ג'יבוטי

ג'יבוטי
جمهورية جيبوتي
République de Djibouti
Gabuutih Ummuuno
Jamhuuriyadda Jabuuti

דגל סמל
לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה
מוטו לאומי	אחדות, שלום, שוויון
המנון לאומי	שיר הדגל המנון
ממשל
משטר	דמוקרטיה נשיאותית
שפה רשמית	ערבית, צרפתית
עיר בירה	ג'יבוטי 11°36′N 43°10′E (והעיר הגדולה ביותר)
גאוגרפיה
יבשת	אפריקה
שטח יבשתי	23,200 קמ"ר (151 בעולם)
אחוז שטח המים	זניח
אזור זמן	UTC +3
היסטוריה
הקמה
עצמאות מצרפת	27 ביוני 1977
ישות קודמת	סומלילנד הצרפתית
דמוגרפיה
אוכלוסייה (הערכה 1 בדצמבר 2024)	1,175,134 נפש (161 בעולם)
צפיפות	50.65 נפש לקמ"ר (165 בעולם)
דת	אסלאם
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 80 גילאי 0 - 14 29.17% גילאי 15 - 24 19.64% גילאי 25 - 54 39.88% גילאי 55 - 64 6.46% גילאי 65 ומעלה 4.85%
כלכלה
תמ"ג (2023)	4.1 מיליארד $ (172 בעולם)
תמ"ג לנפש	3,488$ (151 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי (2022)	0.515 (171 בעולם)
מטבע	פרנק ג'יבוטי‏ (DJF)
שונות
סיומת אינטרנט	dj
קידומת בין־לאומית	253
(למפת ג'יבוטי מוגדלת)   ג'יבוטי עלי סביח טאג'ורה סומליה אתיופיה אריתריאה מפרץ עדן מדינת ג'יבוטי (למפת ג'יבוטי רגילה)   ג'יבוטי עלי סביח טאג'ורה סומליה אתיופיה אריתריאה מפרץ עדן מדינת ג'יבוטי

הרובע האירופי בעיר ג'יבוטי

רפובליקת ג'יבוטי (בערבית: جمهورية جيبوتي, בצרפתית: République de Djibouti) היא מדינה בקרן אפריקה שבמזרח אפריקה. בג'יבוטי נמצא הצד הדרום-מערבי של מצר באב אל מנדב שבצדו הצפון-מזרחי, במרחק של 28 קילומטרים, נמצאת תימן בחצי האי ערב. המצר מקשר בין מפרץ עדן לים סוף. ג'יבוטי גובלת באריתריאה בצפון, באתיופיה במערב ובדרום ובסומליה בדרום-מזרח. רוב תושבי ג'יבוטי הם מוסלמים.

היסטוריה

רפובליקת ג'יבוטי קיבלה עצמאות מצרפת ב-27 ביוני 1977. לפני כן, היא נקראה סומלילנד הצרפתית (נקראה גם "הטריטוריה הצרפתית של העפרים והאיסאים"), שנוצרה בחציה הראשון של המאה ה-19, בגלל התעניינותם של הצרפתים בקרן אפריקה.

ההיסטוריה של ג'יבוטי מתחילה לפני אלפי שנים, בזמן שהשבטים הג'יבוטים סחרו בעורות בתמורה לבשמים ולתבלינים של מצרים העתיקה, סין והודו. בעקבות הקשרים ההדוקים של ג'יבוטי עם חצי האי ערב במשך כאלף שנה, השבטים הסומלים והעפרים באזור היו בין הראשונים באפריקה שקיבלו על עצמם את האסלאם. ג'יבוטי היא מדינה אסלאמית המשתתפת באופן קבוע במאמצים האסלאמיים וכמו כן בפגישות הערביות.

ב-2008 נפתח סכסוך גבול בין אריתריאה לג'יבוטי על שטח אדמה קטן בגבול ביניהן.

פוליטיקה

המשטר בג'יבוטי הוא נשיאותי למחצה. בפרלמנט החד-ביתי ישנם כ-65 מושבים והבחירות מתקיימות אחת לחמש שנים. הבחירות האחרונות נערכו ב-22 בפברואר 2013. בג'יבוטי ישנה רק מפלגה דומיננטית אחת, כאשר האופוזיציה מוגבלת מאוד. כמחאה, האופוזיציה החרימה את הבחירות ב-2005 וב-2008.

הנשיא, איסמאעיל עומאר גואלה הוא הדמות הדומיננטית בפוליטיקה המקומית ומהווה ראש המדינה. ממשלתו נתמכת על ידי שבטים סומלים שונים. גואלה נבחר לראשונה בשנת 1999. לאחר שש שנים הוא נבחר על ידי 100% מהקולות, כאשר אחוז ההצבעה עמד על כ-79%. בשנת 2011 אזרחים רבים השתתפו במחאות כחלק מגל האביב הערבי. באותה השנה התקיימו בחירות, כאשר אחוז ההצבעה עמד על כ-75%. בבחירות אלו ניצח שוב עומאר גואלה עם רוב של כ-80%. אף על פי שגורמי אופוזיציה החרימו את בחירות אלו, משקיפים בינלאומיים מהאיחוד האפריקאי תיארו את הבחירות באופן חופשי והוגן.

השיטה המשפטית בג'יבוטי מבוססת על שילוב של המשפט הקונטיננטלי, המסורת המשפטית המקומית והשריעה.

יחסי חוץ

ערך מורחב – יחסי ג'יבוטי-ישראל

ג'יבוטי מקיימת קשרים הדוקים עם ממשלות סומליה, אתיופיה, צרפת וארצות הברית, בין היתר בשל מיקומה האסטרטגי. היחסים עם אריתריאה מתוחים בשל סכסוכים טריטוריאליים. לאחר שאריתריאה הכריזה עצמאות, ג'יבוטי הפכה למוצא הים של אתיופיה.

ב-2001 חכרה ארצות הברית מג'יבוטי בסיס צבאי סמוך לנמל התעופה הבינלאומי אמבולי. הבסיס האמריקאי הקבוע היחיד על אדמת אפריקה משמש בין השאר למלחמה בטרור בסומליה ותימן.

מאז תחילת העשור הראשון של המאה ה-21, השלטון חיזק את הקשרים עם סין ואף הוקם בה בסיס חיל הים הסיני הראשון מחוץ למדינה.

לג'יבוטי אין יחסים רשמיים עם ישראל, אך נשיא ג'יבוטי הודה כי מתקיימים יחסים בילתי רשמיים במסגרתם אנשים עסקים ישראלים נכנסים למדינה, ואזרחים ג'יבוטיים נכנסים לישראל. על פי הפרסומים ישנן הסכמות לא רשמיות בין המדינות בנוגע לעגינת אוניות ישראליות בנמל המדינה, ומעבר מטוסים בשטחיה האוויריים.

ג'יבוטי גם משתתפת באופן פעיל בענייני הליגה הערבית והאיחוד האפריקאי.

זכויות אדם

נכון לשנת 2011, המדינה מוגדרת כלא חופשית. הארגון עיתונאים ללא גבולות נוהג לדווח על אלימות של המשטרה המקומית כלפי עצירים.

כלכלה

כלכלת ג'יבוטי מבוססת על שירותים הקשורים במיקום האסטרטגי של המדינה ובסטטוס שלה כשטח חופשי למסחר בצפון אפריקה.

שני שלישים מתושביה חיים בעיר הבירה – ג'יבוטי, והשאר בעיקר נוודים ורועי צאן המפוזרים במדינה. מרבית המדינה היא מדבר שהגשם בו נדיר, דבר המגביל את גידול הפירות והירקות, ולכן מרבית המזון מיובא. ג'יבוטי מספקת שירותים כנתיב מעבר בינלאומי (למשל לספינות) וכמרכז תדלוק באזור כולו. בג'יבוטי קיימים מעט אוצרות טבע ותעשייה זעירה. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ-50% ומהווה בעיה קשה.

לעומת בעיית האבטלה, בעקבות הקשר החזק בין הפרנק הג'יבוטי לדולר האמריקני, האינפלציה איננה מהווה בעיה של ממש. תוצאת הלוואי של הצמדה זו היא ערכו המלאכותי הגבוה של הפרנק הג'יבוטי המזיק למאזן התשלומים של המדינה. בשל הגורמים הללו, וכדי לאזן ולפתח את המדינה מבחינה כלכלית, ג'יבוטי תלויה עד מאוד בסיוע ממדינות אחרות.

במהלך 7 השנים האחרונות ירדה הצריכה לנפש בג'יבוטי בכ-35% בעקבות המיתון הכלכלי, מלחמת האזרחים שפקדה את האזור וקצב גידול מהיר של האוכלוסייה (כולל מהגרים ופליטים רבים). בעקבות ריבוי הקשיים הכלכליים, הממשלה נכנסה לחובות כספיים למלווים חיצוניים וכיום היא נאבקת בחיפוש אחר תורמים. בשל חיזוק קשריה של המדינה עם סין, המדינה נהנית מהשקעות בכלכלתה ופרויקטי פיתוח כדוגמת הנחת מסילת רכבת.

גאוגרפיה

ג'יבוטי נמצאת במזרח אפריקה. היא גובלת באריתריאה בצפון, בצפון-מערב עד דרום היא מוקפת באתיופיה ובדרום-מזרח – בסומליה. שטחה הוא 23,000 קמ"ר. במרכזה נמצא מפרץ טאג'ורה שמתחבר למפרץ עדן, שניהם בים סוף. לחופו של מפרץ טאג'ורה שוכנות הבירה ג'יבוטי, הערים טאג'ורה, אובוק וערים נוספות. במרכז המפרץ שוכן האי מוצ'ה. ג'יבוטי היא ארץ מדברית, ופעמים רבות הטמפרטורות מגיעות שם ל-40 מעלות צלזיוס.

במרכז המדינה, 10 ק"מ מערבית למפרץ טאג'ורה, בעמק מכותר הרים גבוהים נמצא אגם עסל, ומצפון לו עוד כמה אגמים קטנים. בדרום מערב המדינה, 130 ק"מ מדרום מערב לבירה, שוכן האגם הגדול במדינה, אגם אַבְּהֶה, חציו המערבי בתחומי אתיופיה.

הפסגה הגבוהה ביותר במדינה היא הר מוסה עלי, שרומו 2,063 מטרים מעל פני הים, הנמצא בצפון המדינה, בסמוך לגבול עם אתיופיה. במדינה עוד מספר פסגות הגבוהות מ-1,500 מ'. גם דרום המדינה בגבול אתיופיה הוא אזור גבוה מאוד.

דמוגרפיה

על פי אומדן ספר העובדות העולמי מ-2007, מונה אוכלוסיית ג'יבוטי מעט פחות מחצי מיליון נפש. האו"ם העריך את גודל האוכלוסייה ב-721,000 נפש (2005). שיעור הילודה גבוה ותוחלת החיים נמוכה (43.25 שנים לפי ספר העובדות העולמי, 53 שנים לפי יוניצ"ף).

שתי הקבוצות האתניות העיקריות הן בני שבט עיסה, המשתייכים לעם הסומלי, ובני עפר, עם השוכן גם באתיופיה ובאריתראה. כ-60% מהתושבים הם ממוצא סומלי, כ-35% הם מעם העפר, והיתר, כ-5%, הם אתיופים, ערבים, בעיקר תימנים, או אירופים – בעיקר צרפתים ואיטלקים.

כ-94% מתושבי ג'יבוטי הם מוסלמים סונים, והיתר נוצרים. הפולחן הדתי הרווח משלב אמונות מקומיות שקדמו לאסלאם.

השפות הרשמיות הן צרפתית, שפת החינוך והמנהל, וערבית. נוסף להן מדברים בניב איסה של סומלית ובשפה העפרית, שתיהן שפות כושיות.

האוכלוסייה עירונית ברובה הגדול, ויותר ממחציתה מתגוררת בעיר הבירה ג'יבוטי. האוכלוסייה הלא-עירונית מורכבת בעיקר מרועים.

קישורים חיצוניים

• אתר ממשלת ג'בוטי (בצרפתית)
• מידע על ג'יבוטי בקטלוג הספרייה הלאומית
• פרטי עיתונות היסטוריים על ג'יבוטי באתר עיתונות יהודית היסטורית
• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
  פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
• משה טרדימן ואוריאל לוי, ‏נשיא ג'יבוטי: "ממשלת ישראל תעשה מחווה אחת של שלום ואנו נעשה עשר בתמורה", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 25 בנובמבר 2020

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32565539ג'יבוטי