יחסי החוץ של ארמניה
ערך זה הוא חלק מסדרת ממשל ופוליטיקה של ארמניה |
הרשות המבצעת
הרשות המחוקקת
מערכת הבחירות
חלוקה מנהלית
|
מאז הכרזת העצמאות שלה בשנת 1991, יחסי החוץ של ארמניה ידעו עליות ומורדות רבות בניסיון לקיים יחסים רשמיים וידידותיים עם איראן, רוסיה ומדינות המערב. ארמניה חברה במספר ארגונים בינלאומיים כגון האומות המאוחדות (מאז 1992) וחבר המדינות (גם מאז 1992). למרות זאת, המחלוקת לגבי סכסוך נגורנו קרבאך והכחשת רצח העם הארמני גרמו למתיחות ביחסים עם שתיים משכנותיה, אזרבייג'ן וטורקיה.
משרד החוץ של ממשלת ארמניה[1] הוא הגוף הגדול במדינה שמנהל יחסים דיפלומטיים במדינות העולם. מאוגוסט 2021, אררט מירזויאן מכהן בתפקיד שר החוץ של ארמניה.
ארגונים בינלאומיים
ארמניה חברה בכיותר מ-70 ארגונים שונים מרחבי העולם. כמו:
- חבר המדינות
- ארגון האמנה לביטחון משותף
- מועצת אירופה
- יורוקונטרול
- הבנק האירופאי לשיקום ולפיתוח
- האיחוד האירואסייאתי
- קרן המטבע הבינלאומית
- אינטרפול
- לה פרנקופוני
- שותפות לשלום
- הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה
- האומות המאוחדות
- TRACECA
- ארגון הסחר העולמי, הבנק העולמי
המדינה משקיפה גם בארגון המדינות הבלתי מזדהות, ארגון מדינות אמריקה, הברית הפסיפית והליגה הערבית. כמו כן, היא שותפת דיאלוג בארגון שאנגחאי לשיתוף פעולה ושלחה בקשה להצטרפות לבנק האסייני להשקעות בתשתיות.
היסטוריה
רצח העם הארמני
במהלך מלחמת העולם הראשונה, האימפריה העות'מאנית טבחה בארמנים שחיו בשטחה. מה-24 באפריל 1915, יום תחילת הטבח עד שנת 1923, נרצחו בין כמיליון לבין 1.5 מיליון ארמנים.
הכרת והכחשת רצח העם הארמני
- ערך מורחב – הכחשת רצח העם הארמני
נכון לשנת 2021, כ-33 מדינות מכירות באירועים ההיסטוריים כרצח עם. הפרלמנטים של אוסטריה, אורוגוואי, איטליה, ארגנטינה, ארמניה, ארצות הברית, בולגריה, בלגיה, בוליביה, ברזיל, גרמניה, הוותיקן, הולנד, ונצואלה, יוון, לבנון, לוב, לוקסמבורג, לטביה, ליטא, סוריה, סלובקיה, פולין, פורטוגל, פרגוואי, צ'ילה, צ'כיה, צרפת, קנדה, קפריסין, רוסיה, שוודיה ושווייץ מכירים ברצח העם הארמני. עם זאת, יש ממשלות אזוריות שמכירות בנעשה. לדוגמה, ניו סאות' ויילס ואוסטרליה הדרומית באוסטרליה, וויילס, סקוטלנד וצפון אירלנד בממלכה המאוחדת.
ארצות הברית
ב-30 בינואר 2007, הוגשה הצעת חוק בבית הנבחרים של ארצות הברית שקראה לנשיא ארצות הברית לשעבר, ג'ורג' ווקר בוש, להכיר ברצח. הנשיא המאוחר לו, ברק אובמה, הביע את רצונו להכיר ברצח העם הארמני במהלך הבחירות לנשיאות. עם זאת, גם לאחר שנבחר, ארצות הברית עדיין לא הכירה בנאורע. ב-29 באוקטובר 2019, בית הנבחרים אישר לבסוף את הכרתו ברצח העם הארמני.
ישראל
ישראל מכירה חלקית ברצח העם הארמני. זאת לאור העובדה כי ועדת החינוך, התרבות והספורט מכירות בטבח, אך ממשלת ישראל לא. במקום זאת, מקובל בממשלה להשתמש במונח "הטראומה הארמנית" עבור המעשים שנגרמו לארמנים. הגורם המרכזי לאי-הכרה ישראלית ברצח היא חשש במשבר דיפלומטי עם אזרבייג'ן וטורקיה, מי שדואגות להחרמת כל מדינה שמכירה בו.
במהלך כל שנותיה של מדינת ישראל מתמשך ויכוח בין הצד אשר תומך בהכרה ברצח העם הארמני, שטוען כי הטבח לארמנים היה כמו השואה ליהודים במלחמת העולם השנייה, לבין הצד שמתנגד להכרה, שחושב כי מעשה זה יגרום למתיחות רבה ביחסים עם טורקיה ואזרבייג'ן. בעקבות הקונפליקט, עד לשנת 1965 נמנעו נציגים ישראלים להשתתף בטקסי הזכרונות הארמניים.
הסכסוך על נגורנו קרבאך
- ערך מורחב – סכסוך נגורנו קרבאך
ארמניה מספקת תמיכה דיפלומטית וצבאית מלאה ברפובליקת נגורנו קרבאך בסכסוך המתמשך עליה, נגד הממשלה האזרית.
מלחמת נגורנו קרבאך הראשונה
- ערך מורחב – מלחמת נגורנו קרבאך הראשונה
הסכסוך המודרני על נגורנו קרבאך התחיל בשנת 1988, כאשר פרצו מחאות של תושבים ארמנים נגד השלטון האזרי באזור. מועצת נגורנו קרבאך הצביעה והחליטה על הצטרפותה לארמניה. בעקבות כך, זמן קצר לאחר מכן, החל סכסוך בקנה מידה גדול יותר נגד הארמנים שחיים באזרבייג'ן וכנגד האזרים שחיו בארמניה. ב-1990, לאחר מספר מאורעות אלימות בבאקו, סומגאיט וגנג'ה, הממשלה הסובייטית הכריזה על מצב חירום, הקימה מדינה חדשה בקרבאך ופלשה לבאקו במה שנודע כינואר השחור.
באפריל 1991, החל בחבל הקווקז מה שנקרא מבצע טבעת, שבו חיילים סובייטים ואזרים פלשו לארמניה וגירשו כמה אלפים מהם. המבצע עצמו הסתיים באוגוסט של אותה השנה עם קריסתה של ברית המועצות, אך הסכסוך לבסוף נהפך למלחמה כוללת. הצבא הרוסי החדש נישה פעמים רבות לגשר בין המדינות השכנות, אך ללא הועיל.
יותר מ-30,000 איש נהרגו במלחמה שבין 1988 ל-1994. במאי 1992, כוחות ארמנים פלשו לשושה וללצ'ין, ובכך, למעשה, הייתה לצבאם גישה רחבה יותר לנגורנו קרבאך. עד אוקטובר 1993, הצבא הארמני הצליח במשימתו להשיג את כל שטחי המדינה הזעירה ושטחים גדולים בדרום מערב אזרבייג'ן. באותה השנה, מועצת הביטחון של האו"ם אימצה ארבעה חוקים בנושא[2] וקראה להפסקת אש משני הצדדים[3]. גם לאחר ההצעה, הלחימה נמשכה עד מאי 1994, כאשר רוסיה לבסוף הצליחה לתווך בין הצדדים והשיגה הפסקת אש.
משא ומתן
משא ומתן על פתירת הסכסוך נמשכים מאז 1992 בעזרת קבוצת מינסק, תחת הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה. קבוצת מינסק מנוהלת על ידי רוסיה, צרפת וארצות הברית ומטרה היחידה היא לשמור על יציבות בין הצדדים. למרות הפסקת האש שהושגה, המשיכו הכוחות של שתי המדינות לגבות כ-100 חיי אדם מדי שנה, בעקבות פעולות מוקשים, ירי מהגבול ועוד.
מאז 1997, קבוצת מינסק הציגה מספר אפשרויות שישמשו כפתרון לסכסוך[4]. שלושתן נדחו. ב-1999, החל משא ומתן של נשיאי ארמניה ואזרבייג'ן על עתידן של המדינות בנושא. המשא ומתן נמשך בתיווך של ארצות הברית, צרפת ורוסיה עד ה-6 באפריל 2001. המדינות עדיין נמצאות בסכסוך מתמשך. לאזרחי ארמניה חל איסור להיכנס לשטחי אזרבייג'ן, ולאזרים אסור להיכנס לשטחי ארמניה[5].
מלחמת נגורנו קרבאך השנייה
- ערך מורחב – מלחמת נגורנו קרבאך השנייה
ביולי 2020 נהרגו ארבעה חיילים אזרים ונפצעו חמישה מירי של ארמנים. התקרית התרחשה כ-300 ק"מ משטח נגורנו קרבאך. מנהיגי המדינות של אזרבייג'ן וארמניה איימו על מלחמה. בספטמבר החמיר המצב כאשר ממשלת ארמניה הודיעה על גיוס כללי של חיילים, לאחר שטענה כי אזרבייג'ן פתחה נגדה במתקפה אווירית. בתגובה, האזרים כמו כן גייסו צבא. ראש ממשלת ארמניה, ניקול פשיניאן קרא לקהילה הבינלאומית ולטורקיה שלא יתערבו בסכסוך.
ב-27 בספטמבר הצדדים התחילו להילחם בפעם השנייה בתוך פחות מ-35 שנים. המדינות המשיכו להילחם כחודשיים, כאשר יש לאזרים 2,883 אבדות בחיילים ובאזרחים, ולארמנים 4,070 בסה"כ. המדינות הגיעו בפעם השנייה להפסקת אש בניצחון אזרי ב-10 בנובמבר. כיום, יש עדיין מתיחות רבה בין ארמניה, נגורנו קרבאך, אזרבייג'ן וטורקיה.
היחסים עם המעצמות
ארצות הברית
- ערך מורחב – יחסי ארמניה–ארצות הברית
ארצות הברית הכירה בארמניה ב-25 בדצמבר 1991, ופתחה את שגרירותה בירוואן בפברואר 1992. לארצות הברית ולארמניה יחסים כלכליים ומסחריים חשובים, בעוד שארצות הברית מממנת חלק רחב מן שיפוץ הכבישים ורשתות ההשקיה בארמניה. אך לפעמים נוצרות מחלוקות בין המדינות, לדוגמה, כאשר ממשלת ארצות הברית גילתה כי איראן מספקת נשק לארמניה. בעקבות כך, נוצרה מתיחות ביחסים שנמשכת עד לימינו[6].
ארצות הברית, כמו כן, שולחת סיוע הומניטרי לארמניה. בשנת 2019, הקונגרס של ארצות הברית הכיר ברצח העם הארמני, מה שהוביל להתחממות ביחסים. כ-1.5 מיליון ארמנים חיים בארצות הברית, מה שהופך אותה לאחת המדינות עם הכי הרבה ארמנים שחיים בה. במהלך מלחמות נגורנו קרבאך, ארצות הברית ניסתה לגשר בין שני הצדדים, והייתה למעשה אחד הגורמים לסיום מלחמת נגורנו קרבאך הראשונה.
רוסיה
- ערך מורחב – יחסי ארמניה–רוסיה
מההיסטוריה ועד היום, יחסי ארמניה ורוסיה היו מוצלחים רוב הזמנים. לאחר שסופחה לאימפריה הרוסית בעקבות מלחמת רוסיה-פרס, רוסיה הגנה על הנוצרים הארמנים מידי אוהיביהם. בשנת 1920, כשנתיים לאחר הקמת הרפובליקה הראשונה של ארמניה, הצבא האדום כבש את ארמניה וסיפח אותה לרפובליקה הסובייטית הפדרלית הסוציאליסטית של עבר הקווקז.
לאחר התפרקות ברית המועצות, ארמניה הצטרפה לארגונים חבר המדינות, ארגון האמנה לביטחון משותף והאיחוד הכלכלי האירואסייתי. בין שתי המדינות נחתמו מספר הסכמים, והן משתפות פעולה בנושאים רבים.
היחסים בין רוסיה לארמניה נהיו מתוחים בתקופת שלטונו של ראש הממשלה הארמני הנוכחי, ניקול פשיניאן. כאשר היחסים קיבלו תפנית לרעה בעקבות תקרית דיפלומטית ביולי 2018, פשיניאן התייחס לה כ"פרובוקציה". מתחים הועלו גם בעקבות מעצרם של הנשיא הארמני לשעבר רוברט קוצ'ריאן ומזכ"ל ארגון האמנה לביטחון משותף, יורי חצ'אטורוב. משם כך, רוסיה מסרבת לקחת חלק בסכסוך על נגורנו קרבאך ולתמוך בארמניה. רוסיה גם תיווכה מספר פעמים בין אזרבייג'ן וארמניה.
הממלכה המאוחדת
- ערך מורחב – יחסי ארמניה–הממלכה המאוחדת
הממלכה המאוחדת הכירה בארמניה ב-31 בדצמבר 1991. שתי המדינות מקיימות יחסים שיתופיים וידידותיים, אך ממשלת בריטניה אינה מכירה ברצח העם הארמני, עבור המשך היחסים הדיפלומטיים שלה עם הרפובליקה הטורקית. ראשת הממשלה הבריטית מרגרט תאצ'ר ביקרה בארמניה ביוני 1990, כשהיא עוד הייתה חלק מברית המועצות.
צרפת
- ערך מורחב – יחסי ארמניה–צרפת
היחסים הדיפלומטיים שבין ארמניה וצרפת החלו ב-24 בפברואר 1992. בשנת 1998, ביחד עם שכנתה בלגיה, הכירה צרפת ברצח העם הארמני. הן גם הייתה המדינות האירופאיות הראשונות להכיר בטבח. ב-2000, הוקמה האוניברסיטה הצרפתית בארמניה (צרפתית: Université Française en Arménie).
ארמניה חברה בארגון לה פרנקופוני, אשר מאגד מדינות וממשלות הדוברות צרפתית, או מדינות שצרפתית היא שפה מדוברת בהן. כ-250,000 - 750,000 ארמנים חיים בצרפת, והיא אחת המדינות שמאכלסות הכי הרבה ארמנים בתוכן.
הרפובליקה העממית של סין
- ערך מורחב – יחסי ארמניה–סין
היחסים בין רפובליקת ארמניה לרפובליקה העממית של סין החלו ב-6 באפריל 1992. סין הכירה בארמניה ב-27 בדצמבר 1991. השגרירות הסינית בארמניה הוקמה ביולי 1992, והשגרירות הארמנית בסין החלה את פעילותה ב-10 באוגוסט 1996. בין סין וארמניה סחר גדול. הייצוא העיקרי של ארמניה לסין הוא עפרות, בעוד שהמוצרים המיובאים מסין הם כוללים בגדים, נעליים, מכונות, כימיקלים, ציוד, חומרי בניין, רהיטים ומזון.
בין ארמניה לסין יש שיתוף פעולה צבאי נרחב. לפי צ'אנג וונקוואן, שר במשרד ההגנה של הכוחות המזוינים הסיניים, הצבאות של ארמניה וסין ידידים ומשתפים פעולה בנושאים שונים. לדברי סיירן אוחניאן, שר ההגנה של ארמניה, ארמניה רואה בסין ידיד ושותף אמין.
בינואר 2012 חתמו סין וארמניה על הסכם, שתואר על ידי משרד ההגנה הארמני כהסכם על שיתוף פעולה צבאי בין שתי המדינות. בשנת 2013 אמר משרד ההגנה הארמני כי סין תספק לארמניה 5 מיליון יואן סיני בסיוע צבאי מדי שנה.
יחסים לפי מדינה
אפריקה
אמריקה
מדינה | תאריך כינון היחסים | הערות/פרטים |
---|---|---|
אורוגוואי | 27 במאי 1992 | ראה יחסי אורוגוואי-ארמניה:
|
אל סלוודור | 22 במרץ 1999 | |
אנטיגואה וברבודה | 14 במאי 1993 | |
אקוודור | 20 במאי 1997 | |
ארגנטינה | 17 בינואר 1992 | ראה יחסי ארגנטינה-ארמניה:
|
ארצות הברית | 1991/1992 | ראה יחסי ארמניה-ארצות הברית:
|
בהאמה | 21 בספטמבר 2017 | כינון היחסים באותו היום עם חמש מדינות נוספות (הרפובליקה המרכז אפריקאית, ליבריה, סנט קיטס ונוויס, מיקרונזיה, פלאו). |
בוליביה | 27 ביולי 1992 | |
בליז | 12 בפברואר 1999 | [38] |
ברבדוס | נכון לשנת 2021, אין יחסים דיפלומטיים בין ארמניה לברבדוס. | |
ברזיל | 17 בפברואר 1992 | ראה יחסי ארמניה-ברזיל: |
ג'מייקה | 1 בדצמבר 1995 | |
גואטמלה | 28 ביוני 1998 | |
גיאנה | 24 באוקטובר 2003 | |
גרנדה | 24 באוקטובר 2003 | |
דומיניקה | 8 באפריל 2019 | [43] |
האיטי | 21 בינואר 1990 | |
הונדורס | 16 בספטמבר 2011 | |
הרפובליקה הדומיניקנית | 9 באוקטובר 2007 | |
ונצואלה | 30 באוקטובר 1993 | |
טרינידד וטובגו | נכון ל-2021, אין יחסים דיפלומטיים בין ארמניה לטרינידד וטובגו. | |
מקסיקו | 14 בינואר 1992 | ראה יחסי ארמניה-מקסיקו:
|
ניקרגואה | 6 ביולי 1994 | |
סורינאם | 24 ביולי 1999 | |
סנט וינסנט והגרנדינים | 17 בדצמבר 2004 | |
סנט לוסיה | 17 באוקטובר 2000 | ראה יחסי ארמניה-סנט לוסיה. |
סנט קיטס ונוויס | 21 בספטמבר 2017 | כינון היחסים באותו היום עם עוד חמש מדינות נוספות (הרפובליקה המרכז אפריקאית, ליבריה, איי בהאמה, מיקרונזיה, פלאו). |
פנמה | 7 באוגוסט 1998 | |
פרגוואי | 2 ביולי 1992 | |
פרו | 20 באפריל 1992 | |
צ'ילה | 15 באפריל 1993 | ראה יחסי ארמניה-צ'ילה:
|
קובה | 27 במרץ 1992 |
|
קולומביה | 22 בדצמבר 1994 |
|
קוסטה ריקה | 8 באפריל 1997 | |
קנדה | 31 בינואר 1992 | ראה יחסי ארמניה-קנדה: |
אסיה
מדינה | תאריך כינון היחסים | הערות/פרטים |
---|---|---|
אוזבקיסטן | 27 באוקטובר 1995 | ראה יחסי אוזבקיסטן-ארמניה:
|
אזרבייג'ן | אין יחסים דיפלומטיים | ראה יחסי אזרבייג'ן-ארמניה, יחסי אזרבייג'ן-ארמניה באירוויזיון, היסטוריה של הסכסוך על נגורנו קרבאך:
מאז שנת 1900, המדינות נלחמו זו בזו כשלוש פעמים (המלחמה הארמנית-אזרית של 1918–1920, מלחמת נגורנו קרבאך הראשונה, מלחמת נגורנו קרבאך השנייה). המדינות היו יריבות גם בתקופת השלטון הסובייטי, כאשר הארמנים בארצאך בחרו להיות שטח ארמני. בעקבות כך, האזרים הכריזו מלחמה שנמשכה כשש שנים. סופו של דבר הושג ניצחון ארמני חלקי, ורפובליקת ארצאך סופחה לארמניה. לאחר מכן, בשנת 2020, האזרים עשו ניסיון נוסף להחזיר את השטח הכבוש והכריזו מלמה בשנית. הם ניצחו, בתמיכת דיפלומטית וצבאית של טורקיה וישראל, בעוד שרוב העולם המערבי עמד לצד ארמניה. לאחר הפסקת אש חודשיים לאחר הכרזת המלחמה, נגורנו קרבאך הועברה באופן רשמי לאזרבייג'ן. סכסוך זה גרם למהומה בקרב מדינות העולם ולפילוג רחב בין הצדדים. כיום, עדין לא הושג הסכם שלום ושתי המדינות אינן חולקות יחסים כלכליים וצבאיים אחת עם השנייה. |
איחוד האמירויות הערביות | 25 ביוני 1998 | ראה יחסי איחוד האמירויות הערביות-ארמניה: |
אינדונזיה | 22 בספטמבר 1992 | ראה יחסי אינדונזיה-ארמניה: |
איראן | 9 בפברואר 1992 | ראה יחסי איראן-ארמניה:
לארמניה ולאיראן דתות והשקפות שונות, אך בין שתי המדינות חברות קרובה ואיראן היא אחת מחברותיה הקרובות ביותר של ארמניה. איראן וארמניה שותפות מבחינה אסטרטגית, ולמעשה בגבול בין השתיים אין גדר הפרדה. |
אפגניסטן | 5 בספטמבר 1996 | |
בהוטן | 27 בספטמבר 2012 | |
בחריין | אוקטובר 1996 | |
בנגלדש | 11 בנובמבבר 1992 | יש קהילה קטנה של ארמנים בבירה דאקה. רוב האמרנים גרים בשכונת ארמניטולה, שנקראה על שמם. |
ברוניי | 15 באפריל 2012 | |
גאורגיה | 17 ביולי 1992 | ראה יחסי ארמניה-גאורגיה:
לגאורגיה ולארמניה יש הרבה במשותף. שתיהן מדינות קווקזיות, נוצריות והיסטוריות, עם כתב משלהן, שונה מהכתב הלטיני. היחסים בין המדינות השכנות נחשבות לטובות מאוד, לדוגמה, ארמניה וגאורגיה חתמו על כיותר מ-80 מסמכים על שיתוף הפעולה ביניהן. אולם, במדיניות החוץ של גאורגיה וארמניה יש לא מעט מחלוקות. ארמניה חברה קרובה של רוסיה ומדינות המזרח, ומתנגדת ליחסים עם אזרבייג'ן או טורקיה. לעומת זאת, גאורגיה מעדיפה יחסים עם מדינות המערב, ומקיימת יחסים כלכליים ומסחריים עם אזרבייג'ן וטורקיה. |
הודו | 31 באוגוסט 1992 | ראה יחסי ארמניה-הודו: |
המלדיביים | 1995 | |
הפיליפינים | 20 במאי 1992 | ראה יחסי ארמניה-הפיליפינים: |
הרפובליקה הסינית (טאיוואן) | נכון ל-2021, ארמניה אינה מכירה ברפובליקה הסינית, וברפובליקה העממית של סין כמנהיגתה האמיתית של כל סין. | |
הרפובליקה העממית של סין | 6 באפריל 1992 | ראה יחסי ארמניה-סין: |
וייטנאם | 14 ביולי 1992 | |
טג'יקיסטן | 21 באוקטובר 1992 | ראה יחסי ארמניה-טג'יקיסטן:
|
טורקיה | אין יחסים דיפלומטיים | ראה יחסי ארמניה-טורקיה:
טורקיה הייתה אחת המדינות הראשונות להכיר בארמניה לאחר הכרזת העצמאות שלה. למרות זאת, במשך המאה ה-20 עד לימינו, בתחילת המאה ה-21, היחסים מתוחים מאוד בעקבות מספר סיבות.
|
טורקמניסטן | 9 באוקטובר 1992 | ראה יחסי ארמניה-טורקמניסטן:
|
יפן | 7 בספטמבר 1992 | ראה יחסי ארמניה-יפן: |
ירדן | 18 ביוני 1996 | |
ישראל | 4 באפריל 1992 | ראה יחסי ארמניה-ישראל:
מאז עצמאות המדינה הארמנית, ארמניה קיבלה תמיכה מישראל. ארמניה וישראל נמנעו מלהחזיק שגרירויות אחת אצל השנייה, עד אשר בשנת 2020 ארמניה ייסדה את שגרירותה בתל אביב יפו. השגריר הארמני הוחזר למדינתו כשבועיים לאחר מכן, בעקבות מידע ארמניה על מכירת נשק ישראלי לאזרבייג'ן במהלך הקרבות על נגורנו קרבאך. יד ושם מכירה בכ-24 ארמנים כחסידי אומות העולם.
|
כווית | 1994 |
|
לאוס | 21 באפריל 1998 | |
לבנון | 4 במאי 1992 | ראה יחסי ארמניה-לבנון:
היחסים בין ארמניה ללבנון ידידותיים מאוד. לבנון היא המדינה השמינית במספר הארמנים שחיים בה, עם כיותר מ-160,000 ארמנים במדינה[12]. לבנון, כמו כן, היא המדינה היחידה בליגה הערבית להכיר ברצח העם הארמני. במהלך מלחמת לבנון השנייה, ארמניה הודיעה שתשלח סיוע הומניטרי לחיילים הלבנונים. |
מונגוליה | 11 בפברואר 1992 | |
מזרח טימור | 23 בדצמבר 2003 | |
מיאנמר | 31 בינואר 2013 | |
מלזיה | 11 במרץ 1993 | ראה יחסי ארמניה-מלזיה: |
נפאל | 26 במרץ 1993 | |
סוריה | 1992 | ראה יחסי ארמניה-סוריה:
|
סינגפור | 1 ביולי 1992 | ראה יחסי ארמניה-סינגפור. |
סרי לנקה | 12 בפברואר 1992 | |
עומאן | יולי 1992 |
|
עיראק | 2000 | ראה יחסי ארמניה-עיראק: |
ערב הסעודית | ראה יחסי ארמניה-ערב הסעודית:
נכון ל-2021, אין יחסים דיפלומטיים רשמיים בין ארמניה לערב הסעודית, אך יש התחממות ביחסים בעקבות האידאולוגיות המשותפות להן בנוגע לסכסוכים במזרח התיכון. | |
פקיסטן | אין יחסים דיפלומטיים | ראה יחסי ארמניה-פקיסטן:
נכון ל-2021, פקיסטן היא המדינה היחידה בעולם אשר לא מכירה בארמניה. הסיבה לכך היא כנראה תמיכתה פקיסטן באזרבייג'ן בסכסוך על נגורנו קרבאך. היא גם לא מכירה ברצח העם הארמני. לארמניה, כמו כן, יחסים ידידותיים עם הודו, אחת מן האויבות של פקיסטן. |
קוריאה הדרומית | 21 בפברואר 1992 | ראה יחסי ארמניה-קוריאה הדרומית:
|
קוריאה הצפונית | 13 בפברואר 1992 | ראה יחסי ארמניה-קוריאה הצפונית. |
קזחסטן | 27 באוגוסט 1992 | ראה יחסי ארמניה-קזחסטן:
|
קטר | 5 בנובמבר 1997 | ראה יחסי ארמניה-קטר:
|
קירגיסטן | 1993 |
|
קמבודיה | 14 במאי 1992 | |
תאילנד | 7 ביולי 1992 | ראה יחסי ארמניה-תאילנד: |
תימן | נכון ל-2021, אין יחסים דיפלומטיים רשמיים בין ארמניה לתימן. |
אירופה
מדינה | תאריך כינון היחסים | הערות/פרטים |
---|---|---|
אוסטריה | 24 בינואר 1992 | ראה יחסי אוסטריה-ארמניה: |
אוקראינה | 25 בדצמבר 1991 | ראה יחסי אוקראינה-ארמניה:
היחסים בין אוקראינה לארמניה ידידותיים. עם זאת, יש לא מעט מחלוקות בעקבות תמיכת ארמניה ברוסיה ובטענתה על חצי האי קרים כשטח שלה. עם זאת, הממשלה האוקראינית חפצה בהמשך היחסים. |
איטליה | 12 במאי 1993 | ראה יחסי איטליה-ארמניה: |
איסלנד | 1995 | |
אירלנד | 13 ביוני 1996 | ראה יחסי אירלנד-ארמניה: |
אלבניה | 18 בפברואר 1993 | |
אנדורה | 18 בנובמבר 2003 | |
אסטוניה | 23 באוגוסט 1992 | |
בולגריה | 18 בינואר 1992 | ראה יחסי ארמניה-בולגריה: |
בוסניה והרצגובינה | 29 ביולי 1997 | |
בלארוס | 12 ביוני 1993 | |
בלגיה | 10 במרץ 1992 | |
גרמניה | ינואר 1992 | ראה יחסי ארמניה-גרמניה: |
דנמרק | 14 בינואר 1992 | ראה יחסי ארמניה-דנמרק: |
הולנד | 30 בינואר 1992 | ראה יחסי ארמניה-הולנד: |
הונגריה | החלו ב־26 בפברואר 1992
נותקו ב־31 באוגוסט 2012 |
ראה יחסי ארמניה-הונגריה:
|
הכס הקדוש (הותיקן) | 23 במאי 1992 | |
הממלכה המאוחדת | 20 בינואר 1992 | ראה יחסי ארמניה-הממלכה המאוחדת:
|
יוון | 20 בינואר 1992 | ראה יחסי ארמניה-יוון:
יוון הייתה אחת מן המדינות הראשונות להכיר בארמניה, ב-21 בספטמבר 1991 ואחת הבודדות להכיר רשמית ברצח העם הארמני. מאז עצמאותה של ארמניה, שתי האומות שותפות מבחינה כלכלית, צבאית, תעשייתית וטכנולוגית. נשיאי יוון וארמניה ביקרו מספר פעמים במדינות הידידות (לבון טר-פטרוסיאן הארמני בשנת 1996, קוסטנטינוס סטפנופולוס היווני בשנת 1999, רוברט קוצ'ריאן בשנים 2000 ו-2005, וקרולוס פפוליאס ביוני 2007. יוון היא, אחרי רוסיה, השותפה הצבאית הגדולה ביותר של ארמניה. קצינים ארמנים לומדים באקדמיות צבאיות ביוון, וסיוע טכני שונה מסופק על ידי יוון. מאז 2003 נפרסה מחלקה ארמנית בקוסובו כחלק מהגדוד היווני של KFOR. בשנת 2011 הנספח הצבאי של ארמניה ליוון וקפריסין, קולונל סמוול רמזיאן, אמר כי שיתוף הפעולה הצבאי הארמני-יווני ממשיך להתפתח בהתמדה.
|
לוקסמבורג | 11 ביוני 1992 | |
לטביה | 22 באוגוסט 1992 | |
ליטא | 21 בנובמבר 1991 | |
ליכטנשטיין | 7 במאי 2008 | |
מולדובה | מאי 1992 | |
מונטנגרו | 7 בנובמבר 2006 | |
מונקו | אוקטובר 2008 | ראה יחסי ארמניה-מונקו: |
מלטה | 27 במאי 1993 | |
מקדוניה הצפונית | 27 באפריל 1993 | |
נורווגיה | 5 ביוני 1992 | ראה יחסי ארמניה-נורווגיה: |
סלובניה | 27 ביוני 1994 | |
סלובקיה | 14 בינואר 1993 |
|
סן מרינו | 21 במרץ 2006 | ראה יחסי ארמניה-סן מרינו: |
ספרד | 27 בינואר 1992 | ראה יחסי ארמניה-ספרד:
|
סרביה | 14 בינואר 1993 | ראה יחסי ארמניה-סרביה: |
פולין | 26 בפברואר 1992 | ראה יחסי ארמניה-פולין: |
פורטוגל | 25 במאי 1992 | ראה יחסי ארמניה-פורטוגל:
אחד מן הארמנים המפורסמים ביותר בפורטוגל היה קאלוסט גולבנקיאן. גולבנקיאן היה איש עסקים ונדבן ארמני-בריטי, מי שהפך את ליסבון לעיר העסקים הראשית שלו. הוא אפילו הקים את המוזיאון עליו בעיר. |
פינלנד | 25 במרץ 1992 | ראה יחסי ארמניה-פינלנד:
עד לשנת 1918, שתי המדינות נשלטו על ידי האימפריה הרוסית. עם התפרקות ברית המועצות, פינלנד הכירה בעצמאות ארמניה ב-30 בדצמבר 1991. |
צ'כיה | 30 במרץ 1992 | ראה יחסי ארמניה-צ'כיה: |
צרפת | 24 בפברואר 1992 | ראה יחסי ארמניה-צרפת:
היחסים בין ארמנים לצרפתים החלו בתקופת ממלכת קיליקיה הארמנית, ונותרו קרובים עד לימינו. |
קפריסין | 18 במרץ 1992 | ראה יחסי ארמניה-קפריסין:
|
קרואטיה | 8 ביולי 1994 | ראה יחסי ארמניה-קרואטיה:
|
רומניה | 17 בנובמבר 1991 | ראה יחסי ארמניה-רומניה: |
רוסיה | 3 באפריל 1992 | ראה יחסי ארמניה-רוסיה:
כיום, יחסי החוץ הידידותיים ביותר של ארמניה הם עם רוסיה. היחסים החלו באופן נרחב ב-29 באוגוסט 1997, כאשר רוסיה חתמה על הסכם ידידות ושיתוף פעולה עם ארמניה, שאומר כי במידה וארמניה תותקף, על רוסיה החובה להגן עליה. היחסים בינה ולבין ארמניה מצוינים, ורוסיה נחשבת כבעלת בריתה החזקה ביותר של ארמניה.
|
שוודיה | 10 ביולי 1992 | ראה יחסי ארמניה-שוודיה: |
שוויץ | 23 בדצמבר 1992 | ראה יחסי ארמניה-שווייץ: |
אוקיניה
מדינה | תאריך כינון היחסים | הערות/פרטים |
---|---|---|
אוסטרליה | 15 בינואר 1992 | ראה יחסי אוסטרליה-ארמניה:
בשנת 1850, הארמנים הראשונים הגיעו לאי במהלך הבהלה לזהב בקליפורניה. לאחר מכן, בשנות ה-60, כאשר נאצר עלה לשלטון במצרים. בשנות השבעים, כאשר הטורקים פלשו לקפריסין, ולסוף, במהלך מלחמת האזרחים הלבנונית, מ־1975-1992. כיום, יש קהילה של כ-60,000 ארמנים החיים באוסטרליה[12].
|
איי מרשל | נכון ל-2021, אין יחסים דיפלומטיים רשמיים בין איי מרשל לארמניה. | |
איי שלמה | נכון ל-2021, אין יחסים דיפלומטיים רשמיים בין איי שלמה לארמניה. | |
ונואטו | 26 בספטמבר 2013 | |
טובאלו | 16 במרץ 2012 | |
טונגה | נכון ל-2021, אין יחסים דיפלומטיים רשמיים בין ארמניה לטונגה. | |
מיקרונזיה | 21 בספטמבר 2017 | כינון היחסים באותו היום עם חמש מדינות נוספות (הרפובליקה המרכז אפריקאית, ליבריה, איי בהאמה, סנט קיטס ונוויס, פלאו). |
נאורו | 22 בספטמבר 2017 | |
ניו זילנד | 6 ביוני 1992 | ראה יחסי ארמניה-ניו זילנד:
|
סמואה | נכון ל-2021, אין יחסים דיפלומטיים רשמיים בין ארמניה לסמואה. | |
פיג'י | 7 ביוני 2010 | |
פלאו | 21 בספטמבר 2017 | כינון היחסים באותו היום עם חמש מדינות נוספות (הרפובליקה המרכז אפריקאית, ליבריה, איי בהאמה, סנט קיטס ונוויס, מיקרונזיה). |
פפואה גינאה החדשה | נכון ל-2021, אין יחסים דיפלומטיים רשמיים בין ארמניה לפפואה גינאה החדשה. | |
קיריבטי | 26 בספטמבר 2018 |
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ אתר משרד החוץ הארמני
- ^ מידע על ארבעת החוקים, באתר מועצת הביטחון של האו"ם
- ^ החלטה מספר 822 של מועצת הביטחון. (באנגלית)
- ^ על הצעות קבוצת מינסק, באתר inshightturkey, 2018
- ^ "אזרבייג'ן אוסרת על ארמניה להיכנס לשטחיה", באתר panarmenia, 7 במאי 2008
- ^ יחסי ארמניה-ארצות הברית, באתר globalsecurity
- ^ יחסי אוגנדה-ארמניה, באתר משרד החוץ הארמני
- ^ יחסי אלגיריה-ארמניה, באתר משרד החוץ הארמני
- ^ יחסי אסוואטיני-ארמניה, באתר משרד החוץ הארמני
- ^ יחסי ארמניה-אתיופיה, באתר משרד החוץ הארמני
- ^ אתר השגרירות הארמנית באתיופיה
- ^ 12.00 12.01 12.02 12.03 12.04 12.05 12.06 12.07 12.08 12.09 12.10 12.11 12.12 12.13 12.14 12.15 12.16 12.17 12.18 12.19 12.20 12.21 12.22 12.23 12.24 12.25 12.26 12.27 12.28 12.29 12.30 12.31 12.32 12.33 12.34 12.35 12.36 12.37 12.38 12.39 12.40 12.41 12.42 12.43 12.44 12.45 12.46 12.47 12.48 12.49 האוכלוסייה הארמנית ברחבי העולם
- ^ יחסי ארמניה-בורונדי, באתר משרד החוץ הארמני
- ^ "ארמניה וג'יבוטי פיתחו יחסים דיפלומטיים", באתר armenpress, 23 במאי 2019
- ^ יחסי ארמניה-דרום אפריקה, באתר משרד החוץ הארמני
- ^ "ארמניה מכירה בדרום סודאן כמדינה עצמאית", באתר azatuyun, 11 ביולי 2011
- ^ יחסי ארמניה-זימבבואה, באתר משרד החוץ הארמני
- ^ "ארמניה ומאוריטניה כוננו יחסים דיפלומטיים", באתר armenpress, 31 בינואר 2008
- ^ יחסי ארמניה-מאוריציוס, באתר משרד החוץ הארמני
- ^ יחסי ארמניה-מדגסקר, באתר משרד החוץ הארמני
- ^ יחסי ארמניה-מלאווי, באתר משרד החוץ הארמני
- ^ שגרירות ארמניה במצרים, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ השגרירות המצרית בארמניה, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ יחסי ארמניה-ניז'ר, באתר משרד החוץ הארמני
- ^ יחסי ארמניה-סומליה, באתר משרד החוץ הארמני
- ^ "ארמניה וסיירה לאון כוננו יחסים דיפלומטים", באתר armeniandisapora, 22 במרץ 2004
- ^ יחסי ארמניה-סיישל, באתר משרד החוץ הארמני
- ^ "יחסים דיפלומטיים הושגו בין הרפובליקה של ארמניה לאיחוד של איי קומורו", באתר armenpress, 3 ביולי 2008
- ^ יחסי ארמניה-תוניסיה, באתר משרד החוץ הארמני
- ^ הקונסוליה האורוגוואית בארמניה, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ הקונסוליה הארמנית באורוגוואי, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ 32.0 32.1 השגרירות הסינית בארמניה, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ השגרירות הארמנית בארגנטינה, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ יחסי ארמניה-ארה"ב, באתר משרד החוץ הארמני
- ^ השגרירות הארמנית בארה"ב, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ אתר השגרירות האמריקנית
- ^ השגרירות האמריקאית בארמניה, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ יחסי ארמניה-בליז, באתר משרד החוץ הארמני
- ^ אתר השגרירות הארמנית בברזיל
- ^ שגרירות ארמניה בברזיל, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ הקונסוליה הארמנית בברזיל, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ השגרירות הברזילאית בארמניה, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ "דומיניקה כוננה יחסים דיפלומטיים עם ארמניה", באתר Dominica News Online, 11 באפריל 2019
- ^ שגרירות ארמניה במקסיקו, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ אתר השגרירות המקסיקנית
- ^ הקונסוליה הארמנית בצ'ילה, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ אתר השגרירות הארמנית בקנדה
- ^ השגרירות הארמנית בקנדה, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ השגרירות הקנדית בארמניה, באתר Embassy WOELDWIDE
- ^ השגרירות הארמנית באיחוד האמירויות הערביות
- ^ הקונסוליה האינדונזית בארמניה, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ השגרירות הארמנית באינדונזיה, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ השגרירות האיראנית בארמניה, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ השגרירות הארמנית באיראן, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ השגרירות הארמנית באפגניסטן, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ השגרירות הארמנית בגאורגיה, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ השגרירות הגאורגית בארמניה, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ השגרירות הארמנית בהודו, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ הקונסוליה הארמנית במומבאי, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ השגרירות ההודית בארמניה
- ^ הקונסוליה הארמנית בפיליפינים, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ השגרירות הארמנית בסין, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ השגרירות הארמנית בוייטנאם, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ השגרירות הארמנית בטג'יקיסטן, באתר משרד החוץ הארמני
- ^ הקונסוליה הארמנית בטג'יקיסטן, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ השגרירות הטורקמנית בארמניה, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ השגרירות הארמנית ביפן, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ אתר יחסים בין ארמניה ליפן
- ^ הקונסוליה הארמנית בישראל, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ השגרירות הארמנית בכווית, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ שגרירות ארמניה בלבנון, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ השגרירות הלבנונית בארמניה, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ השגרירות הארמנית בסוריה, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ הקונסוליה הארמנית בחלב, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ הקונסוליה הארמנית בדיר א-זור, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ השגרירות הארמנית בעיראק, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ הקונסוליה הארמנית בקוריאה הדרומית, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ השגרירות הארמנית בקזחסטן, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ הקונסוליה הארמנית בקירגיסטן, באתר משרד החוץ הארמני
- ^ הקונסוליה הארמנית בקירגיסטן, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ השגרירות הקירגית בארמניה, באתר משרד החוץ הארמני
- ^ הקונסוליה הארמנית בתאילנד, באתר משרד החוץ הארמני
- ^ הקונסוליה הארמנית בתאילנד, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ הקונסוליה התאית בארמניה, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ שגרירות ארמניה באוסטריה, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ השגרירות האוקראינית בארמניה, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ השגרירות הארמנית באוקראינה, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ הקונסוליה הארמנית באודסה, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ הקונסוליה הארמנית ביאלטה, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ אתר השגרירות האיטלקית
- ^ השגרירות האיטלקית בארמניה, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ הקונסוליה האיטלקית בגיומרי, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ השגרירות הארמנית באיטליה, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ הקונסוליה הארמנית באיטליה, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ 95.0 95.1 אתר השגרירות הארמנית בבריטניה
- ^ הקונסוליה הארמנית באירלנד, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ הקונסוליה האסטונית בארמניה, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ שגרירות ארמניה בבולגריה, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ הקונסוליה הארמנית בפלובדיב, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ השגרירות הבולגרית בארמניה, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ השגרירות הארמנית בבלארוס, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ השגרירות הבלארוסית בארמניה, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ שגרירות ארמניה בבלגיה, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ השגרירות הארמנית בגרמניה, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ הקונסוליה הארמנית בפרנקפורט, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ הקונסוליה הארמנית בקרלסרוהה, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ השגרירות הגרמנית בארמניה, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ שגרירות ארמניה בדנמרק, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ השגרירות הארמנית בהולנד, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ הקונסוליה הארמנית בהולנד, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ "ארמניה מוכנה לחידוש היחסים עם הונגריה", באתר tert.am
- ^ למרות שהוותיקן נמצאת בתוך רומא, השגרירות הינה שגרירות ארמניה באיטליה.
- ^ השגרירות הארמנית בותיקן, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ השגרירות הארמנית בבריטניה, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ השגרירות הבריטית בארמניה, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ השגרירות הארמנית ביוון, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ השגרירות היוונית בארמניה, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ שגרירות ארמניה בליטא, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ השגרירות הליטאית בארמניה, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ הקונסוליה הנורווגית בארמניה, באתר משרד החוץ הנורווגי
- ^ הקונסוליה הארמנית בסלובניה, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ הקונסוליה הסלובנית בארמניה, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ אתר השגרירות הארמנית בספרד
- ^ השגרירות הארמנית בספרד, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ אתר השגרירות הספרדית ברוסיה (בספרדית וברוסית)
- ^ הקונסוליה הארמנית בסרביה, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ השגרירות הארמנית בפולין, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ אתר השגרירות הפולנית בארמניה
- ^ השגרירות הפולנית בארמניה, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ הקונסוליה הארמנית בליסבון, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ הקונסוליה הארמנית בפורטו, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ הקונסוליה הפינית בארמניה, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ שגרירות ארמניה בצ'כיה, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ השגרירות הארמנית בצרפת, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ הקונסוליה הארמנית בליון, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ הקונסוליה הארמנית במרסיי, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ השגרירות הצרפתית בארמניה, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ הקונסוליה הקפריסית בארמניה, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ הקונסוליה הארמנית בקרואטיה, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ השגרירות הארמנית ברומניה, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ מיקומה של שגרירות רומניה בירוואן, באתר משרד החוץ הרומני
- ^ השגרירות הרומנית בארמניה, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ השגרירות הארמנית ברוסיה, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ הקונסוליה הארמנית ברוסטוב על הדון, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ הקונסוליה הארמנית בסנקט פטרסבורג, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ הקונסוליה הארמנית בקלינינגרד, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ הקונסוליה הארמנית בסוצ'י, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ השגרירות השוודית בארמניה, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ שגרירות ארמניה בשוויץ, באתר Embassy WORLDWIDE
- ^ הקונסוליה האוסטרלית בארמניה, באתר Embassy WORLDWIDE
32360014יחסי החוץ של ארמניה