האנוי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האנוי
Hà Nội
סמל האנוי
סמל האנוי
פוטומונטאז' של העיר
פוטומונטאז' של העיר
מדינה וייטנאםוייטנאם וייטנאם
תאריך ייסוד 1010
שטח 3,344.70 קמ"ר
גובה 19 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 6,232,940 (2008)
 ‑ צפיפות 1,864 נפש לקמ"ר (2008)
קואורדינטות 21°02′00″N 105°51′00″E / 21.033333°N 105.85°E / 21.033333; 105.85
אזור זמן UTC +7
http://www.hanoi.gov.vn
מגדל הדגל של האנוי במצודת טהאנג לונג, אחד מסמלי העיר.
תמונה מתיאטרון הבובות על המים המפורסם של האנוי

האנויווייטנאמית: Hà Nội (מידעעזרה); בסינית: 河内), שפירושה "גדת הנהר", על שם מיקומה בגדה המערבית של הנהר האדום, היא בירת וייטנאם המאוחדת, והעיר השנייה בגודלה במדינה. נכון ל-2008 עמדה אוכלוסייתה של האנוי על 6,232,940 נפש (עם גידול של 3.5% לשנה). בטרם איחוד צפון ודרום וייטנאם, שימשה האנוי כבירת צפון וייטנאם בין השנים 1954 ו-1976.

היסטוריה

האנוי מיושבת מאז שנת 3000 לפנה"ס לערך, אז הייתה אחד מכמה מאות כפרי דייגים, שהיו פרוסים לכל אורך הדלתא של הנהר האדום שעל גדתו היא שוכנת. מאוחר יותר גדל הכפר והפך לעיר "דיי-לאי" העתיקה. עדויות ארכאולוגיות ראשונות לקיומה של העיר, הם שרידי מבצר המתוארכים לשנת 200 לפנה"ס. על פי האגדה הוכרזה העיר כבירה קיסרית בשנת 1010, על ידי המלך לי-טיי-טו, שסיפר כי ראה דרקון זהב עולה ממימי הנהר האדום ומתנשא לגובה השמים, והחליט להעתיק את בירתו לדיי-לאי ולקרוא לה בשם "טאנג-לונג" (הדרקון העולה). כאשר השפה הווייטנאמית עברה לטיניזציה, הוסב שמה לטונקין. עם כיבושה של האנוי על ידי סין, הוסב שמה של העיר פעם נוספת ל"הא-סורה" מקום מושבם של קיסרי וייטנאם. שלשה מארבעת שערי העיר עדיין עומדים על תילם ומשמרים בשמותיהם את תפיסת העולם הסינית; "שער השיגשוג", "שער הסגולה הנפלאה" ו"שער המזל", מהשער הרביעי; "שער האושר הנעלה" לא נותרו שרידים.

האנוי שימשה כמרכזה המנהלי והפוליטי של וייטנאם (עם מספר מועט של הפסקות קצרות מועד), עד שנת 1802, עת שליטי וייטנאם העבירו את הבירה להואה. בשנת 1873 נכבשה העיר על ידי צרפת והועברה לשליטתה למשך עשר שנים. בשנת 1887 הפכה האנוי לבירת הודו-סין הצרפתית.

בשנת 1940 בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, נכבשה העיר על ידי האימפריה היפנית, תנועת ה"וייט מין" הקומוניסטית בראשותו של הו צ'י מין נלחמה כנגד הכובש היפני ומשתפי הפעולה הצרפתים שלהם מטעם ממשלת צרפת של וישי. עם כניעת יפן ב-1945 שוחררה העיר, הו צ'י מין הכריזו על הקמתה של "הרפובליקה הדמוקרטית של וייטנאם", והפך את האנוי לבירתה. אולם הצרפתים סירבו להכיר בעצמאות וייטנאם, וה"וייט מין" הפנתה את מאבקה נגד צרפת הקולוניאליסטית. מאבק אכזרי זה נמשך בין השנים 1946 ל-1954, בו נלחם הצבא הווייטנאמי בעיקשות עד להבסת צבא צרפת, כאשר האנוי שימשה כמוקד הלחימה העיקרי. עם תום המלחמה, החליטה ועידת ז'נבה של שנת 1954 על "חלוקה זמנית" של וייטנאם לשתי מדינות, ומאז הפכה האנוי לבירתה העצמאית של צפון וייטנאם.

במהלך מלחמת וייטנאם בין השנים 1960 ל-1973, שובשו אמצעי התחבורה של האנוי, עקב הפצצתם של גשרים ומסילות ברזל בעיר, על ידי כחות צבא אמריקניים, אך הם תוקנו באופן מהיר על ידי ממשלת הווייט מין. עם סיום המלחמה, החלה צפון וייטנאם במסע השתלטות על דרום וייטנאם. ב-30 באפריל 1975 נכבשה סייגון בירת הדרום. אולם רק ב-2 ביולי 1976 אוחדו שתי המדינות רשמית, והאנוי הפכה להיות בירת הרפובליקה הווייטנאמית המאוחדת, ואילו שמה של סייגון הוסב להו צ'י מין סיטי, אשר נכון ל-2009 היא העיר הגדולה במדינה.

כלכלה

בהאנוי מפעלי תעשייה כבדה, המבוססים על מרבצי הפחם והברזל שבאזור. תוצרי מפעליה של העיר כוללים בעיקר: מכונות כבדות, דיקטים, טקסטיל, כימיקלים ומלאכת יד. מלחמת האזרחים הארוכה הכבידה מאד על כלכלתה, והחרם הכלכלי שהטילה ארצות הברית על וייטנאם והוסר רק בשנת 1994, נתן את אותותיו בעיר כמו במדינה כולה. החל משנת 1987, חל שיפור במצבה הכלכלי של האנוי, כתוצאה מהחלטתה של ממשלת וייטנאם, לפתוח את שעריה בפני תיירים מרחבי העולם. העיר מאחדת בתוכה אטרקציות תיירותיות רבות, מהפופולריות במזרח הרחוק. בשנת 2011 החלה בניית מערכת רכבת תחתית בעיר.

גאוגרפיה ומזג אוויר

האנוי ממוקמת בגדה המערבית של הנהר האדום בצפון וייטנאם. בהאנוי מזג אוויר אופייני לאזור דרום-מזרח אסיה - הקיץ חם ולח ובחורף קר ויבש. הקיץ חל בין חודש מרץ לחודש ספטמבר והיא העונה הגשומה (כ-1,680 מ"מ בשנה) ובו יורדים גשמי מונסון. החורף שחל בין נובמבר למרץ יבש יחסית אפילו לסתיו שבו יורדים גשמים קלים. הטמפרטורה הנמוכה בחורף היא 6 °C ובקיץ הטמפרטורה יכולה להגיע עד ל-40 °C.[1]

אתרים בעיר

בעיר שוכנת האוניברסיטה הלאומית של וייטנאם (לשעבר: אוניברסיטת האנוי), המוזיאון הלאומי ההיסטורי, מוזיאון המהפכה, ומספר אנדרטאות היסטוריות. המוזיאון הלאומי לאומנויות יפות שוכן אף הוא בהאנוי.

מאוזוליאום הו צ'י מין הוא מבנה בטון גדול הנמצא בכיכר "באו די" במרכז העיר, בו, תוך התעלמות מבקשתו כי ישרפו את גופתו, שמורה גופתו החנוטה של הו צ'י מין. בצמוד למאוזוליאום נמצא מוזיאון הו צ'י מין, המוזיאון הבנוי תוך מחווה לפרח הלוטוס נבנה במקום בו היה ביתו של המנהיג.

ערים תאומות

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא האנוי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ סטטיסטיקת מזג האויר בהאנוי מאתר weatherbase.