יחסי ארמניה–בחריין
| יחסי ארמניה–בחריין | |
|---|---|
|
|
| ארמניה | בחריין |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 29,743 | 760 |
| אוכלוסייה | |
| 2,959,525 | 1,631,113 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 24,212 | 43,205 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 8,181 | 26,488 |
יחסי ארמניה-בחריין הם היחסים הבילטרליים בין ארמניה לבחריין. כינון היחסים החל רשמית ב-25 באוקטובר 1996.[1] למרות המרחק הגאוגרפי וההבדלים התרבותיים, הקשרים מתמקדים בעיקר בשיתוף פעולה דיפלומטי וכלכלי, עם קהילה קטנה של ארמנים בבחריין התורמת למימד התרבותי.
היסטוריה ודיפלומטיה
היחסים הדיפלומטיים בין ארמניה לבחרין נוסדו ב-25 באוקטובר 1996, כחלק ממדיניות החוץ של ארמניה להרחיב קשרים עם מדינות המזרח התיכון. בשנים האחרונות, היו אירועים דיפלומטיים בולטים, כגון מסירת אגרות כוננות על ידי שגריר בחרין לארמניה, נאסר מוחמד יוסף אל-בלושי, לנשיא ארמניה והאגן חאצ'טוריאן ב-7 ביולי 2023.[1] כמו כן, ב-6 ביולי 2021, מסר שגריר ארמניה לבחרין את אגרות הכוננות למלך בחריין, חמד בן עיסא אל-חליפה.[2] אין עדויות למתיחויות משמעותיות, והקשרים נראים יציבים, עם דגש על פיתוח שיתוף פעולה דו-צדדי.
מסחר וכלכלה
בשנת 2018 הסתכם היקף הייצוא של ארמניה לבחריין ב-169 אלף דולר. עיקר הייצוא כלל רהיטים בשווי 42.4 אלף דולר, חליפות נשים בשווי 17.2 אלף דולר, ומעילי גברים בשווי 14.4 אלף דולר. בין השנים 2018 ל-2023 צמח הייצוא של ארמניה לבחריין בשיעור שנתי ממוצע של 6.01%, מ-126 אלף דולר בשנת 2023 ל-169 אלף דולר בשנת 2018, על אף טעות בערך המקורי בנוגע לכיוון מגמת הייצוא.[3]
בשנת 2023 הסתכם היקף היצוא של בחריין לארמניה ב-276 אלף דולר. עיקר הייצוא כלל מיקרופונים ואוזניות בשווי של 270 אלף דולר, בשמים בשווי 5.2 אלף דולר, ומוצרי מזון אחרים בשווי 1.08 אלף דולר. במהלך השנים 2018–2023 צמח הייצוא של בחריין לארמניה בשיעור שנתי ממוצע של 29.3%, מ-76.2 אלף דולר בשנת 2018 ל-276 אלף דולר בשנת 2023.[3]
יחסי הסחר בין המדינות התאפיינו בגידול הדרגתי בהיקף הסחורות המיוצאות, תוך התמקדות במוצרים מתחומים שונים, בהם ציוד אלקטרוני, מוצרי הלבשה, ורהיטים.
קשרים תרבותיים וקהילתיים
קהילה קטנה של כ-50 עד 100 ארמנים חיה בבחרין, בעיקר במנאמה, והם הגיעו מלבנון וסוריה, מושכים על ידי הזדמנויות כלכליות. הם שייכים לכנסייה האפוסטולית הארמנית (אורתודוקסית) תחת סמכות הכס ה"קדוש" של קיליקיה, עם ניהול דרך הנציבות של כווית ומדינות המפרץ.
הסכמים והסכמים דו-צדדיים
הסכם בולט הוא הסכם שיתוף פעולה בין-פרלמנטרי בין מועצת המכונסים של ממלכת בחרין לבין האספה הלאומית של הרפובליקה הארמנית, כפי שצוין באתר משרד החוץ הארמני.[1]
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 Bahrain - Bilateral Relations, www.mfa.am (בארמנית)
- ↑ Armenian Ambassador presents credentials to King Hamad bin Isa Al Khalifa of Bahrain, Armenpress, 2021-07-07 (באנגלית)
- ^ 3.0 3.1 Other Edible Preparations (HS: 2106) Product Trade, Exporters and Importers, The Observatory of Economic Complexity (באנגלית)
יחסי ארמניה–בחריין40688932Q64918687