקיאות, וסדר ערב מוקדש ללימוד עצמי של התלמידים. בישיבה שיעורים במגוון תחומים לפני סדר בוקר, בתחילת ובסוף סדר צהריים, ברוב שעות סדר ערב, ובזמן הפסקת הצהריים. הישיבה מעודדת את התלמידים לא להיכנס לשיעורים רבים ולהעדיף לימוד עצמי.

לימודי הגמרא

בלימודי העיון משלבת הישיבה בין צורת הלימוד הישיבתית הקלאסית לבין לימוד חדשני השואב את מקורותיו גם מן המחקר האקדמי. הרב ביגמן הוא מהרבנים הבולטים בין מיישמי שיטת הרבדים. הוא מעודד את התלמידים לקרוא כל דעה בפני עצמה, ואחר כך לראות את תהליכי העריכה השונים בגמרא ולחפש את המשמעות שעומדת מאחוריהם; לשאול גם "למה" ולא רק "מה"[2].

רבנים אחרים בישיבה, ובראשם הרב ריינר, מלמדים גמרא בשיטות אחרות, בעיקר שיטת בריסק. שיטת הלימוד של הרב ריינר עוסקת בעיקר בחקירה לעומקן של ההגדרות ההלכתיות, תוך שימוש בהמשגות הלמדניות שנבנו על ידי האחרונים.

לימודים נוספים

בישיבה מדגישים את החשיבות של לימוד תנ"ך, הלכה, מחשבת ישראל וחסידות לצד לימודי הגמרא. בין היתר, רבים מתלמידי הישיבה לומדים בתוכניות שמטרותיהן ללמוד את כל התנ"ך וחצי מששת סדרי המשנה, תוך שנה אחת.

ישיבה וצבא

במסגרת תוכנית השילוב משרתים התלמידים שירות צבאי מלא בארבעה שלבים:

  • שנה, או שנה וחצי, של לימוד בישיבה
  • שנה וחצי של שירות צבאי
  • שנה, או חצי שנה (בהתאמה), של לימוד בישיבה
  • השלמת השירות הצבאי

מספר מועט של תלמידים (כ-20%) משרתים בצבא שנתיים במקום שלוש, במסלול הנקרא "שילוב מיוחד". ההצטרפות למסלול דורשת אישור של ראשי הישיבה, וכוונה להמשיך ללמוד לרבנות או להוראה.

חלק מבוגרי הישיבה משרתים בסיירות וביחידות נוספות הדורשות שירות של שלוש שנים ויותר[3]. אחוז גבוה[דרושה הבהרה] של בוגרי הישיבה יוצאים לתפקידי קצונה ופיקוד.

היחס לחברה הישראלית ולעם ישראל

בישיבה מושם דגש על החיבור לחברה הישראלית ולמדינת ישראל. הישיבה נוהגת להשתתף במפגשי שיח בין דתיים וחילונים, ומעודדת את תלמידיה לתרום תרומה משמעותית לחברה הישראלית. בישיבה מושם דגש על מחויבות לצדק חברתי. ראשי הישיבה עוסקים בתחומי התרת עגונות וסרבנות גט, והם חברים בעמותת "גשר", בארגון "במעגלי צדק", בעמותת צהר ובבית הלל.

בשנת תשע"ג נפתח בישיבה מסלול "השילוב המשלב", שבמסגרתו לומדים בה תלמידים בעלי לקויות תקשורת, בעיקר תסמונת אספרגר. לפני פתיחת המסלול התנדבו תלמידי הישיבה אחת לשבוע עם תלמידים מתקשים באזור ובמרכז לקליטת עלייה שבקיבוץ בית אלפא. התנדבות זו נפסקה עם פתיחת המסלול, מתוך אמונה כי מעלתו של השילוב בתוך קהילת הישיבה גדולה באופן משמעותי מהתנדבות מוגבלת בזמן מחוץ לכתלי המוסד.

הישיבה רואה חשיבות בקשר עם יהדות התפוצות ולומדים בה תלמידים מחו"ל, רובם מארצות הברית. בניגוד לרוב הישיבות המחזיקות תוכנית לבני חו"ל, בישיבת מעלה גלבוע התלמידים מחו"ל משולבים לגמרי בתוכנית הישראלית, למעט שיעורים בודדים במהלך השבוע. חלקם מתגייסים לצה"ל ועולים לישראל.

פרסומים בהוצאת הישיבה

ספרים

  • הרב דוד ביגמן, יודוך רעיוני: התבוננות הגותית בפרשת השבוע, תשס"ט 2009. יצא גם באנגלית בשם The Fire and the Cloud.
  • לשמוע אל הרנה ואל התפלה, סדר סליחות בנוסח משולב – אשכנזי וספרדי. מהדורה ראשונה יצאה בתשס"א, בשיתוף עם ישיבת הקיבוץ הדתי עין צורים (מהדורה שנייה מתוקנת, תשע"ב)
  • הרב יהודה גלעד, את קֹלךָ שמעתי: שיח אלקים ואדם בספר בראשית, עיונים בדרך הפשט ומדרשו, תשע"ג (מהדורה שנייה מתוקנת ומורחבת תשע"ה)

כתבי עת

  • כתב העת התורני "מעגלים", ובו מאמרים פרי עטם של רבני הישיבה, תלמידיה ובוגריה (עד שנת תשע"ז יצאו לאור עשרה כרכים)
  • וזאת ליהודה, עלון הגותי ע"ש הרב יהודה עמיטל, בעברית ובאנגלית. העלון יצא לאור בשנים תשע"ג-תשע"ד, בחמישה גליונות[4]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. פירוש המשניות לרמב"ם, שמונה פרקים, הקדמה
  2. אריאל פיקאר, ראיון עם הרב ביגמן, דעות, סיון תש"ס
  3. "רב וחובל" – כתבה באתר ynet על שלושה מבוגרי הישיבה שסיימו יחד קורס חובלים. שלושה מבין מסיימי קורס טיס הם בוגרי ישיבה אחת – כתבה מאתר כיפה על שלושה בוגרי הישיבה שסיימו יחד את קורס טיס 175.
  4. מאמרי העלון
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0