הישיבה הייתה אמורה לקום במושב גמזו, אולם בתחילת שנת הלימודים הראשונה עברה לקריית חינוך שעלבים. למרות זאת, היא עדיין מכונה בשם "גמזו". מסיבות תקציביות ואחרות הישיבה מוכרת באופן רשמי כמסלול תורני בתוך הישיבה התיכונית בשעלבים, אך למעשה היא מתנהלת באופן עצמאי.
נכון לשנת ה'תשפ"ג לומדים בישיבה כ-120 תלמידים (כ-30 בכיתה, כיתה אחת בכל שכבת גיל), והיא בין הישיבות הקטנות הלאומיות הגדולות. היא מסרבת בעקביות להגדיל את מספר הכיתות על אף הביקוש, מתוך עיקרון לשמור על אוירה חברתית חמימה ומשפחתית, ולא המונית. כמענה לצורך והביקוש ההולך וגובר הוקמה ישיבת "עוז והדר" בחדרה, כשלוחה של הישיבה.
אחת לכמה שנים הישיבה מוציאה חוברת מאמרים מאת הרבנים והתלמידים בשם מדרך עץ החיים, עד שנת ה'תשפ"ג יצאו שישה כרכים.
מידי שבועיים מוציאים תלמידי הישיבה עלון תורני בשם 'תורת חיים', המכיל כ-25 עמודים. העלון מכיל בעיקר מאמרים תורניים מבחורי הישיבה (לרוב בהלכה, אך גם בעיון ובתנ"ך), ובנוסף דבר תורה מאחד מרבניה, שו"ת עם גדולי הדור, חידושים והערות על המסכת הנלמדת, ביוגרפיית גדולי ישראל, ועוד.
ישיבת עוז והדר
בשנת ה'תשפ"א (2020) הוכרז כי בשנת הלימודים ה'תשפ"ב (2021) תפתח שלוחה לישיבה בשכונת הדר בחיפה בשם "ישיבת הדר חיפה". בשל אילוצים טכניים הוקמה השלוחה לבסוף בחדרה, בשם "ישיבת עוז והדר".
בראשה עומד הרב יאיר בר לוי[4], בוגר ישיבת דרך חיים בעצמו, ובכך לראשונה עומד בוגר ישיבה קטנה לאומית בראשות ישיבה קטנה לאומית.
נכון לשנת תשפ"ג הישיבה מונה כ-40 תלמידים (כ-20 בכל שכבה).
דרכה החינוכית של הישיבה
ישיבת דרך חיים - תמונת מחזור תשע"ט
עם הקמת הישיבה הקים ראש הישיבה, הרב מתניה אריאל, את עמותת 'ישיבה קטנה לאומית' שנועדה להפיץ את רעיון הישיבות הקטנות במגזר הדתי לאומי. הוא פרסם בעיתונים ובכתבי עת מאמרים המבססים רעיון זה. במאמריו, הוא מצטט מדברי רבנים במאתיים השנים האחרונות שעודדו מסגרות דומות, בדגש על רבנים מהציונות הדתית. הוא ערך מחקר מקיף על שיטת הרב קוק בנושא זה, והוא מסיק שהרב קוק ראה בישיבה תיכונית פתרון של בדיעבד, והעדיף מסגרת של ישיבה קטנה[5].
בית המדרש של הישיבה
לדברי ראשיה, מטרת הישיבה להעמיד תלמידים וגידולם לתורה ויראת שמים במטרה לבנות בקרבם עולם מושגים ישיבתי, כך שלימוד התורה והתפתחותם הנפשית והרוחנית יהיו בראש מעיינם. נוסף לזה שואפת הישיבה ליצור אוירה ציבורית של אהבת תורה ושאיפה להתקדמות רוחנית בקרבם של בני הנוער.
בישיבה לומדים במשך שלוש שנים לימודי קודש בלבד. עם זאת הישיבה מכירה בחשיבות ובצורך שבלימודי החול, ומאפשרת בשנה הרביעית לימודי חול בזמן של סדר צהרים ולעיתים גם סדר ערב, והוצאת תעודת בגרות. הישיבה מעודדת את רוב התלמידים להוציא תעודת בגרות, ולמרות המסלול המצומצם, אחוז הזכאים לבגרות עומד על מעל 90%, רבים מהם ברמה גבוהה במתמטיקה ואנגלית.
כחלק מבניית עולם מושגים ישיבתי, החלוקה לכיתות בישיבה אינה מכונה 'כיתה' כי אם 'שיעור' (כיתה ט' היא שיעור א', כיתה י' היא שיעור ב', וכן הלאה), חדרי השיעורים מכונים 'חדר"ש' ולא 'כיתה', תלמידי כיתה ח' הבאים לבדוק את הישיבה מכונים 'שבו"ש' ולא 'טרמ"ח', ועוד.
מורה דרכה של הישיבה בסוגיות שונות הוא הרב יעקב אריאל - מחשובי הפוסקים בציבור הדתי לאומי, לשעבר רבה הראשי של רמת גן, ודודו של מייסד הישיבה הרב מתניה. הישיבה מזוהה עם דרכה של ישיבת מרכז הרב, רוב הר"מים בישיבה הם בוגרי ישיבה זו, וכן חלק גדול מהבוגרים ממשיכים לישיבה זו.
סדרי הלימוד בישיבה
עיקר הלימוד בישיבה נעשה בלימוד עיון בסדר בוקר, ובקיאות בסדרי צהריים וערב, כבישיבות גבוהות.
לאחר התפילה מתקיים סדר קצר בחומש ורש"י על פרשת השבוע. לפני סדר בוקר מתקיימים שיעורי אמונה, ובסופו סדר תנ"ך. בתחילת סדר צהריים מתקיים סדר מוסר, ובסופו סדר הלכה במשנה ברורה. בסדר ערב לומדים הבחורים משיעור א' בחברותא עם בחורים משיעורים ב' ו-ג' כאשר החברותא הבוגר מכונה "אבא" והחברותא הצעיר מכונה "בן".
שבת ישיבה מתקיימת אחת לשבועיים, במתכונת 'שבת כן - שבת לא'.
אתר האינטרנט הרשמי של ישיבת דרך חיים
ישיבת דרך חיים (שעלבים), דף שער בספרייה הלאומית
