מלאווי
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
לחצו כדי להקטין חזרה  | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מוטו לאומי | אחדות וחופש | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| המנון לאומי |
הו אלוקים ברך את מדינתנו מלאווי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ממשל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| משטר | רפובליקה רב-מפלגתית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שפה רשמית | אנגלית וצ'יצ'ווה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| עיר בירה |
לילונגווה 13°57′S 33°42′E / 13.950°S 33.700°E (והעיר הגדולה ביותר) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| גאוגרפיה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| יבשת | אפריקה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שטח יבשתי[1] | 118,484 קמ"ר (101 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אחוז שטח המים | 20.6% | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אזור זמן | UTC +2 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| היסטוריה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הקמה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| עצמאות מהממלכה המאוחדת | 6 ביולי 1964 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ישות קודמת |
 ניאסלנד | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| דמוגרפיה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אוכלוסייה[2] (הערכה 1 בנובמבר 2024) | 21,842,680 נפש (62 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| צפיפות | 184.35 נפש לקמ"ר (74 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| כלכלה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תמ"ג[3] (2023) | 14,084 מיליון $ (144 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תמ"ג לנפש | 645$ (201 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
מדד הפיתוח האנושי[4] (2021) | 0.508 (172 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מטבע | קוואצ'ה מלאווי (MWK) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שונות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| סיומת אינטרנט | mw | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| קידומת בין־לאומית | 265 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
רפובליקת מלאווי (באנגלית: Republic of Malawi) היא מדינה במזרח אפריקה, הגובלת בטנזניה בצפון, בזמביה במערב ובמוזמביק במזרח ובדרום-מערב. בירתה והעיר הגדולה במדינה היא לילונגווה.
היסטוריה
בני בנטו התיישבו בשטחי מלאווי בסביבות המאה ה-16. בסביבות המאה ה-17 גילו הפורטוגלים את מלאווי, ובמאה ה-19 הגיעו לאזור ערבים וסוחרי עבדים. בשנת 1891 הגיע למלאווי המיסיונר והרופא הסקוטי דייוויד ליווינגסטון, שהקים בה את מוסדות המיסיון, והביא להפסקת סחר העבדים.
ב-1891 הוקם בשטח מלאווי אזור החסות הבריטי שנקרא תחילה "פרוטקטורט מרכז אפריקה הבריטי" ומאוחר יותר, ב-1907 – "פרוטקטורט ניאסלנד" או "ניאסלנד". בשנת 1915 על רקע ניצול של בריטניה את המשאבים המקומיים וגיוסם של מקומיים רבים להילחם לצד מדינות ההסכמה בזירה האפריקאית של מלחמת העולם הראשונה, פעיל חברתי בשם ג'ון צ'ילמבווה (אנ') עורר מרד מקומי אלים נגד הבריטים, שדוכא על ידי הבריטים. צ'ילמבווה הפך לימים לסמל לאומי של מלאווי[5].
בשנים 1953–1963 הייתה ניאסלנד חלק מהפדרציה של רודזיה וניאסלנד. ב-1964 היא זכתה בעצמאות ואימצה את השם "מלאווי". אחרי העצמאות עמד בראש המדינה הנשיא ד"ר הייסטינגס באנדה, וב-1966 אושרה כהונתו לכל ימי חייו. הוא הקים משטר חד-מפלגתי, שנשמר עד 1994, ומאז מתקיימות במדינה בחירות דמוקרטיות.
ביולי 2011 התרחשו במדינה מהומות בהם נהרגו לפחות 18 אזרחים[6].
פוליטיקה
מייסודה כמעט ועד 1993 שרר במלאווי משטר חד-מפלגתי. המפלגה החוקית היחידה הייתה מפלגת הקונגרס של מלאווי ובראשה עמד כל אותן שנים הייסטינגס באנדה, שקבע כל פרט במדיניותה של מלאווי. בעוד רוב מדינות אפריקה החדשות השתייכו לגוש המדינות הבלתי מזדהות, כיוון באנדה את ארצו לאוריינטציה מערבית. מלאווי קיימה קשרים דיפלומטיים עם דרום אפריקה בתקופת האפרטהייד ולא ניתקה את יחסיה עם מדינת ישראל לאחר מלחמת יום כיפור, כפי שעשו כמעט כל מדינות היבשת.
משטרו הרודני של באנדה רדף מתנגדי משטר וניהל צנזורה מחמירה. עם זאת טיפח הממשל שוויון זכויות נשים, עודד נשים להצטיינות ופתח בפניהן משרות, קידם את החינוך ואת התשתיות במדינה בתקן גבוה מהמקובל ביבשת. כל עוד הייתה מלאווי מוצב אנטי-קומוניסטי יציב בפינה זו של העולם, נהנה המשטר מהעלמת-עין של מדינות המערב. אולם, לאחר תום המלחמה הקרה גבר לחץ הקהילה הבינלאומית לכיוון של מודרניזציה והן אף התנו המשך סיוע בפתיחות ובמתן דין וחשבון בנושאי זכויות אדם. במהלך 1992 החלה להתגבש אופוזיציה שהורכבה מאנשי כמורה, סטודנטים ומנהיגי איגודי עובדים שקראה לקיום משאל עם לגבי עתידו של המשטר החד-מפלגתי. הגורמים זכו לתמיכת הקהילה הבינלאומית וב-14 ביוני 1993 נערך משאל העם, במסגרתו זכתה ההצעה לדמוקרטיזציה לכ-64% מקולות המצביעים[7]. המעבר למשטר דמוקרטי עבר באופן שקט ומסודר. באנדה לא התנגד לנטילת תואר "נשיא לכל ימי חייו" ורוב סמכויותיו, אך טען שבני עמו ("ילדיו") עוד יתגעגעו לשלטון-הברזל שלו.
במאי 1994 התקיימו הבחירות הדמוקרטיות הראשונות של מלאווי בהן ניצחה מפלגת "חזית העם המאוחדת" בהנהגת בקילי מולוזי, שזכתה גם בבחירות של שנת 1999. המשטר החדש שאף לבצע רפורמות כלכליות וחברתיות מקיפות. עם זאת, מפלגת הקונגרס שהנהיג באנדה המשיכה להיות כוח פוליטי מרכזי במדינה. בין השנים 2004 ל-2012 כיהן כנשיא בינגו וה מותריקה מטעם המפלגה הדמוקרטית הפרוגרסיבית. לאחר מותו החליפה אותו ג'ויס באנדה. בשנים 2014 - 2020 כיהן כנשיא אחיו של בינגו וה מותריקה, פיטר מותריקה. החל מ-2020 הנשיא הוא לזרוס צ'אקוורה[8].
דמוגרפיה
רוב תושבי מלאווי משתייכים לשבטי הבנטו השונים, בעיקר: צ'ווה, יאו, טונגה, טומבוקה וצ'יפוקה. בניגוד לשכנותיה, אין במלאווי מתיחות רבה על רקע אתני. כרבע מהאוכלוסייה מתגוררת בערים. תוחלת החיים הממוצעת בלידה היא 60.
83% מהאוכלוסייה הם נוצרים, מרביתם פרוטסטנטים, ומיעוטם קתולים, כ-13% מוסלמים והשאר מאמיני דתות מקומיות.
מסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 פועל במדינה ארגון "עין הילד" – ארגון לא ממשלתי הפעול למען רווחת הילדים.
כלכלה
מלאווי היא בין המדינות הפחות מפותחות בעולם, עם כלכלה המבוססת ברובה הגורף על חקלאות. 85% מהאוכלוסייה מתגוררת בכפרים.
עיקר כלכלת מלאווי היא החקלאות, שתורמת 37% מהתל"ג ומעסיקה 86% מכוח העבודה. במלאווי יש כ־16,000 קמ"ר של גידולי שדה. הגידולים העיקריים: תירס, תה (עלים), תפוחי אדמה, טבק, קנה סוכר, קסאווה, דורה, קפה וקטניות. משק חי: בקר, עיזים. מכיוון שמלאווי תלויה בחקלאות, בצורת - שהיא די נפוצה - יכולה לפגוע קשות בכלכלתה.
התעשייה תורמת 29% מהתל"ג ועוסקת בעיקר בעיבוד התוצרת החקלאית. היא מייצרת בעיקר: סוכר, טבק (מעובד), תה (מוכן) ועוד.
אדמת מלאווי מכילה בוקסיט, אזבסט ופחם, אשר אינם מנוצלים כראוי.
תובלה
מלאווי, יחד עם זימבבואה, זמביה ומדינות אחרות הנמצאות במרכז יבשת אפריקה ושאין להם חופים ימיים, משתמשות בנמל ביירה שבמוזמביק לייצוא וייבוא סחורות. הייצוא העיקרי מנמל ביירה כולל: סוכר, טבק, תירס, כותנה, סיבי אגבה, כרום, נחושת עופרת ופחם.
גאוגרפיה
מלאווי היא מדינה מוארכת הנמצאת בדרום מזרח אפריקה. היא גובלת בטנזניה בצפון, בזמביה במערב, במוזמביק בדרום ובאגם מלאווי במזרח. אין למדינה מוצא לים.
ימת מלאווי, המשתרעת כמעט לכל אורך המדינה ונהר שירה הזורם מדרומו לנהר הזמבזי, הם חלק מהשבר הסורי-אפריקאי. ממערב לאגם רמות בגובה של כ-1,000 מ' מעל פני הים. צפון המדינה הררי יותר, ובו שוכן הר ניקה, המתנשא לגובה של 2,527 מ'. ההר הגבוה במדינה, הר מולנג'ה, נמצא דווקא בדרום, ממזרח לנהר שירה ובסמוך לגבול עם מוזמביק, ומתנשא לגובה של 3,002 מ'. 36% משטחה של מלאווי מיוער.
במלאווי שורר אקלים סובטרופי. בשטחים הנמוכים חם ויבש מאוד בקיץ והחורף יבש, ובאזורים הגבוהים הקיץ חם וגשום והחורף נעים וקריר.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מלאווי |
אתר האינטרנט הרשמי של מלאווי- עינב ברזני, מלאווי - הלב החם של אפריקה חלק א' (הקישור אינו פעיל), ZCP
- עינב ברזני, מדריך לטיול במלאווי חלק ב' (הקישור אינו פעיל), ZCP
- רן דגוני, ...וארבעת איי היציבות (טנזניה, זמביה, חוף השנהב ומלאווי), מעריב, 22 באפריל 1984
- היסטוריה של מלאווי
- מלאווי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- REUBEN CHIRAMBO (University of Malawi), “OPERATION BWEZANI”: THE ARMY, POLITICAL CHANGE, AND DR. BANDA’S HEGEMONY IN MALAWI in Nordic Journal of African Studies 13(2): 146–163 (2004)
הערות שוליים
- ^ דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-28 במאי 2021
- ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך אתר Worldometer
- ^ דירוג תמ"ג - מתוך אתר הבנק העולמי, כפי שפורסם ב-1 ביולי 2023
- ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2021 בדו"ח 2021/2022 של אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
- ^ John Chilembwe, Harvard Magazine
- ^ "Malawi army deployed over anti-Mutharika protests". BBC News (באנגלית בריטית). 2011-07-21. נבדק ב-2022-01-19.
- ^ תוצאות משאל העם
- ^
רויטרסו אי-פי, מנהיג האופוזיציה הפסיד בשנה שעברה בבחירות. עכשיו נגד כל הסיכויים — הוא הנשיא, באתר הארץ, 28 ביוני 2020
| מדינות אפריקה | ||
|---|---|---|
| מדינות | אוגנדה • אלג'יריה • אנגולה • אסוואטיני • אריתריאה • אתיופיה • בורונדי • בורקינה פאסו • בוטסואנה • בנין • גאנה • גבון • ג'יבוטי • גינאה • גינאה ביסאו • גינאה המשוונית • גמביה • דרום אפריקה • דרום סודאן • זימבבואה • זמביה • חוף השנהב • טוגו • טנזניה • כף ורדה • לוב • ליבריה • לסוטו • מאוריטניה • מאוריציוס • מאלי • מדגסקר • מוזמביק • מלאווי • מצרים • מרוקו • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • ניז'ר • ניגריה • נמיביה • סאו טומה ופרינסיפה • סודאן • סומליה • סיישל • סיירה לאון • סנגל • צ'אד • קומורו • הרפובליקה של קונגו • הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו • קמרון • קניה • רואנדה • תוניסיה | 
|
| חבלי ארץ "לא מוכרים" |
סומלילנד • רפובליקת סהרה הערבית הדמוקרטית | |
| שטחים תלויים | הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודי • סנט הלנה, אסנשן וטריסטן דה קונה • האיים הקנריים • סאוטה • מלייה • מדיירה • מיוט • ראוניון • סוקוטרה | |
| חבר העמים הבריטי | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינות חברות |
|
| ||||
| חברות לשעבר | אירלנד • גמביה • המלדיביים • ניופאונדלנד • זימבבואה | |||||
| נושאי משרה | צ'ארלס השלישי, ראש חבר העמים • מושל כללי | |||||
| אירועים וסמלים | משחקי חבר העמים • דגל חבר העמים • יום חבר העמים | |||||
| מסמכי יסוד | הצהרת בלפור (1926) • חוק וסטמינסטר • הצהרת לונדון • הצהרת סינגפור • הצהרת לוסקה • הצהרת לאנגקאווי • הצהרת הארארה • הצהרת אדינבורו | |||||
| מדינות האיחוד האפריקאי | ||
|---|---|---|
|
| מדינות היסטוריות במלאווי | ||
|---|---|---|
| השלטון הקולוניאלי |  מרכז אפריקה הבריטית (1893–1907) •  ניאסלנד הבריטית (1907–1964) •  הפדרציה של רודזיה וניאסלנד (1953–1963)
| |
| מלאווי העצמאית |  הרפובליקה של מלאווי (החל מ-1979)
| |
33220497מלאווי