אוזבקיסטן

אוזבקיסטן
Oʻzbekiston Respublikasi (אוזבקית)
Республика Узбекистан (רוסית)

דגל סמל
לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה
מוטו לאומי	הכוח הוא בצדק
המנון לאומי	המנון אוזבקיסטן המנון
ממשל
משטר	רפובליקה נשיאותית
שפה רשמית	אוזבקית רוסית (דה פקטו)
עיר בירה	טשקנט 41°16′N 69°13′E (והעיר הגדולה ביותר)
גאוגרפיה
יבשת	אסיה
שטח יבשתי	447,400 קמ"ר (58 בעולם)
אחוז שטח המים	4.9%
אזור זמן	UTC +5
היסטוריה
הקמה
פירוק ברית המועצות	31 באוגוסט 1991
ישות קודמת	אוזבקיסטן הסובייטית
דמוגרפיה
אוכלוסייה (הערכה 1 בנובמבר 2024)	36,593,454 נפש (43 בעולם)
צפיפות	81.79 נפש לקמ"ר (129 בעולם)
דת	אסלאם (88%) נצרות אורתודוקסית רוסית (9%)
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 80 גילאי 0 - 14 31.10% גילאי 15 - 24 14.45% גילאי 25 - 54 40.81% גילאי 55 - 64 7.77% גילאי 65 ומעלה 5.86%
כלכלה
תמ"ג (2023)	90,889 מיליון $ (72 בעולם)
תמ"ג לנפש	2,484$ (161 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי (2021)	0.727 (106 בעולם)
מטבע	סום אוזבקי‏ (UZS)
שונות
סיומת אינטרנט	uz
קידומת בין־לאומית	998
(למפת אוזבקיסטן מוגדלת)   טשקנט סמרקנד אנדיז'ן פרגנה קרשי נוקוס דז'יזק בוכרה אפגניסטן טורקמניסטן איראן קזחסטן קירגיזסטן טג'יקיסטן אוזבקיסטן (למפת אוזבקיסטן רגילה)   טשקנט סמרקנד אנדיז'ן פרגנה קרשי נוקוס דז'יזק בוכרה אפגניסטן טורקמניסטן איראן קזחסטן קירגיזסטן טג'יקיסטן אוזבקיסטן

רפובליקת אוזבקיסטן (באוזבקית: Oʻzbekiston Respublikasi, ברוסית: Республика Узбекистан) היא מדינה השוכנת במרכז אסיה. בעברה הייתה חלק מברית המועצות, וב-1 בספטמבר 1991 הפכה למדינה עצמאית.

המדינה גובלת באפגניסטן בדרום, בקזחסטן בצפון ובמערב, בקירגיזסטן במזרח, בטג'יקיסטן בדרום-מזרח, ובטורקמניסטן בדרום-מערב.

רוב תושבי אוזבקיסטן הם מוסלמים, והיא אף חברה בארגון לשיתוף פעולה אסלאמי.

מקור השם

בתחילת המאה ה-11 החלה נדידה של שבטים טורקמנים מקבוצת האוע'וז מאזור הערבה האסייתית, לתוך שטחי האימפריה המוסלמית. שבטים אלו שימשו כשכירי חרב עבור שליטים מוסלמיים מקומיים והשתתפו בפשיטות כנגד ישויות שכנות, שאינן מוסלמיות. התואר שהוענק ללוחמים מהשבטים הללו היה ראזי. במקורות העות'מאניים המוקדמים מכונים שבטים אלו "הטורקים של הספר" – Turks of the Udj ומנהיגיהם כונו Udj Begi. שם החבל ואחר כך הישות המדינית אוזבקיסטן נולד מתואר מנהיגות זה, כאשר אחד ממנהיגי קבוצות השבטים התיישב במקום וניכס לעצמו את הטריטוריה Udj Begi Stan.

היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של אוזבקיסטן

אוזבקיסטן שוכנת על דרך המשי ההיסטורית, ציר המסחר מסין לאירופה. מיקומה הביא מנהיגים גדולים כמו אלכסנדר הגדול, ג'ינג'יס חאן, טמרליין (טימור לנג – טימור הצולע) ורבים נוספים לעבור בשטחה. טמרליין, על אף מסעות המלחמה האכזריים שלו, נחשב לאבי האומה האוזבקית.

הפלישות החוזרות ונשנות לאוזבקיסטן שינו את פניה של התרבות האוזבקית. אפשר למצוא במדינה מאפיינים פרסים, ערבים, מונגולים, מוסלמים ורוסים.

בעת העתיקה, שטח אוזבקיסטן היה מיושב בעמים איראנים והיה חלק מיישות מדינית בשם סוגדיאנה. עם הכיבוש הערבי במאה ה-8 חדר האסלאם לאזור, והכיבוש המונגולי במאה ה-13 הביא להחרבת האזור והפיכתו לטורקי. השליט המונגולי טימור לנג הפך את סמרקנד לבירתו, אך לאחר מותו בשנת 1405 התפוררה האימפריה העצומה שהקים והאזור נחלק לנסיכויות בשלטון צאצאיו. במאה ה-15 נכבש האזור בידי שבטי האוזבקים שהקימו את אמירויות בוכרה, חיווה וקוקנד.

במאה ה-19 נכבשה אמירות בוכרה על ידי האימפריה הרוסית. שנתיים אחרי כינון ברית המועצות (בשנת 1922) הוקמה הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוזבקית, שהורכבה מחבל טורקסטן וכללה גם את אמירות בוכרה וח'אנות חיווה. הכיבוש תם כשברית המועצות התמוטטה ואוזבקיסטן זכתה לעצמאות (1 בספטמבר 1991). הקומוניסט לשעבר, אסלאם קרימוב, שלט במדינה מיום עצמאותה ועד מותו. השלטון הסובייטי הותיר את חותמו על המדינה בפיתוח החקלאות והתעשייה, אך גם בדמות האסון האקולוגי בימת אראל.

צ'וֹר-מינוֹר, בוכרה

במאה ה-21, לאחר קבלת העצמאות, סבלה המדינה מהתערבות של קבוצות מיליטנטיות וטרוריסטיות אסלאמיסטיות בנעשה במדינה. חלק מהקבוצות פעלו משטחי מדינות שכנות כטג'יקיסטן ואפגניסטן ואחרות משטחי המדינה. היו מומחים שראו בהתקפות הטרור תגובה לשיתוף הפעולה של המשטר עם ארצות הברית לאחר אירועי 11 בספטמבר 2001. אחרים – ברוח "תאוריות הקונספירציה" טענו שאסלאם קרימוב, המנהיג האבסולוטי במדינה, "יצר" את הפעילות הטרוריסטית כדי לשמור על שלטונו הנחשב במערב כפוגע בזכויות התושבים ומושחת.

עקב מגמת הדמוקרטיזציה במדינות ברית המועצות לשעבר, גם באוזבקיסטן החלו להישמע קולות להחלפת השלטון שנמצא בידיו של אסלאם קרימוב זמן ארוך. ניסיונות ההפיכה דוכאו ביד קשה על ידי קרימוב (למשל באירועי טבח אנדיג'אן ב-2005), דבר שהציג אותו בעולם כדיקטטור. מצד שני, מדינות המערב לא מצאו סיבה להתערב בענייניה הפנימיים של המדינה ולתמוך בהחלפת משטר הדיכוי האכזרי עקב אי-רצון לפרק את המשטר החילוני והיציב ביותר במרכז אסיה ולמסור אותו לידי העם שנטיות לבו עלולות לגרום לו להצביע בשעת משבר בעד מפלגות האסלאם הקיצוני.

המעצמות השונות בחרו לחיות בשלום עם הדיקטטורה האוזבקית בגלל אינטרסים שונים – רוסיה מעוניינת לשמר את מעט ההשפעה שעוד נשארה לה במדינה וארצות הברית היא בעלת אחד מבסיסי חיל האוויר הגדולים ביותר בחלק זה של העולם, שסייע לה במאבקה באפגניסטן וגם בעיראק. אולם, גופים בינלאומיים כדוגמת האו"ם נעשים מעורבים יותר ויותר בנעשה במדינה ובמעקב אחרי פעולות של דיכוי אופוזיציה והפרת זכויות אדם.

בשנת 2016 נפטר קרימוב, וסגנו, שבקט מירזייאיב, מונה למנהיג, ובהמשך נבחר לנשיאות. בקדנציה הראשונה שלו שהסתיימה בשנת 2019, הוביל מירזיוייב סדרה של רפורמות פוליטיות, כלכליות וחברתיות, במטרה לקדם דמוקרטיזציה, פתיחות חברתית וכלכלית, ביניהם מעמד האישה.

פוליטיקה

הנשיא לשעבר אסלאם קרימוב

ערך מורחב – פוליטיקה של אוזבקיסטן

לאחר התפרקות ברית המועצות, למרות העצמאות ושינויים רבים אחרים, נותרו מוסדות השלטון במתכונתם הקודמת. במשך 25 השנים הראשונות של העצמאות, שלט באוזבקיסטן אסלאם קרימוב, שהנהיג שלטון רודני. ממשלתו עיכבה את השינויים הדמוקרטיים, וממשיכה המסורת של דיכוי כוחו של הפרלמנט, וחירותם של גורמי האופוזיציה ולתקשורת. את גישתה הצדיקה בשאיפה לתהליך שינוי הדרגתי ובצורך ביציבות.

לאחר פטירתו של קרימוב, עלה לשלטון שבקט מירזייאיב, שנבחר לנשיאות בשנת 2016, מקדם רפורמות רבות ומעודד דמוקרטיזציה. בבחירות בשנת 2019 השפיעו תהליכים שעודד מירזיוייב גם על שיעור הנשים המכהנות בפרלמנט ובסנאט, שכמעט והוכפל בתוך מספר שנים.

יחסי חוץ

אוזבקיסטן תמיד ראתה את הקונפליקט הטג'יקי-אפגני כאיום על הריבונות שלה כיוון שזה השפיע לרעה על היציבות במדינה, ולכן החזיקה כוחות באזור הצפוני של אפגניסטן שנלחמו בכוחות הטליבאן. מאוחר יותר כוחות אלה הצטרפו לקואליציה של ארצות הברית לכיבוש אפגניסטן.

המדינה היא בעלת הברית הגדולה ביותר של ארצות הברית מבין מדינות ברית המועצות לשעבר במרכז אסיה (המכונות בפי זרים "הסטנים"). היא משקיעה מאמצים במלחמה נגד הטרור האסלאמיסטי גם באפגניסטן וגם בעיראק. אוזבקיסטן היא אחת מששת החברות של ארגון שאנגחאי לשיתוף פעולה, ומארחת את אחד המרכזים האזוריים שלו נגד הטרור.

כלכלה

אוזבקיסטן הייתה אחד האזורים העניים ביותר בזמן שלטון ברית המועצות, כאשר יותר מ-60% אחוז מהאוכלוסייה גרו בקהילות עירוניות צפופות.

אוזבקיסטן היא יצואנית הכותנה השלישית בעולם, יצרנית גדולה של זהב וגז טבעי, ויצרנית אזורית משמעותית של כימיקלים ומכונות. אף על פי כן, העוני במדינה הוא עצום, כשהמשכורת הממוצעת נעה סביב מאה עשרים דולר בחודש. בשל האינפלציה, ערכו של הסום, המטבע האוזבקי, נמוך מאוד. אף על פי כן לא הודפסו שטרות עם מספר סום נקוב גבוה – והשטר היקר ביותר ערכו כדולר אחד.

לאחר העצמאות מברית המועצות, ניסתה הממשלה לתמוך בכלכלה הסובייטית שלה על ידי סובסידיות, שליטה על הייצור ופיקוח מחירים הדוק. אולם לאור אחוזי האינפלציה הגבוהים, הממשלה החלה ברפורמה כלכלית באמצע 1994 במסגרתה הפעילה מדיניות מוניטרית הדוקה, הגבירה את ההפרטה, הקטינה במקצת את השליטה הממשלתית בכלכלה ושיפרה את הסביבה עבור משקיעים חיצוניים. בשל השחיתות במדינה, חלק גדול מהחברות המופרטות נמכרו במחירים נמוכים למקורבים לממשל ולגורמים ששיחדו פקידים בכירים. השוחד קיים בצורה נפוצה מאוד בכל אוזבקיסטן, ויצר שכבה עשירה צרה, שמתגוררת בעיקר בטשקנט הבירה, לצד עניים מרודים רבים.

המדינה ממשיכה להשפיע על הכלכלה בצורה דומיננטית, והרפורמות נכשלו כל כך עד שהיה צורך בשינויים מבניים רבים. קרן המטבע הבינלאומית השעתה את ההסכם עם אוזבקיסטן בנוגע ל-185 מיליון הדולר לקראת סוף 1996 בגלל צעדי הממשלה שיצרו אקלים עסקי שלא אפשר להעביר את הסכום.

אוזבקיסטן הגיבה לתנאים החיצוניים השליליים שנוצרו על ידי המשבר הכלכלי האסייתי והרוסי בכך שהידקה את פיקוחה על היצוא והשליטה על המט"ח, בכלכלה שגם כך היא ריכוזית.

ההידרדרות הכלכלית הבריחה מאוזבקיסטן את העילית הכלכלית והמקצועית, שברובה הייתה רוסית במוצאה. אוזבקים רבים ממוצא רוסי העדיפו לעזוב את המדינה לטובת רוסיה, בה המצב הכלכלי טוב בהרבה והשכר הממוצע גבוה פי כמה.

למרות הצהרות רשמיות של הממשלה על צמיחה בשיעור של 4.2 אחוזים בשנה בתוצר לנפש, הצמיחה בפועל מוערכת בכ-2% בלבד. מקור ההבדל הוא באבטלה הגבוהה, עודף כוח עבודה בלתי מנוצל ואבטלה סמויה בעיקר בענף החקלאות, שעדיין מהווה מקור תעסוקה לכ-60% מכוח העבודה במדינה.

שלטון מקומי

ערך מורחב – מחוזות אוזבקיסטן

מחוזות אוזבקיסטן
לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה

אוזבקיסטן מחולקת ל־12 מחוזות ("וילויאטלר"; צורת יחיד "וילויאט"), רפובליקה אוטונומית אחת ועיר ("שאהרי").

בראש כל אחד מהמחוזות עומד מושל ("חכים") בעל סמכויות עצמאיות מסוימות, אך כולם כפופים לממשל המרכזי היושב בבירה טשקנט.

1. טשקנט (Toshkent Shahar) (*)
2. מחוז אנדיז'ן (Andijon Viloyati)
3. מחוז בוכרה (Buxoro Viloyati)
4. מחוז פרגנה (Farg‘ona (Fergana) Viloyati)
5. מחוז ג'זך (Jizzax Viloyati)
6. מחוז נמנגן (Namangan Viloyati)
7. מחוז נבואי (Navoiy Viloyati)
8. מחוז קשקדריו (Qashqadaryo Viloyati)
9. מחוז סמרקנד (Samarqand Viloyati)
10. מחוז סירדריאו (Sirdaryo Viloyati)
11. מחוז סרחנדריאו (Surxondaryo Viloyati)
12. מחוז טשקנט (Toshkent Viloyati) (*)
13. מחוז חורזם (Xorazm Viloyati)
14. רפובליקת קראקלפקסטן (Qoraqalpog‘iston) (**)

* טשקנט, בנוסף להיותה עיר בירה, מוגדרת ומנוהלת כ'שאהרי'.

** קאראקלפאקסטן (ארץ [סטאן] אנשי הכובע השחור [קרא-קלפק]) היא רפובליקה אוטונומית שבירתה היא נוקוס.

ערים

בירתה של אוזבקיסטן היא טשקנט שהיא גם בירתו של המחוז הקרוי בשם זה.

מלבד טשקנט, ערים מפורסמות נוספות הן סמרקנד ובוכרה, אשר הוכרו כאתרי מורשת עולמיים על ידי אונסק"ו בשל הכמות העצומה של המסגדים העתיקים והמפוארים והארמונות המרוכזים בהן. ערים תיירותיות נוספות הן חיווה, שאחריסאבז ונוקוס.

גאוגרפיה

אוזבקיסטן היא מדינה השוכנת במרכז אסיה. והיא אחת משתי המדינות היחידות בעולם (יחד עם ליכטנשטיין) שיש להן חסימה כפולה לים, כלומר הן לא רק מוקפות יבשה מכל עבר, אלא גם כל המדינות המקיפות אותן מוקפות יבשה מכל עבר ואין להן מוצא לים הפתוח.

המדינה גובלת עם אפגניסטן בדרום, עם קזחסטן בצפון ובמערב, קירגיזסטן במזרח, טג'יקיסטן בדרום מזרח וטורקמניסטן בדרום מערב. יש למדינה גם ארבע מובלעות בתוך שטח קירגיזסטן, והיא מכילה בעצמה מובלעת קטנה השייכת לטג'יקיסטן.

שטחה הכולל של המדינה הוא 447,400 קמ"ר, ומתוכו מעט פחות מ-5% מהשטח מכוסה מים, בעיקר בימת אראל. מערב המדינה מדברי או מדברי למחצה, ואילו מזרחה הררי ובעמקיו מרוכזת רוב אוכלוסיית המדינה. הנקודה הנמוכה ביותר היא בגובה 12- מטר, בסריקרניש-קולי (Sariqarnish Kuli) והגבוהה ביותר – 4,301 מטר, באדולונגה-טוג'י (Adelunga Toghi).

האקלים השורר ברוב שטחי המדינה הוא אקלים יבשתי יבש, עם כמות משקעים מעטה (100 עד 200 מ"מ גשם בשנה ברוב האזורים) וטמפרטורות קיצוניות. הקיץ חם מאוד (הטמפרטורה עוברת לעיתים את ה-40°C) והחורף קר מאוד (ממוצע הטמפרטורות בחורף נע בין 0°C בדרום ל-8°C מתחת לאפס בצפון, אך הן צונחות לעיתים עד ל-35°C מתחת לאפס). המשקעים המעטים מרוכזים בחורף ובאביב, ובשאר עונות השנה כמעט שאין צמחייה במדינה. רק אחוז אחד מאדמת אוזבקיסטן מעובד עיבוד קבע, ועוד כ-10 אחוזים משמשים אדמת מרעה.

המשאבים הטבעיים הקיימים במדינה הם: גז טבעי, נפט, פחם, זהב, אורניום, כסף, נחושת, עופרת ואבץ.

גבולות

גבולות: הרפובליקה של אוזבקיסטן גובלת עם חמש מדינות:

• אפגניסטן – בדרום, גבול קצר של 137 ק"מ
• קזחסטן – בצפון ובמערב, גבול באורך 2,203 ק"מ
• קירגיזסטן – במזרח, גבול באורך 1,099 ק"מ
• טג'יקיסטן – בדרום מזרח, 1,161 ק"מ
• טורקמניסטן – בדרום מערב, 1,621 ק"מ

אורך הגבולות הכולל הוא 6,221 ק"מ.

דמוגרפיה

אוזבקיסטן מונה מעל 34 מיליון אנשים ונחשבת למדינה המאוכלסת ביותר במרכז אסיה.

הערים הגדולות של אוזבקיסטן אומדן רשמי מתאריך 1 בינואר 2023
	דירוג	שם	מחוז	אוכלוסייה	דירוג	שם	מחוז	אוכלוסייה
טשקנט נמנגן
	1	טשקנט	טשקנט	2,956,384	11	תרמז	סורחן דריה	195,655	סמרקנד אנדיז'ן
	2	נמנגן	נמנגן	678,154	12	דז'יזק	דז'יזק	191,620
	3	סמרקנד	סמרקנד	572,835	13	אנגרן	טשקנט	178,517
	4	אנדיז'ן	אנדיז'ן	468,055	14	צ'ירצ'יק	טשקנט	168,032
	5	נוקוס	קאראקלפאקסטן	334,554	15	נבוי	נבוי	155,985
	6	פרגנה	פרגנה	314,449	16	אורגנץ'	חורזם	149,942
	7	קוקנד	פרגנה	303,620	17	שאחריסאבז	קשקדריה	144,773
	8	בוכרה	בוכרה	289,189	18	אלמליק	טשקנט	141,894
	9	קרשי	קשקדריה	288,887	19	בקאבאד	טשקנט	102,012
	10	מרגילן	פרגנה	246,650	20	חיווה	חורזם	96,974

ילדים יהודים עם המורה שלהם בסמרקנד

הקבוצה הגדולה ביותר היא האוזבקים, אך קיימות גם קבוצות אתניות אחרות כמו רוסים (5.5%), טג'יקים (5%), קזחים (3%), קאראקלפאקים (2.5%) וטטרים (1.5%). מקורות אחרים, כגון הטג'יקים, טוענים שבמדינה 30% מהאוכלוסייה הם טג'יקים. החל מ-1 בינואר 1998, נכללו בספירה 1,123,200 קוריאנים החיים במדינה, קבוצה אתנית זו מהווה 4.7% מכלל האוכלוסייה של המדינה.

מבחינה דתית, 88% מהאוכלוסייה הם מוסלמים (רובם סונים), 9% נוספים הם נוצרים אורתודוקסים (בעיקר הרוסים והאוקראינים), ו-3% האחרים מאמינים בדתות שונות (ביניהם גם בודהיסטים מהקהילה הקוריאנית הקטנה שחיה במדינה).

יהדות אוזבקיסטן

ערך מורחב – יהדות אוזבקיסטן

יהדות אוזבקיסטן נחשבת לאחת העתיקות מבין קהילות ישראל, ומורכבת מיהודים בוכרים ומיהודים אשכנזים שהגיעו אליה במהלך המאה ה-20. בשיאה מנתה הקהילה יותר מ-200,000 איש. בשנות ה-70 ובשנות ה-90 עלו רובם לישראל, ואחרים היגרו לארצות הברית ואירופה. נותרו במדינה כ-17,500 יהודים בלבד. בטשקנט שני בתי כנסת ובתי ספר של הקהילה היהודית.

מידע סטטיסטי

• קבוצות גיל:
  • 0-14 שנה: 34.1% (גברים-4,583,228; נשים-4,418,003)
  • 64-15 שנה: 61.1% (גברים-7,990,233; נשים-8,157,13)
  • 64 שנה ומעלה: 4.8% (גברים-513,434; נשים-748,382) (לשנת 2004)
• גידול אוכלוסייה: 1.65% (לשנת 2004)
• שיעור הילודה: 26.12 לידות/1,000 תושבים (לשנת 2004)
• שיעור התמותה: 7.95 מיתות/1,000 תושבים (לשנת 2004)
• יחס מינים:
  • בלידה: 1.05 גבר/אישה אחת
  • מתחת לגיל 15: 1.04 גבר/אישה אחת
  • 15-64 שנה: 0.98 גבר/אישה אחת
  • 65 שנה ומעלה: 0.69 גבר/אישה אחת
  • כל האוכלוסייה: 0.98 גבר/אישה אחת (לשנת 2004)
• תמותת תינוקות: 71.3 מיתות/1,000 תינוקות חיים (לשנת 2004)
• תוחלת החיים:
  • כלל האוכלוסייה: 72 שנים
  • גברים: 70.08 שנים
  • נשים: 75.2 שנים
• שיעור הפוריות: 2.3 ילדים לאישה
• מאזן ההגירה: 1.72- מהגרים/1,000 תושבים (לשנת 2004)

שפה

אוזבקית היא השפה הרשמית היחידה, ומאז שנת 1992 היא נכתבת באותיות לטיניות. השפה הטג'יקית נפוצה בערים בוכרה וסמרקנד, בשל השיעור הגבוה של הטג'יקים בערים אלו. גם לשפה הרוסית יש חשיבות, בעיקר לתקשורת בין קבוצות אתניות שונות בערים. זוהי גם שפת האם של למעלה מ-14% מהאוכלוסייה, ומהווה שפה שנייה לרבים אחרים. נושאים טכניים, מדעיים, ממשלתיים ועסקיים נידונים פעמים רבות ברוסית. לפי דיווח משנת 2003, למעלה ממחצית מהאוכלוסייה דוברת ברמה זו או אחרת את השפה הרוסית. למרות השימוש באותיות לטיניות, סימנים ושלטים רבים (כולל שלטים ממשלתיים רשמיים ברחובות) נכתבים עדיין באותיות אוזבקיות-קיריליות שהיו בשימוש בתקופת ברית המועצות.

חינוך

מערכת החינוך הייתה אפקטיבית וזמינה עד תום ההפרדה מברית המועצות, מאז התקציב ההדוק גרר לירידה באיכות ובזמינות שלה. בדומה לזה, הטיפול בריאותי היה טוב ותוחלת החיים ארוכה, אך לאחר ההפרדה מברית המועצות המשאבים שהוזרמו למערכת הבריאות ירדו וחלה ירידה באיכות טיפולים הבריאותיים, נגישותם והיעילות שלהם.

המשטר האוטוריטרי משגיח שהאוניברסיטאות ישמשו לרכישת מקצוע בלבד, ולא ימלאו את תפקידן כזרוע של החברה האזרחית.

תחבורה

אוזבקיסטן היא מדינה בעלת שטח יחסית גדול ולכן חלק גדול מההשקעה בתשתיות המדינה מיועדת לאפשר הובלת אנשים וסחורות ממקום אחד למשנהו.

במדינה היו ב-1996 81,600 ק"מ של כבישים, רובם הגדול סלולים ומיעוטם דרכי עפר, ו-3,380 ק"מ של פסי רכבת (ללא קווים תעשייתיים). מסילות רכבת מחברות את המדינות לכל שכנותיה.

עיר הבירה טשקנט היא הצומת המרכזי של כבישים ומסילות באוזבקיסטן, ובתוכה פועלות רכבת קלה ורכבת תחתית, היחידה במרכז אסיה.

במדינה מערכת צינורות להובלת נפט גולמי, מוצרי נפט וגז טבעי.

אין לאוזבקיסטן מוצא לים, אך יש בה נמל ימי אחד בעיר טרמז שעל גדות נהר האמו דריה. במדינה היו ב-1996 1,100 ק"מ של נתיבי מים, תעלות ונהרות, המשמשים לתובלה.

חברת התעופה הלאומית של אוזבקיסטן היא אוזבקיסטן איירווייז, שלה צי בן כ-50 מטוסים חדישים. קיימים במדינה שלושה נמלי תעופה בינלאומיים, שהמרכזי שבהם שוכן בטשקנט (בנוסף לעשרות נמלי תעופה אזוריים).

תקשורת

אוזבקיסטן היא מדינה ענייה המתבססת בעיקר על חקלאות ולכן תשתיות התקשורת שלה לא מפותחות וסובלות מבעיות של עומסים, תחזוקה לא הולמת וציוד מיושן.

אף על פי שמספר מקלטי הטלוויזיה, הרדיו, והטלפונים הקווים במדינה עולה בהתמדה, מספרם ביחס לאוכלוסייה הוא קטן יחסית. אולם מספר גולשי האינטרנט כמו כן מספר משתמשי הטלפונים סלולריים זינק באופן מובהק. במדינה קיימות 6 חברות סלולריות שונות המספקות תקשורת סלולרית בטכנולוגיות שונות, וכמו כן מערכת הטלפונים הפנימית מתרחבת ומתפתחת מבחינה טכנולוגית, במיוחד בטשקנט ובסמרקנד.

מערכת הטלפונים של אוזבקיסטן מיושנת ואינה מספקת, המדינה עושה צעדים חיוניים, אם כי לא מספקים, לשיפור תשתיות התקשורת והשקעה בתחום.

מבחינת המערכות הבינלאומיות, אוזבקיסטן מחוברת לעולם, יחד עם עוד מספר מדינות, באמצעות כבל יבשתי וגלי מיקרו-רדיו דרך המתג הבינלאומי של מוסקבה המושכר לה ולמדינות אחרות. אולם המדינה נמצאת בעיצומו של תהליך התנתקות מהתלות במתג הבינלאומי של מוסקבה ומעבר לסיב האופטי הטרנס-אסייתי-אירופי (TAE).

נתונים מספריים

• קווי טלפון בשימוש: 1,717,100 (2003)
• טלפונים סלולריים בשימוש: 320,800 (2003)
• תחנות לשידורי רדיו: (1998)
  • AM – 20 תחנות
  • FM – 7 תחנות
  • shortwave – 10 תחנות
• מקלטי רדיו: 10.2 מיליון (1997)
• תחנות שידור טלוויזיה: (1997)
  • 4 תחנות מקומיות.
  • 2 נוספות המשדרות שידורי רוסיים, קזקיים, קירגיזים וטג'יקים.
• טלוויזיות: 6.4 מיליון (1997)
• ספקי אינטרנט: 1 (1999)
• משתמשי אינטרנט: 492,000 (2003)
• סיומת אינטרנט: UZ
• קידומת טלפון בינלאומית: 998

ראו גם

• תקשורת באוזבקיסטן
• צבא אוזבקיסטן
• היסטוריה של אוזבקיסטן
• בוכרה

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של אוזבקיסטן
• מידע על אוזבקיסטן בקטלוג הספרייה הלאומית
• פורטל ממשלת אוזבקיסטן
• אתר טשקנט
• דיווח אוזבקי - אתר חדשות
• צור שיזף, מדריך לאוזבקיסטן (אורכב 09.11.2006 בארכיון Wayback Machine), באתר המחבר
• דני אורבך, המסע הזהוב לסמרקנד- על דרך המשי באוזבקיסטן, ינואר 2012, באתר הינשוף
• רוני ערן‏, המדינה המוסלמית שמחבקת תיירים מ"ישראל ריפאבליק דֶמוֹקְרָאסִי!", באתר וואלה!‏, 5 באוקטובר 2023
• אוזבקיסטן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• אוזבקיסטן, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37326769אוזבקיסטן