פרו

פרו
República del Perú

דגל סמל
לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה
מוטו לאומי	"Firme y feliz por la unión" (איתנים ושמחים לכבוד האיחוד)
המנון לאומי	אנחנו חופשיים, ולעד נהיה כאלה המנון
ממשל
משטר	רפובליקה
ראש המדינה	נשיא פרו
נשיא פרו	דינייה בולוארטה
שפה רשמית	ספרדית
עיר בירה	לימה 12°2.6′S 77°1.7′W (והעיר הגדולה ביותר)
גאוגרפיה
יבשת	דרום אמריקה
שטח יבשתי	1,285,216 קמ"ר (21 בעולם)
אחוז שטח המים	8.8%
אזור זמן	UTC -5
היסטוריה
הקמה
- עצמאות - תאריך	מספרד 28 ביולי 1821
ישות קודמת	מלכות המשנה של פרו
דמוגרפיה
אוכלוסייה (הערכה 1 בנובמבר 2024)	34,338,347 נפש (47 בעולם)
צפיפות	26.72 נפש לקמ"ר (193 בעולם)
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 80 גילאי 0 - 14 23.97% גילאי 15 - 24 16.62% גילאי 25 - 54 41.86% גילאי 55 - 64 8.32% גילאי 65 ומעלה 9.23%
כלכלה
תמ"ג (2023)	267,603 מיליון $ (50 בעולם)
תמ"ג לנפש	7,793$ (112 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי (2021)	0.762 (87 בעולם)
מטבע	סול‏ (PEN)
שונות
סיומת אינטרנט	pe
קידומת בין־לאומית	51
(למפת פרו מוגדלת)   לימה איקיטוס ארקיפה קוסקו צ'יקלאיו טרוחיו מאצ'ו פיצ'ו טאקנה אקוודור קולומביה ברזיל בוליביה צ'ילה האוקיינוס השקט פרו (למפת פרו רגילה)   לימה איקיטוס ארקיפה קוסקו צ'יקלאיו טרוחיו מאצ'ו פיצ'ו טאקנה אקוודור קולומביה ברזיל בוליביה צ'ילה האוקיינוס השקט פרו

הרפובליקה של פרו (בספרדית: República del Perú, להאזנה (מידע • עזרה)) היא מדינה בדרום אמריקה, לחופו של האוקיינוס השקט. היא נמנית עם מדינות אמריקה הלטינית. פרו גובלת בדרום בצ'ילה, בדרום מזרח בבוליביה, במזרח בברזיל, בצפון בקולומביה ובאקוודור.

היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של פרו

העדויות הראשונות להתיישבות בני האדם בפרו הן מסביבות שנת 9500 לפני הספירה, אז החלו להתפתח תרבויות אינדיאניות פרה-קרמיות במחוזות החופיים של פרו. הבולטות מבין תרבויות אלה היו תרבות הצ'יקו הצפונית ותרבות הצ'אווין. האימפריה הגדולה והמשפיעה ביותר שקדמה לאינקה הייתה אימפריית ההוארי, שהתקיימה בין השנים 600 ל-1200 לספירה.

לבני האינקה, שהקימו את האימפריה שלהם במאה ה-15, יצא מוניטין עולמי כבעלי תרבות מרתקת וייחודית להם. לאחר שפיסארו, נציג הכיבוש ההיספני, תפס את השלטון ב-1533, הפכה פרו לנקודה מרכזית עבור משלחות כיבוש ומשלחות מתיישבים מספרד, ומאירופה בכלל. מהנמלים שלה יוצאו סחורות לספרד וכשהגיע המשנה למלך ספרד הוא קבע את מקום מושבו בלימה.

בתחילת המאה ה-19 החל תהליך שחרורן של מדינות דרום אמריקה מהשלטון הקולוניאלי הספרדי. חוזה דה סן מרטין ארגן צבא שכבש את ארגנטינה, צ'ילה ופרו. ב-28 ביולי 1821 הוכרזה עצמאותה של פרו אך רק בשנת 1824, לאחר הניצחון של גנרל סוקרה נגד הספרדים בקרב אייקוצ'ו, סולקו המלוכנים סופית ופרו מימשה את ריבונותה על כל שטחה. הניסיון של הגנרל סנטה קרוס לאחד את פרו עם בוליביה נכשל ב-1839 בשל התנגדותה של צ'ילה.

בין השנים 1864 ו-1866 התחוללה מלחמת איי צ'ינצ'ה בין ספרד לבין פרו וצ'ילה, שהסתיימה בנסיגת הספרדים והכרה בעצמאותה של פרו. ב-1877 פרצה "מלחמת האוקיינוס השקט" בין פרו ובוליביה כנגד צ'ילה על מרבצי המלחת. המלחמה נמשכה עד 1884 ובסופה פרו הובסה, לימה נכבשה למשך שנתיים וחוזה אנקון שנחתם ב-1884 אילץ את פרו להעביר את מחוזות אריקה וטקנה, העשירים בניטרטים, לידי צ'ילה. המלחמה גרמה לפגיעה קשה בכלכלת המדינה.

בתחילת המאה ה-20 שליט פרו אוגוסטו לגיה הסדיר את יחסי החוץ של פרו עם שכנותיה ובתקופתו התפתחה המדינה מאוד. החל ממלחמת העולם השנייה גדלה השפעת ארצות הברית על פרו וחל פיתוח של אוצרות הטבע, אך נותר ואף התרחב הפער הגדול בין העשירים בעלי הקרקעות לבין ההמון העני. בשנות ה-80 אירעו מספר מקרים של התקוממות ומקרי אלימות של האינדיאנים, בעיקר באזור אייקוצ'ו, כנגד הדומיננטיות של לימה. בקרבות בין אנשי גרילה מהשמאל לבין כוחות הממשלה נהרגו אלפי אנשים. בינואר 1995 פרצו קרבות לאורך הגבול השנוי במחלוקת עם אקוודור (כהמשך של מלחמה שפרצה בשנת 1941. ב-1999 המדינות חתמו על הסכם שלום.

ב-1992 המדינה ניצבה על סף משבר פוליטי גדול שנגע למעשי השחיתות של הנשיא אלברטו פוג'ימורי. כך גם במשבר החוקתי של 2019–2020 שנולד לאחר מאבק בין תומכי פוג'ימורי (הפעם בתו, שנעצרה בחשד למעורבות בשחיתות) והנשיא המכהן מרטין ויסקרה. בדומה אליהם, ב-2022, הנשיא פדרו קסטיו הכריז על מצב חירום ועל פיזור הקונגרס, שעות לפני שנעשה ניסיון שלישי של המחוקקים להדיחו. כשעה אחרי הצהרת קסטיו הצביעו המחוקקים בעד הדחתו - והמשטרה מסרה כי קסטיו נעצר. לאחר שהודח, תפסה את מקומו של קסטיו סגניתו, דינה בולוארטה.

פוליטיקה

פרו היא רפובליקה דמוקרטית עם מערכת רב-מפלגתית. לפי החוקה הנוכחית, הנשיא הוא ראש המדינה וראש הממשלה. הוא נבחר לקדנציה בת חמש שנים ולא יכול להיבחר לקדנציות נוספות. בקונגרס של פרו יש 130 נציגים הנבחרים מדי חמש שנים. מערכת המשפט היא עצמאית מאוד.

הממשלה נבחרת ישירות על ידי העם וזכות הבחירה היא חובה לכל אזרח מגיל 18 עד 70.

כלכלה

פרו היא מדינה מתפתחת, וכלכלתה מוגדרת כ"שוק מתעורר". נכון ל-2013, התמ"ג של המדינה עמד על 344 מיליארד דולר, והיא המדינה ה-39 בגודלה בעולם. קצב הצמיחה ב-2012 וב-2013 היה גבוה מאוד, כ-6% בכל שנה. נכון ל-2012, 25.8% מהאוכלוסייה מוגדרת ענייה. שיעור האבטלה נמוך ועמד ב-2012 על 3.6%.

המדינה היא אחת מיצרניות הנחושת, הכסף והאבץ הגדולות בעולם. כמו כן, היא מעצמת דיג. המדינות העיקריות עמן סוחרת פרו הן סין, ארצות הברית, ברזיל וצ'ילה.

חקלאי פרו גאים על פיתוח של זנים רבים מאוד של תפוחי אדמה ושל תירס.

יש הבדלים עצומים ברמת החיים בין תושבי הערים לבין האינדיאנים של האנדים המתפרנסים בדחק מחקלאות, בין היתר מגידול קוקה.

התיירות היא אחד הענפים החשובים במדינה, ומיליוני תיירים בכל שנה מגיעים לבקר בשרידים האינדיאניים, ובראשם המאצ'ו פיצ'ו, ולטייל בהרי האנדים, באגם טיטיקקה ועוד.

גאוגרפיה

שלושת אזורי האקלים המובחנים של פרו.
צהוב: חוף, אקלים סף-מדברי יבש וחם עם לחות גבוהה ומיעוט משקעים.
חום: הרי האנדים, עם גובה שבין 2000 מטר ל-3000 מטר מעל פני הים. טמפרטורות קרות, רוחות, ריבוי משקעים ושלג בחורף. בפסגות הגבוהות שלג עד.
ירוק: יערות הגשם של האמזונס. מהווה 56% משטחה של פרו, אקלים טרופי חם ולח, משקעים בכל ימות השנה.

פרו משתרעת על פני 1,285,220 קמ"ר, המדינה השלישית בגודלה בדרום אמריקה והרביעית באמריקה הלטינית. שכנותיה הן אקוודור וקולומביה בצפון, ברזיל במזרח, בוליביה בדרום מזרח וצ'ילה בדרום. פרו מחולקת ל-26 יחידות מנהליות: 25 מחוזות (Región, רגיון) ועיר הבירה.

שרשרת הרי האנדים מקבילה לחוף האוקיינוס השקט לכל אורכה של פרו ומחלקת את המדינה לשלושה חבלי ארץ: המאופיינים בשלושה סוגי אקלים מובחנים:

1. במערב - רצועת החוף: אקלים סף-מדברי יבש וחם עם לחות גבוהה ומיעוט משקעים.
2. במרכז - הרי האנדים, הכוללים את הר ההואסקראן, הגבוה במדינה, שגובה פסגתו 6,768 מטר. ברכס ישנם כמה הרי געש, כשהפעיל בהם הוא אובינס. טמפרטורות קרות, רוחות, ריבוי משקעים, שלג בחורף בהרים, ושלג-עד בפסגות הגבוהות במיוחד. מקורותיו של נהר האמזונאס הם ממי הקרחון מיסואי בהרי האנדים בפרו, המתנשא לגובה 5,400 מטר, וכן מהפשרת שלג מפסגות נוספות באנדים של פרו.
3. במזרח - למעלה ממחצית שטח המדינה, 56 אחוזים: שפלת האמזונס המכוסה יער גשם טרופי. האקלים טרופי חם ולח, ריבוי משקעים בכל ימות השנה.

חלוקה אחרת מחלקת את פרו לשמונה חבלי ארץ:

1. צ'לה - החוף
2. יונגה - שיפולי ההרים המשופעים במקורות מים, מקום שבני אדם יכולים להתיישב.
3. קווצ'ואה - מורדות ההרים הפונים מערבה (גובהם 300 - 3,500 מטר) בהם יש עמקים ונחלים
4. סני - 3,500 - 4,100 מטר
5. פונה - 3,500 - 4,100 מטר
6. ג'ונקה - הפסגות המושלגות
7. רופה-רופה, השוליים המזרחיים, 400 - 1,000 מטר
8. הג'ונגל (יער גשם טרופי)

החי

בפרו נמצא המגוון הביולוגי הגדול ביותר בעולם, הודות להרי האנדים, שבהם מצויים קונדור האנדים, הויקוניה המצויה, דוב המשקפיים ועוד; לנהר האמזונאס, ולאוקיינוס השקט: לחופי פרו מגיעים ראשתנים גדולי-ראש ועוד חיות ימיות ובחופי פרו גם מצויים עופות ימיים כמו שקנאי פרואני, קורמורן נאוטרופי, קורמורן גואניי וקורמורן אדום-רגל, בפרו יש 120 עופות אנדמיים.

דמוגרפיה

ילדה ילידית בפרו

עם אוכלוסייה של כ-34.5 מיליון נפש נכון לשנת 2024, פרו היא המדינה הרביעית מבחינת מספר התושבים בדרום אמריקה. שיעור גידול האוכלוסייה ירד מ-2.6% לשנה בשנת 1950 ל-1.2% ב-2017.

כ-76% מהאוכלוסייה היא עירונית. הערים הגדולות הן לימה, קייאו, ארקיפה (Arequipa), טרוחיו (Trujillo), צ'יקליו (Chiclayo), פיורה (Piura), איקיטוס (Iquitos), קוסקו (Cusco), ואנקיו (Huancayo), וצ'ימבוטה (Chimbote).

התפלגות אתנית

כ-26% מהאוכלוסייה הם צאצאי ילידים (אינדיאנים), רובם צאצאי האינקה, חלקם שומרים על תרבותם הייחודית ועל אורח חייהם המסורתי. השכבה העשירה ביותר היא זו של הלבנים (6%) והמסטיסים - בני תערובת של אירופאים וילידים, המונים יחד כ-60% מהאוכלוסייה. בידיהם מרוכזות מרבית המשרות החשובות, והם מהווים את העילית החברתית של פרו. בנוסף אליהם יש בפרו מיעוטים אסייאתיים ואפריקאיים.

דת

על פי נתוני 2017, 76% מהאוכלוסייה מגדירים עצמם קתולים, 14% פרוטסטנטים, 1.5% אדוונטיסטים, 0.75% עדי ה', 0.5% מורמונים, 2% דתות אחרות (יהדות, אסלאם, בודהיזם) ו-5% חסרי דת.

בפרו קהילה יהודית קטנה המונה כ-2,500 איש, המרוכזת רובה ככולה בבירה לימה. בלימה קיים בית ספר יהודי על שם ליאון פינלו. בלימה ובקוסקו יש בית חב"ד, שמשרת גם את המטיילים הישראלים הרבים המגיעים למדינה.

השפות המדוברות הם ספרדית, קצ'ואה ואיימרה.

ראו גם

• יחסי ישראל–פרו
• ארגון המדינות האיברו-אמריקניות

לקריאה נוספת

• סטיבן הול, סודות כתובים בחול, נשיונל ג'יאוגרפיק ישראל, גיליון 142, מרץ 2010

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של פרו
• פרו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• מידע פוליטי-חברתי על פרו, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37811915פרו