1990 בברית המועצות

«««  1989 1988 1987		1990 בברית המועצות	»»» 1991
כל ערכי השנים בברית המועצות אירועים בולטים בעולם ב-1990 לוח שנה של שנת 1990

1990 בברית המועצות הייתה השנה בה נחגגה השנה ה-73 למהפכת אוקטובר. בשנה זו נמשכה מדיניות הפרסטרויקה של מיכאיל גורבצ'וב שבסופה ברית המועצות התפרקה. המשבר הכלכלי העמיק ותנועות לאומניות ברפובליקות המשיכו בפעילותן. בראש הבדלנות עמדו הרפובליקות הבלטיות ובוריס ילצין שנבחר לראש הרפובליקה הרוסית. חולשת השלטון המרכזי בלטה באי-יכולת להשליט סדר ושימוש רחב בכוחות צבא בתוך הערים הגדולות.

הנהגה

• ראש הממשלה - ניקולאי ריז'קוב עד ל-26 בדצמבר כאשר התפקיד בוטל.
• יושב ראש הסובייט העליון של ברית המועצות - מיכאיל גורבצ'וב (עד -14 במרץ), אנטולי לוקיאנוב (מ-14 במרץ).
• המזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות - מיכאיל גורבצ'וב.
• נשיא ברית המועצות - מיכאיל גורבצ'וב (מ-14 במרץ).

אירועים בולטים

20 בינואר: כוחות סובייטיים כובשים את בירת רפובליקת אזרבייג'ן באקו. באירוע נהרגו מעל 130 בני אדם ונפצעו מעל 700 מפגינים.

1 ביוני: מנהיג ברית המועצות מיכאיל גורבצ'וב ונשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש חותמים על הסכם לסיום ייצור הנשק הכימי ולפירוקם של המצבורים הקיימים.

1 ביולי: נסיגת הכוחות הסובייטיים מהונגריה.

תלושים חודשיים לקבלת מצרכי יסוד

• 11 בינואר – בליטא כ-300 אלף אזרחים הפגינו למען עצמאות הרפובליקה.
• 11 בינואר – מיכאיל גורבצ'וב הגיע לוילנה במטרה להרגיע את המצב ברפובליקה.
• 11 בינואר – בנמל של נובורוסייסק נתפס משלוח של טנקים שחברה פרטית ניסתה להבריח מברית המועצות.
• 13-19 בינואר - מהומות בבאקו על רקע אתני. פוגרום באוכלוסייה הארמנית.
• 15 בינואר – לצורך הרגעת הרוחות בנגורני קארבך הוכנסו כוחות של צבא.
• 16 בינואר – נחתם צו בהקשר להחזרת אזרחות ברית המועצות למסטיסלב רוסטרופוביץ' ואשתו גלינה וישנבסקאי.
• 18 בינואר – הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האזרית הכריזה מלחמה על הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הארמנית, אף על פי שהן מהוות חלק של ברית המועצות.
• 20 בינואר – כוחות סובייטיים מאסיביים כובשים את באקו בירת רפובליקת אזרבייג'ן לאחר שמיכאיל גורבצ'וב הורה על מצב חירום בעיר. באירוע נהרגו מעל 130 בני אדם ונפצעו מעל 700 מפגינים.
• 21 בינואר – היידר אילייב שלא נראה בציבור מאז התפטרותו מתפקידי ניהול באזרבייג'ן בשנת 1987 שבר את השתיקה וקרא לציבור הבינלאומי לגנות את פעולות הצבא בבאקו.
• 31 בינואר – הסניף הראשון של מקדונלד'ס בברית המועצות נפתח במוסקבה.
• 4 בפברואר – הפגנה המונית בהשתתפות של 200 אלף איש במוסקבה. המפגינים דרשו את המשך הרפורמות.
• 7 בפברואר – הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות הצביע בעד ביטול הסעיף ה-6 בחוקה לפיו "המפלגה הקומוניסטית מהווה כוח מוביל במדינה".
• 11 בפברואר – שיגור חללית מאוישת סויוז TM-9. החללית התחברה לתחנת החלל מיר וחזרה לכדור הארץ ב-19 באוגוסט.
• 12-14 בפברואר - מהומות בדושנבה. במהלך המהומות נהרגו 22 אזרחים ו-565 נפצעו.
• 24 בפברואר – בבחירות לסובייט העליון של הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הליטאית המפלגה הקומוניסטית לא הצליחה להגיע לרוב.
• 26 בפברואר – קבלת חוקים חדשים בהקשר לרכוש פרטי בחקלאות וכו'.
• 26 בפברואר – הכרזה על הוצאת הכוחות הצבאים מצ'כוסלובקיה לקראת יולי 1991.
• מרץ – משחקי החורף של עמי ברית המועצות. לאור המצב הכלכלי במדינה המארגנים נאלצו להעביר את התחרויות מלנינגרד לקייב.
• 4 במרץ – הבחירות הפרלמנטריות ברוסיה 1990: בחירות לסובייט העליון של 3 רפובליקות סובייטיות: רוסיה, אוקראינה ובלארוס.
• 11 במרץ – הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הליטאית הכריזה על עצמאות מברית המועצות.
• 12 במרץ – תחילת הישיבות של ועידת נציגי העם ה-3 במוסקבה.
• 14 במרץ – מיכאיל גורבצ'וב נבחר לנשיא ברית המועצות הראשון.
• 14 במרץ – הסובייט העליון קיבל החלטה על ביטול הסעיף ה-6 בחוקה.
• 15 במרץ – ברית המועצות מצהירה כי הכרזת העצמאות של ליטא בלתי חוקית.
• 17 במרץ – הקמת ממשל חדש בליטא בראשות קזימירה פרונסקנה.
• 18 במרץ – בחירות לסובייט העליון של הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית. כוחות האופוזיציה זכו ב-25% מהקולות.
• 19 במרץ – ניצחון למועמדים מהאופוזיציה בבחירות ברפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הלטבית.
• 25 במרץ – כוחות של הצבא הסובייטי נשלחו לוילנה.
• 25 במרץ – המפלגה הקומוניסטית של אסטוניה הכריזה על כך שאינה רואה עצמה כחלק מהמפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות.
• 27 במרץ – עריקה המונית של ליטאים מהצבא הסובייטי.
• 30 במרץ – הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של אסטוניה הכריזה על כך שחוקת ברית המועצות אינה בתוקף בגבולות הרפובליקה.
• 31 במרץ – מיכאיל גורבצ'וב דרש מהממשל בליטא לבטל את הכרזת העצמאות ואיים בסנקציות.
• 1 באפריל – העברת כוחות צבא נוספים לליטא.
• 2 באפריל – בעקבות הלחץ הכבד הממשל בליטא הסכים לנהל משא ומתן עם נציגי הממשל המרכזי ממוסקבה.
• 3 באפריל – מעל עיריית לבוב הונף דגל אוקראינה.
• 4 באפריל – שיחות בין אדוארד שוורדנדזה לבין ג'יימס בייקר בנושא ליטא.
• 9 באפריל – הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של גאורגיה הכריזה על עצמאותה.
• 13 באפריל – ברית המועצות קיבלה על עצמה אחריות על טבח יער קאטין.
• 17 באפריל – הממשל במוסקבה התחיל במצור כלכלי על ליטא והפסיק העברת גז, פחם ונפט.
• 17 באפריל – הנשיא ג'ורג' בוש הזהיר את ברית המועצות בנוגע למצור כלכלי על ליטא.
• 30 באפריל – תחילת שידורים של תחנת רדיו פרטית ראשונה במוסקבה.
• 4 במאי – הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הלטבית הכריזה על עצמאותה מברית המועצות.
• 6 במאי – בפעם הראשונה הותר לאזרחי רומניה לעבור את הגבול למולדובה ללא ביקורת גבולות כלשהי. האירוע קיבל כינוי "גשר הפרחים" לאור כך שלנהר פרוט המהווה גבול בין המדינות הורדו פרחים רבים לציון האירוע.
• 8 במאי – הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של אסטוניה הכריזה על עצמאותה.
• 12 במאי – ראשי ליטא, אסטוניה ולטביה חידשו את הסכם ידידות משנת 1934 במטרה להציג חזית מאוחדת מול הלחץ הסובייטי.
• 14 במאי – מיכאיל גורבצ'וב הכריז על אי-חוקיות פעולות הממשל המקומי ברפובליקות הסובייטיות של ליטא, לטביה ואסטוניה.
• 17 במאי – פגישה בקרמלין בין מיכאיל גורבצ'וב לבין ראש ממשלת ליטא קזימירה פרונסקנה. זו הייתה הפגישה הראשונה שלו עם נשיאי הרפובליקות הבלטיות המורדות.
• 15 במאי – תחילת הוצאת הכוחות ממונגוליה.
• 23 במאי – אנטולי סובצ'ק נבחר לתפקיד של ראש הסובייט של לנינגרד.
• 24 במאי – ראש הממשלה ניקולאי ריז'קוב נאם בהקשר למעבר לכלכלת שוק וציין שמחירים למספר של מצרכי יסוד נמוכים מהנדרש. כבר במהלך הנאום נוצרה פאניקה ותוך יום נמכרו במוסקבה מצרכי יסוד בהקפים חסרי תקדים (בהקף של עד פי 30 מהרגיל). בכל המדינה נערכו הפגנות נגד עליית המחירים. בעקבות הלחץ, מיכאיל גורבצ'וב הכריז על דחיית התוכנית הכלכלית של הממשלה. בהלה בשווקים ותחילת חלוקת מצרכי יסוד לפי תלושים.
• 27 במאי – התנגשויות בארמניה עם כוחות של צבא. 24 אנשים נהרגו.
• 29 במאי – בוריס ילצין נבחר ליו"ר הסובייט העליון של רוסיה.
• 30 במאי – ביקור של מיכאיל גורבצ'וב בארצות הברית. במהלך הביקור נחתמו עשרות הסכמים בנושאים שונים.
• 31 במאי – שיגור מודול נוסף של תחנת החלל "מיר". המודול "קריסטל" התחבר לתחנת החלל ב-10 ביוני.
• 1 ביוני – מנהיג ברית המועצות מיכאיל גורבצ'וב ונשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש חותמים על הסכם לסיום ייצור הנשק הכימי ולפירוקם של המצבורים הקיימים.
• 1 ביוני – חתימת על הגדרת הגבולות באזור ים ברנץ בין ברית המועצות לבין ארצות הברית.
• 4 ביוני – מהומות על רקע אתני באוש שברפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הקירגיזית בין האוזבקים לבין הקירגיזים. בהתאם למידע רשמי נהרגו כ-1200 קירגיזים ובהתאם למידע לא רשמי - כ-10 אלפים אוזבקים. במהומות השתתפו כ-35 אלף אנשים.
• 7 ביוני – כינוס ראשי הכנסייה הפרבוסלבית ובחירת אלכסיי השני לתפקיד הפטריארך.
• 12 ביוני – הסובייט העליון של רוסיה קיבל צו על כך שלחוקים של רוסיה יש עליונות על חוקי ברית המועצות.
• 20 ביוני – הקמת המפלגה הקומוניסטית של רוסיה. גנאדי זיוגאנוב היה בין מקימי המפלגה.
• 20 ביוני – אוזבקיסטן הכריזה על עצמאותה.
• 23 ביוני – מולדובה הכריזה על עצמאותה.
• 29 ביוני – הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הליטאית הקפיאה את עצמאותה לאור משא ומתן עם הממשלה במוסקבה.
• 2 ביולי – הכינוס ה-27 של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות.
• 3 ביולי – יגור ליגצ'וב, מראשי המתנגדים למדיניות הפרסטרויקה, קיבל תמיכה רחבה בנאומו בכינוס מפלגתי.
• 11 ביולי – שביתה ב-100 מכרות פחם באוקראינה תוך הכרזה על דרישות פוליטיות.
• 12 ביולי – במהלך כינוס המפלגה, בוריס ילצין ומספר תומכיו הכריזו על עזיבת המפלגה.
• 14 ביולי – הלמוט קוהל הגיע למוסקבה במטרה לקדם את איחוד גרמניה.
• 15 ביולי – גרמניה החלה בקליטת יהודים מברית המועצות.
• 15 ביולי – הפגנות המוניות במוסקבה נגד שליטת הקומוניסטים בממשל, צבא וכוחות הבטחון.
• 16 ביולי – הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית הכריזה על עצמאותה.
• 16 ביולי – מיכאיל גורבצ'וב והלמוט קוהל הודיעו על הגעה להסכמות בנושא איחוד גרמניה וחברותה בנאט"ו.
• 27 ביולי – בעיתון ניו יורק טיימס פורסמה הודעה שחתומה על ידי יותר מ-133 מדענים ואנשי ציבור בגנות הפורגומים בארמנים שמבוצעים באזרבייג'ן.
• 27 ביולי – הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הבלארוסית הכריזה על עצמאותה.
• 10 באוגוסט – טרוריסטים ארמנים ביצעו פיצוץ של אוטובוס שנסע בשטח אזרבייג'ן. נהרגו כמה עשרות אנשים ועד 30 נפצעו. מבצעי הפיגוע נעצרו ונשפטו.
• 1 באוגוסט – שיגור חללית מאוישת סויוז TM-10. החללית התחברה לתחנת החלל מיר וחזרה לכדור הארץ ב-10 בדצמבר.
• 1 באוגוסט – קבלת חוק על ביטול הצנזורה.
• 11 באוגוסט – קבוצת אסירים השתלטה על כלא בעיר סוחומי. לאחר משא ומתן נערכה מתקפה של הכוחות המיוחדים. חלק מהאסירים נהרגו, כל בני הערובה שוחררו.
• 13 באוגוסט – הנשיא מיכאיל גורבצ'וב הכריז על ביטול האשמות של קרבנות הטיהורים הגדולים.
• 15 באוגוסט – ביטול צווי ביטול אזרחות וצווי גירוש לכל הדיסידנטים. לאלכסנדר סולז'ניצין הותר לחזור לברית המועצות.
• 19 באוגוסט – קבוצת אסירים הצליחה להשתלט על מטוס בו הם הועברו מכלא אחד לשני. בסופו של דבר המטוס נחת בפקיסטן. כל החטופים נשפטו להוצאה להורג. בשנת 1998 חלק מהם הועבר לרוסיה.
• 22 באוגוסט – הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הטורקמנית הכריזה על עצמאותה.
• 22 באוגוסט – תחילת שידורים של תחנת רדיו פופולרית "אכו מוסקבי".
• 23 באוגוסט – בשקיריה הכריזה על ריבונותה. זו פעם ראשונה שרפובליקה אוטונומית הכריזה על ריבונותה.
• 24 באוגוסט – מיכאיל גורבצ'וב שלח מברק לסדאם חוסיין תוך ציון שהמצב באזור "מסוכן מאד".
• 30 באוגוסט – טטרסטן הכרז על עצמאותה.
• 30 באוגוסט – פרסום תוכנית כלכלית "500 ימים". התוכנית לא יצאה לפועל.
• 2 בספטמבר – טרנסניסטריה הכריזה על עצמאותה וניתוק ממולדובה. לא היה גוף בינלאומי שהכיר בצעד זה.
• 5 בספטמבר – ביקור של שר החוץ של עיראק במוסקבה.
• 8 בספטמבר – מפגש של ג'ורג' בוש ומיכאיל גורבצ'וב בהלסינקי בנושא עיראק.
• 9 בספטמבר – אלכסנדר מן, כומר ודיסידנט ידוע נרצח ליד ביתו.
• 12 בספטמבר – חתימת הסכם על ההסדר הסופי ביחס לגרמניה. ההסכם כלל בין היתר התחייבות ברית המועצות להוציא את כוחותיה משטח גרמניה עד לשנת 1994 וסוכם על שמירת גבולות המדינות באזור.
• 18 בספטמבר – פרסום מאמר של אלכסנדר סולז'ניצין בעיתון נפוץ "קומסומולסקיה פרבדה" בהקשר לרעיונותיו להסדר עתידי במדינה.
• 19 בספטמבר – יסוד סיומת אינטרנט .su.
• 24 בספטמבר – גרמניה המזרחית סיכמה עם ברית המועצות על עזיבתה את ברית ורשה.
• 24 בספטמבר – הסובייט העליון אישר מעבר לכלכלת שוק.
• 30 בספטמבר – כינון יחסים דיפלומטיים בין ברית המועצות לבין קוריאה הדרומית.
• 2-15 באוקטובר - הפגנות ושביתות רעב בקייב תוך דרישות לאומניות. בסופו של דבר הממשל קיבל את רוב הדרישות, כולל התפטרות ראשי הממשל המקומי.
• 9 באוקטובר – קבלת חוק חדש בהקשר לארגוני ציבור. בהתאם לחוק החדש ניתן להקים מפלגות ולרשום אותן.
• 13 באוקטובר – לאחר הפסקה של 70 שנים נערכו תפילות בקתדרלת בזיל ה"קדוש".
• 15 באוקטובר – פרס נובל לשלום מוענק למנהיג ברית המועצות מיכאיל גורבצ'וב.
• 22 באוקטובר – הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הקירגיזית הכריזה על עצמאותה.
• 22 באוקטובר – החזרת שמה ההיסטורי לעיר ניז'ני נובגורוד (במקום "גורקי" על שם מקסים גורקי).
• 22 באוקטובר – הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הקזחית הכריזה על עצמאותה.
• 24 באוקטובר – הסובייט העליון של ברית המועצות קיבל חוק בהקשר לעליונות חוקי ברית המועצות על חוקי הרפובליקות המרכיבות אותו.
• 25 באוקטובר – תחילת מצעד של לאומנים מולדובנים לכיוון אזור בו התגוררו גגאוזים בדרום מולדובה. המטרה הייתה לא לתת אפשרות להקמת אזור אוטונומי. המהומות הופסקו רק לאחר התערבות הצבא.
• 27 באוקטובר – אסקר אקייב נבחר לנשיא קירגיזסטן.
• 26 באוקטובר – תחילת שידורים של תוכנית הטלוויזיה גלגל המזל (משודרת גם נכון לשנת 2012).
• 28 באוקטובר – בבחירות לסובייט העליון של גאורגיה ניצחו מפלגות האופוזיציה.
• 28 באוקטובר – השפה האוקראינית הוכרזה כשפה הרשמית ברפובליקה.
• 30 באוקטובר – לציון קרבנות הטרור הוצב פסל על כיכר לוביאנקה.
• 31 באוקטובר – הסובייט העליון של רוסיה קיבל החלטה על כך ששליטה על תעשייה ואוצרות הטבע של הרפובליקה עברו לשליטת הרפובליקה ולא לשליטה הממשל של ברית המועצות.
• 2 בנובמבר – מהומות דמים בטרנסניסטריה.
• 5 בנובמבר – שינוי שמות תחנות המטרו של מוסקבה בעלי "שמות קומוניסטים".
• 7 בנובמבר – בפעם אחרונה נערכות הפגנות מאורגנות על ידי השלטונות לציון יום למהפכת אוקטובר. במהלך המצעד בוצעה התנקשות במיכאיל גורבצ'וב. המתנקש הוכר כבלתי שפוי.
• 9 בנובמבר – מיכאיל גורבצ'וב חתם על הסכם אי-לוחמה עם גרמניה.
• 11 בנובמבר – תחילת הוצאה לאור של "רוסייסקאיה גזטה" - עיתון של ממשלת רוסיה.
• 14 בנובמבר – בפעם הראשונה השלטונות הכריזו על קיום אבטלה במדינה. הוכרז על 2 מיליון מובטלים.
• 16 בנובמבר – מיכאיל גורבצ'וב הכריז על כך שפקידי ממשל וצבא המתנגדים לרפורמות יפוטרו.
• 19 בנובמבר – חתימת הסכם בין חברי ברית נאט"ו וברית ורשה על צמצום הנשק בפריס.
• 20 בנובמבר – מעצר של רוצח סדרתי אנדריי צ'יקטילו.
• 20 בנובמבר – ברית המועצות בפעם השנייה התנגדה במועצת הבטחון לאישור שימוש בכוח צבאי בעיראק.
• 23 בנובמבר – הנשיא מיכאיל גורבצ'וב קיבל סמכויות מיוחדת להשלטת הסדר במדינה.
• 27 בנובמבר – כינוס נציגי הסובייטים של רוסיה השני.
• 29 בנובמבר – ברית המועצות תמכה בהכרזת אישור לפלישה לעיראק אם לא תוציא את כוחותיה מכווית.
• 30 בנובמבר – לאור המצב הכלכלי הקשה, גרמניה ומדינות נוספות החלו בשליחת עזרה הומניטארית לברית המועצות.
• 1 בדצמבר – בוריס פוגו מונה לשר הפנים.
• 2 בדצמבר – שיגור חללית מאוישת סויוז TM-11. החללית התחברה לתחנת החלל מיר וחזרה לכדור הארץ ב-26 במאי 1991.
• 2-5 בדצמבר -מהומות באוזבקיסטן.
• 4 בדצמבר – עיראק הבטיחה לשחרר 3300 אזרחים סובייטים שהוחזקו במדינה.
• 11 בדצמבר – ראש הק.ג.ב ניקולאי קריוצ'וקב הודיע בשידור טלוויזיה על כך שמדינות המערב קשרו קשר לפירוק ברית המועצות.
• 11 בדצמבר – הסכם עם ארצות הברית על הפסקה מוחלטת של ניסויים גרעינים נכנס לתוקף.
• 12 בדצמבר – הכרזת מצב חרום בדרום אוסטיה.
• 12 בדצמבר – ארצות הברית העבירה לברית המועצות הלוואה בהיקף של מיליארד $ לרכישת מזון.
• 17-27 בדצמבר - כינוס ועידת נציגי העם ה-4. בהתאם להחלטות שהתקבלו, בשנת 1991 התקיים רפרנדום בהקשר להמשך קיום ברית המועצות.
• 20 בדצמבר – שר החוץ אדוארד שוורדנדזה עזב את התפקיד תוך הכרזה על סכנה להפיכה שלטונית.

• 20 בדצמבר – הקמת אלפה בנק, הבנק הפרטי הגדול ברוסיה עד היום.
• 26 בדצמבר – גנדי ינאייב נבחר לסגן נשיא ברית המועצות.
• 26 בדצמבר – ניקולאי ריז'קוב התפטר מתפקיד ראש הממשלה.
• 27 בדצמבר – חג מולד הוכרז כיום חופשי מעבודה.
• 31 בדצמבר – גארי קספרוב זוכה במשחק אליפות העולם בשחמט.

ללא מועד

• הקמת ארגון "אבות ובנים" - ארגון ראשון של הגנת זכויות האדם שקיבל הכרה רשמית.
• הקמת המפלגה הדמוקרטית הרוסית.
• הקמת ונשטורגבנק, הבנק השני בגודלו ברוסיה

אירועי תרבות

• החל משנת 1957 הירחון הפופולרי "האקרן הסובייטי" החל לערוך תחרות על בסיס סקרים להענקת תואר סרט השנה. בשנה זו הזוכים היו:
  • סרט השנה: "טאק ז'יט נלזה" (של סטניסלב גובורוחין)^{[דרוש מקור]}
  • שחקן השנה: דמיטרי חרטיאן^{[דרוש מקור]}
  • שחקנית השנה: נטליה גונדרבה^{[דרוש מקור]}

החל משנת 1988 האקדמיה לאמנות הקולנוע מחלקת פרסי "ניקה" עבור הסרטים. עבור שנת 1990 הזוכים היו:

• • עבור הסרט: "אסטניצ'סקי סינדרום" (של קירה מורטובה)
  • עבור תפקיד גברי בסרט: אינוקנטי סמוקטונובסקי
  • עבור תפקיד נשי בסרט: נטליה גונדרבה

זוכי פרס לנין:

• קאיסין קולייב - עבור תרומתו לספרות הסובייטית^{[דרוש מקור]}
• אנדריי טרקובסקי - עבור תרומתו לפיתוח הקולנוע (לאחר מותו)^{[דרוש מקור]}

נפטרו

לב יאשין

• 6 בינואר – פאבל צ'רנקוב, פיזיקאי סובייטי, חתן פרס נובל (נולד ב-1905)
• 16 בפברואר – ולדימיר שצ'רביצקי, מדינאי סובייטי, מראשי אוקראינה (נולד ב-1919)
• 20 במרץ – לב יאשין, כדורגלן סובייטי (נולד ב-1930)
• 4 באפריל – מארק פרדקין, מלחין סובייטי ממוצא יהודי (נולד ב-1915)
• 3 במאי – פימן, פטריארך בתקופה הסובייטית (נולד ב-1911)
• 11 במאי – בנדיקט ירופייב, סופר סובייטי (נולד ב-1929)
• 12 במאי – אנדריי קירילנקו, מדינאי סובייטי (נולד ב-1907)
• 5 ביוני – ואסילי קוזנצוב, מדינאי סובייטי (נולד ב-1901)
• 22 ביוני – איליה פרנק, פיזיקאי סובייטי ממוצא יהודי, חתן פרס נובל (נולד ב-1909)
• 18 ביולי – ולנטין פיקול, סופר סובייטי (נולד ב-1922)
• 19 ביולי – גאורגי בורקוב, שחקן סובייטי (נולד ב-1933)
• 21 ביולי – סרגיי פרדג'נוב, במאי סובייטי (נולד ב-1924)
• 22 ביולי – אדוארד סטרלצוב, כדורגלן סובייטי (נולד ב-1937)
• 15 באוגוסט – ויקטור צוי, זמר סובייטי (נולד ב-1962)
• 3 בספטמבר – יבגני מרטינוב, זמר סובייטי (נולד ב-1948)
• 9 בספטמבר – אלכסנדר מן, כומר ודיסידנט סובייטי (נולד ב-1935)
• 16 בספטמבר – סרגיי קורקוטקין, מרשל ברית המועצות (נולד ב-1917)
• 27 בספטמבר – מטוויי בלנטר, מלחין סובייטי (נולד ב-1903)
• 15 באוקטובר – בוריס פיוטרובסקי ארכאולוג סובייטי (נולד ב-1908)
• 29 באוקטובר – סרגיי פלוטניקוב, שחקן סובייטי (נולד ב-1909)
• 19 בנובמבר – גאורגי פליורוב, פיזיקאי סובייטי (נולד ב-1913)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא 1990 בברית המועצות בוויקישיתוף