האיים המלדיביים
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מוטו לאומי | אין | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
המנון לאומי | באיחוד הלאומי אנו מצדיעים לאומתנו | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ממשל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
משטר | רפובליקה נשיאותית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
שפה רשמית | דיבהי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
עיר בירה |
מאלה 4°10′N 73°30′E / 4.167°N 73.500°E (והעיר הגדולה ביותר) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
גאוגרפיה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
יבשת | אסיה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
שטח יבשתי[1] | 298 קמ"ר (213 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אחוז שטח המים | זניח | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אזור זמן | UTC +5 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
היסטוריה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הקמה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- עצמאות - תאריך |
מבריטניה 26 ביולי 1965 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
דמוגרפיה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אוכלוסייה[2] (הערכה 1 באפריל 2024) | 518,653 נפש (176 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
צפיפות | 1,740.45 נפש לקמ"ר (7 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
דת | אסלאם סוני | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
כלכלה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תמ"ג[3] (2022) | 6,190 מיליון $ (160 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תמ"ג לנפש | 11,935$ (86 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד הפיתוח האנושי[4] (2021) | 0.762 (87 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מטבע | רופייה מלדיבית (MVR) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
שונות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
סיומת אינטרנט | mv | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
קידומת בין־לאומית | 960 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
האיים המלדיביים, או בשמם הרשמי רפובליקת המלדיביים (בדיבהי: ދިވެހިރާއްޖެ דִוֶהִרָגֶّ׳, ދިވެހިރާއްޖޭގެ ޖުމުހޫރިއްޔާ דִוֶהִרָגָّ׳גַ גֻ׳מהוּרִיָّ), הם מדינת איים מוסלמית המורכבת מקבוצות של אטולים בים הערבי שבאוקיינוס ההודי. האיים ממוקמים דרומית לטריטוריית האיים ההודית לקשאדוויפ, וכ-700 קילומטרים דרומית-מערבית לסרי לנקה. המדינה כוללת 26 אטולים שבהם 1,192 איים, שרק 192 מהם מיושבים. האיים המלדיביים הם המדינה בעלת האוכלוסייה הקטנה ביותר באסיה, וכן מבין כל מדינות האסלאם.
היסטוריה
דת האסלאם הגיעה לאיים בשנת 1153, תקופה בה נוהלו האיים כממלכה.
ב-1558 הפכו האיים לקולוניות של האימפריה הפורטוגזית, ב-1654 של חברת הודו המזרחית ההולנדית וב-1887 של האימפריה הבריטית. בשנת 1965 הכריזו האיים על עצמאותם מבריטניה תחת השם איי מלדיב. בשנת 1968 הוכרזו האיים כרפובליקה ובין שנה זו לשנת 2010 כיהנו בה רק שלושה נשיאים.
בשנת 1985 הפכה לחברה בחבר העמים הבריטי ובשנת 1988 דוכא ניסיון הפיכה ברפובליקה, לאחר שבשנים קודמות נערכו כמה ניסיונות הפיכה שנכשלו אף הם.
תיאורו של אבן בטוטה
הנוסע המוסלמי אבן בטוטה (1304–1377) ביקר באזור האיים המלדיביים. הוא סיפר כי 2,000 איים מפוזרים כשרשרת פנינים.[5] הוא הגיע למאלה (Malé), בירת האיים המלדיביים. המדינה, שקיבלה על עצמה אז את האסלאם, כיבדה אותו במשרת שופט עליון. השליטה, המלכה רהנדי קילג'ה או ח'אדיג'ה (Rehendi Kilege, Khadija) חיפשה מומחה לנוהגי האסלאם. הם נתלו בהזדמנות שקאדי רשמי נחת באי, העניקו לו זהב, פנינים ושפחות וביקשו כי יסכים להישאר זמן רב. אבן בטוטה ראה שאינו יכול לסרב ונענה. הוא רכש את אמון התושבים כשהצליח להביא להפסקת המנהג להקריב מדי חודש בתולה לשד.
בתפקידו כשופט עליון החליט אבן בטוטה להנהיג מנהגים חדשים כמקובל באסלאם: את ידי הגנבים יש לכרות, את הפוגעים בקשישים יש להעניש ואת אלה שאינם מבקרים במסגד בימי שישי יש לבזות בפומבי. גולת הכותרת של מפעלו הדתי היא בניסיון להפסיק את הנוהג שלפיו הנשים לובשות בגד רק בחציו התחתון של הגוף. אפילו אשת הסולטאן נהגה כך, אך לא עלה בידו של אבן בטוטה להפסיק נוהג זה. עוד נוהג היה שלא לרצונו: ימאים שהיו מגיעים לאיים היו נושאים נשים וכאשר עזבו את האי היו מגרשים אותן.
פוליטיקה
האיים המלדיביים הם רפובליקה נשיאותית. באוקטובר 2008 נבחר לנשיאות האיים המלדיביים מוחמד נשיד, בבחירות הדמוקרטיות הראשונות שהתקיימו באיים וסיימו את שלטונו הדיקטטורי של מאומון עבדול גאיום, שנמשך יותר משלושה עשורים. הנשיא נבחר על ידי הפרלמנט (המג'ליס), הכולל חמישים נציגים, לתקופה של חמש שנים. עם זאת, החוקה מונעת מלא-מוסלמים להצביע. בפברואר 2012 הודח מוחמד נשיד, נשפט על עיסוק בטרור ונשלח למאסר של 13 שנים. בבחירות שנויות במחלוקת שנערכו ב-2013, נבחר עבדולה יאמין, אחיו למחצה של מאומון עבדול גאיום, אשר שרד ניסיון התנקשות ב-2015. במאי 2016, לקראת הפגנה מתוכננת כנגד הממשלה, הוכרז במדינה מצב חירום.
כלכלה ותיירות
בעבר היה ענף הדיג הענף החשוב באיים המלדיביים, אך החל משנת 1989, בעקבות רפורמות כלכליות של הממשלה, הפכה התיירות לענף החשוב ביותר לכלכלת המלדיביים. כיום היא אחראית לכשליש מהתוצר המקומי הגולמי של המלדיביים ולכ־60% מההכנסות במטבע זר.[6]
למעלה מ 90 אחוזים מהכנסות המדינה ממסים מגיעות ממסים על יבוא ועל עסקי תיירות. בשנת 2006 ביקרו באיים למעלה מ 600 אלף תיירים.[7]
גאוגרפיה
האיים המלדיביים הם המדינה השטוחה ביותר בעולם, והגובה המרבי מעל פני הים הוא 2.3 מטרים בקירוב.
במאה ה-20 עלה גובה פני הים ביותר מעשרים סנטימטרים. מגמה זו צפויה להימשך, והיא מאיימת על קיומה של הרפובליקה.
הצונאמי שנגרם על ידי רעידת האדמה באוקיינוס ההודי ב-2004, הציף חלקים מהאיים והותיר תושבים רבים ללא בית. הצונאמי גרם לשינויים כה רבים באיים, עד שהיה צורך לשרטט את מפותיהם מחדש.
לצורך ההתמודדות עם עליית מפלס מי הים הצטרפה המדינה לברית מדינות האיים הקטנות.
את המדינה חוצה קו המשווה אך קרוב לוודאי שאינו חוצה ישירות שום אי במדינה אלא עובר סמוך אליו.
דמוגרפיה
מבחינה אתנית, התושבים המלדיביים הם עם המעורב ממוצאים שונים של מתיישבים, שהגיעו במהלך השנים לאיים. מבחינה לשונית שפתם, דיבהי, משתייכת לשפות ההודו אריות של תת-היבשת ההודית, עם השפעות דראווידיות מסוימות. בתחילת המאה ה-20 חיו במלדיביים כ-100,000 בני אדם, ואוכלוסייה זו לא השתנתה מהותית עד שנות ה-60 של המאה ה-20. נכון ל-2008 חיו באי גם למעלה מ-70,000 עובדים זרים ועוד כ-30,000 מהגרים בלתי חוקיים משכנותיה במזרח אסיה.
נכון ל-2010, 98.4% מאוכלוסיית האיים המלדיביים הם מוסלמים ודרוש להיות בן דת זו על מנת לקבל אזרחות.[8][9]
יחסים עם ישראל
- ערך מורחב – יחסי ישראל-האיים המלדיביים
האיים המלדיביים כוננו יחסים דיפלומטיים עם מדינת ישראל בספטמבר 2009,[10] אף שישראלים יכלו להגיע למדינה גם לפני כן.[11]
ראו גם
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: האיים המלדיביים |
- רונית סבירסקי, שבוע על אי בודד במלדיבים, באתר PHOTOUR
- אמיר גור, גן העדן של המלדיבים - מעל ומתחת למים, באתר GoTravel
- רונית צין-קרסנטי, "אם לא נציל את המלדיבים לא נוכל להציל את ניו יורק", באתר כלכליסט, 29 בדצמבר 2009
- צלילה בגן עדן: האיים המלדיביים, באתר וואלה!, 20 בדצמבר 2012
- יגאל צור, האיים המלדיביים: החופשה המושלמת והמבודדת באמת, באתר וואלה!, 28 באוגוסט 2013
- ניצן דרור, האיים המלדיביים: גן עדן הולך לאיבוד, באתר ynet, 13 בספטמבר 2015
- פרנצ'סקה בורי, האיום המלדיבי, באתר "ידיעות אחרונות", 25 בנובמבר 2016
- מתן גז, טיול זול במלדיביים: המדריך השלם, באתר מאקו, 1 בדצמבר 2016
- יהושע בריינר, האיים המלדיביים: גן העדן המוסלמי שהישראלים נוהרים אליו, באתר וואלה!, 8 בדצמבר 2016
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- ^ דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-28 במאי 2021
- ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך אתר Worldometer
- ^ דירוג תמ"ג - מתוך אתר הבנק העולמי, כפי שפורסם ב-1 ביולי 2023
- ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2021 בדו"ח 2021/2022 של אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
- ^ במציאות יש רק 1,192 איים, 192 מהם מיושבים.
- ^ רונית צין-קרסנטי, "אם לא נציל את המלדיבים לא נוכל להציל את ניו יורק", באתר כלכליסט, 29 בדצמבר 2009
- ^ "איי המלדיביים – המדריך המלא - האיים המלדיביים". האיים המלדיביים. 2017-01-04. נבדק ב-2017-01-14.
- ^ האיים המלדיביים באתר Global Religious Futures
- ^ דיווח על חופש הדת באיים המלדיביים, מאתר מחלקת המדינה של ארצות הברית
- ^ ynet, יש יחסים עם המלדיבים; מהרו לפני שיעלמו, באתר ynet, 29 בספטמבר 2009
- ^ אפשרויות הגעת ישראלים למלדיבים לפני כינון היחסים הדיפלומטיים
מדינות אסיה | ||
---|---|---|
|
חבר העמים הבריטי | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|
מדינות חברות |
|
|||||
חברות לשעבר | אירלנד • גמביה • המלדיביים • ניופאונדלנד • זימבבואה | |||||
נושאי משרה | צ'ארלס השלישי, ראש חבר העמים • מושל כללי | |||||
אירועים וסמלים | משחקי חבר העמים • דגל חבר העמים • יום חבר העמים | |||||
מסמכי יסוד | הצהרת בלפור (1926) • חוק וסטמינסטר • הצהרת לונדון • הצהרת סינגפור • הצהרת לוסקה • הצהרת לאנגקאווי • הצהרת הארארה • הצהרת אדינבורו |
הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי | ||
---|---|---|
חברות | אפגניסטן • אלג'יריה • צ'אד • מצרים • גינאה • אינדונזיה • איראן • ירדן • כווית • לבנון • לוב • מלזיה • מאלי • מאוריטניה • מרוקו • ניז'ר • פקיסטן • תימן • ערב הסעודית • סנגל • פלסטין (מיוצגת על ידי אש"ף) • סודאן • סומליה • תוניסיה • טורקיה • בחריין • עומאן • קטר • איחוד האמירויות הערביות • סיירה לאון • בנגלדש • גבון • גמביה • גינאה ביסאו • אוגנדה • בורקינה פאסו • קמרון • קומורו • עיראק • המלדיביים • ג'יבוטי • בנין • ברוניי • ניגריה • אזרבייג'ן • אלבניה • קירגיזסטן • טג'יקיסטן • טורקמניסטן • מוזמביק • קזחסטן • אוזבקיסטן • סורינאם • טוגו • גיאנה • חוף השנהב | |
מדינה מושעית | סוריה | |
מדינות משקיפות | בוסניה והרצגובינה • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • קפריסין הצפונית • תאילנד • רוסיה | |
ארגונים משקיפים | הליגה הערבית • האו"ם • המדינות הבלתי-מזדהות • האיחוד האפריקאי • הארגון לשיתוף פעולה כלכלי |
האימפריה הפורטוגזית | ||
---|---|---|
צפון אפריקה | אגוז (1506–1525) • אל קאסר אס-סגיר (1458–1550) • ארזילה (1471–1550, 1577–1589) • אזמור (1513–1541) • סאוטה (1415–1640) • מזאגאן (1485–1550, 1506–1769) • אסואירה (1506–1525) • ספים (1488–1541) • אגאדיר (1505–1769) • טנג'יר (1471–1662) • ואדאן (1487–אמצע המאה ה–16) | |
אפריקה שמדרום לסהרה | אקרה (1557–1578) • אנגולה (1575–1975) • אנובון (1474–1778) • ארגן (1455–1633) • קבינדה (1883–1975) • כף ורדה (1642–1975) • סאו ז'ורז'ה דה מינה (1482–1637) • ביוקו (1478–1778) • חוף הזהב הפורטוגזי (1482–1642) • גינאה ביסאו (1879–1974) • מלינדה (1500–1630) • מומבסה (1593–1698, 1728–1729) • מוזמביק (1501–1975) • קילווה קיסיוואני וסונגו מנארה (1505–1512) • טירת סאו זואו בפטיסטה דה אז'ודה (1680–1961) • סאו טומה ופרינסיפה 1753–1975 • סוקוטרה (1506–1511) • זנזיבר (1503–1698) • זיגינשור (1645–1888) | |
מערב אסיה | בחריין (1521–1602) • הורמוז (1515–1622) • מסקט (1515–1650) • בנדר עבאס (1506–1615) | |
תת-היבשת ההודית | ציילון הפורטוגזית (1518–1658) • לקשאדוויפ (1498–1545) • האיים המלדיביים (1518–1521, 1558–1573) • וסאי-ויראר (1535–1739); מומבאי (1534–1661); קז'יקוד (1512–1525); קנאנור (1502–1663); צ'אול (1521–1740); צ'יטגונג (1528–1666); קוצ'י (1500–1663); קאנור (1536–1662); דאדרה ונאגר הבלי (1779–1954); דמאן (1559–1962); דיו (1535–1962); גואה וגואה העתיקה (1510–1962); הוגלי (1579–1632); נגפטינאם (1507–1657); פוליקאט (1518–1619); פאליפורם (1502–1661); סלסט (1534–1737); מצ'יליפטנאם (1598–1610); מנגלור (1568–1659); סוראט (1540–1612); טהואוטהוקודי (1548–1658); סן תומא דה מליאפור (1523–1662; 1687–1749) | |
מזרח ודרום מזרח אסיה | איי בנדה (המאה ה-16 עד המאה ה-18) • פלורס (המאה ה–16 עד המאה ה–19) • מקאו (1557–1999) • מקאסאר (1512–1665) • מלאקה (1511–1641) • איי מאלוקו (אמבון 1576–1605, טרנאטה 1522–1575, טידורה 1578–1650) • נגסאקי (1571–1639) • טימור הפורטוגזית (1702–1975) | |
אמריקה הצפונית | ניופאונדלנד (1501–1570?) • לברדור (1501–1570?) נובה סקוטיה (1519–1570?) | |
אמריקה המרכזית והדרומית | ברזיל (1500–1822) • ברבדוס (1536–1620) • הפרובינציה הציספלאטינית (1808–1822) • גיאנה הצרפתית (1809–1817) • קולוניה דל סקרמנטו (1680–1777) | |
מדיירה והאיים האזוריים | שתי קבוצות איים אלה היוו חלק מהאימפריה הפורטוגזית החל במאה ה-15, וב-1976 היו למחוזות אוטונומיים. |