ישיבות בית ישראל (אלכסנדר)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף ישיבת אלכסנדר)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ישיבת בית ישראל
כותרת נייר המכתבים של הישיבה באלכסנדר
כותרת נייר המכתבים של הישיבה באלכסנדר
ציור בנין הישיבה בלודז'
ציור בנין הישיבה בלודז'
ישיבה
על שם רבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר (הישמח ישראל)
השתייכות חסידות אלכסנדר
תקופת הפעילות ה'תרע"ד – שנות השואה
מייסדים
בעלי תפקידים
נשיא רבי אברהם חיים דנציגר (בנו של התפארת שמואל)
ראש הישיבה
  • רבי משה שמעון מסקרנביץ (באלכסנדר)
  • רבי שלמה נח קאהן (באלכסנדר)
  • רבי ראובן יהודה זיידמן (באלכסנדר)
  • רבי משה יחזקאל יקובוביץ (בלודז')
שונות
ספרים קבצי "בית ישראל" "כרמנו" ו"כרם בית שמואל"
מיקום
מיקום פולין פוליןפולין

בית ישראל הייתה רשת הישיבות של חסידות אלכסנדר שמנתה אלפי בחורים, מהישיבות החסידיות הראשונות והגדולות בפולין. הישיבה הראשונה הוקמה באלכסנדר בשנת ה'תרע"ב על ידי רבי שמואל צבי דנציגר, נסגרה במלחמת העולם הראשונה, הוקמה שוב בשנת ה'תרע"ז על ידי בנו רבי יצחק מנחם מנדל דנציגר ובהמשך הוקמו עוד ישיבות, ולקראת השואה הוקמו עשרות ישיבות בכ-30 ערים ועיירות ברחבי פולין. כנשיא רשת הישיבות שימש רבי אברהם חיים דנציגר, בנו של התפארת שמואל. כולן נסגרו בשנות השואה.

רקע והקמה

מייסד הישיבה באלכסנדר בה'תרע"ב התפארת שמואל
מייסד רשת הישיבות העקידת יצחק מאלכסנדר
נשיא הישיבות רבי אברהם חיים דנציגר

רבי שמואל צבי דנציגר (ה'תפארת שמואל') שהנהיג את חסידות אלכסנדר לאחר פטירת אחיו הישמח ישראל, היה מגדולי האדמו"רים וממנהיגי היהדות החרדית בפולין בדורו. באותם ימים כאשר ההשכלה התפשטה בפולין[1][2], ראה התפארת שמואל צורך להקים מסגרת מיוחדת לבחורי החסידות שנמנו באלפים, בשונה ממה שהיה נהוג אז שבחורים חסידיים, לצד האברכים, למדו בשטיבלאך של החסידות.   

בשנת תרע"ב הקים את הישיבה לצעירים[3] בשם בית ישראל, על שם אחיו הישמח ישראל. הישיבה פעלה בבית המדרש הגדול של החסידות באלכסנדר.

בראשות הישיבה עמד רבי משה שמעון מסקרנביץ[3]. התפארת שמואל השגיח מקרוב על הנעשה בישיבה ועל מצבם הרוחני של התלמידים, ולפעמים ערך ביקורי פתע בהיכל הישיבה[3].  

בתחילה מנתה הישיבה כמות מועטת של תלמידים, אך לאחר תקופה קצרה התרחבה לממדים גדולים. בשנת תרע"ד עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נסגרה הישיבה.

לאחר מלחמת עולם הראשונה

בלנק ישיבת בית ישראל בלודז'
מודעה המבשרת על חנוכת הבית לישיבת בית ישראל בלודז'

באלכסנדר

לאחר מלחמת העולם הראשונה, בתשרי ה'תרע"ז כשחזר התפארת שמואל לאלכסנדר, הקים מחדש את הישיבה בעיר[4].

בחשון תרפ"ה, לקראת היארצייט הראשון של התפארת שמואל[2] הקים בנו וממשיכו רבי יצחק מנחם מאלכסנדר (ה'עקידת יצחק') את הישיבה מחדש בעיר אלכסנדר. בתחילה מנתה הישיבה כ-50 בחורים[1], אך בהמשך התרחבה, ובשנותיה האחרונות מנתה כ-250 תלמידים.

הישיבה פעלה בבית המדרש הגדול של החסידות באלכסנדר. היא לא הכילה פנימיה וחדר אוכל, והתלמידים ישנו ואכלו "טעג" בבתי החסידים תושבי העיר[2]. בהמשך הוקם בית התבשיל שבו אכלו התלמידים[2]. בישיבה היו ארבע כיתות שיעורים וכיתת קיבוץ לבחורים המבוגרים. הבחורים המבוגרים למדו על פי רוב שולחן ערוך חלק יורה דעה ורבים מהם אף נבחנו והתעטרו ב"כתר הוראה". בשיעורים הנמוכים למדו מסכתות הש"ס מסדרי נשים נזיקין ומועד.

כנשיא רשת הישיבות שימש בנו של התפארת שמואל, רבי אברהם חיים דנציגר, שמונה על ידי אחיו העקידת יצחק[2], הוא דאג גם לעול הגשמי של הישיבה. כדי לארגן את גביית הכספים עבור הישיבה הוא מינה עסקנים בכל רחבי פולין שפעלו למען הישיבה, הוא גם שלח בחורים בעלי כושר רטורי שנשאו נאומים נלהבים בשטיבלאך ובבתי המדרש בכל עיר ועיירה והלהיבו את ההמונים לתמוך בישיבה. הוא נרצח בשואה.

צוות

רבי שלמה נח קאהן שימש כראש הישיבה[5] ומסר שיעורים ביורה דעה לבחורים המבוגרים. כשהוא התמנה לראב"ד אלכסנדר[6]  מונה תחתיו רבי ראובן יהודה זיידמן, שמאוחר יותר שימש כרבן של סקאלא[7]. כמנהל הרוחני שימש רבי מנשה פריימן[2], מסדר ספרי 'ישמח ישראל'[1], הוא פיקח על מצב הלימודי של התלמידים באמצעות מבחנים על החומר הנלמד.

כר"מים שימשו: רבי זלמן צבי זיידנבוים; רבי שמחה בונים אסטרייך[5]; רבי מרדכי דוד משיראדז; רבי יעקב ירחמיאל יחזקאל דנציגר[8] ורבי ירחמיאל ישראל סקולה[9]. רבי הניך גרשיניק שימש כשואל ומשיב.

בלודז'

בי"ט באדר ב' ה'תרצ"ב נחגג חנוכת הבית לבנין גדול ומפואר שהוקם לצורך הישיבה בלודז'. העקידת יצחק קבע את המזוזה בפטיש מוזהב ופתח את דלת הבנין במפתח מוזהב. בין דבריו אמר: ”ישיבת בית ישראל דאלכסנדר אשר היא חיינו ואורך ימינו כבודנו ותפארתנו”[10]. מכתב ברכה שוגר מאת יוזף פילסודסקי והממלכה הפולנית. כל עיתוני לודז' סקרו את המעמד.  

למחרת המעמד נפתחה שערי הישיבה. הישיבה היתה המקום תורה הגדול ביותר בלודז' והישיבה הגדולה ביותר של הרשת, ומנתה בסך הכל כ-400 בחורים. בשנות השואה היה בנין הישיבה בתוך גבולי גטו לודז' ונחרב בסוף השואה מההפצצות.  

כראש הישיבה שימש רבי משה יחזקאל יקובוביץ, כמנהלה הרוחני שימש רבי אברהם אוברבוים ומנהלה הגשמי רבי יהודה לייבוש מקובר.

רשת הישיבות

ישיבות נוספות פעלו בכ-30 ערים ועיירות ברחבי פולין[1], חלקן נקראו בשם "נהור שרגא", על שם הבחור יעקב פנחס שרגא דנציגר, בנו של העקידת יצחק. הישיבות ברחבי פולין היו קטנות יחסית לאלו שבאלכסנדר ולודז' וכל אחת מהן מנתה בזמן פתיחתה עשרות תלמידים. הם הוקמו בין השנים תרפ"ה - תרצ"ח[11].

בנו של העקידת יצחק, רבי ירחמיאל ישראל יוסף דנציגר היה אחראי על הקמת רשת הישיבות[12][13], בסיוע יד ימינו רבי אלתר יוסף יעקובוביץ. רבי ישראל יוסף נסע לערים ועיירות שונות שברחבי פולין והמריץ את החסידים להקים ישיבות.

העקידת יצחק פיקח מקרוב על הנעשה בישיבות, ביקר בהן לעיתים ודאג למצבם הגשמי של התלמידים, פעל רבות להרחבת ופריחת הישיבות וציוה על חסידיו העשירים לתמוך בהוצאות הכספיות של הישיבה[14].

רשימה חלקית של הישיבות

  • זדונסקה וולה: מהישיבות הראשונות של הרשת, הוקמה בה'תרפ"ה[11], כראש הישיבה שימש רבי שלמה מרקוס[6], בין הר"מים נמנה רבי יעקב וייסרויז. חברי ועד הישיבה היו רבי בעריש ליפמן דומ"ץ בעיר, רבי יוחנן ינובסקי, רבי ישעיה יחיאל גלזר, רבי יוסף טאוב ורבי יעקב מושקוביץ.
  • בנדין: הוקמה בה'תרפ"ח[15] כראש הישיבה שימש רבי עמנואל זילברשטיין[6], ראש ועד הישיבה היה הגביר רבי מנדל דומב, שגם דאג לצרכים הגשמיים של הישיבה. ישיבה זו היתה מהחשובות שברשת הישיבות[16].
  • סוסנוביץ: הוקמה בה'תרצ"ו[17]. כראש הישיבה שימש רבי אברהם יונתן שטרק דומ"צ בעיר[18][19]. בין הר"מים נמנו רבי שמעון סרברניק ורבי לייבל מייטלס. כראש ועד הישיבה שימש העסקן רבי מנחם מנדל ווידיסלבסקי שנשא גם בעול הכספי של הישיבה.
  • פאביניץ: בין אנשי הצוות נמנו רבי פנחס מנחם טננבוים[5], רבי פייבל בר ורבי יצחק בוקצ'ין.  
  • פיטרקוב: הוקמה בה'תרצ"ו[20] . כנשיאה הרוחני שימש רבי יעקב אריה גלזר, וכראש הישיבה שימש רבי משה גומולינסקי[21][22]. בין חברי ועד הישיבה נמנה רבי בעריש ליפשיץ. בין בוגריה נמנה רבי חיים ישראל יצחק ווינאכט[23][24] עורך הקבצים התורניים של הישיבות.
  • אוסטרובצה: הוקמה בה'תרצ"ז[25] בין הר"מים נמנה רבי מרדכי יואל וישינסקי.
  • שיראדז: הוקמה בה'תרצ"ח[26] הישיבה נקראה בשם "נהור שרגא" על שם הבחור יעקב פנחס שרגא דנציגר, בנו של העקידת יצחק. בין הר"מים נמנה רבי צבי פריימן, מנהלה הרוחני היה רבי יעקב זאב שטנדרובסקי. חברי ועד הישיבה היו רבי יחיאל רובלאך, רבי אברהם שלמה מעהל, רבי לוי דוד מעהל ורבי יעקב יכימוביץ'.
  • סטריקוב: הוקמה בה'תרצ"ח[27]. כראש הישיבה שימש רבי מרדכי מנדל מרוקו מבוז'נין[28].
  • קראקא: הוקמה בה'תרצ"ח[29] כראשי הישיבה שימשו רבי יצחק יוסף בלייכר[30] ורבי ישראל יצחק ולנדלר[30], חברי ועד הישיבה היו רבי לייבל פרייליך, רבי משה בוכוויץ, רבי פייבל אוברבוים ורבי ישראל שלמה הייטלר.
  • בלאשקי: הוקמה בה'תרצ"ח[31] בין הר"מים נמנה רבי צבי פנחס לאס[5] מגדולי הרבנים בעיר, ראש ועד הישיבה היה רבי יהושע לישצנובסקי.
  • זלוב: כראש הישיבה שימש רבי ישראל יצחק הכהן זקן (זאקאן), כראש ועד הישיבה שימש רבי פייביש אוברבום מו"צ בעיר.  
  • קאליש: בין הר"מים נמנה רבי יוסף ניימן, חברי ועד הישיבה היו רבי מאיר היימן ורבי שלמה דוד גרוסמן.
  • וולברום: כמשגיח רוחני שימש רבי יעקב רייז דומ"ץ בעיר, ראש ועד הישיבה היה רבי אלתר פלדברג, חברי הועד היו רבי משה אסטרייכר, רבי יצחק שו"ב, רבי הניך חיימוביץ ורבי חיאל דוד קורנפלד.

אופי

רבים מתלמידי הישיבה באלכסנדר צמחו למורי הוראה ורבנים מפורסמים. בין התלמידים נמנו גם כאלו שלא השתייכו לחסידות אלכסנדר.

בתחילת דרכה נתקלה הנהלת הישיבה בקשיים כספיים, אך בהמשך, היא שגשגה ונקנו בנינים נוספים לאכלוס התלמידים. כמו כן בה'תרצ"א, הוקמו בית התבשיל, פנימיה וחדר אוכל, אז הופסקה אכילת ה"טעג". ארוחת הבוקר בישיבה כללה שני פרוסות לחם, חמאה וכוס קפה או תה.

משעות הבוקר המוקדמות למדו התלמידים עד לתפילת שחרית, את תפילת שחרית התפללו יחד עם התפארת שמואל. לפני הצהריים התקיימו שיעורים במשך ארבע שעות, בצהריים ובערב למדו באופן עצמאי בחברותות. השיעורים נאמרו בעמקות ובעיון[3]. מדי מוצאי שבת נבחנו התלמידים על תלמודם אצל רבני החסידות, בעיקר אצל אלו שבאו לשבות באלכסנדר[3].  

בישיבות הקפידו שלא ללמוד לימודי חול, במכתב[32] ששיגר העקידת יצחק לישיבת ישמח ישראל בירושלים כתב אודות רשת הישיבות בפולין "הכי קרא שמו "בית ישראל" אשר ב"ה מהם ישמע קול ישראל סבא בלי שום תערובות לימודי חול חס ושלום".

כשרבי מאיר שפירא הקים את ישיבתו, ביקש להעביר בחורים חשובים מהישיבה באלכסנדר לישיבתו, לאחר התייעצות עם העקידת יצחק, הוסכם על העברת עשרה בחורים.

רבי בנימין אליהו קנטור רבה של ז'לושין כתב כרוז למען הישיבה בשנת ה'תרפ"ח, בין השאר הוא כותב: "ובתוכם כעין החשמל ישיבת בית ישראל אשר באלכסנדר ואגפיה תלמידים קטנים וגדולים נוהרים אליה לשמוע לקחם מפי מוריהם תלמידי חכמים יראי ה' וחושבי שמו המיסדים והתומכים ברוכים יהיו לה' לאוקמא שכינתא מעפרא ומהנדיים יעשו תיישים אשר יהיו רועי ישראל הנאמנים לה' ולעבודתו ומהם תופיע התורה בהדר זיוה להרים קרן ישראל".

ארגון הרמת וחיזוק התורה

בברכת האדמו"ר העקידת יצחק הוקם ארגון "הרמת וחיזוק התורה", שאיחד את כל הפעילות הרוחנית בישיבה, כל תלמידי הישיבות קיבלו פנקס "חבר" ובהם תקנות המוסד.

הארגון אף ייסד חבורות עבור הבחורים חסידי אלכסנדר שמפאת העוני ששרר בבתיהם הוכרחו לעבוד, עבור בחורים אלו נוסדו שיעורים בבתי החסידים. בנו של העקידת יצחק הבחור פנחס יעקב שרגא דנציגר, פעל לחיזוק ארגון זה. הוא נפטר בשנת ה'תרצ"ח, לאחר מחלה.

קבצים תורניים

שער הקובץ בית ישראל שיצא לאור על ידי הישיבה

הארגון הוציא לאור קבצים תורניים בשם "בית ישראל", "כרמנו", "כרם בית שמואל" ו"נהור שרגא" (על שמו של הבחור יעקב פנחס שרגא דנציגר, בן העקידת יצחק[33]). בקבצים הופיעו שלושה מדורים: "שפתי ישנים" - מאמרים של אדמו"רי אלכסנדר בסוגיות הלכתיות, "חידושים וביאורים" - שיעורים מר"מי הישיבה ומרבנים נוספים ומדור "דגן בחורים" - פלפולים וסוגיות שנכתבו על ידי תלמידי הישיבה. כמו כן כתבו מאמרים גדולי אותו דור, ביניהם רבי יוסף רוזין ורבי נחום ויידנפלד.

העורך הראשון של הירחונים היה רבי חיים ישראל יצחק ווינאכט חסיד אלכסנדר, תלמיד חכם ובקי בתולדות ישראל ובוגר הישיבה בפיטרקוב[24], כשהוא נתמנה כאחראי על אוצר הספרים של ישיבת חכמי לובלין, נתמנה לעורך הירחונים במקומו רבי אלטר יוסף יקובוביץ.  

מבוגרי הישיבות

 בנוסף למדו בישיבה בני משפחת האדמו"רים מאלכסנדר. רוב התלמידים נספו בשואה.

הישיבה בירושלים

חותמת ישיבת ישמח ישראל בירושלים
בלנק ישיבת ישמח ישראל בירושלים

בה'תרפ"ח הוקמה בירושלים ישיבת "ישמח ישראל", על שם האדמו"ר הישמח ישראל, בבית הכנסת של חסידי אלכסנדר ברחוב זוננפלד בשכונת בית ישראל בעיר. רבי ישראל ניסן קופרשטוק, מגדולי חסידי אלכסנדר בירושלים ומחבר שו"ת 'עני בן פחמא" עמד בראשות הישיבה[1] ומסר שיעורים[34]. רבי נפתלי הרצל טכוריק היה אחראי על תלמידי הישיבה[34][35]. בה'תרפ"ט שיגר העקידת יצחק מכתב לדאוג לביסוס ותמיכה בישיבה[34]. בה'תרצ"ג סבלו יהודי ירושלים מעוני מחפיר[36], וכך גם הישיבה. יעקב כ"ץ נשלח לחו"ל כשד"ר מטעם הישיבה[36]. הוא קיבל המלצות מרבי מנחם נחום טברסקי, רבי יעקב משה חרל"פ, רבי שמשון אהרן פולונסקי ועוד[36]. בהמשך, נסגרה הישיבה בעקבות בעיות כספית.

ישיבות לזכרה

ישיבת בית ישראל תפארת מנחם אלכסנדר

בה'תשט"ו הקים האדמו"ר מאלכסנדר, רבי יהודה משה דנציגר (ה'אמונת משה') את ישיבה "בית ישראל תפארת מנחם דאלכסנדר" בבני ברק[37], לזכרה של רשת הישיבות ועל שם האדמו"ר העקידת יצחק. לאחר פטירתו שימש כנשיא הישיבה בנו וממשיכו רבי אברהם מנחם מאלכסנדר, כמשגיח רוחני אז שימש האדמו"ר הנוכחי הרב ישראל, הרב יצחק ישעיה וייס גאב"ד נווה אחיעזר בבני ברק שימש כראש הישיבה וכן רבי ישעיה קניג. לאחר פטירת ה"אמרי מנחם" משמש כנשיא בנו וממשיכו הרב ישראל צבי יאיר האדמו"ר הנוכחי, תחת הנהגתו התפתחה הישיבה.

כיום קיימות במסגרת הישיבה ישיבה קטנה "דעת תורה" כמשגיח רוחני משמש המשפיע הרב אהרן טויסיג, וראש הישיבה הוא הרב שמואל שמעלקא הלפרט[38]. ובמקביל ישיבה גדולה "אמרי מנחם" שהוקמה בשנת תשע"א על שם האמרי מנחם, בראשותה עומד הרב משה לנציצקי.

ישיבות תפארת שמואל אלכסנדר ארצות הברית

בה'תשמ"ו נטל רבי יחיאל מנחם זינגר האדמו"ר מאלכסנדר ארצות הברית חלק בהקמת ישיבת "תפארת שמואל" בשכונת בורו פארק, כזכר לרשת הישיבות[39]. בחייו של רבי יחיאל מנחם שימש כראש הישיבה בנו הרב אברהם ברוך. לאחר פטירת רבי יחיאל מנחם התפצלה הישיבה לשניים, בנשיאות ישיבה אחת עומד בנו הרב יוסף יצחק מאיר זינגר האדמו"ר מאלכסנדר ארצות הברית, והישיבה השניה עומדת בנשיאותו של בנו הרב אברהם ברוך זינגר אבד"ק אלכסנדר.

קישורים חיצוניים

מקורות:

קבצי הישיבה:

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 די אלעקסאנדערע ישיבות "בית ישראל" אין אמאליקן אין פוילן, דאס אידישע ווארט, ניו יורק, תש"נ, עמ' 25, 288, באתר אוצר החכמה
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 ישיבת צדיק, תפארת ישראל החדש ב, ירושלים: מכון נהור שרגא (אלכסנדר ארצות הברית), תשפ"ב, עמ' שצח, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 אברהם דוד גוטמן, תורת אמת היתה בפיהו, ילקוט אורות רבותינו, בני ברק, תש"ס, עמ' 20, באתר אוצר החכמה
  4. ^ אברהם דוד גוטמן, מאורי ישראל, תשפ"ד, עמ' רכא
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 כרמנו, תש"מ: בטאון מרכז מוסדות חסידי אלכסנדר, בני ברק, באתר אוצר החכמה
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 אלכסנדר האחים הקדושים, תשע"ו, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
  7. ^ ישיבת בית ישראל, קובץ בית שמואל, תרצ"א, חלק א', באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  8. ^ בן נשיא הישיבות רבי אברהם חיים וחתן דוד רבי שרגא פייבל מראדום.
  9. ^ הגאון החסיד כקש"ת רבי ירחמיאל ישראל סעקולא זצוק"ל הרב מסאדובנא, כרמנו, בני ברק: חסידות אלכסנדר, תשנ"ד, עמ' 30, כו, באתר אוצר החכמה
  10. ^ יהודה מקובר, רועה נאמן מהדורה מורחבת, תשע"א, עמ' רט, פרק י', באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
  11. ^ 11.0 11.1 ישיבת בית ישראל, עבודתינו, נהור שרגא, לודז': רבי אלתר יוסף יקובוביץ, תרצ"ח, עמ' לט, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  12. ^ אברהם רוטנברג, המאורות הגדולים לבית ביאלא, תשע"ו, עמ' קלב, פרק ד', באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
  13. ^ יהודה מקובר, רשת הישיבות ברחבי פולין, רועה נאמן מהדורה מורחבת, עמ' רמז, פרק י"א, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
  14. ^ ישיבות אלכסנדר, אלה אזכרה, ניו יורק, תשט"ז - תשכ"ה, עמ' 300, חלק א', באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
  15. ^ כמשוער, שהקונטרס נהור שרגא יצא לאור בשנת הה'תרצ"ח ושם מופיע שהישיבה בבנדין קיימת עשרה שנים, ראו: ישיבת בית ישראל, עבודתינו, נהור שרגא, לודז': רבי אלתר יוסף יקובוביץ, תרצ"ח, עמ' מג, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  16. ^ נר להולכים, כרמנו, בני ברק: בטאון מרכז מוסדות חסידי אלכסנדר, תשס"ב, עמ' 43, קובץ מא, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
  17. ^ כמשוער, שהקונטרס נהור שרגא יצא לאור בשנת הה'תרצ"ח ושם מופיע ששנתיים קודם נפתחה הישיבה בסוסנובצא, ראו: ישיבת בית ישראל, עבודתינו, נהור שרגא, לודז': רבי אלתר יוסף יקובוביץ, תרצ"ח, עמ' מ, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  18. ^ בנו של רבי יצחק נתן שטארק אב"ד סקאלא וביאלא ומח"ס "יד יצחק" ו"מנחת יצחק"
  19. ^ קובץ תורני ישמח ישראל, תשע"ב, עמ' מא, באתר אוצר החכמה
  20. ^ כמשוער, שהקונטרס נהור שרגא יצא לאור בשנת הה'תרצ"ח ושם מופיע ששנתיים קודם נפתחה הישיבה בפיטרקוב, ראו: ישיבת בית ישראל, עבודתינו, נהור שרגא, לודז': רבי אלתר יוסף יקובוביץ, תרצ"ח, עמ' מד, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  21. ^ תהלים עם פירושים מרבה"ק מאלכסנדר, תשי"ט, עמ' שג, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
  22. ^ יהושע אייבשיץ, כערער בערבה, תשנ"ט, עמ' 100, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  23. ^ ישיבת בית ישראל, קובץ בית שמואל, תרצ"א, חלק א', באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  24. ^ 24.0 24.1 דוד אברהם מנדלבוים, כוכבי אור, תשס"ג, עמ' רלה, מכתבי תורה מתלמידי ישיבת חכמי לובלין שנספו בשואה, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
  25. ^ כמשוער, שהקונטרס נהור שרגא יצא לאור בשנת הה'תרצ"ח ושם מופיע ששנה קודם נפתחה הישיבה באוסטרובצה, ראו: ישיבת בית ישראל, עבודתינו, נהור שרגא, לודז': רבי אלתר יוסף יקובוביץ, תרצ"ח, עמ' מד, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  26. ^ כמשוער, שהקונטרס נהור שרגא יצא לאור בשנת הה'תרצ"ח ושם מופיע שבאותה שנה נפתחה הישיבה בשיראדז, ראו: ישיבת בית ישראל, עבודתינו, נהור שרגא, לודז': רבי אלתר יוסף יקובוביץ, תרצ"ח, עמ' מה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  27. ^ כמשוער, שהקונטרס נהור שרגא יצא לאור בשנת הה'תרצ"ח ושם מופיע שבאותה שנה נפתחה הישיבה בסטריקוב, ראו: ישיבת בית ישראל, עבודתינו, נהור שרגא, לודז': רבי אלתר יוסף יקובוביץ, תרצ"ח, עמ' מא, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  28. ^ ישיבת בית ישראל, עבודתינו, נהור שרגא, לודז': רבי אלתר יוסף יקובוביץ, תרצ"ח, עמ' לט, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  29. ^ כמשוער, שהקונטרס נהור שרגא יצא לאור בשנת הה'תרצ"ח ושם מופיע שבאותה שנה, בחורף נפתחה הישיבה בקראקא, ראו: ישיבת בית ישראל, עבודתינו, נהור שרגא, לודז': רבי אלתר יוסף יקובוביץ, תרצ"ח, עמ' מד, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  30. ^ 30.0 30.1 מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, תשס"ה, עמ' 122, חלק ו', באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
  31. ^ כמשוער, שהקונטרס נהור שרגא יצא לאור בשנת הה'תרצ"ח ושם מופיע שבאותה שנה, בחודש ניסן נפתחה הישיבה בקאליש, ראו: ישיבת בית ישראל, עבודתינו, נהור שרגא, לודז': רבי אלתר יוסף יקובוביץ, תרצ"ח, עמ' מא, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  32. ^ ספר תפארת ישראל-עטרת תפארת עמ' קצ"ו
  33. ^ קובץ תורני ישמח ישראל, בני ברק: מכון להוצאת ספרים שע"י חסידי אלכסנדר, תשע"ה, עמ' נג, קובץ יא, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
  34. ^ 34.0 34.1 34.2 יהודה מקובר, רועה נאמן, תש"נ, עמ' 217, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
  35. ^ בנימין קלוגר, ביהמ"ד דחסידי אלכסנדר, מאה שערים ושכונותיה, ירושלים, תשע"ז, עמ' 59, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
  36. ^ 36.0 36.1 36.2 יהודה מקובר, רועה נאמן מהדורה מורחבת, תשע"א, עמ' רח, פרק ט', באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
  37. ^ פרחי הכרם - 09, בני ברק: בטאון צעירי חסידי אלכסנדר, תשס"ה, באתר אוצר החכמה.
  38. ^ נכד ה"אמרי מנחם", בן חתנו הרב מאיר הלפרט
  39. ^ חודש זשורנאל, דאס אידישע ווארט - 288, תש"נ, עמ' 26, טבת שבט, באתר אוצר החכמה.


חסידות אלכסנדר
שרשי החסידות לובלין • פשיסחה • וורקא
אדמו"רי אלכסנדר רבי יחיאל דנציגר • רבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר • רבי שמואל צבי דנציגר • רבי יצחק מנחם דנציגר • רבי יהודה משה דנציגר • רבי אברהם מנחם דנציגר • הרב ישראל צבי יאיר דנציגר
אלכסנדר ארצות הברית רבי יחיאל מנחם זינגר • הרב יוסף יצחק מאיר זינגר
ספרי החסידות ישמח ישראל • תפארת שמואל • עקידת יצחק • אמונת משה • אמרי מנחם
ישיבות ישיבות בית ישראל אלכסנדר (פולין) • ישיבת בית ישראל תפארת מנחם אלכסנדר (בני ברק) • ישיבת תפארת שמואל אלכסנדר (ארצות הברית)
אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=ישיבות_בית_ישראל_(אלכסנדר)&oldid=2704917#ישיבת_בית_ישראל_תפארת_מנחם_אלכסנדר"