יחסי ארגנטינה–ארמניה
יחסי ארגנטינה–ארמניה | |
---|---|
ארגנטינה | ארמניה |
שטח (בקילומטר רבוע) | |
2,780,400 | 29,743 |
אוכלוסייה | |
45,761,159 | 2,964,819 |
תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
640,591 | 24,212 |
תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
13,999 | 8,166 |
משטר | |
דמוקרטיה נשיאותית פדרלית | רפובליקה |
יחסי ארגנטינה–ארמניה הם היחסים הדיפלומטיים שבין ארגנטינה וארמניה. הקהילה הארמנית בארגנטינה היא הגדולה ביותר באמריקה הלטינית המונה כ-120,000 חברים.[1]
היסטוריה
גל המהגרים הארמני הראשון שהגיע לארגנטינה היה בשנת 1892, בעיקר ממצרים וסוריה.[2] במהלך מלחמת העולם הראשונה הגיעו כמה אלפי מהגרים ארמנים לארגנטינה. רבים היו ניצולי רצח העם הארמני שנגרם על ידי האימפריה העות'מאנית. במאי 1918 הכריזה ארמניה על עצמאותה מהאימפריה הרוסית והקימה את הרפובליקה הראשונה של ארמניה.[3] בשנת 1920 הכירה ארגנטינה בעצמאות ארמניה ונוצרו יחסים דיפלומטיים בין שתי המדינות. בדצמבר 1920 פלש הצבא האדום לארמניה והיא חזרה לברית הממועצות.[2]
ב-26 בדצמבר 1991 חזרה ארמניה על עצמאותה לאחר פירוק ברית המועצות.[4] ב-17 בינואר 1992 ארגנטינה וארמניה כוננו מחדש את היחסים הדיפלומטיים. ביוני 1992 הגיע נשיא ארמניה לבון טר-פטרוסיאן לביקור רשמי בארגנטינה. בשנת 1993 פתחה ארמניה שגרירות בבואנוס איירס. בשנת 1998 ביקר נשיא ארגנטינה קרלוס מנם בביקור רשמי בארמניה. בשנת 2009 ארגנטינה פתחה את שגרירותה בארמניה.[5][6]
הכרה של ארגנטינה ברצח העם הארמני
בספטמבר 1987 נשא נשיא ארגנטינה ראול אלפונסין נאום בפני הקהילה הארמנית בארגנטינה וקבע כי הוא מכיר ברצח העם הארמני.[7] בשנת 1995 הטיל הנשיא קרלוס מנם וטו על חוק שהיה מכיר ברצח העם הארמני.[8] ב-11 בינואר 2007 חתם הנשיא נסטור קירשנר על חוק (26.199) לפיו ארגנטינה הכירה רשמית ברצח העם הארמני.[9]
ביקורים ברמה גבוהה
ביקורים רמי דרג מטעם ארגנטינה בארמניה
- נשיא ארגנטינה קרלוס מנם (1998)
- שר החוץ רפאל ביילסה (2005)
- שר החוץ חורחה טאיאנה (2010)
- סגן נשיא ארגנטינה אמאדו בודו (2013)
- שר החוץ הקטור טימרמן (2012)
ביקורים רמי דרג מטעם ארמניה בארגנטינה
- נשיא ארמניה לבון טר-פטרוסיאן (1992)
- שר החוץ ואהן פפאזיאן (1994)
- שר החוץ ורטן אוסקניאן (2000)
- נשיא ארמניה רוברט קוצ'ריאן (2002)
- שר החוץ אדוארד נלבנדיאן (2011)
- נשיא ארמניה סרז' סרקיסיאן (2014)
היחסים בין שתי המדינות
ארגנטינה וארמניה חתמו על הסכמים דו-צדדיים רבים מאז כינון היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות בשנת 1992, כגון הסכם לשיתוף פעולה בין שתי המדינות (1992); הסכם לקידום והגנה הדדית על השקעות (1993); הסכם בנושא סחר ושיתוף פעולה כלכלי (1994); הסכם לשיתוף פעולה בין מדע וטכנולוגיה (1994); הסכם על שיתוף פעולה בשימושים שלווים באנרגיה גרעינית (1998); הסכם לשיתוף פעולה בתחום התרבות והחינוך (1998); הסכם לשיתוף פעולה בתחום התיירות (2002); הסכם ביטול דרישת הויזה לבעלי דרכון רגיל (2011); הסכם על תוכנית חופשת עבודה (2014) והסכם על שיתוף פעולה כלכלי (2014).[4]
סחר
בשנת 2018 הסתכם המסחר בין ארגנטינה לארמניה ב-9.2 מיליון דולר. הייצוא העיקרי של ארגנטינה לארמניה כולל: בשר, סוכר וטבק. הייצוא העיקרי של ארמניה לארגנטינה כולל: בד סרוג ובגדים. ארגנטינה היא המשקיעה הזרה החמישית בגודלה בארמניה.[10]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Los armenios en Argentina conservan intacta su identidad un siglo después, La Vanguardia, 22 באפריל 2015 (בספרדית)
- ^ 2.0 2.1 Información General, argentina.mfa.am (בארמנית)
- ^ Argentina y Armenia: relaciones que florecen entre naciones y Estados, www.diarioarmenia.org.ar (בספרדית)
- ^ 4.0 4.1 Argentina - Bilateral Relations, www.mfa.am (בארמנית)
- ^ Clarín.com, Menem cerró su gira con una visita de 16 horas a Armenia, www.clarin.com, 1 ביולי 1998 (בספרדית)
- ^ Noticias Comunidad Armenia :: IAN :: International Armenian Network :: Genocidio Armenio ::, web.archive.org, 20 באוגוסט 2016
- ^ 10 años de la ley argentina que reconoce el Genocidio Armenio
- ^ El Congreso Nacional conmemoró los 10 años de la ley de reconocimiento del Genocidio Armenio
- ^ Homenajean a Néstor Kirchner por la ley de reconocimiento del Genocidio Armenio
- ^ Argentina, entre los países que más invierten en Armenia, Prensa Centro Armenio, 28 במרץ 2016 (בספרדית)
30300868יחסי ארגנטינה–ארמניה