ישיבת תפארת ציון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ישיבת תפארת ציון
שלט הסבר בחזית ישיבת תפארת ציון ברח' ירושלים 37 בבני ברק
היכל ישיבת תפארת ציון

ישיבת תפארת ציון (מכונה גם: נצח[1]), היא ישיבה קטנה ליטאית בבני ברק.

היסטוריה

הישיבה נוסדה בחשוון תרצ"ו (1935) על ידי הרב יעקב שניידמן, בוגר ישיבת בית יוסף שנרתם להקמת הישיבה בהוראת החזון איש.

עם הקמת הישיבה למדו בה שבעה בחורים. בסוף אותו חורף מנתה כשלושים תלמידים. בין תלמידיה הראשונים: אחייני החזון איש, הרב דוד, הרב שמריהו והרב חיים גריינימן, הרב נסים קרליץ והרב חיים קניבסקי[2].

בשנים הראשונות שכנה הישיבה בבית הכנסת הגדול בבני ברק. מאוחר יותר הוקם בניין הישיבה, בתמיכתם של יעקב הלפרין וחזקיהו יוסף קרלנשטיין, תעשיין חרדי תושב בני ברק וממקורבי החזון איש.

בשנת תרצ"ח עלה לארץ ישראל הרב אברהם יצחק גרשונוביץ, שהיה אב"ד העיירה ז'אבינקה בליטא, ועם בואו מונה לעמוד בראש הישיבה. בשנותיה הראשונות של הישיבה נהגו להגיע אליה רבנים נודעים, ובהם החזון אי"ש והרב יעקב ישראל קנייבסקי ("הסטייפלר"), על מנת לבחון את תלמידי הישיבה. בתחילת דרכה מסרו בה שיעורים הרב ירוחם אשר ורהפטיג והרב מיכל יהודה ליפקוביץ, חתנו של הרב גרשונוביץ. בשנות החמישים הצטרפו לצוות הר"מים הרב שמריהו יוסף קרליץ וגיסו הרב זלמן רוטברג. המשגיח היה הרב אברהם הורוביץ.

בשנותיה הראשונות של הישיבה כיהן רבי שמואל גריינימן  גיסו של החזו"א כנשיא הכבוד שלה. אחריו כיהן בתפקיד במשך שנים רבי אלעזר מנחם מן שך, והוא נהג להגיע בכל סוף "זמן חורף" למסור שיחה בהיכל הישיבה לרגל חלוקת פרסים לתלמידים המצטיינים.

בשנות השישים נחלקה הישיבה לשתי ישיבות - אשכנזית וספרדית. לראשות הישיבה האשכנזית מונה הרב שרגא פייבל שטיינברג, מתלמידיו של החזון איש. לצדו שימשו ר"מים הרב משה צביון הרב אליעזר דינר והרב ישי מנדל.

בתחילת שנות השמונים נסגרה הישיבה.

באותה תקופה פרשה קבוצת ר"מים מישיבת רוז'ין החסידית, בראשות הרב צבי איזנשטיין, רבי מרדכי עמרם יעקבזון, הרב אברהם קסלר והרב יוסף דיסקין ופתחה ישיבה קטנה בשם "נצח ישראל". הישיבה החדשה השתכנה במבנה של "תפארת ציון". ונוהלה על ידי הרב יעקב שניידמן. לאחר פטירת הרב שניידמן, בשנת 1995, מונה הרב שלמה קניבסקי[3] לעמוד בראשות הישיבה, שמנתה אז כעשרים תלמידים בלבד. תחת ראשותו שבה הישיבה להשתמש גם בשם "תפארת ציון". בשיא כוחה, מנתה הישיבה מעל למאתיים תלמידים. נשיא הישיבה היה רבי חיים קניבסקי, אביו של ראש הישיבה הנוכחי, ולאחר פטירתו מונה לנשיא הרב גרשון אדלשטיין.

הישיבה שוכנת במבנה הישן ברחוב ירושלים בבני ברק. במבנה קיים גם בית כנסת שבו התקיים מניינו של הרב שריה דבליצקי. בשנת תש"ס (2000) פתח הרב שלמה קניבסקי ישיבה גדולה - "ישיבת קריית מלך", השוכנת מול ישיבת "תפארת ציון".

בסוף שנת תשע"ה נפטר משגיח הישיבה רבי מרדכי עמרם יעקבזון.

לאורך השנים עברה הישיבה שינויים כמה פעמים בניהול הישיבה וברבניה.

מבוגרי הישיבה

ראה עוד בקטגוריה בוגרי ישיבת תפארת ציון

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ קיצור של השם "נצח ישראל", ראו להלן.
  2. ^ תמונות הארבעה מופיעות בתמונת מחזור של הישיבה משנת ת"ש (1940).
  3. ^ הרב שלמה קנייבסקי הוא חתנו של הרב מאיר הוניגסברג, שהיה חתנו של הרב שניידמן מייסד הישיבה. בניו  של הרב הוניגסברג, הרב שמריהו הרב ישראל יצחק והרב אהרן מונו במהלך השנים לר"מים.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0