יחסי החוץ של נאורו
נאורו, לאחר שקיבלה עצמאות מהממלכה המאוחדת, הפכה לרפובליקה ריבונית ועצמאית ב-31 בינואר 1968. מאז בנתה המדינה יחסים דיפלומטיים עם מספר מדינות, כולל רוב שכנותיה באוקיינוס השקט איתן היא מקיימת קשרים כלכליים, תרבותיים ומנהליים.
חברות בארגונים בינלאומיים
נאורו התקבלה לאומות המאוחדות ב-14 בספטמבר 1999. בקשתה של נאורו להתקבל לאומות המאוחדות נחקרה על ידי הרפובליקה העממית של סין בשל הקשרים הדיפלומטיים והמסחריים ההדוקים בין נאורו וטאיוואן. אף על פי כן, קיבלה נאורו חברות מלאה באו"ם.
מאז עצמאותה הייתה נאורו רק חברה מיוחדת בחבר העמים הבריטי, אך במאי 1999 קיבלה מעמד של חברה מלאה. לאחר שנקלעה לפיגור בתשלומים חזרה המדינה למעמד של חברה מיוחדת ב-1 ביולי 2005, והפכה לחברה מלאה שוב ביוני 2011.[1]
בנוסף מחוץ לאזור, נאורו חברה בארגון המדינות האפריקאיות, הקריביות והפסיפיות (ACP), ברית מדינות האיים הקטנות, הבנק לפיתוח אסיה, הוועדה הכלכלית והחברתית לאסיה והאוקיינוס השקט (ESCAP), ארגון המזון והחקלאות (FAO), G77, הארגון הבין-לאומי לתעופה אזרחית, ארגון הימאות הבין-לאומי, איגוד הטלקומוניקציה הבין-לאומי והוועד האולימפי הבין-לאומי.
נאורו בולטת בהיעדרותה מכמה ארגונים בינלאומיים גדולים. נאורו היא אחת משבע חברות האו"ם היחידות שאינן חברות בבנק הבין-לאומי לשיקום ופיתוח ואחת מ-12 שאינן חלק מהתאגיד הכלכלי הבין-לאומי. נאורו גם אינה חברה באיגוד הפיתוח הבין-לאומי ואין לה שום חברה הקשורה לתנועת הצלב האדום או הסהר האדום. לבסוף, כמו מדינות אחרות רבות באוקיאניה, נאורו אינה חברה בארגון ההידרוגרפיה הבין-לאומי.
חברות בארגונים אזוריים
שיתוף פעולה אזורי באמצעות ארגונים רב-צדדיים שונים הוא מרכיב מרכזי במדיניות החוץ של נאורו. המדינה אירחה את הפגישה האזורית שהביאה להסכם נאורו, שעסק באינטרס המשותף בשיתוף פעולה בניהול דיג, ששמונה החותמות עליו (כולל נאורו) שולטות ביחד ב-25-30% מאספקת הטונה בעולם וכ-60% מהאספקה של מערב ומרכז האוקיינוס השקט.[2] בנוסף, נאורו היא חברה מלאה בפורום איי האוקיינוס השקט, הוועדה למדעי הגאוגרפיה היישומית של דרום האוקיינוס השקט, תוכנית הסביבה האזורית של האוקיינוס השקט ומזכירות הקהילה הפסיפית.
אירוח פליטים
בשנת 2001 נאורו אירחה כ-867 פליטים, רובם אפגנים, שגורשו בזמן שניסו להיכנס לאוסטרליה באופן בלתי חוקי. שיכון זה של פליטים היה אחד מני רבים שהיו ידועים ביחד כ"פתרון הפסיפי" של אוסטרליה. בפברואר 2008, אחרוני הפליטים יושבו מחדש באוסטרליה.[3][4] על פי הדיווחים, נאורו קיבלה סיוע של כ-10 מיליון דולר מאוסטרליה בתמורה להסכמתם לשכן את הפליטים בזמן שייבחנו בקשות המקלט שלהם.
יחסים בילטרליים
רשימת מדינות שאיתן נאורו מקיימת יחסים דיפלומטיים:[5]
| # | מדינה | תאריך |
|---|---|---|
| 1 |  אוסטרליה
|
21 בנובמבר 1972[6] |
| 2 |  יפן
|
דצמבר 1972[7] |
| 3 |  ניו זילנד
|
24 ביולי 1974[8] |
| 4 |  בלגיה
|
4 ביולי 1975[9] |
| 5 |  הודו
|
12 בספטמבר 1975[10] |
| 6 |  טורקיה
|
27 באפריל 1976[11] |
| 7 |  ארצות הברית
|
24 באוקטובר 1976[12] |
| 8 |  הממלכה המאוחדת
|
1 בדצמבר 1977[13] |
| 9 |  צרפת
|
15 במרץ 1978[14] |
| 10 |  איי שלמה
|
7 ביולי 1978[15] |
| 11 |  קוריאה הדרומית
|
20 באוגוסט 1979[16] |
| 12 |  פיג'י
|
ספטמבר 1979 |
| 13 |  סמואה
|
1979 |
| 14 |  ונואטו
|
30 ביולי 1980[17] |
| 15 |  קיריבטי
|
1980 |
| 16 |  פפואה גינאה החדשה
|
1980 |
| 17 |  טונגה
|
1980 |
| 18 |  טובאלו
|
1980 |
| 19 |  צ'ילה
|
6 בפברואר 1981[18] |
| 20 |  קוריאה הצפונית
|
25 בפברואר 1982[19] |
| 21 |  הולנד
|
1982 |
| 22 |  הפיליפינים
|
1982[20] |
| 23 |  גרמניה
|
20 בספטמבר 1984[21] |
| 24 |  יוון
|
1 באוקטובר 1984[22] |
| 25 |  פרו
|
1984 |
| 26 |  מיקרונזיה
|
10 באפריל 1987[23] |
| 27 |  רוסיה
|
30 בדצמבר 1987 |
| — |  טאיוואן
|
17 באוגוסט 1990, נותקו ב-23 ביולי 2002, חודשו ב-14 במאי 2005 |
| 28 |  איי מרשל
|
22 בפברואר 1991[24] |
| — |  הוותיקן
|
1 ביוני 1992[25] |
| 29 |  פלאו
|
14 באוקטובר 1994[26] |
| 30 |  ישראל
|
דצמבר 1994[27] |
| — |  איי קוק
|
1994 |
| 31 |  ספרד
|
27 בספטמבר 1995[28] |
| 32 |  קנדה
|
11 בספטמבר 1997[29] |
| 33 |  איטליה
|
1997 |
| 34 |  אירלנד
|
21 במרץ 2000 |
| 35 |  קפריסין
|
23 במרץ 2000 |
| 36 |  האיים המלדיביים
|
9 במאי 2000 |
| 37 |  קרואטיה
|
4 בדצמבר 2000 |
| 38 |  בולגריה
|
30 באפריל 2001 |
| 39 |  בלארוס
|
12 בספטמבר 2001 |
| 40 |  מקסיקו
|
21 בספטמבר 2001 |
| 41 |  קובה
|
7 במאי 2002[30] |
| 42 |  שווייץ
|
2003[31] |
| — |  ניואה
|
9 בינואר 2004 או לפני |
| 43 |  איסלנד
|
17 בפברואר 2004 |
| 44 |  אזרבייג'ן
|
11 בנובמבר 2004 |
| 45 |  מקדוניה הצפונית
|
2 בדצמבר 2004 |
| 46 |  תאילנד
|
14 בינואר 2005[32] |
| 47 |  ברזיל
|
2 בנובמבר 2005 |
| 48 |  אוסטריה
|
9 בנובמבר 2005 |
| 49 |  וייטנאם
|
21 ביוני 2006 |
| 50 |  גואטמלה
|
6 בדצמבר 2006 |
| 51 |  צ'כיה
|
19 בפברואר 2007 |
| 52 |  איחוד האמירויות הערביות
|
27 במרץ 2007 |
| 53 |  קמבודיה
|
25 באפריל 2007[33] |
| 54 |  ונצואלה
|
7 במאי 2007 |
| 55 |  הרפובליקה הדומיניקנית
|
28 בספטמבר 2007[34] |
| 56 |  מלטה
|
19 בנובמבר 2008 |
| 57 |  סינגפור
|
12 במרץ 2009 |
| 58 |  פינלנד
|
24 במרץ 2009 |
| 59 |  פורטוגל
|
9 בספטמבר 2009 |
| 60 |  מלזיה
|
5 באוקטובר 2019[35] |
| — |  אבחזיה
|
15 בדצמבר 2009[36] |
| — |  דרום אוסטיה
|
16 בדצמבר 2009[37] |
| 61 |  לוקסמבורג
|
21 במאי 2010 |
| 62 |  מרוקו
|
9 בספטמבר 2010 |
| 63 |  מצרים
|
24 בספטמבר 2010 |
| 64 |  מונטנגרו
|
25 בינואר 2011 |
| 65 |  פרגוואי
|
25 בינואר 2011 |
| 66 |  ג'מייקה
|
24 בפברואר 2011 |
| 67 |  רומניה
|
2 במרץ 2011 |
| 68 |  סלובניה
|
11 במרץ 2011 |
| 69 |  אורוגוואי
|
14 במרץ 2011[38] |
| 70 |  איי סיישל
|
14 באפריל 2011 |
| 71 |  אלבניה
|
20 באפריל 2011 |
| 72 |  סלובקיה
|
24 ביוני 2011 |
| 73 |  ליטא
|
28 ביוני 2011 |
| 74 |  הונגריה
|
12 ביולי 2011 |
| 75 |  מונגוליה
|
13 באוקטובר 2011 |
| 76 |  אסטוניה
|
21 במרץ 2012 |
| 77 |  גמביה
|
27 בספטמבר 2012[39] |
| 78 |  שוודיה
|
28 בספטמבר 2012[40] |
| 79 |  אינדונזיה
|
21 בדצמבר 2012[41] |
| 80 |  כווית
|
9 באפריל 2013 |
| 81 |  פולין
|
24 נובמבר 2014[42] |
| 82 |  ארגנטינה
|
31 באוקטובר 2016 |
| 83 |  ארמניה
|
22 בספטמבר 2017 |
| 84 |  טג'יקיסטן
|
20 בדצמבר 2017[43] |
| 85 |  לטביה
|
21 במאי 2018 |
| — |  המסדר הריבוני הצבאי של מלטה
|
5 באוקטובר 2018[44] |
| 86 |  סרביה
|
25 בספטמבר 2019[45] |
| 87 |  ניקרגואה
|
18 באוקטובר 2019 |
| 88 |  קירגיזסטן
|
31 בינואר 2020 |
יחסים עם מדינות
| מדינה | תחילת היחסים | הערות |
|---|---|---|
| אוסטרליה
|
16 באוגוסט 1968 ברמה ייצוגית, 21 בנובמבר 1972 ברמת נציבות עליונה | ראו יחסי אוסטרליה–נאורו
אוסטרליה ניהלה את נאורו כטריטוריה תלויה מ-1914 עד 1968, ונשארה אחת מהשותפות הכלכליות והסיוע הבולטות של נאורו לאחר מכן. היחסים בין שתי המדינות הם, נכון ל-2022, לבביים, כאשר אוסטרליה התחייבה לסייע לפיתוח הכלכלי של נאורו. לאוסטרליה נציבות עליונה באייוו ולנאורו נציבות עליונה בקנברה וקונסוליה כללית בבריזבן |
| ארצות הברית
|
24 באוקטובר 1976 | ראו יחסי ארצות הברית–נאורו
לממשלת נאורו מערכת יחסים מורכבת מאוד עם ארצות הברית. ממשלתו של ברנרד דאוויוגו הסכימה להפסיק את מכירת הדרכונים והאוף-שורינג בתמורה לחבילת סיוע נרחבת. עם זאת, הסיוע הזה לא נמסר ונאורו חיפשה סיוע מיפן וסין. לפי מחלקת המדינה של ארצות הברית, לנאורו יחסים לבביים עם המדינה. לארצות הברית אין שגרירות או קונסוליה בנאורו. השגרירות האמריקאית בסובה, פיג'י, אחראית גם על יחסי ארצות הברית עם נאורו ועורכים בה ביקורים תקופתיים. בספטמבר 2007, דייוויד אדאנג, שר החוץ של נאורו, פרסם מספר הצהרות פומביות ביחס לארצות הברית. הוא הילל את קובה וביקר את מדיניות החוץ של ארצות הברית, במהלך ביקור באי הקריבי. לאחר מכן, מחלקת המדינה האמריקאית, בהתייחס לאירועים שנחקרו ב-2007, ביקרה את אדאנג בדו"ח זכויות האדם שלה, שפורסם לשנת 2008. הסחר בין ארצות הברית לנאורו מוגבל בשל גודלה והבעיות הכלכליות של האחרונה. שווי הסחר הדו-כיווני ב-2005 היה 1.6 מיליון דולר. |
| הודו
|
1975 | ראו יחסי הודו–נאורו
הודו כוננה יחסים עם המדינה מאז עצמאותה ב-1968 ומאז ביקרו בה נשיאי נאורו רבים. הודו היא אחת התורמות הגדולות ביותר לאי בכך שהיא עוזרת למשרד החינוך ולשיפוץ מתקני הפרלמנט. הודו גם שמרה חמש משבצות לאזרחי נאורו בקורסי הכשרה במסגרת התוכנית הודית לשיתוף פעולה טכני וכלכלי (ITEC) בשנים 2010–2011. |
| הממלכה המאוחדת
|
1977 | ראו יחסי הממלכה המאוחדת–נאורו
לנאורו קונסול כבוד בלונדון, מרטין וו. א. ווסטון. ממשלת בריטניה הפסיקה למלא כל תפקיד ישיר בממשל של נאורו ב-1968. |
 הרפובליקה העממית של סין
|
ראו יחסי נאורו–סין
ב-21 ביולי 2002 חתם נשיא נאורו רנה האריס על הצהרה משותפת בהונג קונג לכינון יחסים דיפלומטיים עם הרפובליקה העממית של סין. במסמך, ממשלת נאורו הכירה בכך ש"יש רק סין אחת בעולם, שממשלת הרפובליקה העממית של סין היא הממשלה החוקית היחידה המייצגת את סין כולה וכי טאיוואן היא טריטוריה סינית וחלק בל יינתק מסין". ההצהרה כללה גם התחייבות של נאורו לסגור את שגרירותה בטאיפיי בתוך חודש, למרות העובדה שלנאורו מעולם לא הייתה משלחת דיפלומטית לטאיוואן. מהלך זה בא בעקבות ההבטחה של סין לספק יותר מ-130 מיליון דולר למדינה. | |
| טאיוואן
|
17 באוגוסט 1990 | ב-21 ביולי 2002 סיימה נאורו את היחסים הדיפלומטיים שלה עם טאיוואן וכוננה יחסים דיפלומטיים עם הרפובליקה העממית של סין. בשנת 2003, נאורו סגרה את השגרירות שלה בבייג'ינג. באפריל 2005, במהלך ביקור רשמי באיי מרשל, נשיא הרפובליקה הסינית, צ'ן שואי-ביאן, נפגש ושוחח עם נשיא נאורו לודוויג סקוטי. ב-14 במאי 2005 חתמו שתי המדינות על המסמכים הדרושים כדי להחזיר את הקשרים הרשמיים ביניהן ולפתוח מחדש את השגרירויות. |
| ישראל
|
דצמבר 1994 | ראו יחסי ישראל–נאורו
נאורו, כמו מדינות רבות באוקיינוס השקט, נחשבת תומכת של ישראל באו"ם. באוגוסט 2019 הכירה נאורו בירושלים כבירת ישראל. |
| קובה
|
7 במאי 2002 | בסוף שנות ה-2000 החלה נאורו לחזק את יחסיה עם קובה. ביוני 2007, נאורו אימצה את "שיטת האוריינות הקובנית", שעל פי הדיווחים המשמשת גם בכמה מדינות אחרות. באוקטובר 2007, נסע שר החוץ ושר המסחר של נאורו דייוויד אדאנג לקובה כדי לחזק את היחסים בין שתי מדינות האי. ביקור זה הוביל להקמת ועדה בין-ממשלתית משותפת לקובה-נאורו לשיתוף פעולה כלכלי. בערך בזמן זה, יחסי נאורו–ארצות הברית עברו משבר, מסיבות שלא היו ברורות לחלוטין. בספטמבר 2008, שר החוץ של נאורו השתתף בפגישת השרים הראשונה של קובה-איי האוקיינוס השקט בהוואנה, שמטרתה "לחזק את שיתוף הפעולה" בין נאורו לקובה, בעיקר בהתמודדות עם השפעת שינויי האקלים. |
| רוסיה
|
30 בדצמבר 1987 | ראו יחסי נאורו–רוסיה
לרוסיה אין נציגות רשמית בנאורו, ונציגי שגרירות רוסיה בקנברה, אוסטרליה, אחראים גם על יחסיה של המדינה עם נאורו. לפי דיווחים שונים הבנקים של נאורו סיפקו שירותים למאפיה ברוסיה במהלך שנות ה-90. במהלך עשור זה, כ-70 מיליארד דולר בבעלות המאפיה הרוסית הוחזקו בבנקים בנאורו. בשנת 2009 הפכה נאורו למדינה הרביעית שמכירה במדינות אבחזיה ודרום אוסטיה, אזורים שתובעים עצמאות מגאורגיה. רק שלוש מדינות אחרות החברות באו"ם עשו זאת. דווח כי רוסיה מעניקה לנאורו 50 מיליון דולר בסיוע הומניטרי בתמורה. |
מדינות אחרות
לנאורו יחסים דיפלומטיים עם רוב המדינות באוקיאניה. יש לה גם קשרים עם רוב המדינות המתועשות הגדולות, כולל יפן,[46] קוריאה הדרומית, רוסיה, צרפת, הממלכה המאוחדת, גרמניה, ספרד, קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד, ארצות הברית ודרום אפריקה.[47] לנאורו יש יחסים דיפלומטיים עם האיחוד האירופי,[48] רוב המדינות החברות בו ועוד כמה מדינות באירופה, כולל קריית הוותיקן.[49]
בשנת 1995, נאורו ניתקה את היחסים הדיפלומטיים עם צרפת במחאה על ניסויים גרעיניים צרפתיים באוקיינוס השקט. היחסים חודשו בשנת 1997.[50]
נאורו כוננה יחסים דיפלומטיים עם קוסובו ב-23 באפריל 2008,[51] שהסתיימו ב-13 בנובמבר 2019 כאשר נאורו חזרה בה מהכרתה.[52]
נאורו כוננה יחסים דיפלומטיים עם אבחזיה ודרום אוסטיה ב-15 בדצמבר 2009.[53]
יחסים עם מדינות מוכרות חלקית
נאורו השתמשה במעמדה כחברה באו"ם כדי לקבל תמיכה כספית הן מהרפובליקה של סין (טאיוואן) והן מהרפובליקה העממית של סין (סין) על ידי שינוי עמדתה לגבי מעמדה הבין-לאומי של טאיוואן. ב-21 ביולי 2002, נאורו חתמה על הסכם לכינון יחסים דיפלומטיים עם סין. נאורו קיבלה 130 מיליון דולר מהרפובליקה העממית עבור מהלך זה.[54] בתגובה, טאיוואן ניתקה את היחסים הדיפלומטיים עם נאורו יומיים לאחר מכן. מאוחר יותר, נאורו חידשה את הקשרים עם טאיוואן ב-14 במאי 2005,[55] והקשרים הדיפלומטיים עם סין נותקו רשמית ב-31 במאי 2005. באופן דומה, נאורו הכירה ברפובליקת סהרה הערבית הדמוקרטית ב-12 באוגוסט 1981, אך ב-15 בספטמבר 2000, נסוגה נאורו מההכרה ברפובליקה וחתמה עם מרוקו על הסכמים על אזור הפוספטים, שאוזלים באי.[56][57] בשנת 2008, נאורו הכירה בקוסובו כמדינה עצמאית, אך חזרה בה מהכרתה בשנת 2019.[52] בנוסף, בשנת 2009, נאורו הפכה למדינה הרביעית בלבד שמכירה באבחזיה ודרום אוסטיה, אשר שתיהן נתבעות על ידי גאורגיה. דווח כי רוסיה מעניקה לנאורו סיוע הומניטרי בסך 50 מיליון דולר בתמורה.[58]
נציגויות דיפלומטיות בנאורו
נאורו וחבר העמים הבריטי
נאורו היא רפובליקה עצמאית בחבר העמים מאז 1968.[דרוש מקור]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ "Nauru back as full Commonwealth member". Radio New Zealand International. 26 ביוני 2011. נבדק ב-30 בספטמבר 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Pacific islands fighting for their tuna | Klima-Tuvalu". אורכב מ-המקור ב-19 באוגוסט 2011. נבדק ב-28 בדצמבר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Last refugees leave Nauru - Immigration Media Release ce014/2008". Minister.immi.gov.au. אורכב מ-המקור ב-16 במאי 2009. נבדק ב-2010-06-22.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Departing refugees leave Nauru camps empty - National". theage.com.au. 6 בפברואר 2008. נבדק ב-2010-06-22.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Diplomatic relations between Nauru and ..." נבדק ב-16 ביוני 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Australia in Facts and Figures, Issues 116-120. Australian Information Service. p. 18.
- ^ Pacific Islands Monthly: PIM., Volume 44, Issues 1-6. Pacific Publications, 1973. p. 7.
- ^ Representatives Overseas. New Zealand. Ministry of Foreign Affairs, 1976. p. 18.
- ^ Belgisch staatsblad, Issues 147-167. Belgium 1975. p. 10129.
- ^ Translations on South and East Asia, Volumes 567-591. United States. Joint Publications Research Service. p. 17.
- ^ "Türkiye – Nauru Relations (MFA of Turkey)".
- ^ "A Guide to the United States' History of Recognition, Diplomatic, and Consular Relations, by Country, since 1776: Nauru".
- ^ Vol. 48, No. 12 ( Dec. 1, 1977) - National Library of Australia. p. 33.
- ^ "Lisete Chronologique des Ambassadeurs, Envoyés Extraordinaires, Ministres Plénipotentiaires et Chargés D'Affaires de France à L'Étranger Depuis 1945" (PDF) (בצרפתית): 83.
{{cite journal}}: Cite journal requires|journal=(עזרה) - ^ "Solomon Islands Diplomatic and Consular List".
- ^ "Overview (MFA Republic of Korea)".
- ^ "Countries which established diplomatic relations with Vanuatu on day 1 of independence 30 July 1980".
- ^ ""Relaciones Diplomáticas de Chile con los países de la cuenca del Pacífico". Ministerio de Relaciones Exteriores" (PDF).
- ^ "DPRK Diplomatic Relations. p.5" (PDF).
- ^ "EMBASSY OF THE PHILIPPINES CANBERRA, AUSTRALIA".
- ^ "Aufnahme diplomatischer Beziehungen mit der Republik Nauru" (PDF).
- ^ Daily Report: Western Europe: Index, Volumes 6-7. United States. Foreign Broadcast Information Service. NewsBank., 1983. p. 200.
- ^ "Countries With Which the Federated States of Micronesia Has Established Diplomatic Relations".
- ^ "DIPLOMATIC RELATIONS MARSHALL ISLANDS".
- ^ "Diplomatic Relations Of The Holy See".
- ^ "Countries with which Palau has Diplomatic Relations" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-2016-03-17.
- ^ Breakthrough: Israel in a Changing World. Associated University Presses, 1996. p. 216.
- ^ "RELACIONES BILATERALES CON ESPAÑA" (PDF).
- ^ "Canada-Nauru relations (Government of Canada)". 16 בינואר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Cuba y Nauru establecieron relaciones diplomáticas el 7 de mayo del 2002 (CG Documental MINREX)".
- ^ "Bilaterale Beziehungen Schweiz–Nauru".
- ^ "สาธารณรัฐนาอูรู (Nauru) (MFA Thailand) (in Thai)".
- ^ ""LIST OF MEMBER STATES OF THE UNITED NATIONS (193) HAVING DIPLOMATIC RELATIONS WITH CAMBODIA". mfaic.gov.kh".
- ^ "Declaración Conjunta para el Establecimiento de Relaciones Diplomáticas entre la República Dominicana y la República de Naurú". אורכב מ-המקור ב-2017-10-04.
- ^ "Senarai tarikh penubuhan hubungan diplomatik Malaysia dan negara - negara luar" (במלאית). נבדק ב-13 בנובמבר 2021.
{{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link) - ^ "Nauru Establishes Diplomatic Ties with Abkhazia".
- ^ "Республика Науру признала независимость Южной Осетии (in Russian)".
- ^ "Los gobiernoes del Uruguay y Nauru establecieron relaciones diplomáticas (Ministerio de Relaciones Exteriores de Uruguay)".
- ^ "Gambia establishes diplomatic ties with two Pacific countries". אורכב מ-המקור ב-2012-12-14.
- ^ "Överenskommelse med Nauru om upprättande av diplomatiska förbindelser New York den 28 september 2012 (in Swedish)".
- ^ "Indonesia-Nauru Jalin Hubungan Diplomatik (in Indonesian)". 22 בדצמבר 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Diplomatic relations between Poland and Nauru were established on 24 November 2014 (Website of the Republic of Poland)".
- ^ "LIST OF STATES WITH WHICH THE REPUBLIC OF TAJIKISTAN ESTABLISHED DIPLOMATIC RELATIONS" (PDF).
- ^ "Establishment of Diplomatic Relations with the Republic of Nauru".
- ^ "Bilateral relations (MFA of Republic of Serbia)".
- ^ Nauru-Japan diplomatic relations established in 1968
- ^ Nauru UN Permanent Mission - List of Establishment of Diplomatic Relations Between the Republic of Nauru and Other Countries (אורכב 04.10.2014 בארכיון Wayback Machine)
- ^ External Service Directory - accreditations and responsibilities
- ^ Diplomatic relations with the Holy See since 01.06.1992 (אורכב 09.07.2014 בארכיון Wayback Machine)
- ^ AFP news agency 12 December 1997 Micronesian state of Nauru re-establishes diplomatic relations with France
- ^ "DR. VJOSA OSMANI - SADRIU - Presidente e Republikës së Kosovës".
- ^ 52.0 52.1 "The Republic of Nauru becomes the 17th country to revoke its recognition of Kosovo". www.mfa.gov.rs. נבדק ב-2019-12-11.
- ^ International recognition of Abkhazia and South Ossetia#States formally recognising Abkhazia or South Ossetia as independent
- ^ Luke Harding in Moscow (14 בדצמבר 2009). "Tiny Nauru struts world stage by recognizing breakaway republics". The Guardian. London. נבדק ב-22 ביוני 2010.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ AAP. 14 May 2005. Taiwan Re-establishes Diplomatic Ties with Nauru. Retrieved 2006-05-05. (אורכב 20.02.2006 בארכיון Wayback Machine)
- ^ "Nauru, Kosovo - MasterCard Diplomacy?". Balkan Insight. 18 בדצמבר 2009. נבדק ב-4 במרץ 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Nauru Opposition Warns Australia". Voxy.co.nz. 29 באוקטובר 2010. נבדק ב-4 במרץ 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Harding, Luke (14 בדצמבר 2009). "Tiny Nauru struts world stage by recognizing breakaway republics". The Guardian. London. נבדק ב-14 בדצמבר 2009.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Australian High Commission in the Republic of Nauru - Department of Foreign Affairs and Trade". Dfat.gov.au. נבדק ב-2010-06-22.
- ^ "Ministry of Foreign Affairs Republic of China (TAIWAN) - 駐外館處通訊錄". Mofa.gov.tw. אורכב מ-המקור ב-8 ביוני 2011. נבדק ב-2010-06-22.
{{cite web}}: (עזרה)
34838001יחסי החוץ של נאורו