יחסי החוץ של שווייץ
יחסי החוץ של שווייץ הם יחסי-החוץ הבילטרליים שמקיימת הקונפדרציה השווייצרית עם המדינות השונות ברחבי העולם, יחסי החוץ של שווייץ הם תחום האחריות העיקר של המחלקה הפדרלית לענייני חוץ של שווייץ (FDFA) אך חלקם נתונים לאחריות מחלקות אחרות באספה הפדרלית של שווייץ.
|
| ערך זה הוא חלק מסדרת ממשל ופוליטיקה של שווייץ |
|
המועצה הפדרלית (מבצעת)
האספה הפדרלית (מחוקקת)
|
היסטוריה
סעיף 54 בחוקה השווייצרית משנת 1999 קובע כי השמירה על עצמאותה ורווחתה של שווייץ היא מטרת-העל העיקרית ביחסי החוץ של שווייץ, מתחת למטרה זו מסמנת החוקה יעדים נוספים שמנחים את מדיניות החוץ של שווייץ:
- להקל את הצורך והעוני בעולם;
- לקדם כבוד לזכויות-אדם ודמוקרטיה;
- לקדם דו-קיום שליו בין עמים;
- לקדם שמירה על משאבי הטבע.
יעדים אלו שקבעה החוקה מעידים על המחויבות השווייצרית לקיים פעילויות חברתיות, כלכליות, והומניטריות התורמות לשגשוג ולשלום העולמי, דבר זה בא לידי ביטוי בפעילות הדיפלומטית השווייצרית, בסיוע למדינות מתפתחות ונחשלות, ותמיכה בהרחבת החוק הבינלאומי ובמיוחד במשפט ההומניטרי.
שווייץ היא המדינה השנייה בעולם (אחרי שוודיה) שנקטה במדיניות נייטרלית; משכך, באופן מסורתי נמנעת שווייץ מכריתת בריתות הכרוכות בפעולה צבאית, פוליטית או כלכלית-ישירה, העלולה להפר את הנייטרליות בה נוקטת המדינה מאז קונגרס וינה שהתקיים בשנת 1815; דוגמה למסורת זו ניתן לראות בכך ששווייץ לא הצטרפה לנאט"ו וכן שאינה חברה באיחוד האירופי; עם זאת בשנים האחרונות הרחיבה שווייץ את היקף הפעילות בה היא משתתפת מבלי לפגוע בנייטרליות של המדינה, כחלק מהשינוי במדיניות הצטרפה שווייץ לאו"ם בשנת 2002 ובאיחור רב בכלל, ובפרט בהשוואה למדינות אירופה.
שווייץ מקיימת יחסים דיפלומטיים כמעט עם כל מדינות העולם; והיא אף שימשה כמארחת של מספר ועידות אמנה בינלאומיות וכמתווכת נייטרלית.
שווייץ בכלל והעיר ז'נבה בפרט היא ביתם של ארגונים בינלאומיים רבים, ממשלתיים ושאינם-ממשלתיים, בהם מספר ארגונים המסונפים לאו"ם כגון ארגון הבריאות העולמי, ואיגוד הטלקומוניקציה הבינלאומי שהוקם ב-17 במאי 1865 והוא הארגון הבינלאומי הראשון בהיסטוריה; כמו כן בשווייץ גם שוכנים ארגונים בינלאומיים אחרים כמו הצלב-האדום, הוועד האולימפי הבינלאומי, ואיגוד השידור האירופי (ה-EBU). בז'נבה נמצא גם ארמון האומות.
האומות המאוחדות
מאז שנת 1948 הייתה שווייץ במעמד של משקיפה בעצרת הכללית ובמועצה הכלכלית-חברתית של האו"ם, למרות זאת לא הייתה לה הזכות למושב במועצת הביטחון כמו למדינות החברות. בשנת 1986 נערך בשווייץ משאל-עם על הצטרפות לאו"ם, אך כשני-שלישים מהשווייצרים התנגדו להצעה והיא נדחתה; ההחלטה להצטרף לאו"ם התקבלה ברוב קטן לאחר משאל-עם שנערך בחודש מרץ 2002, ועם פתיחת העצרת ה-57 של האו"ם ב-10 בספטמבר באותה השנה הפכה שווייץ לחברה ה-190 באו"ם והייתה למדינה הראשונה שהצטרפה לאו"ם במשאל-עם.
שווייץ שותפה ברבים ממוסדות ותוכניות האו"ם בהם נציבות האו"ם לפליטים, התוכנית הסביבתית של האו"ם, אונסק"ו, ארגון האו"ם לפיתוח תעשייתי, ועידת האו"ם לסחר ופיתוח, ואיגוד הדואר העולמי - שהוקם בברן ב-9 באוקטובר 1874 והוא הארגון הבינלאומי השני בהיסטוריה.
תמיכה בסנקציות שהוטלו על-ידי האו"ם
שווייץ הצטרפה להגבלות שהוטלו על עיראק ב-6 באוגוסט 1990, ארבעה ימים לאחר הפלישה לכווית, למרות שעדיין הייתה רק במעמד של משקיפה באו"ם; ב-25 ביוני 2003, לאחר נפילתו של סדאם חוסיין ובהתאם להחלטת מועצת הביטחון של האו"ם, הקלה ממשלת שווייץ על רבות מהסנקציות שהוטלו כנגד עיראק, ההגבלות שבוטלו היו הגבלות על המסחר, הטיסות, והפיננסים; אך ההגבלות של אמברגו הנשק והקפאת הנכסים נותרו בתוקפן; בראשית שנות ה-2000 הצטרפה שווייץ לסנקציות שהוטלו כנגד אפגניסטן וארגון הטליבאן, ההגבלות כללו בין היתר הגבלות טיסה ליעדים בינלאומיים על חברת התעופה האפגנית אריאנה (לאחר נפילת בטליבאן ב-2001, הוסרו מגבלות התעופה מתוך מחווה של רצון טוב, אולם ב-2006 בשל ליקויי בטיחות נאסרה טיסת החברה לאיחוד האירופי.) והגבלות הקשורות לגידול ותעשיית האופיום באפגניסטן ששימשה למימון ארגון הטליבאן; כמו כן הצטרפה שווייץ לסנקציות שהוטלו על לוב בעקבות האסון בהפלת טיסה 103 של פאן-אם.
לאחר מתקפת הטרור ב-11 בספטמבר 2001, הכירה שווייץ בארגון אל-קעאידה והארגונים התומכים בו כארגון טרור ויותר מ-200 אנשים וחברות הקשורים לטרור בינלאומי נכללו ב'רשימה שחורה' ונכסיהם הוקפאו; כמו כן חסמו הרשויות בשווייץ כ-72 חשבונות-בנק שנחשדו בקשר לטרור ובהיקף של 22.6 מיליון דולרים.
שווייץ תמכה אף באמברגו-הנשק שהוטל על סרביה-ומונטנגרו בשנות הלחימה בבוסניה, ועל סיירה לאון וארגון אוניטה (UNITA) באנגולה בשל חלקן בכריית יהלומי-דמים. ב-15 באוקטובר 2003 הוסרו הגבלות ייבוא יהלומים-גולמיים מסיירה לאון והוסרו חלק מההגבלות שכנגד לוב.
האיחוד האירופי וארגונים נוספים
שווייץ חברה בארגונים אירופיים ובינלאומיים נוספים בהם בין-היתר: הארגון לשיתוף-פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD), מועצת אירופה, הארגון לביטחון ושיתוף-פעולה באירופה (OSCE), והארגונים: ארגון הסחר העולמי, ואיגוד הסחר החופשי האירופי שמושבם אף נמצא בשווייץ, כמו כן שווייץ חתומה ומיישמת את אמנת שנגן; עם זאת, בשונה משאר שכנותיה (למעט ליכטנשטיין) שווייץ אינה חברה באיחוד האירופי ואף אינה חברה באזור הכלכלי האירופי שבו חברות כל שכנותיה מכיוון שהממשלה השווייצרית ראתה בו כצעד ראשון לקראת הצטרפות לאיחוד; בשנת 1992 הצטרפה שווייץ לבנק העולמי ולקרן המטבע הבינלאומית.
שווייץ חתמה על הסכם 'שלום נצחי' עם צרפת כבר בראשית המאה ה-16, שווייץ מכוננת יחסים דיפלומטיים עם מדינות רבות באירופה החל מראשית המאה ה-19 כגון עם שוודיה, פורטוגל, הולנד ודנמרק - שעמה חתמה שווייץ על ברית ידידות ב-10 בפברואר 1875.
שמירה על השלום
למרות ששווייץ לא הצטרפה רשמית לכוחות שמירת השלום של האו"ם, היו מקרים בהם שרתו גם שווייצרים, כמו כן למרות ששווייץ אינה חברה בנאט"ו, ב-1996 הצטרפה שווייץ לשותפות לשלום של נאט"ו, ושלחה כוחות לתמיכה בארגון לביטחון ושת"פ באירופה (OSCE) שפעל בבוסניה, ביוני 2001 הצביעו השווייצרים בעד פריסת כוחות חמושים במשימות בינלאומיות של האו"ם או ה-OSCE לשמירת השלום, וכן על שיתוף פעולה עמוק יותר באימוני צבא. כמו כן, מאז 1999 משתתף הצבא השווייצרי במשימת שמירת השלום של כוח קוסובו (KFOR).
ייצוג גורמים זרים ותיווך
שווייץ שימשה כמייצגת של מדינות רבות שלא קיימו ביניהן יחסים דיפלומטיים, ובמיוחד בעת מלחמת העולם השנייה כששוויץ קיבלה כ-219 מנדטים לייצג 35 מדינות באופן רשמי, דוגמה לכך ניתן לראות כשלאחר המהפכה הקובנית בשנת 1959, תיווכה שווייץ ביחסים שבין קובה למדינות אחרות באזור. וכן בין הודו ופקיסטן לפני הסדרת היחסים ביניהן.
כמו כן שווייץ שימשה כמתווכת נייטרלית ביישוב או משא-ומתן בין צדדים יריבים, כגון: בין ישראל-למצרים - לאחר מלחמת יום-כיפור התקיימה בשווייץ ועידת ז'נבה (1973) במטרה למצוא פתרון לסיום הסכסוך, מועידה זו למעשה יצא רק הסכם הפרדת הכוחות, רק מאוחר יותר ב-4 בספטמבר 1975 נחתם בז'נבה הסכם הביניים בין ישראל למצרים שבעצם סלל את הדרך להסכם השלום בין ישראל למצרים שנחתם ב-26 במרץ 1976; וכן בין ארצות-הברית לאיראן - לאחר משבר בני הערובה בטהראן, ולאחר חיסול קאסם סולימאני; ככלל מאז ניתוק היחסים הדיפלומטיים בין ארצות הברית לאיראן לאחר המהפכה האיראנית, שולחת ארצות הברית נציגים דיפלומטים היושבים בשגרירות שווייץ בטהראן, ומאידך איראן שלחה נציגים לשגרירות פקיסטן בוושינגטון הבירה. שווייץ ארחה את הישיבות הראשונות של מעצמות העולם עם איראן בנושא סוגיית הגרעין, מה שהוביל להסכם הביניים בז'נבה (2013) ובהמשך להסכם הגרעין שנחתם בווינה ב-14 ביולי 2015; כמו כן מילאה שווייץ תפקיד מרכזי בתיווך בסכסוך בסודאן וביישוב הסכסוך הפנים פלסטיני בין החמאס לפת"ח.
בנוסף לכך, שווייץ אחראית על הייצוג הדיפלומטי והקונסולרי של ליכטנשטיין בעולם דרך הנציגויות הדיפלומטיות של שווייץ, אלא אם כן מעדיפה המדינה לשלוח נציג משלה; על פי הסכמים שנחתמו לבקשת ליכטנשטיין בשנת 1919 לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה, גם בהגנה הלאומית על המדינה והאינטרסים הלאומיים מסתמכת ליכטנשטיין על שווייץ שכן לליכטנשטיין אין צבא משלה ובשוויץ קיים גיוס חובה; עם זאת מספר תקריות צבאיות-קלות שלא משכו תשומת-לב ונפתרו בהתנצלויות מצד שווייץ, אירעו בגבול בין המדינות. למדינות יחסים קרובים במיוחד (ולהן מספר מאפיינים משותפים כגון ששתיהן דוברות גרמנית ואינן חברות באיחוד האירופי) הכוללים שיתופי-פעולה נרחבים והמדינה אף עושה שימוש בפרנק השווייצרי שכן למדינה אין מטבע משל עצמה.
כיום מייצגת שווייץ בין-היתר את האינטרסים של ארצות הברית וקנדה באיראן, האינטרסים של איראן וערב-הסעודית זו בזו, והאינטרסים של גאורגיה ורוסיה זו בזו.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
31918643יחסי החוץ של שווייץ