יחסי החוץ של סיישל
מדיניות החוץ של סיישל מבוססת על פרקטיקה דיפלומטית שלווה, פרואקטיבית וחדשנית. יחסי החוץ של סיישל נקבעים על ידי מערכת החוקים הלאומיים שלה, חוקת סיישל המיושמת על ידי הממשלה. החוקה מעניקה לנשיא סמכויות לנהל את מדיניות החוץ של סיישל. סעיף 70 מסמיך את הנשיא למנות שר לענייני חוץ ולהאציל סמכויות לפי הצורך לניהול מדיניות החוץ של סיישל, וסעיף 71 מחייב את השר לתת דין וחשבון לנשיא על ניהול המנדט למדיניות החוץ. סעיף 64 קובע כי הנשיא ימנה שגרירים, נציבים עליונים, כל נציג עיקרי, יקבל שליחים מוסמכים, ויבצע או יגרום לביצוע אמנות בשם הרפובליקה.
היחסים הדו-צדדיים של סיישל מתמקדים בביטוי שותפויות כלכליות ושיתוף פעולה, פיתוח מגזרי הכלכלה השונים, סחר, השקעות זרות ישירות, דיג ותיירות. סיישל תתעדף; בטיחות וביטחון ימי, חינוך, אנרגיה מתחדשת, הגנת הסביבה, תעופה, פרויקטי תשתית, בריאות, פיתוח חברתי, סיוע טכני, חינוך, הכשרה וחילופי תרבות.
סיישל דוגלת בתפיסה הרחבה יותר של ביטחון אנושי ותומכת ביוזמות היוצרות תנאים נוחים ליציבות אזורית, שיתוף פעולה בינלאומי ושגשוג כלכלי ויתרמו לשלום, ביטחון ויציבות באזור באמצעות דיפלומטיה פרואקטיבית.
משרד החוץ של סיישל
סיישל הקימה את משרד החוץ שלה לאחר שקיבלה את עצמאותה מהממלכה המאוחדת בשנת 1976. השר הראשון שנכנס לתפקיד שר החוץ היה הנשיא הראשון של הרפובליקה של סיישל, ג'יימס מנצ'ם.
היה מקובל שנשיא הרפובליקה יכהן כשר החוץ. אחרי הנשיא מנצ'ם, שלושה נשיאי סיישל אחרים, אלברט רנה, מר ג'יימס מישל ומר דני פור החזיקו בתיק החוץ במהלך כהונתם. תיק זה הוחזק גם על ידי סגן הנשיא וינסנט מריטון.
מאז הקמתו עומדים בראש משרד החוץ, תחת שמות שונים, 14 שרים. השר הנוכחי האחראי על תיק זה, החל מנובמבר 2020, הוא מר סילבסטרה רדגונדה.
קישורים חיצוניים
