ישיבת הכותל
 | |
| ישיבת הכותל (מבט מדרום-מזרח) | |
| ישיבה | |
|---|---|
| השתייכות |
ישיבות הסדר ציונות דתית מרכז ישיבות בני עקיבא |
| תקופת הפעילות | ח' באב ה'תשכ"ז – הווה |
| מייסדים |
הרב ישעיהו הדרי הרב אריה בינה |
| בעלי תפקידים | |
| ראש הישיבה | הרב ברוך וידר |
| מיקום | |
| מיקום | הרובע היהודי |
| קואורדינטות | 31°46′30.9″N 35°13′57.61″E / 31.775250°N 35.2326694°E |
ישיבת הכותל היא ישיבת הסדר, השייכת למרכז ישיבות בני עקיבא. הישיבה הוקמה לאחר סיום הקרבות ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים בח' באב ה'תשכ"ז (אוגוסט 1967).
שנותיה הראשונות של הישיבה
זמן קצר לאחר תום מלחמת ששת הימים הוקמה הישיבה על ידי בוגרי ישיבות בני עקיבא ומשוחררי הנח"ל הדתי, בהנהגתו של הרב חיים ישעיהו הדרי. תחילה השתכנו בבניין בית ספר ירדני נטוש, סמוך לחיבורם של הכותל הדרומי והכותל המערבי. לאחר שהוחלט לשכן במקום את בית הדין הרבני הגדול עברה הישיבה למבנה של בתי מחסה, שהיה מהראשונים ששוקמו ברובע היהודי. באביב 1968 היו בה כ-20 תלמידים[1].
בראשות הישיבה ב-35 שנותיה הראשונות עמד הרב ישעיהו הדרי, ששימש קודם לכן כמשגיח רוחני בישיבת ההסדר כרם ביבנה. בהקמתה סייע הרב אריה בינה, ראש הישיבה התיכונית "נתיב מאיר". בראשות הכולל עמד הרב יעקב כ"ץ. בשנת 1982, עת היה הרב הדרי בשנת שבתון, שימש הרב שג"ר כראש הישיבה.
עם תחילתן של חפירות ארכאולוגיות במקום, בראשית שנות השמונים, פינתה הישיבה את מקומה ועברה לבניין הקבע החדש אשר הוקם בהחלטת ממשלה בלב הרובע היהודי.
בניין הישיבה
קומפלקס ישיבת הכותל על שם וואהל, תוכנן על ידי האדריכל אליעזר פרנקל. פרנקל ניגש למלאכת התכנון בסוף שנות ה-60 לאחר שיועד אתר לבניין הישיבה. תכנון מתחם הישיבה נתקל בקשיים כבר עם ראשית חפירת הנחת יסודות הבניין וחשיפת אתר ארכאולוגי בעל חשיבות גדולה, בעקבות זאת, נאלצה הנהלת הישיבה להפסיק את מלאכת הבנייה עד שיושלמו החפירות הארכאולוגיות, במקביל שינה פרנקל את תוכניות העמדת יסודות הבניין על כל המשתמע מכך. עיכוב זה הביא לכך שחנוכת בניין הישיבה נערכה רק באמצע שנות ה-80.
מתחם ישיבת הכותל משתרע על פני כ-14 אלף מ"ר ושטח הקרקע הוא 3,125 מ"ר ומהווה את יחידת השטח הגדולה ביותר ברובע היהודי. בניין הישיבה הוא אחד המבנים הגבוהים ביותר בעיר העתיקה ומתנשא לרום של 32 מטר מעל לרחבת הכותל המערבי. בניין הפנימייה נועד לקלוט 350 תלמידים לצד 16 דירות למשפחות אברכים ובית מדרש ללמעלה מ-500 מתפללים.
המתחם מכיל בית מדרש המשקיף על הר הבית, הכותל המערבי והר הזיתים. במתחם גם אולם שמחות וכינוסים, אודיטוריום ומרפסת תצפית. במרתפי הישיבה נחשף רובע מן התקופה ההרודיאנית, אשר עבר תהליכי חשיפה ושימור ופתוח לקהל הרחב.
בשנים האחרונות
בשנת 1998 פרש הרב הדרי מתפקידו כראש הישיבה. בארבע השנים הבאות תפס את מקומו הרב חיים כץ אשר שימש קודם לכן כראש הכולל בישיבת בית אל.
בשנת 2002 מונה לראשות הישיבה הרב מרדכי אלון. בתקופתו התנהל דיון על ההיקף הראוי של התוכנית לבני חו"ל בראשות הרב אהרן בינה, שעד אז היוותה חלק מרכזי בישיבה מבחינת כמות התלמידים. בסופו של דבר הוחלט יחד עם הנהלת מרכז ישיבות בני עקיבא כי הרב בינה יעזוב עם חלק מאברכיה הוותיקים של הישיבה ועם ראש הכולל הרב יעקב כ"ץ, ויקים במתחם ישיבת האידרא הסמוך ישיבה לבני חו"ל בשם "נתיב אריה", ע"ש אביו, הרב אריה בינה. תוכנית לבני חו"ל ממשיכה להתקיים גם בישיבת הכותל בראשות הרב ראובן טרגין.
בשנת 2006 יצא הרב מרדכי אלון לחופשה מישיבת הכותל ובמקומו חזר לתפקיד הרב ישעיהו הדרי. מאוחר יותר הודיע סופית כי הוא עוזב את הישיבה ומתמקד בהגות ובכתיבה. בחודש סיוון תשס"ח מונה הרב ברוך וידר, בוגר הישיבה ששימש עד אז כראש הכולל, לראש הישיבה.
רוח הישיבה
הרב הדרי פיתח בישיבה אוריינטציה מעורבת. מצד אחד ניתן דגש על לימוד גמרא בסגנון ליטאי-למדני, שהובילו הרב אביגדור נבנצל, הרב ישראל דז'ימיטרובסקי והרב ישעיה שטיינברגר. מאידך, ההשקפה בישיבה היא ציונית-לאומית הדוגלת בשירות בצה"ל ובהשתלבות בחיי המעשה של המדינה. בין מובילי כיוון זה ניתן למצוא את המשגיח הרוחני של הישיבה - הרב טוביה ליפשיץ (בוגר), הרב נחום נריה (בנו של הרב משה צבי נריה) והרב שג"ר שאף שימש תקופה קצרה כראש ישיבה מחליף. שיעוריו של הרב הדרי התייחדו בתורות חסידיות דוגמת כתבי השפת אמת, הרב צדוק הכהן מלובלין וכן כתבי הראי"ה קוק. בתקופתו של הרב אלון ניתן דגש חזק יותר על החיבור לקהילה.
לאחר כניסתו של הרב וידר לתפקיד ראש הישיבה הושם דגש על לימוד כתבי הרב קוק ובניין האמונה על פי תורתו. כמו כן מודגש חיזוק ההתיישבות היהודית במזרח ירושלים ותלמידי הישיבה מתפללים מנחה מדי יום בכותל הקטן.
בוגרים ידועים
|
|
לקריאה נוספת
- צבי אלחייני ומיכאל יעקובסון: חילוני מול פני הקודש - אליעזר פרנקל וישיבת הכותל ברובע היהודי, עת־מול 250, עמודים 23–26.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של ישיבת הכותל
ישיבת הכותל, ברשת החברתית פייסבוק- מאמרי כתב העת "כותלנו", כתב העת של הישיבה (יצא לאחרונה בשנת התשס"ד), באתר אסיף
ישיבת הכותל (ירושלים), דף שער בספרייה הלאומית- ישיבת הכותל (אורכב 12.02.2005 בארכיון Wayback Machine), אתר הבית
- מיכאל יעקובסון: סיבוב על ישיבת הכותל, באתר 'חלון אחורי', 22/07/2017
- ימיה הראשונים של ישיבת הכותל, ארכיון הסרטים הישראלי
הערות שוליים
- ^ יהושע ביצור, שוב לומדים תורה בעיר העתיקה, מעריב, 24 במאי 1968
36431319ישיבת הכותל