מרסיי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המונח "מרסי" מפנה לכאן. לערך העוסק בנהר באנגליה, ראו מרזי.
מרסיי
Marseille
מדינה צרפתצרפת צרפת
חבל פרובאנס-אלפ-קוט ד'אזורפרובאנס-אלפ-קוט ד'אזור פרובאנס-אלפ-קוט ד'אזור
מחוז שפך הרון
ראש העיר ז'אן-קלוד גודן (מ-1995)
תאריך ייסוד 600 לפנה"ס
שטח 240.62 קמ"ר
אוכלוסייה ‏
 ‑ במטרופולין 1,604,550 (2007)
 ‑ צפיפות 2,830.2 נפש לקמ"ר (2007)
אזור זמן UTC +1
www.mairie-marseille.fr
נמל מרסיי
מבט כללי על מרסיי
הכנסייה הרפורמית

מָרסיי (בצרפתית: Marseille, באוקסיטנית: Marselha או Marsiho, בעבר: מרסיליה) היא העיר השנייה בגודלה בצרפת, אחרי עיר הבירה פריז. היא נמצאת בדרום-מזרח צרפת, על חוף הים התיכון. מרסיי מהווה עיר בירה לחבל הארץ פרובאנס-אלפ-קוט ד'אזור ולמחוז שפך הרון. נמל מרסיי הוא הנמל המסחרי הגדול ביותר בצרפת ובים התיכון. בעיר עצמה (בשטח 240 קמ"ר) חיים כ-852 אלף תושבים, ובמרסיי רבתי (בשטח 2,830 קמ"ר) חיים כ-1.6 מיליון תושבים.

כלכלת העיר מתבססת על הנמל המסחרי הגדול. בעיר פועלת רכבת תחתית (מטרו), ובסמוך אליה נמצא שדה תעופה בינלאומי.

במרסיי מוצב "גדוד כיבוי האש הימי של מרסיי" (BMPM) - יחידה צבאית של חיל הים הצרפתי, שמתמחה בפעולות כיבוי אש, חילוץ והצלה, רפואה, חירום ומשימות מיוחדות. הגדוד הוקם בשנת 1719, הוגדר כגדוד הגנה של מרסיי בשנת 1816, נקבע כגדוד בן חמש פלוגות בשנת 1838, ומשנת 1962 הוא אחראי גם על הנמל המסחרי ועל שדה התעופה. בגדוד משרתים כ-1,740 חיילים, והוא נמצא תחת פיקוד חיל המצב של מרסיי.

בין ילידי העיר המפורסמים: דזירה קלארי (1777-1860, מלכת שוודיה), אדולף טייר (1797-1877, נשיא צרפת) ושחקן הכדורגל זינדין זידאן (נולד ב-1972).

היסטוריה

העת העתיקה

העיר הוקמה כמושבה קרתחדשתית בשם הפיניקי 𐤌𐤎𐤋𐤕 (מסלת),[1] ונכבשה על־ידי איונים מפוקאיה (אנ') שברחו מפני הרפגוס וזכו בשטחי העיר בקרב ימי מול הקרתחדשתים.[2] אותם יוונים נחלו את העיר וקיימו אותה כקולוניה מסחרית, בשם מסליה (Μασσαλία), שנגזר מהשם הפיניקי.[1] מסליה הייתה לנמל היווני הראשון במערב אירופה, ואוכלוסייתה צמחה ועלתה במהירות אל מעל לאלף תושבים. חשיבותו של נמל מסליה עבור היוונים ולכן התפתחותה המהירה של העיר ושרידותה הייתה בהיותו נמל מעבר לבדיל, שהיה יקר מציאות ונדרש לייצור ארד, העשוי מסגסוגת של נחושת ובדיל. מסליה הייתה להתיישבות הראשונה אשר זכתה למעמד עיר בצרפת. מגלה הארצות היווני פיתאס, בן המאה ה-4 לפנה"ס, הוא יליד מסליה, ולמסע הימי שלו לצפון אירופה הוא יצא מעיר זו. מסליה נכבשה על ידי הקלטים, ומאוחר יותר על ידי הרומאים. בתקופת הכיבוש הרומאי נקראה העיר מסיליה (Massilia).

ימי הביניים והעת החדשה

מרסיי הפכה לחלק מממלכת צרפת בעשור התשיעי של המאה ה-14, אך במהרה רכשה מוניטין בהתמרדותה כנגד הממשל. התושבים אימצו בהתלהבות רבה את המהפכה הצרפתית, ובשנת 1792 שלחה העיר 500 מתנדבים כדי להגן על פריז. ההמנון הלאומי של צרפת, "המרסייז", נקרא על שם כוחות אלו.

בין האתרים הבולטים בעיר נמנים הנמל העתיק, כנסיית "נוטרדאם גארדה" (נוסדה במאה ה-13) ואי הכלא העתיק "שאטו ד'איף" (נבנה במאה ה-16 ומוזכר בספר "הרוזן ממונטה כריסטו" מאת אלכסנדר דיומא). בשנים שקדמו לקום מדינת ישראל, שימשה מרסיי נמל יציאה לכמה אוניות מעפילים, במסגרת המוסד לעלייה ב'. אחרי קום המדינה הוקם גרנד ארנס, המחנה הגדול, מחנה בו רוכזו מאות אלפי עולים מצפון אפריקה אירופה ושלח אותם לארץ ישראל. ניסים בנימין היה מפקד המחנה בשנים 1950-1952 .

בשנים המאוחרות של המאה ה-20 שימשה העיר כנמל כניסה למיליוני מהגרים לתוך צרפת, מאות אלפים מהם הגיעו בשנת 1962 מאלג'יריה.

במרסיי צולמו סרטי קולנוע רבים, ביניהם סרטי "הקשר הצרפתי" (1971, 1975), "פאני" (1961) ו"טקסי" (1998, 2000).

דמוגרפיה

עד המאה ה-20, צמיחת האוכלוסין של העיר תאמה את הממוצע הארצי. בשנים 1200–1800 אוכלוסייתה לא עלתה על 100,000, ובין השנים 1800–1930 האוכלוסייה צמחה אל מעבר 500,000. למרות שרוב הצמיחה הייתה כתוצאה משיעורי ילודה טבעיים, גם מספר גדול של מהגרים מאיטליה, פורטוגל וספרד תרם לכך. באמצע שנות ה-50, הנמל הרחב של העיר הביא לצמיחה דמוגרפית אינטנסיבית בעקבות הגירה מוגברת. בהמשך, הגיעו גם מהגרים רבים מהמושבות הצרפתיות בצפון אפריקה, במיוחד מאלג'יריה. עד שנות ה-80, אוכלוסיית מרסיי עצמה התקרבה למיליון איש.

כיום, רבים מתושבי העיר הם צאצאים של מהגרים. כתוצאה מכך, הצרפתים האתניים נמצאים במיעוט בעיר. הקבוצה האתנית הגדולה ביותר בעיר הם האיטלקים, המהווים כ-37% מתושבי העיר. קבוצות אתניות משמעותיות אחרות בעיר הן ערבים מצפון אפריקה (כ-25% מהאוכלוסייה), וארמנים (כ-12% מהאוכלוסייה). על-פי הערכה, הצרפתים האתניים מהווים כרבע מהאוכלוסייה הכוללת. קבוצות אתניות אחרות בעיר הן ממוצא טורקי, יווני, גרמני ווייטנאמי.

תרבות

גסטרונומיה

  • "פאסטיס" (Pastis), משקה אלכוהולי העשוי מזרעי כמנון האניס, משקה נפוץ שניתן לראותו על כל שולחן.
  • "פוגאס" (Fougasse), לחם פרובאנסלי אופייני.
  • "איולי" (Aïoli), רוטב עשוי משום טרי, מיץ לימון, ביצים ושמן זית, מוגש עם דג מבושל, ביצים קשות וירקות אפויים.
  • "טפנד" (Tapenade), ממרח זיתים קצוצים ושמן זית (לעיתים עשוי עם אנשובי)
  • "בויאבז" (Bouillabaisse), מרק דגים המכיל מגוון צדפים, דגים וירקות, מוגש עם רוטב רואי (rouille), טוסטים קטנים (croûtes) ולעיתים גם גבינה מגורדת.
  • "פאניס" (Panisse), מאפה עשוי מקמח חומוס.
  • "נאבט" (Navette), אפיפית קטנה וקשיחה בצורת סירה, מבושמת בריח תפוז.
  • "בוריד" (Bourrid), דג מונק (Monkfish), מוגש עם מיונז וקוביות ירקות.
  • "פאיד פקאטס" (Pieds-paquets), מנה העשויה מרגלי חזיר, כבש או מעי חזיר מתובל בשומן חזיר.

ספורט

מועדון הכדורגל העיקרי של העיר הוא אולימפיק מרסיי. המועדון נוסד בשנת 1899, זכה ב-9 תוארי אליפות (נכון לשנת 2010) ובליגת האלופות בשנת 1993. אצטדיון הבית של המועדון הוא ה"סטאד ולודרום", שמכיל כ-67 אלף מושבים.

יהודי מרסיי

ערך מורחב – קהילת יהודי מרסיי

הקהילה היהודית במרסיי עתיקה והתקיימה כבר מראשית ימי הביניים כקהילה יהודית חשובה.

נכון לשנת 2020, במרסיי כ-80,000 יהודים. נאמד כי הקהילה היהודית בעיר היא השנייה בגודלה בצרפת, אחרי פריז, והשלישית בגודלה באירופה (אחרי לונדון שבמקום השני)[3]. במרסיי מספר קהילות יהודיות פעילות. הרב יוסף יצחק לבקובסקי, שליח חב"ד בעיר, הקים גנים ובתי ספר, ובקהילת חב"ד המקומית בראשותו מתקיימים שיעורי תורה.

בשנת 2016 בית הכנסת אור התורה נמכר והפך למסגד.

בעיר פעל רבי ניסים ממרסיי.

ערים תאומות

הערים התאומות של מרסיי הן:

הסכמי שיתוף פעולה

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה


הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפִניקיות, דביר, תש"ב, עמ' 141.
  2. ^ פאוסניאס, תאוריה של יוון, 10.8.6 (ראו במקור היווני ובתרגום לאנגלית)
  3. ^ יעקב שוורץ, הסודות של מרסיי – איך הצליחו יהודי העיר לשמור על יחסים טובים עם המוסלמים, באתר "זמן ישראל", 23 בדצמבר 2020
  4. ^ מאורכב מאתר עיריית מרסיי.
אנית "היפוס" (סוס) פיניקית ערים ומושבות פיניקיות
מפת ערי הפיניקים ומושבותיהם
כנען
ערי החוף אלת • רפיח • עזה • אשקלון • אשדוד • מחוז יבנה • יפו • תל מיכל • ארשף • אליכין • מגדל עבדעשתרת • תל מבורך • קרוקודילון • דאר • עתלית • שקמונה • תל אבו הואם • בעל • תל בירה • עכו • כברי • אכזיב • חמון • צור • מחלב • צרפת • צידון • בארות • גבל • בתרון • טריפולי • אורתוסיה (אנ') • ערקת • צמר • מרת (אנ') • אַרְוָד • אנטי־ארוד • קרן • בלנאה • פלטוס (אנ') • גבעל • לאדכא • אוגרית־רמיתה • מוריאנדה (אנ')
פנים הארץ מרשה • ירושלם • שכם • כבול • מצפה ימים • קדש • תל אנפה • כמד • בעל־בקע
קיליקיה אזתודי • אדון • לארטס (אנ')
אי־כתיים/אלשי כתי • אדיל • תמש • לפש • פף • סלמיס • אמתוס (אנ')
יוון רודן • כפתור • אי־כתר • סאמוס • קליסטה־תרה • תאסוס • עבדרת • אתונה • פיראוס • תבאי • דמטריאס • קוס • אוליארוס (אנ') • פויניקוס (אנ')
מצרים תחפנחס • מף • איפסמבול
סיציליה צור הכוסים • אגרגנת • הראקליה מינואה • סלינוס (אנ') • מזר (אנ') • ליליבאיום • מטוא (אנ') • דרפנה • ארך (אנ') • ציץ • כפרא (אנ') • חמר (אנ') • ראש מלקרת • הנה
שרדן אולביה • פאולי ג'ריי (מארח?) (אנ') • כרלי • נורה (אנ') • ביתען (אנ') • סלכי (אנ') • אי נצים (אנ') • מונטה סיראי (אנ') • נאפוליס (אנ') • תרוס (אנ') • אלגרו
קורסיקה אלליה (אנ')
מצר מלקרת אנן • גול • אירנם • למפדוזה
צפון אפריקה תובקטיס • לפקי • ויעת, פילן, מעקר • צברתען • מנינקס • מקם חדש (אנ') • קפסה • תעינת • ראש פה (אנ') • אכולה (אנ') • שטפשר (אנ') • תפסוס (אנ') • לפקי (תוניסיה) (אנ') • ראש פנת • אדרמת • מכתר (אנ') • תנסמת (צר') • אספיס (אנ') • כרכואן • קרתחדשת • עתקת • ראש אשמן (אנ') • עפון אקרא • תבגג • ווגה (אנ') • אלתברש (אנ') • בבעל (אנ') • תברכען (אנ') • תגרן (אנ') • עפון (אנ') • מלכא (אנ') • מקמא (אנ') • ראש כד (אנ') • כרטן • טפתען (אנ') • אי גלגל (אנ') • סראע (אנ') • תמכי (אנ') • ראש עז (אנ') • ראשיפיסיר (אנ') • אי אמן (אנ') • ראש כובב (אנ') • כש (אנ') • ראשוביקרי (אנ') • ראש גני (אנ') • אי כוסים • תיפאזה • אי חול (אנ') • גנגן (אנ') • קרתן (אנ') • כמא (אנ') • ראשגון (אנ') • ראש אדר • אבן חק • חק ש עלשת • תיתגא • יוליה קונסטנטינה זיליל (אנ') • לכש (אנ') • וולוביליס • תומיאטרי (אנ') • תמדעת (אנ') • סלעת־שעלת • אזמה (אנ') • ראשיביס • מוגדור • אגדר
אישפניה אליסובו • נמל חנבעל ונמל מגן • אוסונובה • טבירה • אונובה • שפלה • קרת חמן (אנ') • קרת טובה • לבריחה (אנ') • אגדר • קרת (אנ') • מונס קלפה • קרו דל ווילאר (אנ') • מלחת • טוסקנוס (אנ') • צכץ • עבדרת (אישפניה) (אנ') • תותוגי (אנ') • תגלת (אנ') • קרתחדשת (אישפניה) • הרנא (אנ') • אקרה לאוקה • צוריכה (אנ') • טרקו
האיים הבלאריים איבשם • מגן
עוד מסלת • אביניון • נים • אי נור • עשתרות (אנ') • תרשיש • אופיר • אימפריית קרתחדשת
הערים הגדולות של צרפת
אומדן רשמי מתאריך 1 בינואר 2020[אוכלוסין 1]
דירוג שם חבל אוכלוסייה דירוג שם חבל אוכלוסייה
פריז
פריז
מרסיי
מרסיי
1 פריז איל-דה-פראנס 2,145,906 11 רן ברטאן 222,485 ליון
ליון
טולוז
טולוז
2 מרסיי פרובאנס-אלפ-קוט ד'אזור 870,321 12 ריימס גראנד אסט 180,318
3 ליון אוברן-רון-אלפ 522,228 13 טולון פרובאנס-אלפ-קוט ד'אזור 179,659
4 טולוז אוקסיטניה 498,003 14 סנט אטיין אוברן-רון-אלפ 174,082
5 ניס פרובאנס-אלפ-קוט ד'אזור 343,477 15 לה האבר נורמנדי 165,830
6 נאנט פיי דה לה לואר 320,732 16 דיז'ון בורגון-פראנש-קונטה 159,106
7 מונפלייה גראנד אסט 299,096 17 גרנובל אוברן-רון-אלפ 158,240
8 שטרסבורג גראנד אסט 290,576 18 אנז'ה פיי דה לה לואר 155,876
9 בורדו אקיטן החדשה 259,809 19 וילרבאן אוברן-רון-אלפ 154,781
10 ליל או-דה-פראנס 236,234 20 נים אוקסיטניה 147,496
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36163783מרסיי

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=מרסיי&oldid=2329692"