טאלין
| מדינה |
 אסטוניה |
|---|---|
| מחוז |
 האריו |
| ראש העיר | מיכאיל קולבארט |
| תאריך ייסוד | 1154 |
| שטח | 159.20 קמ"ר |
| גובה | 44 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 441,961 (2016) |
| ‑ במטרופולין | 542,983 (2016) |
| ‑ צפיפות | 2,800 נפש לקמ"ר (2016) |
| קואורדינטות | 59°26′00″N 24°45′00″E / 59.4333333333333°N 24.75°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
| http://www.tallinn.ee/eng | |
| האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1997, לפי קריטריונים 2, 4 | |
| מדינה |
אסטוניה |
|---|---|
טאלין (באסטונית: Tallinn) היא בירת אסטוניה, העיר הגדולה במדינה ועיר הנמל העיקרית שלה. העיר שוכנת לחוף הים הבלטי, כ-80 ק"מ דרומית להלסינקי. טאלין היא נפה עירונית ומשמשת גם כבירת מחוז האריו.
מקור השם
במקורות הרוסים העתיקים העיר טאלין הוזכרה בשם "קוליוואן" (Колывань), במסמך ההיסטורי "הכרוניקה הליבונית של היינריך" (Heinrici Cronicon Lyvoniae), שנכתב בלטינית על ידי היינריך הליבוני במחצית הראשונה של המאה ה-13, העיר מוזכרת בשם הסקנדינבי "לינדַניסֶה" (Lindanise). בימי הביניים הגרמנים והסקנדינבים החלו לקרוא לעיר בשם רֶווַל (Reval, להאזנה (מידע • עזרה)), שמקורו במילה "רוולה", ששימשה כשם האסטוני העתיק של מחוז הריו. השם רוול (ברוסית: Ревель) היה שמה הרשמי של העיר עד שנת 1917.
מקור השם "טאלין" שנוי במחלוקת. יש החושבים שמשמעו "טַאַני לין" שפירושו באסטונית "העיר הדנית". לפי גרסה אחרת, הפירוש הוא "טלווה לין" (Talve linn), שמשמעו "העיר החורפית", אך יש טוענים שמקור השם הוא "טאלו לין" (Talu linn), שפירושו באסטונית "עיר חקלאית". שמה האסטוני של העיר "טאלין" הוזכר לראשונה במקורות הכתובים בשנת 1536 והפך לשמה הרשמי של בירת אסטוניה בשנת 1918.
גאוגרפיה
אגם אולמיסטה הוא האגם הגדול ביותר בשטח העיר טאלין, והוא מהווה את מקור מי השתייה הראשי של העיר.
היסטוריה
טאלין נוסדה ככפר אסטוני בשם "לינדניס". העיר מופיעה על המפה של הקרטוגרף הערבי מוחמד אל-אדריסי בשנת 1154 בשם "קאלווני" (Kaleweny), שמקורו במילה "קוליוואן" (ברוסית: Колывань), שהייתה שמה הרוסי של טאלין. העיר שימשה כנקודת חיבור בין רוסיה לסקנדינביה. בשנת 1219 נכבשה העיר על ידי הדנים, אך עוד קודם לכן היו העיר וסביבותיה למטרה למסעי הצלב הצפוניים ותושבי האזור אולצו להתנצר. הדנים מכרו את טאלין וסביבותיה למסדר הטבטוני בשנת 1345. בשנת 1500 הוגבה צריח כנסיית אולף ה"קדוש" שבעיר, והגיע לגובה 159 מטרים. משנת 1549 הייתה הכנסייה הבניין הגבוה בעולם, עד שבשנת 1625 נפגע הצריח ונשרף ממכת ברק. בשנת 1561 נכבשה העיר על ידי השוודים, ובשנת 1721 נכבשה על ידי רוסיה. הצאר פטר הגדול נתן לעיר זכויות עירוניות מצומצמות.
ב-24 בפברואר 1918 הכריז הפרלמנט האסטוני על עצמאות אסטוניה ועל טאלין כעיר בירתה. בנוסף הוקמה ממשלה זמנית. הקיסרות הגרמנית לא הכירה בעצמאותה של אסטוניה וחששה מפגיעה באינטרסים של הגרמנים-הבלטים במדינה. על כן נכבשה טאלין ביום למחרת על ידי הצבא הקיסרי הגרמני. הצבא הגרמני יצא מטאלין בעקבות הסכם הכניעה הגרמני למעצמות ההסכמה ב-11 נובמבר 1918. בעקבות עזיבת הצבא הגרמני ואי ההכרה הסובייטית בעצמאותה של אסטוניה, פתח הצבא האדום בסוף נובמבר במתקפה והתקדם לכיוון טאלין. במתקפתו הגיע הצבא האדום עד כ-34 קילומטרים מזרחית לעיר בסוף דצמבר אותה שנה. במהלך דצמבר הגיעו לטאלין מתנדבים פינים ללחימה בסובייטים. בעקבות התקפת הנגד האסטונית בתחילת ינואר 1919 התרחק קו החזית מזרחה. בתחילת ינואר 1920 נכנסה הפסקת אש לתוקף וחוזה השלום עם רוסיה הסובייטית נחתם ב-2 בפברואר אותה שנה. ב-2009 הוקם בטאלין עמוד הניצחון לזכר מלחמה זו ובראשו צלב החופש שחולק למצטיינים בה. לאחר השתלטות הסובייטים ב-1940 הייתה לבירת הרפובליקה הסובייטית של אסטוניה, שסופחה במהרה לברית המועצות. ב-1941 נכבשה על ידי הנאצים, וב-1944 נתפסה שוב על ידי הסובייטים.
בינואר 1991 היו התנגשויות דמים בווילנה וריגה בין כוחות סובייטיים ומקומיים. בעקבות זאת הוחלט להקיף את גבעת טומפאה עליה נמצא בית הפרלמנט האסטוני בסלעים גדולים ומכשולי בטון. אחד הסלעים הושאר במקום כזיכרון לאירוע זה.
בעקבות הפוטש של אוגוסט במוסקבה שנכשל, התכנס הפרלמנט האסטוני וב-20 באוגוסט 1991 הכריז על עצמאות אסטוניה. המהלך עבר ללא שפיכות דמים ותוך זמן קצר הוכרה עצמאות אסטוניה על ידי רוסיה והצבא הסובייטי עזב אותה. הסלעים והמכשולים פורקו ונשאר רק סלע אחד עם תאריך הכרזת העצמאות.
השכלה
בטאלין נמצאת אוניברסיטת טאלין לטכנולוגיה ומוסדות אקדמיים רבים:
- אוניברסיטת טאלין (לשעבר "המכון הפדגוגי")
- האקדמיה האסטונית למוזיקה ותיאטרון
- האקדמיה האסטונית לאומנות
- האקדמיה האסטונית להגנה על ביטחון המדינה
- אוניברסיטת "אודנטיס" ("Audentes")
- בית הספר הגבוה לעסקים ("Estonian Business School")
- האקדמיה לימאות
- בית הספר הגבוה "מאינור" ("Mainor")
- בית הספר הגבוה לטכנולוגיה
- אקדמיית "נורד" ("Nord")
- המכללה לטכנולוגיות המידע
אוכלוסין
נכון ל-1 בינואר 2009 היו רשומים בעיר 404,005 תושבים. מספר תושבים בעבר:
- 1816: 12,000
- 1834: 15,300
- 1851: 24,000
- 1881: 45,900
- 1897: 58,800
- 1925: 119,800
- 1959: 283,071
- 1989: 500,000+
- 1996: 427,500
- 2000: 400,378
- 2005: 396,010
- 2009: 404,005
להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:
לא ניתן להציג את הגרף באופן זמני –
ההרחבה Graph להצגת תרשימים מושבתת כרגע.
לפי הרשות לסטטיסטיקה של האיחוד האירופי, 27.8% מתושבי טאלין אינם אזרחי אסטוניה או מדינות האיחוד האירופי.
יהודי טאלין
ערך מורחב – יהדות אסטוניה
ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה היו בטאלין כ-1,000 יהודים. הצבא הגרמני הגיע לטאלין כחודש לאחר מבצע ברברוסה. בזמן זה הצליחו כ-400 יהודים לברוח למרכזה וכך ניצלו. האחרים נרצחו על ידי הגרמנים ומשתפי פעולה אסטונים תוך זמן קצר וכן בשאר ערי אסטוניה עד כי במסמך המסכם של ועידת ואנזה תוייגה אסטוניה כ"נקייה מיהודים" (Judenfrei). בית הכנסת בטאלין נהרס במלחמה.
עם תום המלחמה חזרו היהודים לטאלין אבל בתקופת השלטון הקומוניסטי לא היו להם כל מוסדות. המפנה החל עם התחלת עצמאות אסטוניה. נפתח בית ספר יהודי ובית כנסת באותו בניין.
ב-26 במאי 2007 נפתח בית הכנסת החדש בטאלין בטקס בהשתתפות הרב יונה מצגר, שמעון פרס ונשיא אסטוניה. בית הכנסת נבנה בתרומת נדבן יהודי, צמודים לו מוזיאון יהודי אסטוניה ומוסדות הקהילה.
פרשה עלומה מתקופת השואה הקשורה לטאלין היא פרשת משלוח 73. ב-15 במאי 1944 יצא ממחנה דראנסי משלוח מס' 73. זה היה המשלוח היחידי משם שיועד למדינות הבלטיות. המשלוח כלל 878 איש. בריגה הופרדו מהם כ-600 איש והוצעדו לפורט התשיעי. השיירה המשיכה לטאלין שם הורדו כ-300 איש מהם 34 נשלחו למחנה שטוטהוף והשאר נלקחו לבית הסוהר פאטאריי (Patarei) שם נרצחו. מכל המשלוח הזה שרדו 22 איש. אבן זיכרון למשלוח 73 נמצאת ליד בית הסוהר פאטאריי עם כיתוב בצרפתית ואסטונית[דרושה הבהרה].
תחבורה
שדה תעופה
בטאלין ממוקם נמל התעופה הבינלאומי על שם לנארט מרי (1929–2006), נשיא אסטוניה בשנים 1992–2001.
רכבות
קווי-הרכבת הפנים-ארציים מקשרים את טאלין לטרטו, רקוורה, נרבה ופרנו. הקו הבינלאומי היחיד מקשר את הבירה האסטונית למוסקבה[1].
מעבורות
מעבורות מקשרות את טאלין ליעדים הבאים:
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: טאלין |
אתר האינטרנט הרשמי של טאלין- שתי פנים לטאלין מתוך המגזין "רואה עולם"
גילי מצא, אירופה אחרת: לגלות את טלין, באתר ynet, 20 במאי 2015- טאלין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ כתבה על סגירת קו-הרכבת טאלין-פטרסבורג באתר סוכנות החדשות הרוסית
 בירות מדינות האיחוד האירופי
| |
|---|---|
|
  | |
|---|---|
|
32400431טאלין