יחסי החוץ של קוריאה הדרומית
|
| ערך זה הוא חלק מסדרת ממשל ופוליטיקה של קוריאה הדרומית |
יחסי החוץ של קוריאה הדרומית הם מערכת יחסי הגומלין שבין קוריאה הדרומית לבין שאר מדינות, ישויות, וארגוני העולם. דרום קוריאה מנהלת יחסים עם רוב מדינות העולם. משרד החוץ של קוריאה הדרומית הוא הגוף הממשלתי האחראי על ניהול קשרי החוץ של קוריאה הדרומית. דרום קוריאה חברה בין היתר באו"ם, ברית נאט"ו ובהאיחוד האירופי. מדיניות החוץ של דרום קוריאה מונחית על ידי מחויבות לקדם קשרים ידידותיים ושיתופי פעולה עם מדינות אחרות בהתאם לעקרון הפציפיזם. קוריאה הפכה לחברה באומות המאוחדות בשנת 1991. והצטרפה לארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD) בשנת 1996.
עיקרון נוסף ביחסי החוץ של קוריאה הדרומית הוא תרומה לשלום ולביטחון העולמי דרך השתתפות במגוון רחב של פעילויות שמירת שלום של האומות המאוחדות ותרומה לתקציב פעולות השמירה על השלום של האומות המאוחדות. כיום, כוחות קוריאניים מוצבים בשבע מדינות, כולל לבנון, דרום סודאן, הודו, פקיסטן וסהרה המערבית, שם הם אחראים לשמירה על הסדר, שיקום, שירותים רפואיים ופעילויות נוספות.[1]
לאחר הקמת הרפובליקה של קוריאה ב-15 באוגוסט 1948, נוצרו קשרים דיפלומטיים ראשוניים עם מדינות זרות והוקמו משרדי נציגות במדינות ידידותיות כמו ארצות הברית, הממלכה המאוחדת וצרפת, וכן נציגויות ביפן ובאומות המאוחדות.[2]
קוריאה הדרומית היא חברה פעילה בארגון האומות המאוחדות, אונסק"ו, קרן המטבע הבין-לאומית (IMF), הפורום לשיתוף פעולה כלכלי של מדינות האוקיינוס השקט, הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית, ארגון העבודה הבין-לאומי, ארגון הבריאות העולמי וארגון התיירות העולמי. קוריאה הדרומית הפכה לחברה באומות המאוחדות בשנת 1991 והצטרפה לארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD) בשנת 1996. בנוסף קוריאה הדרומית
לאורך השנים מעמדה הבינלאומי של דרום קוריאה הלך וגדל מתוך היותה מעצמה כלכלית טכנולוגית וחלק מארגון המדינות המתועשות G20. קוריאה הדרומית לוקחת חלק בתוכניות שמטרתן לסייע למדינות עניות, באמצעות הבנק העולמי, קרן המטבע הבין-לאומית וארגון ה-OECD. בשנים האחרונות, קוריאה הצטרפה גם למאמצים גלובליים לשמירה על שלום, לייצוב הכלכלה העולמית ולמאבק בשינויי האקלים.
נכון ליוני 2020, קוריאה מקיימת קשרים דיפלומטיים עם 191 מדינות סך הכל. מתוכן, פועלות שגרירויות קבועות ב-115 מדינות, 46 קונסוליות כלליות המספקות שירותי קונסולריה במדינות בהן יש שגרירויות קוריאניות, וחמש נציגויות קבועות לארגונים בינלאומיים. בנוסף, פועלות 42 מרכזים תרבותיים קוריאניים ב-32 מדינות, במטרה לקדם את התרבות הקוריאנית.
אסיה והאינדו-פסיפי
מאחר שהרפובליקה של קוריאה היא חלק מהאזור האינדו-פסיפי, האינטרסים הלאומיים שלה קשורים ישירות ליציבות ולשגשוג באזור. במקביל לחיזוק הסדר הבינלאומי המבוסס על כללים, שהוא חיוני ליציבות ולשגשוג של האזור, קוריאה הדרומית שואפת ליצור סדר אזורי שיאפשר למדינות מגוונות לשתף פעולה. קוריאה הדרומית תורמת לשמירה על השלום באזור האינדו-פסיפי באמצעות חיזוק שיתוף הפעולה הביטחוני עם שותפים מרכזיים באזור. שלום בחצי האי הקוריאני ובמזרח אסיה נחשב לחשוב עבור שלום עולמי ושמירה על החופש בקוריאה ובאזורים נוספים בעולם. במיוחד, פירוז צפון קוריאה מנשק גרעיני נתפס כצעד קריטי לשמירה על שלום בר קיימא בחצי האי הקוריאני, במזרח אסיה ובעולם. בהתבסס על ברית קוריאה-ארצות הברית, קוריאה הדרומית שומרת ומחזקת את העמדה הביטחונית המשותפת שלה מול האיומים הגרעיניים והטילים מצפון קוריאה, תוך הרחבת שיתוף הפעולה הביטחוני התלת-צדדי עם ארצות הברית ויפן במטרה לחזק את היכולת להבטיח את השלום.
קוריאה הצפונית
יחסי קוריאה הדרומית וקוריאה הצפונית מתקיימים מאז חלוקת קוריאה בסיום מלחמת העולם השנייה בשנת 1945 ועד היום. מלחמת קוריאה, 1950-1953 והסכסוך הקוריאני, הם גורמים מרכזיים המשפיעים על המאמצים להשגת שלום ואיחוד קוריאני. שתי המדינות לא מכירות זו בזו ואוסרות על הנפת דגלים אחת של השנייה. לאחר המלחמה מיליוני קוריאנים הופרדו מבני משפחתם שמעבר לגבול. מאז מלחמת קוריאה לא הותרו חילופי מכתבים, שיחות טלפון או אימיילים בין הקוריאנים משני צידי הגבול בעקבות הפיקוח ההדוק מצד הצפון.[3] עם זאת, מדי פעם תואמו בין הממשלות פגישות איחוד משפחות לכמה מאות תושבים. מדיניות אור השמש היא הבסיס התאורטי למדיניות החוץ של קוריאה הדרומית כלפי קוריאה הצפונית. המדיניות מבוססת על האמונה שניתן להפחית את המתחים הצבאיים באמצעות מסגרות דו-צדדיות ורב-צדדיות וכי יש לקיים דיאלוג בין דרום קוריאה לצפון קוריאה. בין השנים 1998–2008 שלטה בקוריאה הדרומית המפלגה הדמוקרטית, שדגלה במדיניות אור השמש וייצרה קשרים עם ידידותיה הקרובות של קוריאה הצפונית, ובכללן רוסיה וסין, במטרה להפשיר את היחסים עם קוריאה הצפונית.
במאי 2017 מון ג'יאה-אין נבחר לנשיאות דרום קוריאה עם הבטחה לחזור למדיניות אור השמש. בנאום השנה החדשה שלו לשנת 2018, הציע מנהיג צפון קוריאה קים ג'ונג און לשלוח משלחת לאולימפיאדת החורף הקרובה בדרום קוריאה. הקו החם של סיאול-פיונגיאנג נפתח מחדש לאחר כשנתיים.[4] באולימפיאדת החורף, צפון ודרום קוריאה צעדו יחד בטקס הפתיחה[5] והעמידו נבחרת מאוחדת להוקי קרח לנשים.[6] ב-2018 נערכה במסגרת הפסגה הבין-קוריאנית פגישה היסטורית בין קים ג'ונג-און ונשיא דרום קוריאה מון ג'יאה-אין. הפגישה נערכה בשטח הגבול שבין שתי המדינות, והשניים אף חצו את הגבול לשני הצדדים. לראשונה מאז מלחמת קוריאה שמנהיג צפון קוריאה נכנס לשטח דרום קוריאה. השניים חתמו על "הצהרת פנמונג'ום", בה התחייבו לפרוז חצי האי מנשק גרעיני, הפיכת הגבול ל"אזור שלום", וקידום שיחות עם ארצות הברית וסין, ובכך חל מפנה ביחסים בין המדינות.
יפן
_3.jpg)
יחסי קוריאה הדרומית ויפן ידעו עליות ומורדות. המדינות הן שכנות גאוגרפיות, אך בהתחשב בהיסטוריה המשותפת המורכבת, התפתחו יחסים לא יציבים בין המדינות. בשנת 1965 נוצרו יחסים דיפלומטיים לאחר חתימת הסכם היסוד ליחסים בין יפן לקוריאה בתיווך ארצות הברית. מאז 1987 החלו קשרים קבועים בין שתי המדינות, הנושא העיקרי היה פיתוח יחסי סחר ביניהם. בשנות התשעים חתמו סיאול וטוקיו על הסכם דו צדדי על שיתוף פעולה בתחום הבטיחות והחירום הימי.[7]
המדינות מכננות ביניהן קשרי מסחר ענפים וזה התבטא בכך שחברות יפניות ודרום קוריאניות יצרו קשרים מועילים הדדית. בשנת 1990 חלה עלייה חדה בייבוא המוצרים הדרום קוריאניים ליפן, הנובעת בחלקה כתוצאה מפעילותם של המשקיעים היפנים בקוריאה הדרומית.[8] בשנת 2016 ייצאה קוריאה הדרומית סחורות ליפן בסכום של 24.4 מיליארד דולר,[9] והיצוא היפני לקוריאה הדרומית הסתכם ב-46.2 מיליארד דולר.[10]
בשנים האחרונות, היחסים בין המדינות נטו להתדרדר בגלל סכסוכים רבים, ביניהם: תביעות טריטוריאליות עבור סלעי ליאנקור, ביקורים של ראשי ממשלה יפניים במקדש יסוקוני, השקפות שונות על מדיניותה של יפן הקיסרית ביחס לקוריאה הקולוניאלית, כמו גם סירוב יפן להתנצל ולפצות על התעללות בנשים קוריאניות במלחמת העולם השנייה. סתירות אלה בין מדינות סיבכו את משימתם של האמריקאים ליצור חזית משותפת באזור זה כנגד הרפובליקה העממית של סין.[11]
הרפובליקה העממית של סין
כינון היחסים הדיפלומטיים בין דרום קוריאה לסין התבצע באוגוסט 1992, ומאז התפתח הקשר בין המדינות בתחומים שונים. בשנת 2008 שודרג הקשר לשותפות אסטרטגית. לאורך השנים, היחסים עברו מספר שלבים: מיחסי שיתוף פעולה ידידותיים לשותפות אסטרטגית שיתופית שנחתמה בשנת 2008.[12] היקף הסחר בין שתי המדינות גדל באופן משמעותי, מ-6.3 מיליארד דולר ב-1992 ל-310.4 מיליארד דולר ב-2022, גידול של כ-49 פעמים. נכון לדצמבר 2022, סין היא שותפת הסחר הגדולה ביותר של דרום קוריאה, ודרום קוריאה היא היבואנית השנייה בגודלה של סין, היצואנית השלישית בגודלה ושותפת הסחר השלישית בגודלה.
בנוגע לחילופי עובדים זרים, בשנת 2019 נרשם גידול משמעותי בהיקף החילופים, שהגיע לכ-10.63 מיליון בני אדם, גידול של פי 80 בהשוואה לשנת 1992. עם זאת, בשנת 2020, בעקבות מגפת הקורונה, חלה ירידה חדה במספר החילופים, והם פחתו ל-380,000 בני אדם ב-2022.
אוסטרליה
יחסי קוריאה הדרומית-אוסטרליה כוננו במאי 1963. בשנת 1950, עם פרוץ מלחמת קוריאה, אוסטרליה שלחה סיוע צבאי נרחב בהיקף של כ-17,000 חיילי סיוע לקוריאה הדרומית. לאחר המלחמה, היחסים בין שתי המדינות גדלו והתחזקו. כיום, שתי המדינות נהנות ממערכת יחסים חמה ולבבית. אוסטרליה וקוריאה הדרומית חברות מלאות בארגון ארגון לשיתוף פעולה כלכלי באסיה הפסיפיק.
אוסטרליה וקוריאה הדרומית מנהלות קשרי מסחר הדוקים ולבביים. קוריאה הדרומית מיוצגת באוסטרליה בדרג השגרירות באמצעות שגרירות רשמית שהיא מחזיקה בקנברה, בירת המדינה.[13] קוריאה הדרומית מיוצגת באוסטרליה גם בדרג הקונסולרי באמצעות קונסוליה רשמית שהיא מחזיקה בעיר סידני.[14] אוסטרליה מיוצגת בקוריאה הדרומית בדרג השגרירות באמצעות שגרירות רשמית שהיא מחזיקה בסיאול, בירת קוריאה הדרומית.[15]
רוסיה
_18.jpg)
יחסי קוריאה דרומית-רוסיה החלו ב-30 בספטמבר 1990. מאז שנות התשעים קיימים יחסי סחר ושיתופי פעולה גדולים יותר בין שתי המדינות. היקף הסחר הכולל בין דרום קוריאה לרוסיה בשנת 2003 היה 4.2 מיליארד דולר אמריקני.[16] האימפריה הרוסית וקוריאה כוננו לראשונה יחסים דיפלומטיים רשמיים בשנת 1884, לאחר מכן רוסיה הפעילה השפעה פוליטית רבה בקוריאה. עם זאת, לאחר תבוסתה של רוסיה במלחמת רוסיה–יפן, השפעתה של רוסיה בקוריאה ירדה כמעט לאפס. לפני 1970 היחסים בין המדינות היו בדרך כלל עוינים, מפני שברית המועצות תמכה בסין ובצפון קוריאה במלחמת קוריאה. במאי 1979 חתמה דרום קוריאה על הסכם לקבלת סיוע פיני בייצוא לברית המועצות ומזרח אירופה. לאחר קריסת ברית המועצות כוננו דרום קוריאה ורוסיה יחסים דיפלומטיים ב-1991. ב-20 בנובמבר 1992 חתמו רוסיה ודרום קוריאה על פרוטוקול שקבע ביקורים סדירים של גורמי הגנה וכלי שיט ימי בין שתי המדינות.[17] ב-23 ביולי 1997, במהלך ביקורו של שר החוץ הרוסי יבגני פרימקוב בסיאול, נחתם הסכם 'קו חם' הקובע הקמת קו תקשורת מיוחד בין הקרמלין לבית הכחול.[18] בנובמבר 2013 חתמו רוסיה ודרום קוריאה על הסכם נסיעות ללא ויזה.[19]
ב-2018 נשיא דרום קוריאה, מון ג'יאה-אין, ערך ביקור ממלכתי ברוסיה. ב-21 ביוני הוא פנה אל הדומה הממלכתית של הפדרציה הרוסית, הבית התחתון של האספה הפדרלית הרוסית, וכבך הפך למנהיג דרום קוריאה הראשון שנאם בפרלמנט הרוסי.[20]
הודו
ליחסים בן קוריאה הדרומית והודו יש היסטוריה של 2000 שנה. כינונם הרשמי של יחסים דיפלומטיים בין המדינות התרחשה בשנת 1973. היחסים בין הודו לדרום קוריאה התפתחו בצורה משמעותית לאורך השנים והפכו לרב-ממדיים, מונחים על ידי תיאום הולך ומתרקם של אינטרסים, רצון טוב הדדי וחילופי מידע ברמה גבוהה. שתי המדינות הסכימו להעביר את המיקוד שלהן לעדכון מדיניות הוויזה בין המדינות, הרחבת הסחר והקמת הסכם סחר חופשי כדי לעודד השקעה נוספת בין המדינות. כיום, דרום קוריאה מהווה את מקור ההשקעה החמישי בגודלו בהודו. חברות דרום קוריאניות כמו LG וסמסונג הקימו מתקני ייצור ושירות בהודו, וכמה חברות בנייה דרום קוריאניות זכו במענקים עבור חלק מהפרויקטים התשתיתיים הגדולים במדינה, כגון פרויקטי פיתוח כבישים לאומיים.[21]
אמריקה
ארצות הברית
היחסים המיוחדים בין קוריאה הדרומית לארצות הברית כוננו ב-1953. היחסים הדיפלומטיים בין ארצות הברית לקוריאה הוקמו על בסיס הסכם שלום, ידידות, סחר וניווט מ-1882, ושגריר אמריקאי ראשון הגיע לקוריאה ב-1883. היחסים בין ארצות הברית לקוריאה נמשכו עד 1905, אז האימפריה היפנית קיבלה את השליטה על ענייני החוץ של קוריאה. בשנת 1910 החלה יפן שלב של 35 שנה של שלטון קולוניאלי על קוריאה. לאחר כניעת יפן ב-1945, בסיום מלחמת העולם השנייה, חצי האי הקוריאני חולק לאורך הקו הרוחב ה-38 לשתי אזורי כיבוש — ארצות הברית בדרום וברית המועצות בצפון.[22]
קוריאה הדרומית וארצות הברית קשורות באופן בלתי נפרד על ידי שיתוף הפעולה הביטחוני עמוק. בהתבסס על ברית קוריאה-ארצות הברית, קוריאה הדרומית שומרת ומחזקת את העמדה הביטחונית המשותפת שלה מול האיומים הגרעיניים והטילים מצפון קוריאה, תוך הרחבת שיתוף הפעולה הביטחוני התלת-צדדי עם ארצות הברית ויפן במטרה לחזק את היכולת להבטיח את השלום.
ביוני 2021, ארצות הברית תרמה 1,412,800 מנות חיסון בטוחות ויעילות נגד COVID-19 לעם של דרום קוריאה. מתוך הסכום הזה, כל המנות הן של חיסון ג'ונסון אנד ג'ונסון. כל 1,412,800 מנות החיסון נתרמו באמצעות הסכמים בילטרליים בין שני המדינות.[23]
קנדה
יחסים דיפלומטיים מלאים בין קנדה לדרום קוריאה כוננו ב-14 בינואר 1963. בשנת 1950, עם פרוץ מלחמת קוריאה שלחה קנדה 26,971 אנשי צבא לחצי האי הקוריאני כחלק מכוח של האו"ם, הכוח השלישי בגודלו לאחר ארצות הברית ובריטניה. לאחר המלחמה קנדה המשיכה בפעולות שמירת השלום בקוריאה עם כניסתו של הסכם שביתת הנשק.[24] לאורך השנים התהדקו קשרי המסחר בין המדינות והשיא הגיע בשנת 2014 כאשר הייתה דרום קוריאה היעד השביעי בגודלו לייצוא קנדי, השלישי בגודלו באסיה. ב-11 במרץ 2014, הודיעו ראש הממשלה סטיבן הרפר והנשיא פאק גון-הייה כי קנדה ודרום קוריאה סיכמו משא ומתן על הסכם הסחר החופשי של קנדה–קוריאה.[25][26]
ברזיל
היחסים הדיפלומטיים בין קוריאה הדרומית לברזיל כוננו בשנת 1959, למרות שביוני 1949, הכירה ברזיל רשמית בקוריאה הדרומית.. ברזיל הקימה את שגרירותה בסיאול בשנת 1965, היחסים, באופן כללי, נותרו ברמות נמוכות מאוד. בשנת 1989 נחתם בברזיליה תזכיר שמטרתו להקים ועדה משותפת שתדון ולטפח שיתופי פעולה גדולים יותר בין שתי המדינות בשנות ה-90.
החל מהעשור השני של המאה ה-21, ברזיל ודרום קוריאה שומרות על קשרים דו-צדדיים הכוללים היבטים תרבותיים, דיפלומטיים וכלכליים רבים. כיום מתגוררים בברזיל יותר מ-50 אלף קוריאנים, ויותר מ-120 חברות קוריאניות פועלות כבר במדינה. ברזיל היא יעד ההשקעות הגדול ביותר של קוריאה באמריקה הלטינית. קוריאה היא יעד הייצוא ה-11 בגודלו של ברזיל, בעוד שברזיל היא היעד ה-23 בגודלו לייצוא קוריאני. קוריאה הדרומית מייצאת לברזיל מוצרים בתחום הרכב, האלקטרוניקה, מכונות וציוד. לעומת זאת ברזיל מייצאת לקוריאה בעיקר סחורות גולמיות, כמו נפט, תירס, סויה ועפרות ברזל, וכן בשר עוף.[27]
אירופה
צרפת
יחסי קוריאה הדרומית וצרפת מתקיימים מאז כוננו את קשריהן הרשמיים הראשונים בשנת 1886 לאחר הסכם שוויון בין צרפת – קוריאה.[28] פלישת יפן לקוריאה הביאה לנתק ביחסי צרפת-קוריאה. במשך יותר מארבעים שנה, בין השנים 1906 עד 1949, לא היה לצרפת ייצוג דיפלומטי בקוריאה. למרות זאת, בשנת 1919 נפתחה בפריז משלחת של ממשלת קוריאה בגלות, ששימשה כקשר בין שתי הישויות באותן שנים קשות.[29] מלחמת קוריאה הייתה נקודת מפנה שסייעה לחיזוק היחסים בין המדינות. בשנים 1950 עד 1953 השתתפו 3,200 חיילים צרפתים לצד החיילים של דרום קוריאה. במהלך המלחמה נהרגו 270 חיילים צרפתים .[28] לאחר המלחמה השתפרו הקשרים התרבותיים והכלכליים בין המדינות. כיום, היחסים הכלכליים בין המדינות חזקים. הייצוא הצרפתי לדרום קוריאה היה בשווי 2.6 מיליארד אירו בשנת 2006,[30] וצרפת הייתה המשקיעה השביעית בגודלה ברפובליקה של קוריאה.[31] היצוא הדרום קוריאני לצרפת באותה תקופה היה בשווי 4.1 מיליארד אירו. בצרפת חיים כ-7,000 דרום קוריאנים (לא כולל מאומצים צרפתים קוריאנים), ו-2,000 תושבים צרפתים חיים בדרום קוריאה.[30] צרפת היא השותפה המדעית השביעית של הרפובליקה של קוריאה, עם שיתוף פעולה בעיקר בתחומי הפיזיקה והבריאות.[32] במישור הביטחוני שתי המדינות משתפות פעולה ביניהן במסגרת דיאלוג אסטרטגי, שבו נדונים נושאים כמו מאבק באיומי סייבר ואבטחת נתיבי השיט באזור האוקיינוס השקט.
שיתוף פעולה בין המדינות בתחום האנרגיה והמשאבים, במיוחד בהקשר של אנרגיות ירוקות, הוא חלק חשוב ביישום הסכם פריז שנועד להיאבק בשינויי האקלים. שיתוף הפעולה מתבצע הן ברמת המחקר והפיתוח של טכנולוגיות חדשניות והן ביישום מדיניות ותקנות חדשות בנוגע לנושאים שונים של אנרגיה, כולל אנרגיות מתחדשות, יעילות אנרגטית של מבנים, רשתות חכמות, מערכות אחסון אנרגיה, ניידות חשמלית והפחתת גזי חממה.[33]
הממלכה המאוחדת
היחסים הדיפלומטים בין קוריאה הדרומית לממלכה המאוחדת החלו עוד בשנת 1883.[34] בשנת 1949 כוננו היחסים הרשמיים בין קוריאה הדרומית לבין הממלכה המאוחדת. בשנות החמישים השתתפותה של בריטניה במלחמת קוריאה הייתה משמעותית. לאחר המלחמה קשרי מסחר וסחר צמחו במהירות. במהלך המשבר הכלכלי באסיה בסוף שנות ה-90, ביקרה המלכה אליזבת השנייה בדרום קוריאה, והתקבלה היטב בזמן משבר במדינה. כיום קיימים קשרים כלכליים ודיפלומטיים חזקים בין המדינות.[35] לבריטניה יש שגרירות בסיאול ואילו לקוריאה הדרומית יש שגרירות בלונדון.[35][36] בריטניה ודרום קוריאה משתפות פעולה באירועים עולמיים עם מדינות אחרות כמו ארצות הברית. שתי המדינות מקיימות יחסים צבאיים, ובריטניה תומכת לעיתים קרובות בתפיסת דרום קוריאה בתקופות סוערות של יחסי קוריאה הדרומית–קוריאה הצפונית.
גרמניה
ההיסטוריה של היחסים הדיפלומטיים בין קוריאה לגרמניה התחילה ב-1883, כאשר משלחת גרמנית הגיעה לנמל אינצ'און בספינת מלחמה. שנה זו היוותה אבן דרך עם החתימה על הסכם קוריאה-גרמניה של 1883, שנועד לקדם את הקשרים הכלכליים ולהוות בסיס להמשך חילופי ושיתוף פעולה בתחומים מגוונים, כולל כלכלה, פוליטיקה, חברה ותרבות.[37] בשנות ה-50 במהלך מלחמת קוריאה בתי חולים שדה גרמניים הוקמו לטיפול בחיילים קוריאנים. ב-1963 נחתם נשלחו עובדים לקוריאה הדרומית במסגרת הסכם העבודה בין קוריאה לגרמניה, מה שהוביל ליצירת קשרים אישיים שנמשכים עד היום וחיזקו את השותפות בין שתי המדינות. בשנים האחרונות, קוריאה הדרומית וגרמניה פיתחו קשרים כלכליים משמעותיים. ובמיוחד בעקבות הסכם הסחר החופשי בין האיחוד האירופי לקוריאה. שלושה נתונים ממחישים זאת: השקעות גרמניות בקוריאה הסתכמו ב-13.7 מיליארד דולר במהלך 60 השנים האחרונות. קוריאה הדרומית הפכה לשותפה המסחרית השלישית בגודלה של גרמניה באסיה. והיקף הסחר הדו-צדדי ב-2022 עמד על 33.7 מיליארד דולר. נכון ל-2022, קוריאה הפכה ליעד הרביעי הפופולרי ביותר לסטודנטים גרמנים, מיקום ייחודי בקרב מדינות שאינן דוברות אנגלית.[37]
דנמרק
היחסים הדו-צדדיים בין קוריאה הדרומית לממלכת דנמרק החלו בשנת 1959.כשפרצה מלחמת קוריאה ב-25 ביוני 1950, דנמרק, יחד עם מדינות נוספות, הסכימה לתמוך בכוחות האומות המאוחדות ולהעניק סיוע הומניטרי לכוחות הלוחמים. לאחר משא ומתן, דנמרק הסכימה לשלוח בית חולים ימי.[38] בתחום החינוך לגו הוצג לראשונה בקוריאה ב-1984, ומערכות חינוך המשתמשות בלגו קיימות במדינה מאז 1995[39] נכון ל-2020 ישנם כ-140 מרכזים כאלו בדרום קוריאה.[39]בשנת 2018 הסתכם היקף הסחר בין המדינות בכ-1.79 מיליארד דולר. עיקר המוצרים שייצאה דרום קוריאה לדנמרק בהיקף כולל של 715 מיליון דולר, כללו מכונות, ציוד אופטי וציוד חשמלי,[40] ואילו עיקר הסחורות שייצאה דנמרק לדרום קוריאה בשווי כולל של כ-1.09 מיליארד דולר כללו ספינות, כלי רכב ומכונות[41]
הולנד
קוריאה הדרומית והולנד כוננו יחסים דיפלומטיים ב-1 באפריל 1961.[42] בשנת 2011 חגגו שתי המדינות 50 שנה לכינון היחסים הדיפלומטיים ביניהן.[43]בשנת 2019 סך היצוא מקוריאה הדרומית להולנד הסתכם ב-4.243 מיליארד דולר, כולל בעיקר מכוניות חשמליות, דלק סילוני ונפט, סגסוגות מתכת ומכוניות נוסעים. ההשקעה של קוריאה הדרומית בהולנד הסתכמה ב-16.6 מיליארד דולר, ואילו ההשקעה של הולנד בקוריאה הדרומית הסתכמה ב-31.4 מיליארד דולר.[42]אחרי סין קוריאה הדרומית היא שוק הייצוא הגדול ביותר של הולנד באסיה. הולנד היא שותפת הסחר השלישית בגודלה של קוריאה הדרומית באיחוד האירופי.[43]
שווייץ
בין קוריאה הדרומית לבין השוויץ מתקיימים יחסים דיפלומטיים החל מ-1962. היחסים בין המדינות חמים וידידותיים והם מבוססים על היותה של קוריאה הדרומית אחת משותפות המסחר החשובות ביותר של שווייץ ביבשת אסיה. דרום קוריאה ושווייץ משתפות פעולה בנושאים כמו שינוי אקלים וזכויות אדם, ובתחומים אלו יש להן עמדות דומות. שווייץ חברה בוועדת פיקוח על מדינות נייטרליות (NNSC), שנוסדה לאחר הסכם הפסקת האש ב-1953, ומופקדת על פיקוח הפסקת האש בין צפון לדרום קוריאה. הסחר בין המדינות גדל באופן משמעותי מאז שנכנס לתוקף הסכם הסחר החופשי בין דרום קוריאה לאיחוד הסחר החופשי האירופי (EFTA) ב-2006. כיום כ-100 חברות שווייצריות בדרום קוריאה. בנוסף, מועצת התרבות השווייצרית ויוזמות פרטיות אחרות מקדמות חילופי תרבות בין המדינות. בסוף 2021, היו 267 אזרחים שווייצריים החיים בדרום קוריאה.[44]
המזרח התיכון
ישראל
היחסים הדיפלומטיים בין קוריאה הדרומית לישראל כוננו ב-1962, אך המגעים החלו כבר ב-1950, עם פרוץ מלחמת קוריאה. במהלך המלחמה, ישראל תמכה בקוריאה הדרומית ושלחה לה סיוע. בשנות ה-60, מלחמת ששת הימים חיזקה את הקשרים, אך בשנות ה-70, בעקבות חרם הנפט, ישראל סגרה את השגרירות בסיאול. בשנת 1992 נפתחה מחדש השגרירות הישראלית, וב-1993 גם שגרירות קוריאה בתל אביב. לאחר ביקורו של יצחק רבין בקוריאה ב-1994, נחתמו הסכמים לשיתוף פעולה בתחומים כמו מדע, טכנולוגיה, חקלאות ותרבות.
הסחר בין המדינות הגיע ל-3.5 מיליארד דולר ב-2021, עם גידול משמעותי ביצוא מישראל.[45] ישראל מייצאת טכנולוגיה ומערכות נשק, ודרום קוריאה מייצאת מכשירים אלקטרוניים ורכבים. ב-2021, במהלך הקורונה, המדינות חתמו על הסכם אספקת חיסונים הדדית.[46]ב-2024 הוקם מרכז ללימודי ישראל באוניברסיטת סיאול.
ערב הסעודית
היחסים הדיפלומטיים בין קוריאה הדרומית לערב הסעודית כוננו ב-1962. במהלך מלחמת קוריאה, ערב הסעודית, כחלק מהברית המערבית נגד ההתפשטות הקומוניסטית על ידי ברית המועצות, צידדה בקוריאה הדרומית מ-1950 עד 1953, למרות שהיא לא שלחה חיילים לקוריאה.[47] גם ערב הסעודית וגם דרום קוריאה חוו פריחות כלכליות בשנות ה-70 וה-80, שבהן שתי המדינות תמכו זו בזו; כיום משקיעים דרום קוריאנים הם בין המשקיעים החשובים ביותר בסעודיה.[48]במסגרת חזון סעודיה 2030 ('אנג) שהוכרזה על ידי ערב הסעודית ב-2016, דרום קוריאה וסעודיה הגבירו את שיתוף הפעולה הכלכלי ביניהן.[49] שתי המדינות חתמו על הסכם כלכלי של 8.3 מיליארד דולר, כולל עסקה של 6 מיליארד דולר בין עראמקו הסעודית לחברה הקוריאנית S-Oil ב-2019.[50] לקוריאה הצפונית יש קשרים עם איראן, מה שמחייב את סעודיה לשתף פעולה עם קוריאה הדרומית נגד הציר האיראני-צפון קוריאה. דרום קוריאה סיפקה לסעודיה מודיעין על פעילות צפון קוריאה במזרח התיכון, במיוחד בתימן.[51] ב-2019, חתמו סעודיה ודרום קוריאה על עסקת ייצור נשק, שתכלול שיתוף פעולה צבאי וייצור משותף של נשק ורכבים צבאיים. העסקה מטרתה לשפר את הטכנולוגיות הצבאיות בשתי המדינות.[52]
אפריקה
קניה
דרום קוריאה וקניה יצרו יחסים דיפלומטיים ב-1963, זמן קצר לאחר שקניה קיבלה את עצמאותה מהשלטון הבריטי. במהלך השנים, שתי המדינות פיתחו קשר דו-צדדי חזק, כאשר דרום קוריאה מספקת סיוע כלכלי וטכני לקניה. בשנים האחרונות, דרום קוריאה הייתה אחת משותפות הסחר המובילות של קניה, כאשר הסחר בין שתי המדינות הגיע ליותר ממיליארד דולר בשנת 2019. בשנת 2018 הסתכם היקף הסחר בין המדינות בכ-240 מיליון דולר. עיקר הסחורות שדרום קוריאה ייצאה לקניה בסכום כולל של 187 מיליון דולר כללו כימיקלים אורגניים, פלסטיק ומתכות,[53] ואילו עיקר הסחורות שקניה ייצאה לדרום קוריאה בהיקף כולל של 50 מיליון דולר כללו קפה, תה, ונחושת.[54]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ International Relations: Korea.net : The official website of the Republic of Korea, www.korea.net (באנגלית)
- ^ History, Ministry of Foreign Affairs
- ^ אי-פי, לאחר יותר משישה עשורים: איחוד משפחות ממלחמת קוריאה, באתר וואלה!, 20 באוקטובר 2015
- ^ סוכנויות הידיעות, קים משנה כיוון? חידש את הקו החם מול דרום קוריאה, באתר ynet, 27 ביולי 2021
- ^
אי-פי ורויטרס, צפון ודרום קוריאה יצעדו יחד בטקס הפתיחה של אולימפיאדת החורף, באתר הארץ, 17 בינואר 2018
- ^ סוכנויות הידיעות, צפון קוריאה: משלחת ספורטאיות ראשונה חצתה את הגבול לדרום, באתר ynet, 25 בינואר 2018 מוטוקו ריץ' וסת' ברקמן, ניו יורק טיימס, לשיתוף הפעולה בין הקוריאות באולימפיאדת החורף יש קורבנות, והן זועמות, באתר הארץ, 27 בינואר 2018
- ^ South Korea - Relations with Japan
- ^ http://countrystudies.us/japan/134.htm
- ^ OEC - South Korea (KOR) Exports, Imports, and Trade Partners
- ^ OEC - Japan (JPN) Exports, Imports, and Trade Partners
- ^ Alastair Gale, «Enmity Between South Korea, Japan Worries U.S.: Seoul’s demand for new apology over WWII ‘comfort women’ complicates regional security ties» Wall Street Journal, " Feb. 17, 2015
- ^ 大韩民国驻中国大使馆, 大韩民国驻中国大使馆, 大韩民国驻中国大使馆 (באנגלית)
- ^ Embassy of the Republic of Korea to the Commonwealth of Australia
- ^ Consulate General of the Republic of Korea in Sydney
- ^ Australian Embassy in the Republic of Korea, אתר השגרירות
- ^ "Russia ends WTO talks with S. Korea". People's Daily. 2004-09-22. נבדק ב-2007-05-28.
- ^ Chronology of principal defenceand security-related agreements and initiatives involving the Russian Federation and Asian countries, 1992–99
- ^ Chronology of principal defence and security-related agreements and initiatives involving the Russian Federation and Asian countries, 1992–99
- ^ Russia, S. Korea Sign Visa-Free Agreement
- ^ Президент Республики Корея Мун Чжэ Ин выступил в Государственной Думе
- ^ Sputnik. "India Becomes Home to World's Largest Smartphone Factory". sputniknews.com (באנגלית). נבדק ב-2018-07-19.
- ^ South Korea, United States Department of State (באנגלית אמריקאית)
- ^ South Korea, United States Department of State (באנגלית אמריקאית)
- ^ "The Korea Veterans Association of Canada". Kvacanada.com. נבדק ב-2016-08-27.
- ^ Government of Canada, Foreign Affairs Trade and Development Canada. "Canada-Korea Free Trade Agreement (CKFTA)".
- ^ "Canada and South Korea announce they have concluded a free-trade deal". CTV News. 2014-03-11.
- ^ Bolstering Brazil’s economic ties with Korea, koreajoongangdaily.joins.com, 2023-11-26 (באנגלית)
- ^ 28.0 28.1 Official website of the French embassy in South Korea
- ^ Histoire - Ambassade de France en Corée
- ^ 30.0 30.1 "Projet de loi autorisant l'approbation de la convention d'extradition entre le Gouvernement de la République française et le Gouvernement de la République de Corée", official website of the French Senate, December 12, 2007
- ^ "Coopération économique", Senate of France
- ^ Coopération politique - Ambassade de France en Corée
- ^ Coopération énergétique, La France en Corée - Ambassade de France à Séoul (בצרפתית)
- ^ Sir Thomas Harris, former British Ambassador to South Korea (27 ביוני 2014). "Britain's Relations with Korea: A Personal View". Gresham College. נבדק ב-15 ביולי 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 35.0 35.1 "UK and South Korea". נבדק ב-29 באפריל 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Embassy of the Republic of Korea in the United Kingdom of Great Britain and Northern Ireland". נבדק ב-29 באפריל 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 37.0 37.1 Korea, Germany mark 140 years of diplomatic ties, koreatimes, 2023-09-18 (באנגלית)
- ^ JUTLANDIA The Danish Hospital Ship
- ^ 39.0 39.1 Lego Education Homepage, Lego Education
- ^ Denmark exports from South Korea, tradingeconomics
- ^ South Korea exports from Denmark, tradingeconomics
- ^ 42.0 42.1 יחסי הולנד–קוריאה הדרומית באתר משרד החוץ הדרום קוריאני
- ^ 43.0 43.1 Fifty years of diplomatic relations with South Korea באתר משרד החוץ ההולנדי
- ^ Bilateral relations Switzerland–Republic of Korea, www.eda.admin.ch (באנגלית)
- ^ דסק כלכלה, אושר סופית הסכם סחר חופשי עם דרום קוריאה, באתר מאקו, 28 בספטמבר 2022
- ^ אנה ברסקי, ישראל וקוריאה הדרומית סיכמו על הסכם להחלפת מאות אלפי חיסוני קורונה, באתר מעריב אונליין, 6 ביולי 2021
- ^ "Saudi Arabia and South Korea on the path to revitalization".
- ^ "Korea-Saudi Arabia relations date back to the United Silla Period of Korea". The Korea Post. 14 בספטמבר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ https://ink.library.smu.edu.sg/cgi/viewcontent.cgi?article=3987&context=soss_research
- ^ King, Neil (27 ביוני 2019). "Saudi Arabia signs $8.3bn economic pact with South Korea".
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "North Korea Likely Supplied Scud Missiles Fired at Saudi Arabia by Yemen's Houthi Rebels - VICE News". vice.com. נבדק ב-9 בפברואר 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Saudi Arabia, South Korean Sign Deal in Industries, Military Technologies". Asharq AL-awsat.
- ^ Kenya imports from South Korea, Trading Economics
- ^ South Korea imports from Kenya, Trading Economics
40005178יחסי החוץ של קוריאה הדרומית